בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקופה הקטנה של סער: יותר לחרדים ולדתיים, פחות לנזקקים

תקציב החינוך החרדי גדל ביותר מ-30% ותקציב הפעולות בחינוך הממלכתי-הדתי גדל במאות אחוזים. לעומת זאת, התקציב לנוער שנשר מהמערכת הצטמצם

69תגובות

כששר החינוך, גדעון סער, יפתח חגיגית את שנת הלימודים ביום שני, הוא בוודאי ישתבח בהישגי המערכת מאז נכנס לתפקידו ב-2009: התקציב גדול מאי פעם, מספר התלמידים גדל בהתמדה, מורגש שיפור בהישגים בבחינות הבגרות (בניכוי החרדים ותלמידי מזרח ירושלים). ניתוח תקציב המשרד בשנים האחרונות מצביע על עוד הישג שיירשם על שמו - שגשוג חסר תקדים בתקציבים לחינוך החרדי והשקעות גדולות בחינוך הממלכתי-הדתי ובלימודי יהדות. "למרות התדמית שלו, הצלחנו להגיע עם סער לשפה משותפת שתורמת לכל הצדדים", אומר בכיר ברשת חינוך חרדית.

התקציב המקורי של משרד החינוך בשנת 2011 היה 34.9 מיליארד שקלים, שני רק למשרד הביטחון. אבל התקציב המקורי הוא רק חלק מהתקציב בפועל, ואינו משקף את התוספות הניתנות במשך השנה. בשנה שעברה היה התקציב הסופי של משרד החינוך, עם השינויים שהוכנסו בו, 37.5 מיליארד שקלים - 2.6 מיליארד שקלים יותר מהתקציב המקורי. בתקציב שרובו הגדול משוריין לתשלום משכורות, הכסף הזה מאפשר לשר מרחב תמרון להשקעה במקומות התואמים את השקפת עולמו.

על פי בדיקה של נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, השינויים האלה בולטים במיוחד אצל החרדים: בין 2005 ל-2011 היה התקציב בפועל של החינוך העצמאי והמוכר גדול ב-21% בממוצע לעומת התקציב המקורי. בחינוך הממלכתי, היסודי והעל-יסודי, הפער היה 5%-6%.

תקציב 2008 היה האחרון של שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר מהעבודה, ומשמש בסיס להשוואה עם התקציבים של 2009-2011 שבאחריותו של סער. אמנם בארבע השנים שנבדקו גדל תקציב משרד החינוך משמעותית, אחרי שנים ארוכות של הקפאות וקיצוצים, אך לכך אחראית גם תמיר, שחתמה ב-2008 על הסכם "אופק חדש" עם הסתדרות המורים. ההסכם, שבא לביטוי בתוספת שכר של כ-26% למורים, בתמורה להגדלה משמעותית בהיקף עבודתם, הזרים כחמישה מיליארדי שקלים למערכת החינוך, בעיקר לחינוך היסודי.

מוטי מילרוד

כמעט כל האגפים והמחלקות במשרד החינוך נהנים מהגידול בתקציב, אבל יש כאלה שנהנים יותר. תקציב החינוך החרדי, שהיה בשנת 2008 כ-1.6 מיליארד שקלים, גדל כעבור ארבע שנים ל-2.1 מיליארד שקלים - עלייה של יותר מ-30%. החלק הארי של הסכום הזה מועבר לחינוך העצמאי, המזוהה עם אגודת ישראל. אבל גם הרשת של ש"ס, מעיין החינוך התורני, לא קופחה: בתוך ארבע שנים נרשמה עלייה של 48% בתקציבה, עד כ-460 מיליון שקל. זהו שיעור גבוה יותר מתוספת התקציב לחינוך היסודי הממלכתי, 35%, הנזקפת לרפורמת "אופק חדש", שאינה מיושמת בחינוך החרדי.

גם בסעיף "העברות למוסדות תורניים", שנועד לישיבות הגדולות שלומדים בהן חרדים מגיל 18 ועד הנישואים, נרשמה בתקופה זו עלייה של כ-40%, מכ-850 מיליון שקלים ב-2008, לכ-1.2 מיליארד שקלים ב-2011. בדרך כלל נהוג להשוות את תקציבי המוסדות התורניים לאלה של המוסדות להשכלה גבוהה, אף כי אין חפיפה מלאה בין שתי המערכות. התוספת לאוניברסיטאות ולמכללות הסתכמה בכ-23%.

בעבר הדגיש סער, בראיונות בתקשורת, שהוא השר הראשון שהטיל קנסות על בתי ספר חרדיים שלא לימדו את תוכנית הליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) בסכום של כמה עשרות מיליוני שקלים. הוא הזכיר שהגדיל במידה ניכרת את מספר המפקחים על החינוך החרדי, והודיע לא מזמן שהוא שוקל לקנוס מוסדות חינוך שלא ישתתפו בבחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית). "לגדעון סער יש אינטרס ציבורי לצאת מדי פעם נגד החינוך החרדי, כי החילונים אוהבים את זה", אומר בכיר באחת הרשתות החרדיות הגדולות. "אנחנו יודעים זאת, ואפילו למדנו לקבל את העניין. זה חלק מהפוליטיקה הישראלית. גם לפוליטיקאים החרדים יש אינטרס לצאת לפעמים בהצהרות דרמטיות על פגיעה בעולם התורה. האמת היא ששני הצדדים עובדים בשיתוף פעולה טוב".

לדברי פרשן חרדי מוביל, סער הוא "לא יקיר החינוך החרדי, אבל גם לא האויב. הוא לא נותן לפקידי משרד החינוך לפגוע בנו, אלא שומר על הגינות. אחרי התחלה סוערת בתחילת הקדנציה שלו, השנה-שנתיים האחרונות הן יותר רגועות. המערכת החרדית למדה להסתדר אתו. פתאום אנחנו גם שומעים על ביקורים אצל אדמו"רים. אולי הוא הבין את מה שבנימין נתניהו יודע כבר הרבה זמן: מי שרוצה להיות ראש ממשלה לא יכול ללכת נגד החרדים".

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן, אומר לעומת זאת: "שר החינוך סער מדבר על עידוד החינוך הממלכתי, אבל מטפח את הרשתות החרדיות המיסיונריות, שמנסות ללא הרף להעביר אליהן תלמידים חילונים. נראה שמאז ממשלת נתניהו הקודמת, בשנות ה-90, לא היתה ממשלה שטיפחה כל כך את החינוך החרדי הפרטי והישיבות. כשמדובר בבתי ספר לבנים, זאת השקעה בחינוך ללא השכלה כללית, ללא הכנה לשוק העבודה וללא מינימום של לימודי אזרחות. זאת השקעה נטו בהרס עתיד המדינה והכלכלה".

עוד אומר אילן כי "הממשלה מציגה את הוצאת תלמידי הישיבות לעבודה כמשימה לאומית, אבל מעודדת את הישארותם בישיבות באמצעות תקציבי עתק. תמיד יש מחיר לקואליציה, אבל פה זו מכירת חיסול".

בין אלפי הסעיפים בתקציב משרד החינוך, בולטים עוד עניינים הקרובים ללבו של סער: השקעה גדולה בחינוך הטכנולוגי והמדעי, עד לכ-175 מיליון שקל; עלייה של כ-30% (עד לכ-128 מיליון שקל ב-2011) בתקציב "תרבות יהודית", המממן פעולות גם בקרב תלמידי מערכת החינוך הכללית, כגון שיעורי תורה שלא במסגרת הלימודים הפורמלית, או מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל; עלייה בתקציב הפעולות של האגף הממלכתי-הדתי מכ-9.5 מיליון שקלים ב-2008 לכ-58.5 מיליון שקלים בשנה שעברה (אף שמספר התלמידים בזרם הזה גדל באותה תקופה רק בכ-6%); והשיא, לפחות מצד האחוזים, שמור לסעיף של"ח (שדה לאום חברה), שזינק מ-745 אלף שקלים ב-2008 לכמעט 31 מיליון שקלים ב-2011.

תחת הסעיף הזה נעשות לא מעט מהתוכניות שמקדם סער ל"חיזוק המורשת הציונית", כמו ביקורי התלמידים במערת המכפלה ובירושלים, בין השאר בעיר דוד. סעיף אחר במסגרת החינוך הלא פורמלי דווקא רשם ירידה קלה: התקציב ל"קידום נוער מנותק", המטפל בתלמידים שנשרו ממערכת החינוך, קטן בכ-15%.

אלון רון

במשרד החינוך העדיפו שלא להגיב על הכתבה.

הדו"ח הגנוז

ביום שלישי השבוע, באיחור קל, גינה סער את הלינץ' שביצעו בני נוער יהודים בצעירים פלסטינים בירושלים ביום חמישי שעבר, תוך שעשרות צפו בהם ולא עשו דבר. "מדובר באירוע חמור ביותר, הן בהיבט של אלימות והן בהיבט של גזענות. המספר הרב של בני הנוער שהשתתפו בו מוסיף לדאגה. למערכת החינוך חייבת להיות ותהיה אמירה חינוכית וערכית חדה וברורה בנושא", אמר סער, והנחה את בתי הספר לקיים שיעורים בנושא, עם פתיחת הלימודים בשבוע הבא. הגינוי חשוב, אבל כדאי לשים לב שסער רק הנחה, לא הוציא הוראה חד-משמעית להתייחס ללינץ'.

לו רצה השר שלמערכת החינוך תהיה "אמירה ערכית חדה וברורה" על גזענות, יכול היה להפשיר את דו"ח הוועדה הציבורית "לחינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים", אשר הוגש למשרד החינוך זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו ונמצא בהקפאה מאז.

הדו"ח, שנמסר בראשית 2009, קבע כי החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים צריך להתחיל כבר בגן חובה ולהיות חלק ממערכת החינוך, עד כיתה י"ב. הלימוד, ממליץ הדו"ח, יהיה בעיקר דרך מקצועות המולדת בבית הספר היסודי והאזרחות בתיכון, ויכלול הכרה של התרבות, ההיסטוריה, האמונות והמורשת של יהודים וערבים כאחת.

אחת ממטרותיה של מערכת החינוך, נכתב בדו"ח, צריכה להיות הקניית "כישורים ונטיות של חשיבה ביקורתית, פתיחות וסובלנות, תוך יישומם להקשר של שותפות יהודית-ערבית", וכן "פיתוח יכולת דיאלוגית בין הצדדים וצמצום סטריאוטיפים שליליים ודעות קדומות". עד כה הדו"ח לא הגיע לכדי דיון משמעותי במשרד החינוך.

יתרה מזאת, המשרד נלחם בכל ניסיון לשלב התייחסות כלשהי להיסטוריה הפלסטינית בלימודים. לפני כשנתיים אסר המשרד על תיכון שער הנגב להשתמש בספר לימוד, שהציג את הנרטיבים היסטוריים המרכזיים של ישראלים ופלסטינים.

בראש הוועדה שגיבשה את הדו"ח עמדו חתן פרס ישראל בתחום החינוך, פרופ' גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה, וראש מכללת אל-קאסמי לחינוך, ד"ר מוחמד עיסאווי. "כיום אף אחד לא זוכר שהדו"ח שלנו בכלל הוגש למשרד החינוך", אומר סלומון, "נתונים על ממדי הגזענות בקרב בני הנוער מתפרסמים כל הזמן (ובכלל זה השבוע: יותר ממחצית מהתלמידים היהודים בי"ב אינם מוכנים לגור ליד ערבים, א"ק). הכתובת על הקיר באותיות זוהרות, ושר החינוך לא מכריז מלחמה על הגזענות".

עבודות עפר

בשבועות האחרונים, כמו במוצאי שבת שעברה, מפגינים פעילים חברתיים בקרית גת נגד התוכנית של חברת נשר להקים אתר כרייה לחרסית בצמוד לעיר, בשטח של כ-15 אלף דונם. המרחק בין האתר לבתים שבקצה הדרומי-מערבי של העיר נקבע לכמה מאות מטרים. בחודש הבא ידון בג"ץ בעתירה שהגישה עיריית קרית גת נגד התוכנית, שכבר קיבלה את אישור משרד הפנים. השבוע זכתה ההתנגדות לאתר הכרייה לתמיכת המשרד להגנת הסביבה.

לקראת הדיון בבג"ץ, ביקשה פרקליטות המדינה לברר את עמדת המשרד בעניין זה. "המדינה שקלה אך ורק חלופות למיקום האתר שהוצעו על ידי חברת נשר עצמה, בהתאם לאינטרסים של החברה", אומרים במשרד להגנת הסביבה. "ייתכן שיש מקומות מרוחקים יותר, אשר פחות פוגעים בסביבה ופחות חושפים את התושבים לזיהום אוויר. הפגמים בהליכי התכנון מצמצמים מראש את בדיקת החלופות". לדברי השר גלעד ארדן, "תכנון תשתית לאומית הוא באחריות המדינה. לא ייתכן שנפקיד בידי יזם חברה עסקית תכנון בעל השלכות בריאותיות וסביבתיות על ציבור רחב".

עניין נוסף הוא החלטת מוסדות התכנון של משרד הפנים, שתסקיר ההשפעה על הסביבה ייעשה רק לאחר שתופקד התוכנית המפורטת. דרישה דומה, שנדחתה, העלה בעבר גם משרד הבריאות. "בדיקת השפעת המכרה על הסביבה בשלב מאוחר לא תוכל לשנות באופן מהותי את מיקום המתקן והיקף פעילותו", הוסיפו במשרד להגנת הסביבה. "בין היתר, הקמת האתר עלולה לפגוע בשטחים הפתוחים וליצור מטרדי אבק ורעש. היבטים אלה לא נבחנו עד כה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו