בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציוצים נגד טילים

כשהטוויטר של רב-סרן שמועתי דיווח על מועד התקיפה באיראן

תעשיית הספקולציות פורחת: אולי זה יקרה היום, אולי מחר, אולי בשבוע הבא. האמת היא שלא ברור אם תהיה תקיפה, בטח אם מתחשבים באמריקאים

48תגובות

הארץ רוחשת שמועות מלחמה. זה התחיל כנראה ביום שלישי, כשמפיקה מהטלוויזיה שמעה משהו מהעורך ולחשה אותו מיד לעסקן פוליטי, שמיהר, מתוך תחושת אחריות כמובן, לפרסם אזהרה בדף הפייסבוק שלו. היועצים האסטרטגיים מטעם עצמם ממילא יורדים למקלטים מדי סוף שבוע. פעם זו היתה השכנה מקומה שלישית שפגשנו במכולת. עכשיו אלה ידוענים למיניהם שיודעים להגיד בדיוק מתי תיפתח המתקפה על אתרי הגרעין באיראן. רב סרן שמועתי לא מת, הוא השתחרר מהצבא ופתח חשבון טוויטר.

ככל שניתן לברר, הבהלה היתה מעט מוקדמת. סיבתה פשוטה: גם המטה הכללי של צה"ל אינו יודע כנראה אם ומתי תינתן פקודה להפציץ באיראן. אבל בהתחשב בנחישות שמפגינים ראש הממשלה ושר הביטחון, המטכ"ל אינו יכול לקחת סיכונים מיותרים. האלופים צריכים להתכונן, האחריות מוטלת עליהם. ואף שהביעו את הסתייגותם מתקיפה בעיתוי הנוכחי באוזני בנימין נתניהו ואהוד ברק, כפי שפורסם, חובתם להיות מוכנים לכל אפשרות. לפי גישה זו ננקטים כנראה מגוון צעדים. כשהדיהם הרחוקים של צעדים כאלה מגיעים לידיעת הציבור, על רקע אווירת המלחמה שממילא נבנית כאן בהתמדה בחודשים האחרונים, מתפרצת הפאניקה.

כל זה לא מבטיח כמובן שישראל לא תתקוף לבסוף באיראן. מי שמדבר באחרונה עם נתניהו וברק – ועיתונאים, מומחים וגנרלים בדימוס עולים אליהם לרגל באחרונה בקצב שמעלה את השאלה מתי יש לשניים הללו זמן למשהו אחר – מתרשם מהנחרצות שבה "מקבלי ההחלטות" רואים את הצורך לטפל באיום הגרעיני. כשראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, וראש אמ"ן לשעבר, אהרן זאבי-פרקש, תוחמים את התקופה שעד לבחירות לנשיאות ארצות הברית בתחילת נובמבר כחלון זמנים קריטי לתקיפה ישראלית באיראן, אפשר להניח שיש להם על מה להתבסס.

אלי הרשקוביץ

מתחילת ספטמבר ועד תחילת נובמבר נדמה שהכל פתוח. אבל ככל הידוע, החלטה סופית על תקיפה עוד לא התקבלה. עדיין נותרו לישראל כמה "תחנות יציאה" בדרך: שתי העיקריות יהיו סביב פגישת נתניהו והנשיא ברק אובמה בארצות הברית, בשולי עצרת האו"ם בסוף ספטמבר והתרגיל הצבאי המשותף של ארצות הברית וישראל, שיתקיים בארץ באמצע אוקטובר. ההיגיון אומר שלנוכח ההתנגדות האמריקאית הנחרצת לתקיפה, ישראל תנסה להימנע מצעדים שיביכו את הממשל מעבר לדרוש. זאת, כדי לא ליצור את הרושם (שטהראן תנסה לטפח ממילא) שוושינגטון היתה שותפה מראש למזימה מתואמת עם ירושלים.

תקיפה מיד אחרי הפסגה, תוך כדי התרגיל – העלולה לסכן גם חיי חיילים אמריקאים השוהים בישראל – או ממש ערב הבחירות, תהיה תקיעת אצבע ישראלית בעיני האמריקאים. אבל מכיוון שישראל ממילא חיסלה את רוב מרחב ההפתעה הטקטי שלה, בהכרזותיה התכופות על כוונתה לתקוף, קשה לדעת. ברק הרי מתגאה ביכולתו לחשוב תמיד הפוך על הפוך.

יש גם הסבר חלופי לרעשי הרקע האחרונים. בימים אלה צפויה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לדון בווינה בדו"ח הרבעוני על התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. בדיקה של השנתיים האחרונות תגלה שבכמה מקרים הסלימה ישראל את רטוריקת האיומים שלה כלפי איראן בשבועות שקדמו לניסוח הסופי של הדו"חות התקופתיים. ככל שהקהילה הבינלאומית, וארצות הברית בראשה, משתכנעת בכנות כוונותיה של ישראל לתקוף באיראן, גדל הסיכוי שממצאי הדו"ח הרבעוני ייראו בחומרה יתרה.

מכיוון שנתוני סבא"א מעידים גם הפעם שאיראן ממשיכה לחתור אל מטרתה, תחזור ותעלה האפשרות להחמרת הסנקציות הבינלאומיות, בעיקר באמצעות פנייה למועצת הביטחון של האו"ם, היכולה לנקוט צעדים חריפים יותר מבעבר. מבחינת ישראל זה יהיה מהלך חיובי שיגביר במידה ניכרת את הלחץ על טהראן, אף שנתניהו וברק מקפידים להתייחס בביטול לסנקציות. האיומים של השניים לתקוף נראים אותנטיים. אבל צריך להביא בחשבון אפשרות שהם חותרים גם לברירת המחדל – החמרת הסנקציות כתחליף זמני לתקיפה, אם ישתכנעו שאינם יכולים לדלג מעל המכשול הכפול שמציבים ממשל אובמה מבחוץ והדרג המקצועי הישראלי מבפנים, לפני הפצצה כעת.

לוח הזמנים בחודשיים הבאים יהיה עמוס במיוחד. לקראת אמצע אוקטובר ינחתו בארץ יותר מאלף קצינים וחיילים אמריקאים, כדי להשתתף בתרגיל "Austere Challenge 12". זהו תרגיל תקופתי משותף לשתי המדינות, שעיקרו התגוננות מפני טילים, והוא משלב סימולציה של ירי טילים לצד אימון למפקדות. בסיבוב הנוכחי ישולבו בו מערכות יירוט מדגם "כיפת ברזל", "חץ 2", פטריוט וגם האייג'יס האמריקאית, לצד מכ"ם ה-X האמריקאי, המוצב בקביעות בנגב.

אי-פי

התרגיל הגדול יתנהל לפי מתווה שתורגל ברובו בעבר. יתורגלו התרעה מפני טילים המשוגרים לישראל, גילויים ויירוטם. הכוח האמריקאי, המורכב מאנשי פיקוד אירופה (יוקו"ם) בצבא ארצות הברית, צפוי לשהות בארץ כשלושה שבועות. אחד התרחישים שייבחנו בתרגיל יכלול טיהור של סוללת הגנה אווירית אחרי פגיעה מנשק כימי. באותה תקופה, באמצע אוקטובר, יקיים גם פיקוד העורף תרגיל התגוננות גדול, שעיקרו התמודדות עם רעידת אדמה.

בעוד ישראל פוזלת לנעשה בווינה, מפגינה איראן את עוצמתה באירוח ועידת המדינות הבלתי מזדהות בטהראן. למשטר האייתוללות חשוב להדגיש שיש לו תמיכה בינלאומית, ובמיוחד במועד הזה שנשקלות בו סנקציות נוספות. לפי הדיווחים המצטברים, הסבב החריף האחרון של הסנקציות נותן את אותותיו ביתר שאת על המשק האיראני. טהראן לחצה ולחצה – ובסופו של דבר ניאות נשיא מצרים החדש, מוחמד מורסי, לבוא בעצמו לוועידה. אבל הביקור הוגבל לשעות אחדות, גם משום שמורסי חושש להכעיס את האמריקאים. מצרים עדיין זקוקה לתמיכתם הכלכלית.

מלבד הסיפוק הרגעי שתסב להם הוועידה, קשה לומר שהאיראנים רווים נחת מהנעשה סביבם. מצבו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, נעשה קריטי ובלבנון עומדים השיעים לפני דרישה נחרצת יותר מבעבר של בני עדות אחרות לדון בפירוק חיזבאללה מנשקו. פרשה שנחשפה לפני כמה שבועות זכתה לתשומת לב מועטת יחסית: השב"כ והמשטרה בישראל עצרו רשת סוחרי סמים ערבים ישראלים, שהבריחה מלבנון יותר מ-20 קילוגרמים מחומר הנפץ התקני סי-4.

על-פי החקירה, החומר נועד להיאסף על-ידי אנשים שיקבלו אותו לפי מלת קוד. כמות כזו של חומר נפץ תקני מספיקה לחמישה פיגועי התאבדות. האם הכין כאן חיזבאללה פיגוע מדף לעת מצוקה, או שזו היתה תוכנית לפעולה מהירה? ידוע שבעתות לחץ, מנסות איראן וחיזבאללה להסיט את האש לחזית משנית. סדרת פיגועים כזו – שבהעדר מידע, ישראל אולי היתה מאשימה בה את הפלסטינים בגדה המערבית – עשויה לשנות את סדר היום האזורי, לפחות לזמן מה.

הקפאה

ביום שני קיבל תת-אלוף יואב הר אבן דרגת אלוף משר הביטחון ברק והרמטכ"ל, בני גנץ. זה היה טקס משונה קצת, משום שלא נלווה לו מינוי בפועל. הר אבן אמור להתמנות לראש אגף המבצעים במטכ"ל, אך מועד כניסתו לתפקיד טרם נקבע.

חברי פורום מטכ"ל באו לטקס אחרי שבילו את מחצית היום עם ברק וגנץ, בדיון בהערכת המודיעין השנתית של צה"ל. הכותרות של עיתוני אותו בוקר אמנם בישרו על המלצתו המפתיעה של הפצ"ר, תא"ל דני עפרוני, לפתוח בחקירה פלילית נגד הרמטכ"ל הקודם, גבי אשכנזי, בשל פרשת מסמך הרפז. אבל לגנץ, שלמד על מכתב הפצ"ר ליועץ המשפטי לממשלה מהתקשורת, כבר היו עניינים אחרים לענות בהם.

התמונה שהציג בדיון ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, רחוקה מלהיות סימפתית. לפי כוכבי ואנשיו, "הסביבה האזורית בשנה הקרובה תהיה לא יציבה, מתוחה ואיסלאמיסטית יותר מבעבר. זו סביבה שמתמודדת עם שורה של משברים, אזוריים ופנימיים, אשר מעלים את סף הרגישות של כלל השחקנים ושעשויים להוביל גם ללא תכנון מוקדם להתלקחויות". זה המשפט המהותי היחיד מדבריו, שדובר צה"ל בחר לפרסם בהודעה לעיתונות. נראה שהנוסח נבחר בקפידה.

האווירה בטקס הדרגה היתה נינוחה יחסית. חבורת האלופים לא נראתה כמי שקיבלה כרגע הנחיות תקיפה משר הביטחון. ברק עושה עכשיו מאמץ להפיג את המתיחות ביחסיו עם המטכ"ל, שהחלה עם ההדלפות בדבר הכעס שלו ושל נתניהו על התנגדות האלופים לתקיפה באיראן לפני נובמבר (נתניהו דיבר על גנרלים המציגים שקפים כ"כסת"ח"; ברק טען שהקצינים חוששים לקריירות שלהם אם תיכשל ההפצצה). אבל ברקע מרחפת עדיין שאלת הרפז: לא המחלוקת בין ברק לאשכנזי, שרוב האלופים איבדו בה עניין עם פרישת הרמטכ"ל הקודם, אלא שאלת השפעתה על מינוי סגן הרמטכ"ל הבא.

אף שגנץ מבקש להשלים את המינוי בתוך זמן קצר, ברק מעכב את הדיון בו. האלוף גדי אייזנקוט נתפש במטכ"ל המועמד הטבעי לתפקיד הסגן, אבל נראה ששר הביטחון מסתייג. ההתלבטות קשורה בתפקיד שמילאו חבריו הקרובים של אייזנקוט בהדלפת מסמך הרפז לערוץ 2, אבל ייתכן גם שיקול נוסף כאן: בשנים האחרונות בלט אייזנקוט כמתנגד נחרץ למהלך ישראלי חד צדדי באיראן.

אם אייזנקוט לא ימונה לסגן, האלוף אבי מזרחי נחשב המועמד אפשרי. באחרונה עלה גם שמו של אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו. החלטת ברק וגנץ בנקודה זו מהותית, כי היא עשויה לקבוע את פני המטכ"ל העתידי. הקדנציה של גנץ, הקצובה לשלוש שנים, תסתיים בפברואר 2014. ייתכן שתוארך בשנה נוספת.

אם ברק יבקש לדלג דור, מעל אייזנקוט ומזרחי, פירוש הדבר יהיה קידומם של שני אלופים צעירים יותר, אביב כוכבי ויאיר גולן, לעמדת זינוק לתפקיד הרמטכ"ל הבא. לצורך זה נדרשים השניים לצבור ניסיון בתפקידים נוספים (כוכבי עוד לא היה אלוף פיקוד; גולן לא היה ראש אגף במטכ"ל). התוצאה במקרה כזה תהיה חזרתו המואצת של משחק הכיסאות המוזיקליים המטכ"לי והזזת אלופים מעמדות מפתח, אחרי פחות משנתיים בתפקיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו