שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן

ביום ראשון, בערוץ הישראלי שמשודר בניו יורק ושמערבב תוכניות מערוצים 2, 1 ו–10, ראיתי את חיים הכט בודק פלומות של בחורות. ככל שהתקדמה התוכנית למדתי שאם מדובר בשיער בהיר, קל וחומר פלומתי, אין טעם לנסות להוריד אותו לצמיתות. לא בלייזר ואפילו לא ב–IPL. הבנתי שתופעות הלוואי בעייתיות (אדמומיות על העור זה ברור, אבל גם אפשרות לצמיחת שיער מוגברת), ובעיקר שקשה לקרן האור האנרגטית לנצל את המלנין, לחדור דרך השערה אל השורש ולהשמיד את כלי הדם שמסביב. בקיצור, במקרה כזה עדיף לוותר על ההליך ולהמשיך לחיות עם התחושה הבלתי נסבלת שמוצא האדם הוא אכן מהקוף.

ביום למחרת הבנתי שהתוכנית עשתה 29.3% רייטינג. זה רייטינג גבוה מאוד. כלומר, הרבה מאוד אנשים צפו בה. הבנתי גם שהתוכניות האחרות של “יצאת צדיק” מצליחות. כלומר, שהרבה אנשים צופים בהן. אבל היה לי גם ברור, שלמרות שהרבה אנשים צופים ב”יצאת צדיק”, עוד יותר אנשים ימשיכו לחיות. כלומר, ללכת למכונים האלה שמורידים שיער לצמיתות, גם אם הם בלונדינים פלומתיים, וימשיכו להזמין אינסטלטור שאומר “אחי” - או במקרים הקשים באמת “אח שלי” - כדי שלא תכעס עליו אחרי שהוא ייקח לך 500 שקל על שימוש - מקצועי אמנם - בפומפה.

כלומר, אין קשר של ממש בין הצפייה ב”יצאת צדיק” - או בשאר התוכניות מסוגת ה”אח שלי, אתה קולט שדופקים אותך?” - לבין החיים עצמם. אלו שני שבילים מקבילים, שהאחד עוסק באזהרות לגבי החיים, והאחר עוסק בחיים עצמם. יושבים אנשים מול טלוויזיה וצופים באסון שצפוי לקרות להם אם יילכו להוריד שיער לצמיתות; ולמחרת הם הולכים להוריד שיער לצמיתות.

חיים הכט. מאפשר לחטוא בסבבהצילום: עודד קרני

כמובן שהאנשים צודקים. הרי אי אפשר להפסיק לחיות, רק משום שיש תוכניות טלוויזיה שמזהירות מהחיים עצמם. זה בדיוק כמו כל הסיפורים האלה על העגבנייה המסרטנת. נו, ומה עושים עם זה עכשיו? לא אוכלים עגבנייה? ברור שאוכלים. סרטן גם ככה יבוא, ואם לא - אז התקף לב. בסוף מתים, זה הרי מקובל על כולם.

מה שכן, השבילים המקבילים האלו - האזהרות מפני החיים, והחיים עצמם - עשויים ללמד מה התפקיד של הטלוויזיה בכל הסיפור. הטלוויזיה היא המקום שמפתח עבורנו מודעות לבעיה, כדי שנוכל לחטוא בבעיה, מבלי שתהיה לנו התחושה שלא היינו מודעים לבעיה. זה פשוט: דמויות כמו חיים הכט או רפי גינת נוצרו בדיוק בשביל זה - תפקידם משול לטופס מס הכנסה, שהאזרח מסמן בו איקס על כל מיני סעיפים שמלמדים על אזרחות טובה, ושלוש שעות מאוחר יותר הוא שואל את האינסטלטור שבא לתקן סתימה אם הוא מקבל שחור.

כלומר, אנשים בנו טלוויזיה, ושיבצו בה תוכניות מוסר סטייל “יצאת צדיק” ו”כלבוטק”, כדי לאפשר את החטא. העובדה שהחטא נמצא בטלוויזיה, כלומר במקום חיצוני להם, מאפשרת להם לא להטמיע אותו בתוכם. בדיוק כמו שבחורות נמוכות קונות נעליים עם פלטפורמה גבוהה, כביכול כדי לאזן את החוסר בגובה, כך חברה לא מוסרית מייצרת תוכניות מוסריות, כדי לאזן את חוסר המוסריות שלה.

אם כן, הרייטינג הגבוה של “יצאת צדיק” מובן ומוצדק לגמרי. אין דרך אחרת להמשיך לחטוא ברצינות, מבלי שהחטא ייתפס כמשהו חיצוני לך, כ”תוכנית טלוויזיה”. ככל שיותר תוכניות כאלה יעלו על המסך, וככל שהרייטינג יצמח - כך ייטב. כך אפשר יהיה להמשיך לקמבן את אח שלי מבלי שאח שלו ירגיש אשמה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ