בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לידיעת עיריית ירושלים ומשרד החינוך: גם ערבים לומדים

500 ילדים בחצר צפופה, ילדים נוסעים שעה וחצי כל בוקר לבית הספר ולילדים רבים אין איפה ללמוד. מערכת החינוך במזרח ירושלים, תמונת מצב

20תגובות

בית הספר הממלכתי היסודי על שם אחמד סאמח בשכונת אבו טור שבמזרח ירושלים שוכן בבניין מגורים ישן בן שלוש קומות, שחדרי השינה והמרפסות שבו הפכו לכיתות לימוד. בשעה עשר וחצי מתחילה ההפסקה, והתלמידים, בתלבושת אחידה כחולה, יורדים לחצר. החצר – כמה עשרות מטרים רבועים גודלה – מרווחת לבית פרטי, אך 500 התלמידים בהפסקה בקושי יכולים לעמוד בה וודאי שלא לשחק או לרוץ.

לא הרחק משם, בסילוואן, מצטופפים כ-130 תלמידי כיתות א'-ג' בארבע כיתות דחוסות. לפני כמה שנים נלקח מבית הספר, ממלכתי אף הוא, אחד המבנים שלו. היום עובדים במרץ על הכשרתו לשמש מקווה טהרה כחלק ממתחם תיירותי אשר ישרת את "עיר דוד", שמפעילה עמותת אלע"ד. המעשה החינוכי הוא תמיד פוליטי, גם אם הוא מתיימר אחרת. מצב החינוך במזרח ירושלים הוא דוגמה מובהקת לכך.

שנים של הזנחה מכוונת של מערכת החינוך במזרח ירושלים, מצד משרד החינוך והעירייה, הן תוצאה של השילוב הישראלי של הרבה מאוד ריבונות עם מעט מאוד אחריות. ספק גדול אם כ-58 אלף התלמידים שביקרו בשנה שעברה ב"עיר דוד", כחלק מהתוכנית "נעלה לירושלים", של שר החינוך גדעון סער, אף ראו את עבר בית הספר היסודי בסילוואן, המרוחק כמה מאות מטרים משם, שחצרו האחורית מלאה באשפה ופסולת בנייה. ספק אם מישהו מהם דיבר עם השכנים הפלסטינים. גם שר החינוך לא עשה זאת, כשחנך לפני שלוש שנים ב"עיר דוד" את תוכנית הביקורים בירושלים. "זה המקום שנכון להתחיל בו את הפרויקט החינוכי להעמקת הזיקה של התלמידים לעיר", אמר אז סער. השבוע פסל בית המשפט המחוזי בירושלים את ההסכם בין רשות הטבע והגנים לאלע"ד על הפעלת המקום.

בעיית נשירה

עמותת "עיר עמים" והאגודה לזכויות האזרח פרסמו השבוע דו"ח מקיף על בעיות החינוך במזרח ירושלים. מתברר שאפילו על שאלה בסיסית, כמו מהו מספר הילדים בגילי 6-18 הגרים במזרח העיר ולומדים בה, קשה לקבל תשובה ברורה. לפי הדו"ח, בעוד מינהל החינוך של ירושלים (מנח"י) מסר כי המספר עמד בשנת 2012 על 88,845 ילדים ובני נוער, הרי שלפי נתוני האוכלוסין, שנמסרו גם כן מעיריית ירושלים, גרים בירושלים 106,534 ילדים לא יהודים. האם יותר מ-17 אלף ילדים לא לומדים? בעירייה התקשו להסביר את הפער בנתונים.

על פי גרסה אחת, שנמסרה למחברי הדו"ח, מדובר ב-86,018 ילדים שלמדו בכל מסגרות החינוך - רשמי, מוכר שאינו רשמי ופרטי. לפי תגובת דוברות העירייה ל"הארץ", רק כ-81 אלף ילדים למדו במסגרות השונות בשנה שעברה. אין מדובר בסתם חילוקי דעות: לכל נתון כזה יש השפעה ישירה על בניית כיתות חדשות, תקצוב של בתי הספר ושל מערך שלם של עובדי הוראה, מסייעים, יועצים ופסיכולוגים ותוכניות למניעת נשירה.

על פי נתונים מסוף שנת 2011, המתבססים על העירייה ומופיעים בדו"ח, הנשירה ממערכת החינוך מתחילה כבר בכיתה א' (כשני אחוזים מתוך שנתון של 7,700 בני שש) ועולה בהתמדה עם השנים, בייחוד בחינוך העל-יסודי: חמישה אחוזים נושרים בכיתה ח', עשרה אחוזים בכיתה ט', 17 אחוזים בכיתה י', 30 אחוזים בכיתה י"א, ו-40 אחוזים בכיתה י"ב. ממוצע הנשירה של תלמידי כיתות ז'-י"ב במזרח ירושלים מסתכם ב-17.3 אחוזים בשנה. לשם השוואה, הנתון הכלל-ארצי, הפחות או יותר מקביל, הוא 1.7 אחוזים נושרים במגזר היהודי ו-2.8 אחוזים במגזר הערבי.

"העירייה כמעט לא עושה שום דבר כדי להחזיר את הנושרים ללימודים", אומר חאתם חוייס מ"איגוד ועדי ההורים הערביים בירושלים". לדבריו, הילדים הנושרים, גם תלמידי היסודי, הולכים לעבוד במערב העיר. "אפשר למצוא אותם בהרבה מסעדות, עובדים במטבח", הוא אומר. "כשהמצב הכלכלי כל כך קשה (78 אחוזים מהאוכלוסייה במזרח העיר היתה מתחת לקו העוני לפי נתוני הביטוח הלאומי מ-2010, א"ק), ילד שמצליח להביא כמה אלפי שקלים נחשב לתרומה אדירה".

אמיל סלמן

למרות נתוני הנשירה הקשים במזרח ירושלים, העירייה ומשרד החינוך אינם פועלים לפי מדיניות של העדפה מתקנת. לפי הדו"ח, במערב ירושלים פעלו בשנה שעברה 16 מרכזי מל"א ("מרכז לימודי אחר") שנועדו למנוע נשירה וחמישה מרכזים בלבד במזרח העיר. במערב העיר היו 71 כיתות שח"ר (המתרכזות בתלמידים המועדים לנשירה), לעומת שלוש כיתות כאלה במזרח העיר. לעומת 13.5 תקנים של קציני ביקור סדיר במערב העיר, האחראים על איתור הנושרים, למזרח העיר תוקצבו רק שלושה תקנים, שמתוכם אויש בשנה שעברה רק תקן וחצי. במציאות כזאת, כמעט מפתיע שרק 40 אחוזים מבני ה-17 במזרח העיר הפסיקו ללמוד.
 

אלף כיתות חסרות

"הרבה הורים התרגשו השבוע כשלקחו את הילדים שלהם לבית הספר", אומר יו"ר ועד ההורים בסילוואן, פארס חאלס, "גם אני אוהב לקחת את הילדים שלי, אבל מה לעשות שכבר שבוע לא פינו את מכולת האשפה בכניסה לבית הספר ואני חושב איך החיידקים מלווים אותם כל היום.

"אני מתקשר לעירייה, מבקש שיפנו את הזבל, אבל שם לא עונים מיד, וגם אם הם עונים - לא מפנים את האשפה באותה מהירות כמו במערב העיר. זה עוד נושא קטן שאנחנו ההורים צריכים לדאוג לו".

את הוואקום השלטוני במזרח ירושלים מנסים למלא ההורים במאבק מתמיד על עוד כיתות לימוד ותשתיות בסיסיות אחרות. למשל ספריות, שאינן קיימות בבתי הספר שבסילוואן ובמוסדות חינוך רבים אחרים במזרח העיר.

אמיל סלמן

לפני כשנתיים, מספר חאלס, ביקש ועד ההורים מכל משפחה לתרום ספר אחד כדי לייסד ספרייה בבתי הספר בשכונה. מעבדות מדעים כבר יותר קשה לאלתר. אבל ייתכן שאלה בכלל מותרות, בדומה לחצר הגדולה של אחד מבתי הספר היסודיים שאין בה טיפת צל. עיקר המאבק הוא עם העירייה, וניסיונות האלתור של צוות בית הספר וההורים מוקדשים למחסור בכיתות הלימוד. "אי אפשר לחשוב על משהו שמעבר למקומות לימוד", אומר חאלס. "גם אם היה מקום לספרייה או למקלט, עדיף היה לפתוח שם עוד כיתה".

בהשוואה לשכונות אחרות במזרח ירושלים, מצבה של סילוואן נחשב טוב. בשכונה פועלים שמונה בתי ספר עירוניים רשמיים, שבהם לומדים כ-4,600 תלמידים, ועוד שני בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, המשרתים כ-480 תלמידים. בסך הכל לומדים במערכת החינוך העירונית כ-5,080 תלמידים - מתוך כ-12 אלף ילדים בגילי בית הספר, כלומר - כ-42 אחוזים. עוד כ-480 ילדים לומדים בבתי ספר פרטיים בשכונה, הגובים מההורים אלפי שקלים בשנה, שכר לימוד. השאר, כ-6,400 תלמידים, נאלצים לנסוע כשעה וחצי לכל כיוון, לבתי ספר אחרים במזרח ירושלים. בניגוד לעמיתיהם היהודים, התלמידים הפלסטינים לא נהנים מכרטיסיות מוזלות בתחבורה הציבורית והסעות מאורגנות ניתנות רק לתלמידי החינוך המיוחד. רק לפני שנה נפתח בסילוואן בית הספר התיכון העירוני הראשון.

"כשהבן שלי עלה לכיתה ז' נאמר לנו שאין מקום בחטיבת הביניים בסילוואן", סיפר הורה מהשכונה למחברי הדו"ח, "לכן נאלצנו לרשום אותו לבית ספר בשועפאט. אנחנו לא עשירים ואני צריך לתת לו 40 שקל כל יום בשביל הנסיעות ומשהו לאכול. כל יום הוא צריך לתפוס אוטובוס בשעה שש כדי להספיק להגיע לבית הספר לפני 7:45. למורים לא אכפת שהוא גר רחוק ועושים לו בעיות אם הוא מאחר. הוא חוזר הביתה אחר הצהרים עייף, ואני רואה שהוא מוטרד וקשה לו. אין לו את השמחה של ילד. פעם הוא שאל אותי למה אנחנו לא עוברים לגור ליד בית הספר. הסברתי לו שזה יקר מדי".

לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2009, כאלף כיתות היו חסרות אז במזרח ירושלים. מאז גדל המחסור. על פי תשובת העירייה למחברי הדו"ח, כיום חסרות במזרח העיר כ-1,100 כיתות. במשך למעלה מעשור, בין 2001 ל-2012, נבנו בסך הכל 314 כיתות לימוד במזרח ירושלים, כעשרה אחוזים בשנת הלימודים שעברה. גם אם תושלם בנייתן של כל הכיתות הנמצאות בשלבי תכנון ובנייה שונים, עדיין יחסרו יותר מ-750 כיתות במזרח העיר. ואם לא די בכך, כ-720 כיתות – כמחצית מכלל הכיתות במזרח העיר – מוגדרות בלתי תקניות. מספר התלמידים הממוצע בכיתה במזרח העיר הוא 32 ילדים, לעומת 25 במערב ירושלים. דו"ח "עיר עמים" מאשים כי גורמים פוליטיים, בהם ראש העיר ניר ברקת, בוחרים לקדם פרויקטים לאוכלוסייה היהודית במזרח העיר, בשטחים שיכלו לשמש למוסדות חינוך לפלסטינים.

בפברואר 2011 קיבל בג"ץ עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד עיריית ירושלים ומשרד חינוך, בדרישה לאפשר לכל ילד ממזרח ירושלים להירשם לבית ספר רשמי באזור מגוריו, או לחלופין לממן את שכר הלימוד בבית הספר המוכר הלא רשמי שאליו הוא נאלץ להירשם. "הפגיעה בשוויון בחינוך במזרח ירושלים אינה נחלתם של מעטים", נכתב בפסק הדין, "היא מקיפה חלק משמעותי ממגזר אוכלוסייה שלם, שאינו זוכה לממש זכות בסיסית שהוקנתה לו מכוח חוק ומכוח הערכים החוקתיים של המשפט בישראל. קצב הפעילות והמשאבים שהוקצו לכך מצביעים על סיכוי לפתרון חלקי בלבד של בעיה קשה ומורכבת זו בשנים הקרובות".

שביתה

ביום רביעי פתחו יותר מ-3,000 תלמידים משכונת עיסאוויה בשביתה במחאה על המחסור בכיתות הלימוד ועל שלכ-150 מחבריהם כלל לא נמצא בית ספר ללמוד בו. "העירייה אומרת כל הזמן שהיא מתכננת לבנות עוד כיתות, מבטיחה שבשנה הבאה יהיה פתרון - אבל כבר שש שנים אין שום פתרון", אומר מוחמד אבו חומוס מוועד ההורים המקומי. "אצל היהודים מצליחים למצוא מקום לכל התלמידים, אבל ההבטחות שאנחנו קיבלנו הן בלוף. בינתיים הילדים הולכים לעבוד או מידרדרים לסמים. אנחנו לא מוכנים לקבל שלילדינו לא מגיע עתיד".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי הדו"ח על מצב החינוך במזרח ירושלים "מתעלם מהצעדים העמוקים והרחבים שמבצעת העירייה במזרח העיר לצמצום הפערים שנוצרו ב-40 השנים האחרונות, כפי שבא לידי ביטוי בבניית מאות כיתות לימוד חדשות, השקעה בתשתיות, השקעה בבתי הספר ובאיכות החינוך ועוד, בסכום של למעלה מ-650 מיליון שקלים. פעולות העירייה זוכות לשיתוף פעולה ומעורבות של התושבים באופן הולך וגדל".

באשר לנתונים על הנשירה, נמסר כי הטענות על הפקרת החינוך במזרח העיר "מנותקות מהמציאות בקדנציה הנוכחית" וכי העירייה "מתמודדת, לראשונה זה עשרות שנים, עם אתגר הנשירה במזרח העיר". עוד נמסר כי לפי הנתונים שבידי העירייה, "אחוז הנשירה בכיתה י"ב אינו עומד על 40 אלא נמוך מכך וכי המספר הכולל של התלמידים המצוין בדו"ח אינו מדויק, כיוון שרבים רשומים במערכת החינוך הפלסטינית". לעניין הקצאת בניינים נמסר כי "תכנון העיר מבוסס על תוכנית מתאר המגדירה את אופי השטחים בכל רחבי העיר".

במשרד החינוך סירבו להתייחס לשאלות בנוגע לאחריות המשרד לחינוך במזרח ירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו