שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

טיסות נכנסות / טיסות יוצאות

ליאת אלקיים, צילום: תומר אפלבאום
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ליאת אלקיים, צילום: תומר אפלבאום

ג’וש בלאו, 18, מסינסינטי
נוחת מציריך

אתה נראה קצת עייף.

כן, עברתי יום ארוך של נסיעות. מסינסינטי לשיקגו ואז משיקגו לציריך ואז לישראל. במטוס משיקגו לציריך ישנתי, אבל מציריך לישראל קצת פחות.

מה אתה מתכנן לעשות בארץ?

אני הולך ללמוד שנה בישיבת הר עציון, ביישוב אלון שבות שבגוש עציון.

יש הרבה יהודים בסינסינטי?

בסינסינטי יש קהילה גדולה מאוד של יהודים רפורמים. זו ממש הבירה של היהדות הרפורמית. אבל אני עצמי לא בדיוק רפורמי.

ג’וש בלאו

אז מה אתה?

אני סמי־אורתודוקסי. סמי־רפורמי. סמי־כל דבר. אני עושה הרבה דברים שונה, אני מחמיר במקומות מסוימים ולא מחמיר באחרים. למשל, אני חובש כובע, אף פעם לא התגלחתי לגמרי, אבל אני שומר על רמה גבוהה של כשרות. זה עניין שקשה להסביר.

בין אדם למקום?

משהו כזה. אני הולך לישיבה כדי לקבל בסיס רחב יותר ולהבין.

למה אתה מצפה?

אני לא יודע אם אני רוצה שיהיו לי ציפיות. אולי אפשר לומר שאני מצפה לגדול דרך הלימודים שלי ולהתחזק בעבודת השם.

מה עושים בישיבה?

זו ישיבה גדולה, 500 איש בערך, ויש בה הרבה תלמידים שמגיעים מחו”ל, בעיקר מארצות הברית. יש אפילו אדם נוסף מבית הספר שלי בסינסינטי שיגיע ויהיה השותף שלי. בעיקרון יש שיעורים כלליים שכולם משתתפים בהם, אבל גם מוקדש הרבה זמן ללימוד בחברותא. כך שבעצם אתה יכול להחליט בעצמך איך לבנות את היום שלך. כמו תמיד חלק מהאנשים בטח סתם יישבו ויבהו וחלק ילמדו וילַמדו.

מה מושך אותך במיוחד בלימודים?

מחשבה יהודית. גמרא. יהודה הלוי. הרמב”ם.

ולמה דווקא בישראל?

הלימודים פה רציניים מאוד ביחס למקומות אחרים בעולם. הלימודים פה קשים וברמה גבוהה וגם לומדים עברית הרבה יותר טוב. אני רוצה לבלות שנה שבה אני מתרכז בלימודים יהודיים. זה מועיל מאוד לעתיד. וגם אני מקבל נקודות לקולג’. זה חלק מתוכנית של “ישיבה יוניברסיטי” בניו יורק, שבה אני הולך ללמוד תואר ראשון בלימודים יהודיים.

חשבת על עלייה?

אני לא חושב על עלייה. קודם אני רוצה להבין דברים לגבי ישראל. למרות שיש לי חבר טוב מסינסינטי שעשה עלייה. אצלו אני מתארח עד שהלימודים יתחילו. הוא צרפתי במקור והוא גר ברעננה, היינו שכנים. בתיכון למדתי בבית ספר יהודי.

לומדים בבית ספר כזה משהו יוצא דופן?

היה לנו שיעור “Advocating for Israel”, כהכנה לזה שנפגוש בקולג’ אנשים בעלי דעות אנטי־ישראליות. יש פחות סיכוי שאני אפגוש כאלה ב”ישיבה יוניברסיטי”, אבל השיעור נועד גם למי שהולך לקולג’ים שבהם יש קבוצות פרו־פלסטיניות. זה שיעור שיכול לשרת אותי במגע עם העולם. הרבה אנשים לא יודעים הרבה על ישראל. הם חוזרים על סיסמאות. הם לא יודעים אפילו מה הגודל שלה.

הקוטן אתה מתכוון.

אנשים תמיד בשוק כשאני אומר להם שישראל נכנסת 18 פעם באוהיו.

מה אמא שלך אומרת?

אמא שלי שמחה בשבילי. היא קצת לחוצה ועצבנית שהגעתי הנה אבל היא רוצה לתת לי חופש.

אתה חושב שהיית מאמין גם אם לא היית נולד למשפחה יהודית?

אני מבין רציונלית שיש אספקט של להיוולד לאמונה. ברור לי שזה חלק בלתי נפרד ממני, אבל אני גם חושב שזה לא באמת משנה. כי כל בן אדם צריך למצוא לבדו, בעצמו, את מערכת היחסים הספציפית שלו עם אלוהים, וזה קורה רק דרך הניסיון.

ומה אומר הניסיון שלך?

כל פעם שאני מתפלל אני מנסה להיות עם כמה שיותר כוונה, אני מרגיש שאני מדבר עם אלוהים ושהוא מקשיב. זה מה שחשוב.

ורדה לָנֶה, 80, מחיפה, אלה אולשה, 63, מדרום אפריקה. מאיה נורי, 24, סטודנטית מתל אביב.
ממריאות ללונדון

שלום, אם אפשר לשאול, לאן אתן נוסעות?

לנה: ללונדון, לכבוד יום ההולדת ה–80 שלי.

מזל טוב!

אולשה: זה היה רעיון שלי שניסע יחד לחגוג.

לנה: זו אחותי הקטנה אלה. מאיה היא הנכדה שלי והיא הרוויחה והצטרפה אלינו.

כמה נכדים יש לך?

לנה: יש לי 18 נינים ושבעה נכדים.

אולשה: זו גם נסיעה נוסטלגית, כי כשאני הייתי בת 16 נסענו ביחד לגור בלונדון. בעלה של ורדה נשלח אז מטעם הצבא לקורס. הם היו כבר הורים לשתי בנות ואני הצטרפתי.

נורי: יש להן קצת קשר של אמא ובת.

איך היה אז בלונדון?

ורדה לָנֶה, אלה אולשה, מאיה נורי

לנה: היה אז קשה בארץ. אלו היו השנים שאחרי הצנע. את בטח שמעת על זה אבל אנחנו חיינו את זה. בלונדון עשינו חיים. נהנינו. ראינו עולם.

אולשה: זה פתח לנו צוהר לדברים חדשים. טיילנו הרבה. למדנו אנגלית. הביטלס בדיוק התחילו.

כבר נסעתן לחו”ל ביחד?

אולשה: נסענו לטיול שורשים בבלגיה עם אמא שלנו, שנפטרה לפני שמונה שנים.

נורי: אני הייתי אז רק ילדה ואני שמחה שיצא לי הפעם לנסוע. סבתא היא משהו. היא יו”ר ארגון גמלאי האוניברסיטה בחיפה. היא עובדת בהתנדבות.

לנה: זה לא מעניין.

דווקא כן, מה עושים בארגון הגמלאים?

לנה: טיולים, הרצאות. נוסעים ביחד.

נורי: רק לפני חודשיים היא חזרה מסיציליה.

לנה: היתה חופשה נהדרת. היינו גם במלטה.

את לא נראית לי בת 80 טיפוסית.

נורי: היא לא. סבתא היא הכי מיוחדת בעולם.

לנה: לטייל זה מאוד אופייני לגמלאים היום. פעם אנשים מבוגרים רק ישבו בבית. מקסימום בית הבראה. היום מי שיכול ליהנות ולבלות, עושה את זה.

אולשה: ואת בכלל רצה כל הזמן, ואני אחרייך. גייסנו את מאיה לטיול הזה כדי שתרגיע אותה.

מה עשית באוניברסיטה?

לנה: הייתי סגן ראש מינהל תלמידים. מי שאחראי על הבחינות, קבלת התואר והאישורים. הייתי גם יו”ר ועד העובדים.

הצלם: היי, גם אני בוועד.

לנה: כן, קראתי שיש הרבה מאבקים עכשיו בעיתונות. נראה לי שקורה לכם מה שקרה במדעי הרוח. אין מספיק ביקוש, אין מספיק משרות, קשה.

אני מחליפה נושא. ורדה, נולדת בארץ?

לנה: נולדתי בבלגיה. אבא שלי גדל בארץ, הוא גמר את גימנסיה הרצליה ואז הוא רצה ללמוד. בזמנו בבלגיה למדו חינם. אז הוא נסע ללמוד שם הנדסה ושם הוא פגש את אמא שלי והם התחתנו.

אולשה: הוא פגש אותה בתערוכת פרחים בגנט ואחר כך הוא הביא לארץ את הרעיון של תערוכת הפרחים. שנים היו תערוכות פרחים נפלאות בחיפה.

לנה: אני זוכרת. אבא שלנו היה מהנדס העיר.

ומה מתוכנן לכן בטיול?

אולשה: שווקים, ביקור בפרלמנט, מוזיאונים, נלך להצגות. אולי גם נצא מהעיר לבאת או לקיימברידג’.

נורי: בשביל זה הבאתי את רישיון הנהיגה!

אולשה: אבל את לא יודעת לנסוע בצד הנכון של הכביש.

ואת יודעת?

כן, בדרום אפריקה וגם שם נוהגים בשמאל.

ממתי את גרה בדרום אפריקה?

אולשה: משנת 80’. היינו זוג צעיר ורצינו שינוי. בעלי, מהנדס, רצה תואר שני וידענו שבארצות הברית יהיו לנו קשה לפרנס משפחה בתור סטודנטים.

לנה: ובעלי, שהיה אז גם מהנדס, היה בקשרים עם דרום אפריקה.
שתיכן התחתנתן עם מהנדסים ואבא שלכן היה מהנדס. אני מזהה תבנית.

אולשה: נכון. זה מצחיק. בכל מקרה, יצא שנסענו לשם ובלי כוונה נשארנו. למרות שכולנו אוהבים מאוד את ישראל, יצא שהבת שלי שחזרה לארץ נסעה לגור בסן פרנסיסקו והבן שלי כבר שנים בלונדון. ודרך אגב, דיברתי איתו אתמול, הוא אומר שיש שם גשם עכשיו. הוא אמר: “This summer we are having a wonderful winter”.

נחמד טפטוף שמקורו אינו במזגן.

אולשה: אני דווקא מתגעגעת לחום. אנחנו נחזור לארץ עוד שנתיים כשבעלי יצא לפנסיה. זה סגור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ