בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תל אביב מציגה: החופש גדול, אבל הים סגור

הסכסוך בין המצילים לעירייה על תנאי העבודה אינו קרוב לפתרון והרוחצים סובלים: "זו הפקרות שבחופש של הילדים, המצילים באים רק בעשר"

7תגובות

מדי יום, קצת לפני שבע בבוקר, מתייצב אשר גוסטומילסקי בחוף גורדון בתל אביב. הוא מאזין לגלים ומיד אחר כך יוצא לשחייה. לפני שהחום הופך כבד הוא שב אל החוף, מתיישב על אחד הכיסאות במסעדה הסמוכה ומפטפט עם החברים הוותיקים. "ראש השבט", כינה אותו השבוע אחד מחבריו, ולא סתם.

גוסטומילסקי, בן 82, לא מחמיץ הזדמנות לבוא לים. שבעה ימים בשבוע הוא שם. בשנים האחרונות חוף גורדון הוא ביתו השני, אבל זה חודשיים איש אינו משגיח עליו כשהוא במים. תחנת ההצלה בחוף גורדון נפתחת רק ב-9:45, במקום ב-7:15 בבוקר בשל סכסוך עבודה. הסכסוך החל לאחר שמצילי דור ב' (שנקלטו אחרי 1999) דרשו מהעירייה לשפר את תנאי העסקתם, כי עד כה עבדו שבעה ימים בשבוע, 12 שעות ביום. הם הסכימו להמשיך לעבוד בהיקף זה, בניגוד לחוזה שנחתם עמם בשנת 2007, אך דרשו לתגמל אותם. העירייה סירבה לדון בתנאים חדשים אך קיבלה את הטענה שעבודתם לא מידתית, והחזירה את היקף העבודה למה שנקבע בהסכם. כלומר, שישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום.

צמצום השעות הביא לביטול תחנת ההצלה בחוף הצוק דרום באופן קבוע, לסגירת התחנות בחוף הילטון ביום שישי ובחוף הנפרד בשבת, וצמצום שעות הפעילות בחופים אביב, בוגרשוב, גורדון, הילטון, מציצים ותל ברוך. המהלך הזה נעשה לפני חודשיים. מאז, לא היו מגעים בין הצדדים.

תומר אפלבאום

העירייה, לטענת המצילים, מנסה להפעיל עליהם לחץ בתקווה שישובו לעבוד במתכונת מלאה, החורגת מההסכם, תמורת תשלום שעות נוספות. בעקבות צמצום שעות הפעילות, מצילי דור ב' מעידים שמשכורתם ירדה מכ-9,500 שקלים בחודש לכ-6,500 שקלים. העירייה מבהירה, מנגד, שאין לה יכולת לשפר את תנאי העסקת המצילים, כי היא כפופה להסכם העסקה ארצי שייפתח רק בעוד שנתיים. עד אז, תושבי תל אביב ישלמו כנראה את המחיר.

"כשבנו את הנמל, בשנות ה-30, כבר התרחצתי בים. בגיל שש כבר באתי לים בבוקר בלי ההורים. אז היו מצילים", אומר גוסטומילסקי, יליד תל אביב. "אני לא יודע בדיוק מה הסיבה, אבל זו הפקרות שבחופש הגדול של הילדים, המצילים באים רק בעשר". למרות העדר המצילים, הוא לא מוותר על הטבילה המוקדמת. "לפעמים הים סוער, אז אני נזהר", הוא מבהיר ומספר שבשנה שעברה נקלע לזרמים חזקים הרחק מהחוף ואחד המצילים עזר לו לצאת.

"חייבים להיות פה מצילים. יש אחד בן 91 שבא כל בוקר. היום הוא פחד להיכנס בלי מצילים. צריך אותם. אחת הסיבות היא גם שזה חוף של תיירים. תייר שלא מכיר את הזרמים יכול להיסחף. זה מסוכן", אמר. מדי בוקר עוברים פקחי העירייה בחוף ומודיעים שהרחצה מסוכנת, אך רוב הרוחצים אינם נרתעים. כמה מהמבקרים בחוף גורדון שלשום העידו כי שלא שמו לב שתחנת ההצלה סגורה. "לא שמתי לב שאין מציל. אף אחד לא אמר לי", אמר קלוד מייה, אזרח צרפת המתגורר בתל אביב. "זה לא מרתיע אותי כי אני שחיין טוב. זה חשוב יותר לזקנים ולילדים".

ליאור וטורי, ישראלי המתגורר בניו יורק, בא לחוף עם בתו רומי בת השמונה. "לא ידעתי שאין שירותי הצלה בבוקר, אבל זה לא מפריע לי. עם הילדים אתה נזהר גם ככה, אז זה לא ממש משנה".

ובכל זאת, היו כמה שהביטו בחשש אל תחנת ההצלה הריקה. "זה מגוחך שזה ככה בחופש. מבחינתם, שאנשים יטבעו", אמרה דינה גולדשטיין, תושבת תל אביב שבאה לחוף עם בני משפחתה, ובהם האחיין נתן, עוד לא בן שלוש. "אי אפשר להביא ילד בשעות יותר מאוחרות, אם אתה לא רוצה לצלות אותו. אלה השעות הכי מדהימות ביום, הים סוער, ואין מציל".

עמוס פידל, תושב רמת גן בן 75, רוכב כל בוקר על אופניו לחוף. "זה מטריד. אנשים שלא יודעים מהחיים שלהם נכנסים למים. מי יציל אותם אם יקרה משהו? זה ממש חוסר אחריות. אני לא נכנס לפני שהמצילים באים. יש לי נכדים. צריך לדאוג שיהיה להם סבא".

שלשום ב-9:45 פתחו המצילים את תחנת ההצלה בחוף גורדון והניפו דגל אדום. אסור להם להתראיין. מציל בחוף אחר אמר שהם חשים שכל הגופים שאמורים לדאוג להם נטשו אותם. לדבריו, השמועות הן שהעירייה מתכוונת לעשות הכל, כולל העברה לתפקידים אחרים בחודשי החורף, כדי להקשות עליהם. "מנסים לשבור אותנו עכשיו - לגרום לנו להתפטר, לצעוק. הם מחפשים לפגוע בנו", הוא מאשים.

העירייה הבהירה בתגובה שהשינויים והחזרה להסכם השכר נעשו לבקשת המצילים. "התחושה ממש לא טובה. יש לי נקיפות מצפון", הודה מציל בייאוש. ובכל זאת, הוא ועמיתיו לא מוכנים להמשיך לעבוד שבעה ימים בשבוע, 12 שעות, בשמש, בעבודה שכוללת סיכון לא מבוטל. במקרה הזה אין להם כוונה להניף דגל לבן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו