סמול טוק

מערבית ועברית יוצא - ערברית

לירון לביא מחברת עולמות באמצעות פונט שמלחים יחד עברית וערבית

עידו קינן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עידו קינן

מה קורה פה? איך אפשר לקרוא את זה?

“הפונט ‘ערברית’ הוא מערכת כתב מקומית היברידית שמשלבת בין עברית וערבית, שיצרתי בפרויקט הגמר בלימודי תקשורת חזותית בשנקר. החצי העליון של הפונט הוא בערבית והתחתון בעברית, וכל אחד יכול לבחור איזו שפה לקרוא, אבל לא יכול להתעלם מהשפה השנייה. בערברית יש 638 אותיות - כל אות בעברית מחוברת לכל אות בערבית”.

באילו קשיים נתקלת?

“הקושי המרכזי הוא בקריאוּת: כמה אפשר להשמיט מכל שפה ולהשאיר אותה קריאה? ניסיתי לשמור רק את המאפיינים שהכרחיים לזיהוי האות, ושזה ייצא הרמוני. יש עוד קשיים: מה קורה אם במילה או במשפט באחת השפות יש יותר אותיות? הפתרון הכי מוצלח הוא להשאיר את האותיות המיותרות בסוף המילה, בחצי העליון או התחתון, בלי האותיות של השפה השנייה”.

מה גילית על הקשר בין השפות?

“למרות שהעברית נראית קשיחה ובנויה מריבועים, והערבית מסולסלת ומחוברת - יש להן שורש משותף, אותם מקורות. ביקשתי מאנשים לקרוא וגיליתי שכל אחד חושב שהשפה שלו יותר קריאה”.

צילום: עידו קינן

מה זה אמור להביע, הכתב הזה?

“המאפיינים המזהים של כל תרבות וכל שפה אמורים להישאר, אבל אסור להתעלם מהתרבות האחרת שנמצאת. צריך להתייחס אליה. זה גם מה שהוביל אותי לעשות את זה - כישראלית, וחיפאית בפרט, אני רואה הרבה עברית וערבית בשלטים, שתיהן שפות רשמיות בישראל והן פשוט מונחות אחת ליד השנייה, אין שום קשר ויזואלי”.

זה לא עלול לפגוע בכבוד של כל שפה?

“זו בהחלט עבודה של פשרות. בערבית רגילים לראות את האותיות מחוברות ובכתב הזה הן מופרדות, בעברית הפשרה היא שאין אותיות סופיות. כל אות היתה צריכה לוותר על משהו, כדי לקבל חלק מאות אחרת. בסופו של דבר אנחנו פה ביחד, אם אתה אוהב את זה ואם לא”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ