בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיסות נכנסות / טיסות יוצאות

תגובות

אליה אושרי מאבן יהודה, יעל אושרי מהיישוב חרב לאת ובת אל אושרי מחרב לאת.
יעל נוחתת מציריך

תיזהרו. זה קנס לעשן פה, ועוד שתיכן מפריחות טבעות חופשי. מיד יקלטו אתכן.

בת אל: זה בכלל לא סיגריה. זה מותר.

אליה: זו סיגריה אלקטרונית. זה רק אדים עם ריח. את רואה את האור פה?

בת אל: השבוע קנינו אותן. הנה אמא שלנו נוחתת והבאנו אחת גם לה. יאללה כולנו מפסיקות לעשן ביחד.

תביאי שכטה. פפפוף. אוי, זה נורא מתוק.

בת אל: כן, לקחתי נוזל בטעם דובדבן אז זה מתוק. בנוזל יש ניקוטין אבל לאט לאט נוריד אותו ונעשן בלי. הנה אמא שלנו נחתה. אמא, תכירי את החברה החדשה שלך - הסיגריה האלקטרונית. איך?

תומר אפלבאום

נראה לי שקצת קשה לבדוק כשהכלבות מלקקות לה את הפרצוף. הן שלה?

בת אל: כן, הן מתרגשות. היא לא היתה פה חודש.

איפה היית?

יעל: אצל המשפחה שלי בשווייץ. אמא שלי אשה מבוגרת. היא גרה הרבה שנים במקום שנמצא על גבול צרפת־שווייץ בכפר קטן. גם שני האחים שלי גרים שם.

את שווייצרית במקור?

כן. עשיתי עלייה.

את יהודייה?

לא. ב–88’, כשהייתי בת 26 בערך, הגעתי לארץ, באתי בהתחלה בתור תיירת והתאהבתי. בסוף החלטתי להישאר ואפילו התגיירתי.

איך היה הליך הגיור?

הבנתי שהיום הרבה יותר מחמירים וצריך אפילו לגור קצת עם משפחה דתית, אבל גם בתקופה שלי זה לא היה קל בכלל. כל היום הייתי הולכת לאולפן ברחוב אלנבי בתל אביב, עם מתגיירות אחרות, ומקבלת שיעור על המצוות, החגים וההלכה. זה נמשך שבעה־שמונה חודשים.

למה היה חשוב לך להתגייר?

אני מתגעגעת למשפחה שלי מאוד. אבל אף פעם לא רציתי להישאר בשווייץ. לא הרגשתי מחוברת למדינה. מגיל צעיר טיילתי הרבה וראיתי עולם, והטיולים רק חיזקו את התחושה שלי ששווייץ זה לא המקום שלי. הרגשתי שונה.

בת אל: אמא שלי ממש לא שווייצרית טיפוסית.

וכאן הרגשת שייכת?

ישראל התאימה לי יותר. רציתי לחיות בקיבוץ, אבל מצאתי עבודה באכסניית נוער בתל אביב ברחוב הירקון ואחר כך עבדתי גם בנואיבה בכפר נופש.

נואיבה הים־התיכונית! הייתי שם כילדה.

נכון, ככה קראו לזה. זה היה מקום נחמד. דידי הררי היה שם אחראי צוות בידור וגם מאיר סוויסה עבד שם, וככה גם פגשתי את האבא של הבנות שעבד בכפר הנופש בכפר ויתקין.

והיה ישראלי.

יעל: וגם תימני. זה היה שילוב מעניין. אבל אנחנו כבר גרושים.

בת אל: אני יצאתי מעורבבת והאמצעית דומה לאמא.

יעל: יש לי שלוש בנות. האמצעית, אבישג, היא קצינה בצבא אז היא לא יכלה להגיע.
ומי שמרה על הכלבות?

בת אל: אני. וואי וואי, הן שיגעו אותי. אמא שלי קמה כל יום בחמש וחצי ולוקחת אותן לטייל. אמא, הן נכנסו לי למיטה כל בוקר בחמש.

הן נבחו?

לא, הן פשוט ישבו לי על הראש או ליקקו אותי וכישכשו בזנב. בנחמדות, אבל בקטע של אין בעיה, אם לא תוציאי אותי לא תישני. ולא יכולתי להרגיל אותן לישון מאוחר, כי אז היא היתה מגלה שלא הוצאתי אותן בבוקר ולא רציתי לבאס אותה.

 

ניב פולבר, דניאל עמר, תמיר סילם ואדיר כהן מדימונה.
דניאל ממריא לניו יורק

שלום, למה לכולכם כתוב דניאל על החולצה?

סילם וכהן: לכבוד דניאל.

ומי זה דניאל?

דניאל עמר: אני. אני נוסע ללימודים בארצות הברית, החברים שלי הפתיעו אותי ועשו חולצה עם השם שלי לכבוד הנסיעה.

אז למה חולצת ספורט?

כי יש עליה גם את הלוגו של הקבוצה של המכללה שאני הולך לשחק בה. התקבלתי למכללת וירג’יניה טק על מלגה של ספורטאי מצטיין.

באיזה ענף?

אני כדורגלן. קשר.

תומר אפלבאום

איך הגעת לזה?

שמעתי על האפשרות הזאת מחבר של ההורים והג’וק נכנס לי. אז יצרתי קשר עם דודי אדלר, הוא סוכן ישראלי שמייצג ספורטאים מול גופים בחו”ל והוא יצר את הקשר בשבילי עם האוניברסיטאות האמריקאיות. זה תהליך ארוך ומסובך.

איך זה עובד?

התעניינו בי כמה מכללות, אחדות מהן היו איתי ממש בקשר: הוואי, אלבמה וניו יורק, אבל מווירג’יניה טק העוזר־מאמן והמאמן הראשי באו לארץ לראות אותי משחק והם גם הציעו את התנאים הכי טובים מבחינת המלגה.

איזו מלגה קיבלת?

זו מלגה מלאה, כולל הוצאות מחיה לחמש שנים. רק השכר־לימוד שם מגיע למשהו כמו 50 אלף דולר לשנה. אבל אני לא נוסע רק כדי לשחק שם כדורגל. אני הולך ללמוד ברצינות.

אני אסתכן בציניות. אתה בטוח שאתה כדורגלן?

מעבר לעניין של הכדורגל הייתי צריך להתקבל לאוניברסיטה גם מבחינה אקדמית. זה היה הרבה עבודה, אבל מבחינתי זו באמת האוניברסיטה הכי טובה שיכולתי לחלום עליה. זה מאפשר לי לשלב שני תחומים שאני מצטיין בהם מאז שאני ילד ולא לוותר על אף אחד מהם בגלל השני.

ספורט ולימודים?

כן. ממוצע הבגרויות שלי בארץ עומד על 90.

ומה תלמד בווירג’יניה טק?

אני רוצה ללמוד מנהל עסקים ושיווק. שנתיים ראשונות זה בי־איי כללי ואחר כך אתה בוחר במה אתה מתמחה, אבל זו התוכנית שלי.

ומה מבחינת הקריירה כספורטאי?

הקבוצה של וירג’יניה טק, ה–Hokies, נמצאת ב–ACC ‏(אטלנטיק קואסט קונפרנס‏), שזו הליגה הגבוהה ביותר בליגת המכללות. יש שם גם את דיוק, צפון קרוליינה, מרילנד.

באיזו קבוצה שיחקת בארץ?

הייתי בהפועל באר שבע, והייתי במכבי באר שבע ובהפועל דימונה. עברתי קבוצות. וגם שירתתי בצבא. רק לפני שבוע השתחררתי ולא נחשבתי ספורטאי מצטיין, הייתי ספורטאי פעיל.

אתה כבר יודע איך ייראו החיים שלך שם?

לא בדיוק. אני יודע שאגור מחוץ למכללה בדירה שהם סידרו לי עם עוד כדורגלן. ושיהיו הרבה אימונים. שניים ביום.

חשבתי שהאמריקאים יותר בעניין של פוטבול?

זה נכון. אבל מצד שני הכדורגל באמריקה הוא עדיין הרבה יותר מפותח ממה שקורה בארץ ואולי גם באירופה. הנה, תראי מה שקורה עכשיו עם תיירי הנרי.

הצלם יצטרך להסביר לי.

הוא שיחק בליגה המקצוענית באירופה, בארסנל, בברצלונה - מלך השערים, ועכשיו הוא בניו יורק רד בולס. הוא רצה להגיע לאמריקה וזה לא הכי פשוט שם. כדורגל אמריקאי הוא עסק אחר לגמרי, שדורש הרבה יותר השקעה. אמרו לי, למשל, שבנוסף לשני אימונים ביום אני אצטרך להתחזק פיזית, ללכת לחדר כושר והם יוסיפו לי ללו”ז אימונים אישיים כדי שאסגור את הפער, אבל אין מה לומר, אני הכי מבסוט בעולם. מאוד קשה לי להיפרד מהבית והחברים, אבל זה היה החלום שלי.

סילם: עכשיו אולי תשחררי אותו? ראיון או לא ראיון, רוצים להגיד שלום.

רק רציתי עוד לשאול אם ההורים לא מודאגים שתישאר שם?

דניאל עמר: נראה לי שאם זה יקרה כי אני אצליח זה יהיה בסדר מבחינתם. הם גאים בי.

זהבה עמר ‏(אמא‏): הוא ממש סיפור סינדרלה איך שהוא עשה את הכל בעצמו.
ילד מוצלח.

עמי עמר ‏(אבא‏): ‏(מחייך‏) דומה לאבא שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו