טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קבלה לעם, ומיליונים לקופה

מאות אלפים מרחבי העולם נוהים אחרי מיכאל לייטמן, מייסד “קבלה לעם”. רבים משכימים מדי יום לפנות בוקר כדי להאזין לשיעור שלו, אחרים מפרישים לארגונו מעשר משכרם. מסמכים ועדויות שהגיעו ל”הארץ” מגלים פרטים חדשים על הנעשה בתוך התנועה: מיליונים בקופה, טוקבקיסטים מטעם, ופחד של הפעילים מניתוק מהארגון. חשיפה

תגובות

יום שני השבוע, שתיים ורבע לפנות בוקר, מבנה תעשייתי אפור בדרך ז’בוטינסקי בפתח תקוה. בין “שחף - חלפים למכונות כביסה” ל”גאיה - חדרים להשכרה לפי שעה”, נמצאת הכניסה הצנועה לבניין המרכזי של ארגון “קבלה לעם”. בעוד פחות משעה יתחיל כאן השיעור היומי של מיכאל לייטמן, והחניה במתחם שוקקת חיים. זרם הולך וגובר של גברים, חילונים ודתיים, בני כל הגילים, מגיע למקום. רובם מעבירים כרטיס זיהוי מגנטי לרישום השעה. “זה פותח את השער וגם מעביר דיווח לאחראי במחשב מי הגיע מתי”, יסביר אחר כך חבר לשעבר בקבוצה. “עשר דקות אחרי שהשיעור מתחיל, האחראי מתקשר לאלה שלא הגיעו. רבים מהאנשים מתעוררים מהטלפון ומגיעים, אחרים מתַרצים, יש שלא עונים ואחרים מקבלים על הראש מהאשה, כי כל המשפחה מתעוררת מזה". השומר בכניסה מניד בראשו בברכה למגיעים. יום־יום, 365 ימים בשנה, בכל עונה ובכל מזג אוויר הם באים לכאן. בסביבות 200 איש, לפעמים יותר. שתי קומות של משרדים וכיתות, שורות של ברזיות ומיחמים להכנת קפה ותה, אולם לימוד רחב ידיים שבו נערכים השיעורים המועברים בשידור חי בטלוויזיה ובאינטרנט וגג גדול, זרוע מתקני כושר, כיסאות רועדים ופינת עישון המשקיפה אל נוף אורבני טיפוסי.

ניר קידר

“לא קשה לקום בשעות האלה בכל בוקר?” אני שואל גבר צעיר המשתייך לקבוצה כבר יותר מעשור. “מתרגלים”, הוא משיב. “ומה קורה בבוקר, כשצריכים ללכת לעבודה?” אני מקשה. “לשמחתי אני מתחיל לעבוד ב–11:00”, הוא אומר בחיוך, “אבל יש אנשים שפשוט הולכים לישון ב–21:00”. נשים לא מגיעות לכאן, הן צופות בשיעורים מהבית. “אנחנו באים לכאן כדי ללמוד וצריכים להתרכז”, מסביר הבחור, ומוסיף תיאור גרפי על הסחת הדעת האפשרית שנוכחות נשית עלולה לגרום לו. את אשתו שלו הכיר דרך פעילותו בארגון. “אם זה לא היה ככה, זה היה קשה”, הוא אומר, “הייתי צריך להסביר לה, להכניס גם אותה לזה”. כמו רבים מהנוכחים, הגרים בקרבת מקום, גם הוא מתכוון לעבור לאזור בקרוב. כבר 2:45, והוא רץ לתפוס כיסא טוב באולם המרכזי. הצלם ואני בעקבותיו, מניחים את התיק בכניסה לחדר, כמו שאר התלמידים.

אלא שאז מגיע למקום אביהו סופר, מהפעילים הבולטים בארגון. “בואו החוצה”, הוא פונה אלינו, ומלווה אותנו אחר כבוד אל מחוץ לבניין. זו אמנם תנועת קבלה וכולם רצויים - שלט גדול של “תנועת הערבות” ‏(שמציבה לה למטרה “להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית”, כך לפי אתר האינטרנט של הארגון‏) מתנוסס בכניסה לבניין - אבל הצלם ואני לא רצויים. “לא הוזמנת לכאן”, אומר סופר שמתחיל לצעוד חזרה לבניין. לפני שנעלם הוא עוד מסתובב רגע ומסנן: “אין לך משהו יותר טוב לעשות בשלוש בלילה?”

1. “להגיב, אבל לא להתווכח”

את תגובות הקוראים לכתבה זו בגרסתה המקוונת כדאי לקרוא בזהירות יתרה מהרגיל. תנועת “קבלה לעם” מפעילה “צוות תגובות” למאמרים וכתבות המתפרסמות על הקבוצה. ההנחיות הפנימיות לטוקבקיסטים מטעם שהגיעו ל”הארץ”, מלמדות על הלך הרוח של הקבוצה הזאת לא מעט. הרעיון המרכזי שעומד בבסיס צוות התגובות הוא להעביר את מסרי הקבלה, מבלי להסגיר את העובדה שהתגובה נכתבה על ידי מגיב מטעם.

“ברוך הבא לצוות תגובות למאמרים שלנו ומאמרים חיצוניים ברשת”, נפתח המסמך שזכה לכותרת “הפצת חוכמת הקבלה באינטרנט”. “המשימות שתקבלו”, נמסר לנמענים, “הן לפי דרישה שתתקבל במייל בלבד. העבודה נחלקת לשני חלקים:

“1. תגובות למאמרים שאנו מפרסמים באתרים חשובים ואנו רוצים לעשות שם ‘עניין’, כדי שעורכי האתרים יראו שהכתבות שלנו יוצרות עניין.

“2. תגובות למאמרים שהם לא שלנו אבל רלוונטיים להפצת חוכמת הקבלה וחשוב שנגיב שם”.

הטוקבקיסטים מתבקשים לקרוא בעיון רב את המסמך תוך הדגשה שלפעמים עדיף “לא לעשות, מאשר לעשות ולגרום נזק”, ומוזמנים לפנות לנציגים בארגון בכל שאלה או בעיה. הכללים לפרסום תגובות מנוסחים בבהירות: המסר צריך להיות קצר; מומלץ לא להזדהות בשם האמיתי ‏(“מקובל מאוד במדיה הזאת”, נכתב בהנחיות‏); לא לפרסם לינק לאתר הארגון; לעולם לא לכתוב מטעם בני ברוך או מטעם הרב לייטמן או הודעות שהסגנון שלהן מסגיר מי הכותב ‏(“לדוגמה, בהודעת תמיכה לא לכתוב: לחיים!!!” כך בכללים‏); לעולם לא להיכנס לוויכוחי דעות עם גולשים אחרים ו”לא ‘לדקור את העיניים’ עם המילה ‘קבלה’ דווקא, העיקר שיעברו המסרים של הקבלה”. ההנחיות מסתיימות במילה אחת: “שנצליח”.

בדיקה מקרית של כתבות שפורסמו אודות הארגון מגלה את מה שנראה כהצלחה לא מבוטלת. קשה כמובן לדעת, אילו תגובות נכתבו מטעם ואילו לא, אבל “קבלה לעם” זוכה לתגובות לא אופייניות לזירת הטוקבקים המתלהמת בשגרה. כך לדוגמה, לידיעה שפורסמה בוויינט במארס האחרון ושעניינה תנועת “הערבות”, שהיא תנועה בת של “קבלה לעם”, פורסמו תגובות כגון “סיקור נפלא על פעילות נפלאה!” כתבה אחרת באתר המסקרת קונגרס קבלה שנערך ב–2009, זוכה לתגובות רבות דוגמת “זהו שירות לעולם כולו”.

2. כשנגמר המדע, יש קבלה

ארגון “קבלה לעם”, שהוקם על ידי מיכאל לייטמן, עוסק בלימוד הקבלה ובהפצתה. המנגנון שמפעיל את התנועה הוא עמותה בשם “בני ברוך” שנוסדה ב–97’. בארצות הברית, קנדה וגרמניה פועלות עמותות אחיות של “בני ברוך”, תחת אותו שם. ל”קבלה לעם” יש מתחרה מרכזי על לבבות המאמינים - “מרכז הקבלה” מיסודו של שרגא ברג, שהתלמידה המוכרת ביותר שלו היא הזמרת מדונה. ב”קבלה לעם”, לעומת זאת, אפשר למצוא מאמינים בין הידוענים המקומיים, בהם הזמר ארקדי דוכין והשחקן סשה דמידוב. על פי הספר “קבלה למתחיל” שהוציאה עמותת בני ברוך, “חוכמת הקבלה” מעניקה לכל אדם תשובות לשאלות כגון “לשם מה הגיע לעולם, מה צופן לו העתיד, איך להימנע מסבל מיותר ולרכוש שלווה וביטחון”.

הקבלה, כך על פי הספר, “פותחת בפני האדם את האפשרות לשאול כל שאלה ולהגיע אל החוויה האישית, הפנימית, שתעניק לו את התשובה המלאה... מצויים כאן הסברים מדויקים, ממש מדעיים, איך להגיע אל אותה הרגשה עילאית, של תענוג אין סופי ושל שליטה מוחלטת על מהלך חייך... הרב מיכאל לייטמן, תלמידו ועוזרו האישי של הרב ברוך אשלג, הוא שמלמד אותנו איך להבין נכון את הכתבים ולהשיג בעזרתם את המטרה שלשמה נוצרו”.

לייטמן אמנם מוגדר כ”רב” על פי מאמיניו, אך גם הם מודים שהוא מעולם לא הוסמך לרבנות ושהתואר רב המוצמד לשמו הוא תואר כבוד בלבד. אתר האינטרנט של “קבלה לעם” מסביר ש”בשנת 1991, לאחר פטירת מורו, הרב ברוך אשלג ‏(הרב”ש‏), הקים הרב ד”ר מיכאל לייטמן ‏(פרופסור באונטולוגיה ובתיאוריית ההוויה, דוקטור לפילוסופיה, MS בביו־קיברנטיקה‏) את קבוצת המקובלים “בני ברוך”, וקרא לה על שם מורו, שאותו ליווה במשך 12 שנותיו האחרונות, וממנו קיבל את שיטתו בעת ששימש כעוזרו האישי ותלמידו המסור”. הרב אשלג הוא בנו הבכור של הרב יהודה אשלג ‏(בעל הסולם‏), מי שחיבר את פירוש “הסולם” לספר הזוהר. על פי אתר האינטרנט, “קבלה לעם” מבססת את כל הלימוד שלה על השיטה שפיתחו שני מורים רוחניים אלה. “בשנת 1995, לפי ציווי המקובלים להתחיל להפיץ את חוכמת הקבלה ברוב עם ולכלל האנושות, הקים הרב לייטמן את ארגון ‘קבלה לעם’ - התנועה ללימוד ולהפצת חוכמת הקבלה”.

שי בן טל, דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, חוקר את הקבוצה בשנים האחרונות. במאמר שפירסם הסביר כי לפי בני ברוך “הקבלה היא ‘מדע העל’ של העתיד, שהרי דרך לימוד הקבלה אפשר לחקור מה באמת מניע את העולם ואת האדם. הקישור של קבלה עם עולם המדע מאפשר יצירת קישור אסוציאטיבי עם הכוח המוביל בעולמנו, הכוח שהוביל את הקדמה”. בן טל מסביר כי “על פי ‘בני ברוך’, הקבלה היא היורשת הטבעית של המדע. המדע המסורתי הגיע לקץ דרכו, והגיעה העת ששיטה מדעית אחרת תתפוס את מקומו על במת ההיסטוריה ותוליך את האנושות לשלב האחרון בהתקדמות”.

בני ברוך הוקמה והתבססה בעיקר על ידי יוצאי ברית המועצות לשעבר אך בשנים האחרונות פעילותה התרחבה למגזרים נרחבים בחברה הישראלית. תומר פרסיקו, חוקר תנועות דתיות חדשות בישראל, העוקב בשנים האחרונות אחרי פעילות הארגון וכותב עליו באתרו “לולאת האל”, מעריך שכיום נוהים אחרי הארגון כ–50 אלף איש ישראלים. “בני ברוך הם התנועה הדתית החדשה המצליחה ביותר בישראל. הם מציגים עיבוד פופולרי לקבלת הרב אשלג, שמדגיש את הקהילתיות מצד אחד, ואת התהליך הטרנספורמטיבי הפנימי מצד שני, כאמצעים להגעה לקרבה אל האלוהות, שאותה הם מזהים עם היקום עצמו. בנוסף לזה, הם מונעים על ידי חזון משיחי טוטאליטרי, שבמסגרתו יוקם, בעתיד הלא רחוק, שלטון מקובלים שעל דבריהם אסור יהיה לערער”.

רבים מהמאמינים מתעוררים מדי לילה כדי להאזין לשיעור היומי שמעביר לייטמן במרכז הקבוצה בפתח תקוה בין השעות 3:10 ל–6:00, ושמועבר בשידור ישיר גם באינטרנט ובערוץ 66, שהקים הארגון.

ניר כפרי

בשידורים ניתן לראות את לייטמן, בעל זקן מטופח, יושב כשהוא לבוש חולצה לבנה מעומלנת ומקטורן שחור, ספר עב כרס פתוח מולו, מרצה ומשיב לשאלות מקהל המאזינים, המורכב מגברים בלבד. בניגוד לציפיות, קשה למצוא אצלו כריזמטיות מתפרצת, ולמי שאינו מורגל בסוג השיח הזה הדברים עשויים להישמע משונים. לדוגמה: “מה זה חיסרון?” שואל אחד התלמידים בשיעור שהתקיים ב–8 בפברואר השנה. “זה חיסרון לחיבור”, משיב לייטמן. “זה שאני מחפש מה חסר לך ואתה מחפש מה חסר לי, אז אנחנו מקושרים. רק על ידי זה. קשר זה נקרא שאני קשור לחיסרון שלך ואתה קשור לחיסרון שלי. כל אחד מחובר ללב של האחר. אני יודע מראש שאתה רוצה קשר עם הבורא. זאת אומרת, מה זה בורא? כוח האהבה. שאתה רוצה להגיע לחיבור לאהבה. אהבה זה נקרא ההתקשרות השלמה, המלאה. קונקשן כזה שלם, שיש קשר הדדי ממש בין שניהם. אתה יודע, יש מוטציה בחיבור בפלאגים, שממש מתאימים זה לזה. כאילו שלם, כאילו אחד. חיסרון של אחד תואם לחיסרון של השני. מצד הזה זכר, מצד הזה נקבה. חסרונות כאלו וחסרונות כאלו, ומתחברים ומשלימים זה את זה”.

3. תשובה לכל שאלה

אביהו סופר, המלווה את לייטמן מתחילת דרכו, הוא מהדוברים והפעילים הבולטים של “קבלה לעם”. בפגישה איתו, יום קודם לביקור במרכז התנועה, הוא חביב ורהוט ובשיחה איתו ועם אנשי ארגון אחרים ניכר שהאמונה במה שהם מגדירים כ”חוכמת הקבלה” ובצורך בהפצתה היא שמניעה אותם. קשה להתעלם מהאווירה הדידקטית השורה על השיחה עמם ומהשימוש החוזר ונשנה בסיסמאות שאמנם נשמעות מצוין, אך נראות למאזין לא מאמין חסרות תוכן ממשי.

התחושה היא שהפקפוק מהם והלאה. בתחילת הדרך הם היו עשרות ספורות של תלמידים וכיום, לדברי סופר, עוקבים אחרי לייטמן כשני מיליון איש ברחבי העולם ‏(המספר הזה, לדבריו, הוא מספר האנשים שנרשמו לאתר האינטרנט של “קבלה לעם”‏). האנשים האלה מגיעים מכל רחבי העולם: מאות אלפים מארצות הברית ואירופה, קצת פחות מדרום אמריקה וכ–50–80 אלף איש מישראל, שהיא “המרכז הרוחני” של הארגון. הוא מספר גם על תלמידים מהרשות הפלסטינית, מטורקיה, מאיראן ואף על ניאו־נאצים אוקראינים שגילו את האור כשנכנסו לאתר האינטרנט של הארגון.

“חוכמת הקבלה היא שיטה עתיקה, בוודאות בת 3,500 שנה”, מסביר סופר. “יום אחד גילה אברהם אבינו את בוראו, את ‘הנקודה שבלב’, הצורך לגלות איזושהי מציאות רוחנית שמעבר... אז הוא התחיל איזה מסע של חיפוש עצמי. התהליך הזה ממשיך ובאיזשהו שלב מתפתחת לה חוכמה שמקבצת אנשים סביב הרעיון של ‘ואהבת לרעך כמוך’. ההבנה שרק דרך יחסים מתוקנים בינינו נוכל להגיע לגילוי של כוח שאנחנו קוראים לו ‘הבורא’. הבורא בחוכמת הקבלה זה לא אלוהים שיושב על איזה ענן אלא זה כוח רוחני, תכונה רוחנית, שאנחנו קוראים לה תכונת ההשפעה, תכונת הנתינה. כולנו, בני האדם, יש בנו את הכוח דרך תהליך משותף שאנחנו בונים בינינו, להתעלות מעל האגואיזם האישי שלנו שכל הזמן דוחף אותנו ליהנות רק לעצמנו. איך עושים את זה? בעזרת תהליך לימוד מאוד סדור ומאורגן שהובילו המקובלים לאורך שנים... עכשיו האגואיזם הגיע לכזו דרגה שבה או שאנחנו נחריב את עצמנו יחד - ואנחנו רואים שהעולם מתקדם לזה די בהצלחה - או שנמצא איזו דרך להתעלות מעל האגואיזם האישי של כל אחד מאיתנו ולבנות כאן יחסים מתוקנים. אל השאיפה הזאת מגיע כל תלמיד ‘חוכמת הקבלה’”.

גלעד שדמון, תלמיד בולט אחר של לייטמן וחבר ותיק בארגון, אומר כי “אני רואה שהפצת ‘חוכמת הקבלה’ עושה טוב בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו ומעודדת ערכים של אהבת הזולת. אנחנו רואים שלימוד חוכמת הקבלה פותח את האנשים והופך אותם למאוד רגישים, בעיקר לקשרים של בין אדם לחברו. זה שהפעילות שלנו הולכת וגדלה משנה לשנה בעוצמתה ובהתרחבותה מראה שהעולם זקוק לזה היום. בעולם שבו כולם מנגחים ומחפשים זה את זה, אנחנו מאמינים שהטוב יבוא ונדע לשתף פעולה ביחד ולהגיע למה שאדם אמור להגיע אליו - להרגשת ביטחון בחברה שבה הוא נמצא”.

פרופ’ משה אידל מהאוניברסיטה העברית, חוקר בכיר במכון הרטמן וחתן פרס ישראל למחשבת ישראל, לא מתרשם מהדברים. “אני לא יודע מה הוא עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין”, הוא אומר בהתייחסו ללייטמן. “באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין”.

מה ההבדל בין הארגונים השונים שמלמדים קבלה?

אידל: “כל ארגון מניח שיש קבלה אחת ושהוא שולט בה. הקבלה שונה בין הארגונים, אבל האמונה שיש תורה אחת ברורה ואפשר להנחיל אותה לאנשים זה דבר משותף”.

מה דעתך על התנועות האלה, שצוברות להן אלפי מאמינים?

“אני לא בטוח שאלו מאמינים. אנשים נמצאים שם זמן מה ואחר כך הולכים לדרכם. אנשים מטבעם מחפשים משמעות. פעם הלכו ליוגה והיום הולכים לסופרמרקט הזה”.

עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?

“קירבה מינימלית. היסטורית אני לא מקבל את זה שזה קשור לאברהם אבינו וכל הסיפורים האלה. זו תופעה הרבה יותר מאוחרת. ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו”.

הם אומרים שאם לא נשתמש בחוכמת הקבלה אנחנו אבודים.

“אתה חושב שזה יעזור? אם זה תלוי בזה אני לא כל כך אופטימי”.

אלכס ליבק

4. חלק מהמשכורת, לתיקון

ארגונים רבים היו שמחים להתחלף עם “בני ברוך” מבחינת מצבה הפיננסי. על פי הדו”ח הכספי האחרון של העמותה, המתייחס לשנת 2010, סיימה בני ברוך את השנה ברווח נקי של כ–2.5 מיליון שקל. שנה קודם לכן עמד הרווח על 1.1 מיליון שקל. ההכנסות של בני ברוך ב–2010 היו כ–21 מיליון שקל ‏(גידול משמעותי ביחס לשנה הקודמת, אז עמדו על 13.5 מיליון שקל‏). חלק הארי מהסכום הזה - קרוב לעשרה מיליון שקל - הגיע מתרומות, והשאר ממקורות אחרים: יותר מ–6.5 מיליון שקל הם הכנסות מקונגרסים שעורך הארגון בישראל ובחו”ל, כ–1.7 מיליון שקל מגיע ממכירת ספרים וקלטות, וכמיליון וחצי שקל מקמפוסים שמנהלת העמותה, ובהם מועברים שיעורים וקורסים בתשלום.

ההוצאות קפצו גם הן ב–2010: על שכר עבודה הוצאו 6.7 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון בשנה הקודמת. עלות האירועים השונים שהפיקה בני ברוך עמדה על 3.9 מיליון שקל, ואילו הדפסת הספרים והשידורים בערוץ “קבלה לעם” עלו לעמותה כ–3.7 מיליון שקל. אלא שההכנסות היו גדולות משמעותית מההוצאות, מה שהותיר בקופת העמותה כ–2.5 מיליון שקל.

למרות הרווחים הנאים של העמותה - שהיא ארגון ללא מטרות רווח - הסכומים שהעבירה בני ברוך לטובת מה שמוגדר כ”מענקים ותרומות” היה צנוע מאוד: 23 אלף שקל ב–2010 ו–50 אלף שקל ב–2009. בחו”ל היו גיוסי התרומות קטנים יותר: “בני ברוך” האמריקאית ‏(שאורי לייטמן, בנו של מיכאל לייטמן, רשום כאחד ממנהליה‏) גייסה ב–2011 כ–470 אלף דולר, ירידה של כ–200 אלף דולר לעומת השנה הקודמת. העמותה הקנדית, שגם בה חבר לייטמן הבן, גייסה ב–2010 כ–145 אלף דולר.

התרומות לעמותה הישראלית נחלקות לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה היא בעלי ממון הקשורים לפעילות העמותה בארץ או בחו”ל, אלה המעבירים סכומים נכבדים המגיעים עד למאות אלפי שקלים בשנה ‏(ב–2010 העביר ליאוניד מקרון, מיליונר מרוסיה, את התרומה הפרטית הגדולה ביותר - כחצי מיליון שקל‏). הקבוצה השנייה היא של תורמים קטנים יותר, בהם הפעילים הישראלים בקבוצה, המתבקשים להפריש עשירית משכרם לטובת הפעילות.

אתר האינטרנט של “קבלה לעם” מסביר מהו בדיוק אותו מעשר: “מעשר הוא אמצעי גשמי לחיבור נשמות אחרות אליכם. גם אם לא תתעמקו במחשבה או בכוונה מיוחדת - האמצעי הזה פועל. נשמתו של האדם מורכבת מעשרה חלקים המכונים עשר ספירות. בעבודתו הרוחנית, האדם ‘מושך אורות’, שבעזרתם הוא יכול לתקן תשעה חלקים מנשמתו ‏(תשע הספירות הראשונות‏), ולחוש באמצעותם את השפע העליון. לעומת זאת, בחלק העשירי של נשמתו, האדם אינו יכול לקבל את השפע, עד אשר יגיע ‘גמר התיקון’ - השלב הסופי שבו יתוקנו כל יתר הנשמות. זוהי הסיבה שהביאה את המקובלים לקבוע עבורנו את תנאי תשלום המעשר, כבר בראשית התהוותה של חוכמת הקבלה. אם ברצוננו להתאים את עצמנו בצורה הנכונה להשפעתו של הכוח העליון כלפינו, עלינו לקבוע כי מתוך השפע שאנו מקבלים בעולם הזה, נשתמש בתשע עשיריות לצרכינו האישיים ‏(הגשמיים‏), ונפריש עשירית לטובת האנושות, למען תיקון העולם”.

5. “ממה אתה מפחד?!”

“קבלה לעם” מנוהלת על ידי ועדות שונות, דוגמת ועדת חברה, קליטה, הפצה, גזברות, חברה ועוד. הגרעין המרכזי של הקבוצה, הנקרא בפי חבריו “הקבוצה הפנימית” או “הקהילה”, מונה על פי הערכה בין 300 ל–400 איש. אלו האנשים המגיעים מדי יום, באישון ליל, למרכז התנועה בפתח תקוה כדי להאזין להרצאתו של לייטמן. רובם מתגוררים בפתח תקוה, כמה שיותר קרוב למרכז. הם גם המקיימים את מה שמוגדר על ידם כ”מפעל” - מערך ההפצה של תורת הקבלה. העובדים ב”מפעל” מקבלים משכורת נמוכה יחסית של כמה אלפי שקלים בחודש.

בשנה שעברה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת ענק נגד “בני ברוך” וכמה מחברי הארגון. התובעים, בני הזוג רונן וסיגל דבח שהיו לדבריהם חברים בקבוצה הפנימית, ביקשו מבית המשפט שיפסוק עבורם חמישה מיליון שקל פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים לכאורה. כתב התביעה מפרט את טענות בני הזוג שלפיהן הם היו חברים בארגון יותר משבע שנים. רונן דבח מתאר כיצד הקים להקה בשם “הדור האחרון” לטובת הפצת רעיונות בני ברוך. לטענתו, חלק מחברי הלהקה והתנועה דחקו אותו אל מחוץ ללהקה וגזלו, לדבריו, את זכויות היוצרים שלו.

מעבר לנושא זכויות היוצרים, כתב התביעה מתאר את פעילות בני ברוך בצורה לא מחמיאה: “‏(הארגון‏) מצטייר בפרשה זו כארגון אלים, כוחני וסחטן”, טוענים התובעים. לדבריהם, החברים בבני ברוך, “נתונים למרות הארגון ולהחלטותיו בצורה טוטאלית, והם חיים במעין בועה המנותקת כמעט לחלוטין מהווי החיים המוכר לאדם הרגיל מהישוב... ‏(ל‏)בני ברוך קודי התנהגות וחוקים שאינם עולים בקנה אחד עם החוקים הקיימים במדינת ישראל”. בכירי הארגון, לטענת התובעים, מהווים סמכות רוחנית עבור המאמינים ונתונים להשפעתם ולהחלטותיהם “בצורה כמעט עיוורת”. התביעה מתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הרוח הנושבת מכתב התביעה חוזרת על עצמה בשיחות עם אנשים שעזבו את בני ברוך. נעמה ‏(שם בדוי‏) ובעלה היו חלק מהקבוצה הפנימית באמצע העשור הקודם. “המקום הזה השאיר אצלנו טעם מאוד מר”, היא מספרת. “כל דבר זה ‘הרב אמר, הרב אמר’ - יש פחד ואנחנו לא יכולנו לקבל אפילו החלטות מינימליות”. לדברי נעמה, בעלה היגר לישראל לאחר שהכיר אותה בסמינר של בני ברוך שנערך בחו”ל. בארץ הוא השתייך למעגל הפנימי ואז נחשף לדברים שלא מצאו חן בעיניו. בין השאר, היא אומרת, “הוא רצה שתהיה יותר שקיפות בארגון”. התוצאה, היא מתארת, לא איחרה לבוא. “הם פשוט מידרו אותו. גרנו באותו מקום ‏(עם חברי תנועה אחרים א.ב.‏) והם פשוט הפסיקו להגיד שלום ברחוב”. בעקבות כך עזבו בני הזוג את הקבוצה ולדברי נעמה, “נדרש לנו זמן רב לרפא את הפצעים לאחר שעזבנו”.

נועם ‏(שם בדוי‏), בשנות ה–20 המוקדמות בחייו, היה חבר במעגל הפנימי בקבוצה במשך שנתיים וחצי, עד לפני כשנה וחצי. בקרב הקבוצה הפנימית, הוא אומר, “יש תחושה של קהילה, שיחות ורצון לפתור כל מיני דברים. אני חושב שזה המקום היחיד שמציע פתרון אמיתי למה שקורה בעולם”, ובאותה נשימה מוסיף ש”אני יכול להסכים עם המתנגדים לארגון ‏(הטוענים‏) שזה יוצר איזשהו ספק ופחד”.

למה הכוונה?

נועם: “הם מתעסקים עם דברים שהמון אנשים מנסים לברוח מהם ביום־יום: התמודדות מול עצמם, מול אמת מסוימת. לא כולם בנויים לזה - ואני לא הייתי בנוי לזה, יצאתי מאוד טעון עליהם”.

אנשים מגיעים למצבים שמערערים אותם?

“יצאתי משם עם משבר נפשי, אבל אני חושב שזו הצורה שבה אני מתייחס לדברים. כל בן אדם רואה את הדברים אחרת ולוקח אותם למקומות שונים”.

משהו על הפחד הזה אפשר ללמוד מהתשובות לשאלה שעליה התבקשו חברי הארגון להשיב בשבוע שעבר במסמך שהועבר ביניהם וכותרתו: “מה הכי חשוב לך בחיים?! ממה אתה הכי מפחד?!” רבים כתבו על הפחד לאבד את הקשר עם הקבוצה: “הקבוצה מבחינתי היא קרש ההצלה היחידי! הפחד הגדול שלי הוא לאבד את החיבור איתה ובכך לאבד את ההזדמנות לקשר עם הבורא ...” כתב אחד המשיבים. “אני הכי מפחדת להתנתק מהקבוצה, להיזרק מהדרך ולאבד את תחושת החשיבות של המטרה. אני גם מאוד מפחדת שאני לא מצליחה לתת את כל כולי במחשבה על החברה בכל שנייה, ושבכך אני מונעת מהקבוצה להגיע אל המטרה”, השיבה אחרת.

6. לטעות ביחד עם כולם

בשנת 2006 קיבלו חברים בקהילה הפנימית מייל מאחד מחברי הארגון ‏(שאינו חבר ההנהלה‏), המעדכן בתדירות גבוהה - גם בימים אלו - על פעילויות והתרחשויות ב”קבלה לעם”. אל המייל צורף מסמך שכותרתו “תקנון לחברי ‘בני ברוך’”, ובו נוסחו כללי התנהגות שונים, לכאורה. אנשי “קבלה לעם” לא נדרשו לחתום על המסמך והוא לא הוצג בפניהם כנייר רשמי של הארגון.

המסמך מוזכר גם בעבודתו האקדמית של בן טל, שאנשי בני ברוך מגדירים כמי שחקר את הקבוצה בצורה הרצינית ביותר. במסמך אפשר למצוא את הכללים הבאים: “דעת החברה היא דעת עליונה; לאחר החלטת החברה, עדיף לטעות יחד עם הקבוצה מאשר להיות צודק לבד; חובה על כל אחד להגן על הקבוצה ועל עצמו, מפני תנועות ‘רוחניות’ אחרות וכד’. אם מישהו סוטה מדרכה של הקבוצה, עליו להודיע על כך לחברים מיד, והחברים צריכים לעזור לו לחזור למוטב; חבר שרואה חבר אחר העובר על חוקי החברה - חוקי הערבות, מחויב לדווח לוועדת חברה או לבית דין. אם לא יעשה כן הוא שותף לדבר העבירה, ואם החברה תדע על כך, יטופל על פי חוקי החברה; לא להשתתף ולא לקבל שום כיוון ‘רוחני’ אחר; לא לקרוא שום חומר חוץ ממה שמקובל בקבוצה; לא להקשיב לרב אחר; לשלם תשלום חודשי - מעשר וכל תשלומי חובה בזמן! ‏(הוצאות תחזוקה, אוכל וכו’‏). במידה שקיימת בעיה כספית חובה לפנות למחלקת עזרה סוציאלית; להיות נשוי; להשתתף בישיבת החברים; להשתתף בתורנויות ובכל אירועי הקבוצה, בפעולות קבוצתיות וסעודות משותפות; להשתתף בשבתות וחגים; להתחבר לקריאת המאמר בשעה 13:45 בפלאפון; ללכת לישון לא יאוחר מ–21:30 - ‏(למעט עבודה גשמית והפצה דחופה באישור ראש מחלקה‏); לקרוא קטע לפני שינה; לשמור שלא לפגוע ברב, בקבוצה ובדרכם של בעל הסולם והרב ברוך שלום אשלג; במהלך השיעור אין לצאת מאולם הלימוד מלבד לשירותים. ורק לצורך זה. ליושבים בשולחן מרכזי ומול המצלמות אין לצאת כלל; כשהרב מתחיל לדבר - יש להפסיק את כל הדיבורים ולהקשיב; מתחילים ומסיימים לשיר - רק לפי סימן מהרב/חבר האחראי על כך; אין להביא ספרות זרה למרכז בני ברוך - מלבד לצורכי הפצה; אין להוציא כל סוגי המדיה שאינם ערוכים וללא צנזורה ‏(וידיאו, אודיו, טקסטים וכו’‏) לגורמים חיצוניים”.

חברים לשעבר ב”קבלה לעם” אישרו בשיחות עמם שקיבלו בזמנו את המסמך הזה בדואר האלקטרוני מחבר הקהילה ושתוכנו אכן שיקף ברובו את ההתנהלות בארגון בזמנו. אביהו סופר אומר השבוע כי אין לארגון תקנון רשמי או מחייב כלשהו וכי הם לא אחראים לחומרים שמופצים על ידי גורמים שונים על דעת עצמם. “אין כזה דבר תקנון רשמי שמחייב מישהו. התקנון הזה לא היה, לא יהיה ולא שימש כתקנון רשמי של הארגון. האם לפרקי זמנים שונים ישבו כל מיני קבוצות של אנשים וחשבו על כל מיני דרכים שאולי כדאי לבנות לדעתם ולהבנתם איזושהי מסגרת שתחייב כל מיני קבוצות של תלמידים? התשובה היא כן. האם משהו מהדברים האלה עלה לדיון? הרבה פעמים עלו כל מיני רעיונות לדיון, מרעיונות מאוד פתוחים עד רעיונות מאוד סגורים. האם משהו מהדברים האלה אי פעם שימש, התקבל או בוצע כתקנון - התשובה חד משמעית לא!... מעולם לא התקבל שום תקנון בקבוצת בני ברוך”.

7. נזק לילדים, נזק לתדמית

כמעט מדי יום מקבלים חברי קהילת בני ברוך דואר אלקטרוני מהארגון. השולח, “BB פנימי” כינויו, הוא חבר בקהילה ‏(BB הוא ראשי התיבות “בני ברוך”‏). מהמכתבים הללו ניתן ללמוד גם על הטרמינולוגיה שדרכה מנוהלת בני ברוך וגם על המתרחש בתוככי הבית פנימה. דוגמה למייל שנשלח בשבוע שעבר: “שעת חירום רוחנית! חבר יקר! גדול הדור! אנחנו נמצאים בשעת חירום! חברי הוועדה הרוחנית השבועית. התאמצנו והשתדלנו לחשוב - ‘איך אנחנו כחברה. לא יוצאים מההרגשה המשותפת, שאנחנו באמת! נמצאים בשעת חירום לאיחוד ביננו?!!’”.

במכתב אחר שנשלח זמן קצר קודם נכתב: “אנו מכריזים על מצב חירום לחיבור - ממש כצו 8 לכל חלקי הכלי באשר הוא!! רב נתן לנו, כחברה אחת גדולה, משימה חשובה מאין כמוה. המצב אינו טוב, על פי דברי רב, מאתמול ובהמשך גם בשיעור בוקר היום. מחובתנו להתחבר ולהתאחד כאחד למצב חירום זה!!! חשוב שנבין את המשמעות שאין מבחינתנו את המחר! המצב מצריך איחוד השורות עכשיו!!”

בשבוע שעבר קיבלו אנשי הקהילה מכתב לקראת צאתו של לייטמן לכנס באוקראינה, שממנו ניתן ללמוד על מערכת היחסים ההדוקה בינו לבין מאמיניו: “המורה נסע, הוא נסע בכוונה כדי לא ללחוץ על התלמידים בצורה גשמית, כי בינתיים הם רואים את הגשמיות, ופנימיות הם לא רואים עדיין”, נפתח המכתב, שמצטט מדברי לייטמן עצמו. “וכשהמורה נמצא בריחוק גשמי, עליהם להשתדל לשמור כאילו אין ריחוק, שזה יכול להיות רק על ידי השתוות הצורה הרוחנית, שאז ההתקרבות היא רוחנית. והוא מרגיש שלא נסע מהם, כי בהחלט אין לו עניין עם מרחק וזמן, היות והוא קשור איתם מעצמו, כמו שהבורא קשור עם כולנו, אבל לא אנחנו איתו. ולכן יש כאן עבודה של הקבוצה”.

מעבר לעדכונים והנחיות מעין אלו, מעדכן ה–BB הפנימי גם בהתרחשויות מטרידות. “מכתב לקהילה מהדירקטוריון הרוחני”, היתה כותרת המייל שנשלח לפני חודשים ספורים לאנשי הקהילה. תוכן המייל חשף שקבוצה של כשש נשים מקרב המאמינות יצרו לעצמן קבוצה סגורה, בעלת כללים נוקשים שאותם החילו חלקן על ילדיהן: “זה זמן רב החליטו מספר נשים, שהיו חברות קהילה, שלא לכבד את כללי ההתנהגות המצופים מן החברים בקהילה ובחברה”, נכתב במייל. “המדובר ב‏(שמות הנשים - א.ב.‏). הן יצרו להן ולילדיהן קבוצה בדלנית וסגורה בתוך החברה תוך התעלמות מוחלטת למטרת הקמת החברה וכללי ההתנהגות הנהוגים בה. בנוסף לכך עשו להן חלק מן הנשים מנהג להעיר את ילדיהן הקטנים מדי לילה לצפות בשיעורי הבוקר”.

במייל נמתחה ביקורת על הנשים - לא רק בגלל מעשיהן אלא בגלל הדימוי שפעולותיהן עלולות ליצור לארגון. “ברור מעל לכך ספק שמדובר בהתנהגות לא מקובלת, לא נורמטיבית, פסולה ומזיקה הן לילדים, והן לתדמית של החברה. התנהגות שכזו ראויה לכל גנאי ויש להוקיעה מהשורש. אשר על כן הוחלט שלא לאפשר את המשך פעילותן של הנשים הללו, ושל ילדיהן, במסגרת פעילויות החברה והקהילה וזאת ללא יוצא מן הכלל. הדבר אמור גם לגבי הגעה פיזית למרכז, השתתפות בשיעורים, סעודות, כנסים, טיולים, פעילויות הפצה מכל סוג שהוא וכיו”ב. הודעה מתאימה נשלחה והתקבלה אצל הנשים המדוברות כבר ביום שישי. חשוב לציין כי אין כל הגבלה על המשך פעילותם של הבעלים במסגרת החברה”.

“הארץ” הצליח ליצור קשר עם שתיים מהנשים המוזכרות במכתב. אחת מהן אמרה כי היא לא מכירה את הנושא וביקשה “לכתוב דברים יפים”. השנייה סירבה להתייחס לדברים וניתקה את הטלפון.

תומר אפלבאום

מכתב אחר, שנשלח באפריל השנה, חשף את התמודדות הקהילה עם פרשייה שנוגעת לאחד החברים שבעקבותיה הוחלט על הדחתו מהקהילה. מתברר שהאיש ‏(לא ניתן היה להשיג את תגובתו, שמו שמור במערכת‏) נטל לכאורה הלוואות מחברים בקהילה לצרכים עסקיים שונים ובהם בניית סופרמרקט שאמור היה לשמש לכאורה גם את חברי הקהילה. ההלוואות לא הוחזרו למלווים.

“עקב אי בהירות בנושא נסיבות המקרה... מצאנו לנכון לפרט בפניכם את עובדות המקרים הרלוונטיים”, נכתב במייל. “חשוב להבין כי עובדות אלו מבוססות על תחקיר שערך צוות מטעם הדירקטוריון עם כל הנוגעים בדבר”. חבר הקהילה, כך על פי המייל, “פעל ללא לאות מאחורי הקלעים בהפצת מידע לא מבוסס וביצירת ‘קבוצות לחץ’ שיפעלו בעניינו מול הדירקטוריון. לשיא שלילי הגיעו הדברים ביום שבת האחרון, כאשר לאחר שניתן הדיווח בעניינו, שנעשה בצורה העדינה ביותר בה ניתן היה לעשות זאת ומתוך מאמץ עילאי להיזהר בכבודו, החליט לשלוח מייל לחברי ועדת חברה ולכמה חברים נוספים, בו הוא מציג את ‘גרסתו’ לאירועים. מייל זה רצוף באי דיוקים מהותיים וכל כוונתו להציג תמונה מעוותת ומסולפת שתצביע על החברה כולה כשותפה מלאה בעסק כלכלי אותו ניהל לבדו בניגוד גמור לכללי החברה ולהמלצותיה”.

לפיכך, נמסר לחברי הקהילה, “הוחלט להרחיק אותו ואת משפחתו מכל פעילות ב’בני ברוך’ וזאת עד להודעה חדשה. הנ”ל כולל את כל קבוצות ישראל והעולם”.

uribl@haaretz.co.il

------------------------------------------------------------------------------------

תגובת “בני ברוך”

* בנוגע לתואר הרבנות של הרב לייטמן - הרב לייטמן לא הוסמך לרבנות. הוא לא עוסק במתן שירותי דת מכל סוג שהוא. התואר “רב” מלשון אדם גדול וחשוב בתחום חוכמת הקבלה, הוענק לו על ידי תלמידיו שרואים בו ככזה. נושא זה מפורט באתר של “קבלה לעם” במדור “אודות הרב לייטמן”, ובא לידי ביטוי בהתייחסויות פומביות אחרות של הארגון.

* בנוגע לגידול ברווח העמותה - אין מדובר ברווח. אנו עמותה ללא כוונת רווח, ולכן זהו עודף הכנסות על הוצאות לאותה תקופה קלנדרית. בסוף 2011 העודף ירד חזרה לפחות ממיליון שקל, והוא משמש לפעילות השוטפת. ראוי לציין כי כספי העמותה משמשים רק לטובת מטרותיה, ועודף כזה הוא נמוך ביותר ביחס לפעילות העמותה השוטפת כך שהוא מאפשר את הפעילות ולא נצבר. השימוש בכספים והנהלת החשבונות של העמותה מבוקרים באופן שוטף על ידי רואה חשבון של העמותה, מבקר פנימי, מנהל כספים, ועדת ביקורת, ועד העמותה ובפיקוח רשם העמותות. כמו כן, לעמותה אישור ניהול תקין של רשם העמותות.

* בנוגע לחבר הקהילה שהודח - אותו אדם נמצא היום בפשיטת רגל בגין התנהלות כלכלית כושלת שאינה קשורה לעמותה כלל. עמותת בני ברוך לא היתה מעורבת בעסקיו הפרטיים בשום דרך.

* בנוגע לצוות התגובות שמפעיל “קבלה לעם” - אנו מנסים לקדם כתבות, פרסומים, ראיונות, קליפים וכל תוכן התומך באהבת הזולת ובערכים אלו, שלצורך פרסומם הוקמה העמותה. בין היתר בעמותה יש צוות כותבים, צוות של אנשים שתפקידם לקדם תכנים, תגובות וכל פרסום אחר שמטרתו לקדם את הערכים החשובים לנו.

* בנוגע ל”מסמך התקנון” שנשלח לחברי הארגון - לעמותת בני ברוך קיים תקנון המופיע ומפורסם אצל רשם העמותות, זהו התקנון היחיד שאליו היא מחויבת. במהלך 17 השנים בהן היא קיימת היו יוזמות רבות של הלומדים לגבש לעצמם מגוון תקנונים נוספים. אף אחת מהיוזמות האלה לא אומצה על ידי העמותה כגרסה רשמית או לא רשמית, והן נדחו כולן על ידי הנהלת העמותה.

* בנוגע לתביעה שהגיש הזוג דבח - מדובר בהליך משפטי שמתנהל כיום בבית משפט והוגש כתב הגנה מפורט שהודף טענה אחר טענה ואת דבריהם השקריים של בני משפחת דבח. רונן דבח הוא אדם שעשה לעצמו מנהג להתבטא באופן שקרי ומסית כנגד העמותה וזאת מכיוון שהוא ובני משפחתו הורחקו מלימודים במסגרות הלימוד השונות של העמותה עקב התנהגות אלימה וחריגה מצדו שבגינה אף הוגש והתקבל צו הרחקה כנגדו בבית משפט. בימים אלה מגבשת העמותה תביעת דיבה כנגד פרסומים והתבטאויות שונות של בני הזוג.

* בנוגע לקבוצת הנשים שהודחו מהארגון - עמותת בני ברוך פתוחה ללימודים לכל אדם. במקרים חריגים מאוד שבהם איננו מצליחים לשנות את התנהגותו של האדם, יכולים להיווצר מצבים שבהם הוא יורחק ממסגרת הלימודים. לאור העובדה שהנתונים שהיו בידינו הם בגדר שמועה בלבד, לא ראינו את תפקידנו לפנות לרשויות הרווחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות