הסוד האפל של "הפורט השביעי" בקובנה

4,000 יהודים נרצחו בקיץ 1941 במצודה נשכחת בעיר השנייה בגודלה בליטא על ידי תושבי המקום. חוקר ליטאי איתר את קבר האחים ואת חפציהם האישיים

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

על שולחן הזכוכית המבריק נראים התכשיטים, המטבעות וכלי המתכת, כמו פריטים מקטלוג של אספן עתיקות. השנים אמנם נתנו בהם את אותותיהן, אך הם עדיין במצב טוב. סביר שיימצא קונה שישלם תמורתם סכום נאה.

אבל הפריטים האלה אינם מוצעים למכירה. ספק אם מישהו היה מעלה בדעתו לקנות אותם, לו ידע מה מקורם. הם נמצאו לפני כשנה בקובנה בליטא, בידי ולדימיר אורלוב, חוקר מקומי צעיר, שחשף סוד אפל בן 70 שנה.

בכנס שהתקיים השבוע בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה, ב"יד ושם", הוא הציג את ממצאי המחקר שלו אתר הרצח "הפורט השביעי" בקובנה, העיר השנייה בגודלה בליטא.
האתר ממוקם באחת מעשר מצודות שנבנו סביב העיר בסוף המאה ה-19 ושימשו בתי מעצר. בקיץ 1941 רוכזו שם ונרצחו בתוך זמן קצר כ-4,000 מיהודי העיר. חלקם נורו במכונות ירייה, אחרים חוסלו ברימונים.

בשבעה העשורים שחלפו מאז נשארו הפריטים האישיים שלהם – משקפיים, טבעות, סכינים ומזלגות, מספריים ומטבעות – מתחת לאדמה. אותיות עבריות, שמעטרות את חלקם, הם עדות לזהות בעליהם.

"איתרנו את החפצים האלה בעזרת תמונות ומסמכים היסטוריים, שהצביעו על המקום שבו הם היו אמורים להיות", אמר אורלוב. חלקם נמצאו בבאר מים סמוכה, בעומק שלושה מטרים. ברבות השנים הם נסחפו ונגרפו לשם בזרמי המים ובשלגים. “שאבנו את המים, סיננו את מה שמצאנו", סיפר אורלוב. "בין האבנים והחול מצאנו גם את אלה – החפצים האישיים של הקורבנות". לצד פריטי המתכת נמצאו גם סידור תפילה ומסמכים בנקאיים.
לא רק פגעי מזג האוויר הקשו על איתור הפריטים האלה ב-70 השנים האחרונות. הרוסים כבשו את ליטא, ולאחר המלחמה כיסו את האזור באספלט. "לפני שניקינו את השכבה שהותירו הסובייטים, אי אפשר היה למצוא דבר", מעיד אורלוב. וכאילו להוסיף חטא על פשע, הרוסים הפכו את המקום למזבלה.

5 מתוך 5 |
חפצים אישיים של יהודים שנרצחו בקובנה
1 מתוך 5 |
חפצים אישיים של יהודים שנרצחו בקובנה
2 מתוך 5 |
חפצים אישיים של יהודים שנרצחו בקובנה

הדורות התחלפו והסיפור ההיסטורי שהתרחש במקום נשכח. "רק מעטים בקובנה ידעו את האמת על המקום הזה, אבל גם הם לא דיברו על זה. איש לא התעניין, איש לא חקר את המקום. בקושי היה מידע עליו", אמר אורלוב.

לפני חמש שנים רכש את האתר ההיסטורי "מרכז המורשת הצבאית", ארגון ליטאי פרטי שחוקר את ההיסטוריה הצבאית של המדינה. התכנון המקורי היה לבנות שם מוזיאון עם מרכז למחקר הביצורים באזור. אנשי הארגון, בראשם אורלוב, החלו לחקור את ההיסטוריה של האתר ומהר מאוד הבינו ששימש מחנה ריכוז בתקופת השואה. “חשבתי שיהיה בלתי אפשרי למצוא שם משהו, מעבר לכך שידענו ש'כמה אלפים' נהרגו שם", אמר אורלוב. “שמנו לנו למטרה למצוא את הקברים שלהם”. אחרי כשנה של חיפושים נמצא האתר: קבר של 4,000 הנרצחים.

בהמשך, לא רחוק משם, נמצאו חפציהם האישיים. "זה לא אוסף מרשים, גם לא גדול במיוחד. יש פה רק כ-25 פריטים, אבל הם חשובים מאוד כי הם מוכיחים שהכל היה אמיתי", אמר אורלוב. בהתעוררות הלאומנית שליטא עברה לאחרונה, סבה פושעי מלחמה תקופת הכיבוש הנאצי זוכים לכבוד כגיבורים לאומיים, יש חשיבות רבה לממצאים אותנטיים. לצד חפצי הקורבנות נמצאו שם גם חפצים של רוצחיהם: תרמילי כדורים ובקבוקי משקאות אלכוהוליים.

אורלוב, מהנדס מחשבים בהכשרתו, הוא אחד מקבוצה של כ-450 אנשי חינוך ומחקר ליטאים, שלמדו בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם. בביקורו הנוכחי הצליח לאתר במאגרים של המוסד 89 שמות מרשימת 4,000 הנרצחים ב"פורט השביעי". מנוחתו הוטרדה מכך שהחוקרים מכירים את שמות הרוצחים, אך איש אינו יודע מי היו הנרצחים. "זה מצב מטורף, שהרוצחים חיים מחדש בהיסטוריה אבל הקורבנות נשארים עלומים", אמר. "אמנם מצאנו רק מעט מהשמות – אבל זה יותר טוב מכלום".

לא הגרמנים ביצעו את הרצח ההמוני בפורט השביעי. הוא אורגן ובוצע מתחילתו עד סופו בידי ליטאים בני המקום. הממשלה הזמנית של ליטא, שכיהנה בתקופה הקצרה שבין סיום הכיבוש הסובייטי לתחילת הכיבוש הנאצי, היא שהורתה על הקמת המחנה במקום. "הכל נעשה בידי מקומיים. לא כולם היו פושעים או בני המעמד הנמוך. חלקם היו מלומדים בעלי משפחות", אמר אורלוב.

החוקר ולדימיר אורלוב בביקור ביד ושם, השבועצילום: מיכל פתאל

ד"ר עירית אברמסקי, מנהלת הדסק הרוסי בבית הספר להוראת השואה, ליוותה את אורלוב בביקורו כאן. הקשר ביניהם התאפשר גם משום שהם מדברים אותה שפה. אברמסקי, ילידת ליטא, היא בת דור שני לשואה. אמה שרדה בגטו וילנה, אך "כל המשפחה מהצד שלה נספתה", אמרה.

לדברי אברמסקי, אורלוב "חושף כאן משהו חדש לגמרי, שלא היה ידוע, וחשוב שיובא לידיעת הציבור". לדעתה, חשיבות המחקר הנוכחי טמונה גם בזהות של מי שהוביל אותו. "לא אנחנו, היהודים, מספרים את זה, אלא חוקר ליטאי עצמאי שחשף את חלקם של הליטאים ואחריותם לרצח", היא אמרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ