בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי יעזור לילדי הגן?

הסייעות לגננות מקבלות את הילדים בבוקר ואחראיות להם במשך היום. בין לבין הן מכינות אוכל, מסדרות ומנקות. הן מבקשות רק שיכירו בערך החינוכי של עבודתן ויתחשבו בהן כשמתכננים רפורמות: "אנחנו לא דלי וסמרטוט" • ומי יפקח על תוכנית הצהרונים של משרד החינוך? מתברר שהקבלן שיפעיל אותה

30תגובות

לקראת סוף הפגישה, אחרי שסייעות גני הילדים סיפרו על ההתארגנות שלהן, על הקשיים עם ההסתדרות שמייצגת אותן, על שכר נמוך ותנאי העסקה פוגעניים ועל גלגול אחריות בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות, התפרצה בת שבע פרימו: "נמאס לנו להיות הדלי והסמרטוט של גני הילדים". פרימו, בת 62, מאחת הערים במרכז הארץ, עובדת כסייעת לגננת 29 שנים. לדבריה, "אם כל הגורמים מסכימים שאנחנו מאוד חשובות, שאנחנו יד ימינה של הגננת, אז צריך להתחיל להתייחס אלינו בהתאם. אחרי כל כך הרבה שנים בעבודה הזאת, הגיע הזמן שאלחם על הזכויות שלי".

כ-20 אלף סייעות עובדות בגני הילדים הציבוריים, לילדים בגילים 3-5, ובבתי ספר של החינוך המיוחד. משרד החינוך משלם את משכורתן אבל הרשויות המקומיות מעסיקות אותן. לפי משרד האוצר, המשכורת של סייעת מתחילה היא כ-4,000 שקלים בחודש היום. לעומת זאת, לדברי הפעילות ב"מטה הסייעות הארצי", רבות מהן לא מקבלות סכום זה, כי הן לא עובדות במשרה מלאה. רובן משתכרות שכר מינימום, גם לאחר שנות ותק רבות. על פי ההגדרה היבשה של משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, הסייעות הן "עובדות מינהלה", שמלכתחילה נדרשות לעבוד יותר שעות מעובדי החינוך. רק מי שלא נחשף לעבודתן מקרוב, יכול לקבל הגדרה כה מנותקת מהמציאות.

יום עבודה של סייעת מתחיל ב-7:30 בבוקר ואף מוקדם יותר, אם היא צריכה לקנות את מצרכי המזון לארוחת הבוקר של הילדים. עד 8:00 הסייעת לבדה בגן, מקבלת את הילדים. זו חצי שעה קריטית, שבה צריכה הסייעת לדאוג לפרידה מההורים, להרגיע ילדים שבוכים ולהשגיח על אחרים, לסדר את החצר ואת הגן ולהתחיל להכין את ארוחת הבוקר. "אחרי חצי שעה, אנחנו באפיסת כוחות. כמה זמן אפשר לעבוד כמו תמנון רב זרועות?" אומרת פרימו.

דניאל בר און

ב-8:30 מקיימת הגננת מפגש בוקר, שאחריו מתחלקים הילדים לקבוצות ומתפזרים בין פינות יצירה ושולחנות עם דפי צביעה או לימוד, שהסייעת הכינה מראש. הגננת עוברת בין הילדים ועובדת עם כל קבוצה. בזמן הזה, הסייעת אחראית לשאר הילדים בגן. הסייעות גומרות את יום העבודה, מותשות, ב-14:30, אחרי שניקו את הגן בתום הפעילות. ברבים מהגנים יוארך כעת יום העבודה שלהן עד 16:00, עם התחלת יישום התוכנית ל"מסגרות לימודיות משלימות" (צהרונים), אחרי שעות הלימודים, לבני 3-9.

"אנחנו לא כמו הסייעות לפני 30 שנה, שהדבר היחיד שעשו היה לבשל לילדים", אומרת רותי תורג'מן, סייעת מאשדוד. "למשרד החינוך הכי קל להגיד לגננת לעבוד בקבוצות קטנות, אבל מה קורה עם הסייעת שנשארת לבד עם כל השאר? רפורמת 'אופק חדש' בגנים הטילה הרבה משימות על הגננות. זה בסדר גמור, אבל הן לא מספיקות הכל, ומגלגלות אלינו עוד ועוד משימות - חלק ארגוניות וחלק לגמרי בתחום החינוכי. הרבה פעמים במשך היום אין לי זמן לנשום. אפילו כשאני הולכת רגע לשירותים, הילדים מחליקים מתחת לדלת את הציורים כדי שאראה מה עשו".

יותר מ-7,000 גני ילדים הצטרפו בשנת הלימודים הקודמת לרפורמת "אופק חדש", שבה קיבלו הגננות תוספת שכר של 16% והיקף עבודתן נקבע ל-30.5 שעות בשבוע. הסייעות קיבלו תוספת של כ-5% ושבוע העבודה שלהן עשוי להגיע ל-42.5 שעות, תלוי בעיר שבה פועל הגן. זו גם הסיבה מדוע רבות מהן אינן מצליחות להגיע למשרה מלאה. הגננות הן לא האויב שלנו, מבהירות הפעילות ב"מטה הסייעות הארצי", האחריות ליצירת המעמדות הנבדלים בתוך גן הילדים היא של משרד החינוך.

"אנחנו אמורות להיות חלק ממערכת החינוך הפורמלית של מדינת ישראל", אמרה גילי אלון, סייעת מבאר שבע, בדיון של ועדת החינוך של הכנסת, לפני כחודש וחצי, בעניין הסייעות. "לא ייתכן שבתוך המערכת הזאת לא יהיה לנו חלק של למידה והתקדמות. זה 'פרופר' לטובת הילדים. אי אפשר לטפח חלק (את הגננות, א"ק) וחלק לא".

לדברי הפעילות, משרד החינוך לא טרח להיפגש אתן לקראת הפעלת הצהרונים בגני הילדים, הכרוכה בשינוי תנאי העבודה שלהן. הן למדו על השינוי בעקיפין, לפעמים רק מהגננות שאתן הן עובדות. הרפורמות האחרונות בגיל הרך - "אופק חדש", הצהרונים וחינוך חינם לבני 3-4, שאף הוא ייושם משנת הלימודים הקרובה, מעוררות חשש שהסייעות הן שקופות בעיני משרד החינוך.

באף לא אחת מהרפורמות, הטובות כשלעצמן, לא נשמע קולן. איש לא פנה אליהן בעת הכנת הרפורמות, כאילו הן גורם מובן מאליו, הנתון לשליטת הרשויות המקומיות ואין צורך להתחשב בהן. זה לא מפריע לאנשי המשרד להצהיר שהם מעריכים מאוד את עבודתן. הסייעת "נחשבת ל-50% של צוות הגן", אמרה מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, סימה חדד מה-יפית, בדיון בוועדת החינוך.

במשרד החינוך טוענים שהרפורמות האחרונות נעשו בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי, המייצג את המעסיקות הישירות של הסייעות - הרשויות המקומיות. אבל במשוואה הזו חסר גורם שיכול לייצג את הסייעות ולהילחם על זכויותיהן. הפעילות ב"מטה הסייעות הארצי" מתלוננות על התעלמות רבת שנים של ההסתדרות. גם אם היא מעורבת, הן אומרות, היא מנהלת את המשא ומתן עם מרכז השלטון המקומי, לא עם משרד החינוך שמגבש את הרפורמות. במאי האחרון נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות למרכז השלטון המקומי, ולפיו יקבלו הסייעות, מחודש אוקטובר, תוספת שכר של 10%.

פיצול הסמכות שבין משרד החינוך המממן את שכרן של הסייעות, לבין הרשויות המקומיות המעסיקות אותן, גורם להבדלים מהותיים בתנאי ההעסקה ברשויות, שכל אחת מהן קובעת שכר והיקף עבודה שונים. לדברי עו"ד נטע לוי מעמותת "איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי", המלווה את התארגנות הסייעות, "הרשויות המקומיות אינן משמשות רק צינור להעברת הכספים ממשרד החינוך, אלא מעסיק נפרד. לכן שכרן של הסייעות מעוכב לפעמים בגלל גירעונות של הרשות המקומית, או שאינו משולם במלואו, במיוחד בעד חודשי הקיץ".

בחלק מהרשויות מפטרים את הסייעות מדי שנה בקיץ ושוכרים אותן מחדש בתחילת שנת הלימודים, כמו עובדי קבלן אחרים בחצר האחורית של מערכת החינוך. מצבן של הסייעות המועסקות דרך עמותות פרטיות, או בגני הילדים בחינוך החרדי, קשה עוד יותר.

זמן למאבק

"מטה הסייעות הארצי" החל לפעול לפני כשנה, גם בזכות המחאה החברתית שעירערה לכמה רגעים מוסכמות ישנות. כמה סייעות פנו לעמותת "איתך-מערכי", שמנהלת כבר ארבע שנים מאבקים משפטיים בשם סייעות בגני ילדים בחינוך החרדי, שהתלוננו על הלנת שכר ושכר הנמוך משכר המינימום.

הסייעות הפעילות במטה הן מבוגרות יחסית: פרימו בת 62, תורג'מן בת 50, כרמלה פורת מאשדוד בת 52 ורימונדה אבו נסים מאום אל-פחם בת 49. ילדיהן כבר גדלו והן פנויות יותר למאבק. אלפי סייעות צעירות, מקצתן אמהות חד-הוריות, לא יכולות להרשות זאת לעצמן. הגרעין הקשה של המטה מונה כעשר סייעות, שקיימו בשנה האחרונה כנסים בערים שונות, בהשתתפות אלפי נשים.

"משרד החינוך לא מכחיש שהסייעות הן חלק מרכזי מגן הילדים ושלעבודה שלהן נוספות כל הזמן מטלות חינוכיות", אומרת עו"ד לוי. "הבעיה היא העדר הכרה בהן כעובדות חינוך, ולכן - גם תגמול לא ראוי. משרד החינוך לא מעניק את התנאים שיאפשרו להן לעבוד כמו שצריך, דבר שהוא בסך הכל לטובת הילדים. הוא מעביר את האחריות לשלטון המקומי. המשרד צריך לקחת אחריות על העסקה ישירה של הסייעות. עד שנשיג את המטרה הזאת, הצענו להתחיל בשינויים קטנים אבל משמעותיים: קיצור שבוע העבודה של הסייעות, פיתוח השתלמויות רלוונטיות, הכרה במחלות מקצועיות כמו צרידות, ועוד".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה כי הוא "תומך באופן מלא בהגדרת הסייעות כעובדות חינוך, דבר שישפיע באופן ישיר על תנאי העסקתן והעצמתן המקצועית. לצד זאת, יש להבהיר כי השלטון המקומי מכבד את הסכמיו עם הסייעות, על כל פרטיהם".

ממשרד החינוך נמסר כי הוא "תמיד ובכל נושא מגבש ומיישם רפורמות במשותף עם הגורמים הרלוונטיים, בהם ארגוני המורים ומרכז השלטון המקומי", וכן כי במשרד "נוהגים להיענות לבקשות לקיום פגישות, שמטרתן בחינת היבטים שונים בהמשך לחיזוק מערכת החינוך".

את תגובת ההסתדרות לא ניתן היה לקבל.

אלון רון

רגיש לעניין

תוכנית הצהרונים לבני 3-9 לאחר סיום הלימודים ועד השעה 16:00, שתיפתח בשנת הלימודים הקרובה, נחשבת לפרויקט מרכזי של משרד החינוך. כבר בשנת הלימודים הזאת תקיף התוכנית 81 רשויות (באשכולות החלשים מבחינה חברתית-כלכלית), 4,134 מוסדות חינוך ו-237,362 תלמידים. תקציב התוכנית בשנת 2012 מסתכם ב-300 מיליון שקלים, ובסך הכל יגיע ל-6.65 מיליארד שקלים עד 2016.

את המערך אדיר הממדים הזה תפעיל חברה קבלנית, שתעסיק את המורים והגננות בפרויקט, לצד סטודנטים ומדריכי העשרה. על פי ההערכות, המהלך עתיד להוסיף כ-15 אלף מורים מורי קבלן למערכת, שעבודתם תשיק, לראשונה, לתחומי ליבה שהיו עד כה באחריות מלאה של משרד החינוך (30%-40% מהתוכנית יוקדשו ללימודים). רק לפני כחמישה חודשים, בדיון בכנסת על התוכנית, הצהיר שר החינוך גדעון סער, כי "אין אפשרות שהיא תתבסס על מורי-קבלן כאשר אני נמצא בתפקיד... אני לא אאפשר יצירה של מערכת של מורי-קבלן בשעות אחר הצהריים - מורים מסוג א' ומורים מסוג ב'... אני רגיש לעניין הזה".

כמה ארגוני חברתיים שהגישו עתירה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המכרז שפירסם משרד החינוך, זכו השבוע בניצחון קטן: המשרד ביטל סעיף במכרז, שלפיו העובדים בפרויקט לא יקבלו שכר על הכנת השיעורים והשתתפות בהשתלמויות למורים, סעיף המנוגד ל"חוק שעות עבודה ומנוחה". עם זאת, בית המשפט לא הקפיא את המכרז.

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שפורסם לפני כחודש, מזהיר מהיבט אחר של המכרז, שלפיו הגורם המרכזי שיפקח על יישום התוכנית יהיה הקבלן שיפעיל אותה. "חלק ניכר מתפקידי הפיקוח מוטלים על הקבלן עצמו", נכתב בדו"ח. "אחד הגורמים המרכזיים בכל הנוגע לפיקוח הוא רכז המסגרת הבית-ספרית - שהוא מורה מצוות בית הספר המועסק גם על ידי הקבלן". הרכז אמור לבדוק את ההתאמה בין יישום התוכנית בפועל לבין צורכי בית הספר, לעקוב אחרי העמידה ביעדים שנקבעו, לטפל בתלונות ולשמש גורם מקשר בין ההורים למורי הקבלן ובינם לבין צוות בית הספר. "נדמה כי קיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקידי הפיקוח של הרכז הבית-ספרי לבין העובדה כי הוא מקבל שכר מן הקבלן", מציין הדו"ח.

אמנם גורמים נוספים אמורים לפקח על יישום התוכנית, אך לפי הדו"ח, "לא ניתנו בידי גופים אלה כל כלים לבצע בקרה, ומקור המידע היחיד שלהם לגבי יישום התוכנית הוא הקבלן עצמו או גופים המועסקים על ידיו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "הפיקוח על התכנים וקביעת כוח האדם שייקח חלק בתוכנית יהיו באחריות מפקחי משרד החינוך". אבל בדו"ח המחקר נכתב כי "למרות ההיקף הגדול של התוכנית, לא התווספו למשרד החינוך תקנים לצורך פיקוח... ולא הוקצו בשלב זה תקציבים לצורך פיקוח".

יחסי אמון

כבר למעלה מעשור פינלנד נחשבת בעולם לסיפור הצלחה חינוכי: מקומות ראשונים במבחני פיז"ה הבינלאומיים, בקריאה, מתמטיקה ומדעים, ולא פחות חשוב - הבדלים קטנים בין בתי ספר שונים. "מההצלחה הפינית אפשר ללמוד עד כמה חשובות ההשקעה בחינוך והרחבת אפשרויות הלמידה ושוויון ההזדמנויות. זה מה שמדינות אחרות יכולות ללמוד מאתנו", מציעה פרופ' כריסטינה קומפוליינן מאוניברסיטת הלסינקי.

אם בישראל מורים עובדים במערכת חשדנית, שמעמיסה עליהם עוד ועוד מבחנים ודורשת אין-ספור דיווחים, הרי שבפינלנד "יש למורים שלנו הרבה מאוד אוטונומיה", אומרת קומפוליינן. ביום רביעי היא תשתתף ב"כנס העיר חיפה" לחינוך. לדבריה, "אנחנו סומכים על המורים כי הם עברו הכשרה ארוכה, והם המומחים שנמצאים בשטח וצריכים לתת מענה לצרכים שונים של ילדים שונים. מערכת החינוך נותנת למורים את החופש לבחור כיצד ילמדו ואפילו כיצד יעריכו את התלמידים בסוף הלימודים. אמון כזה הוא מה שהמורים אוהבים". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו