בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוח המוח?

מסתבר שכסף כן יכול לקנות שכל

עוד הוכחה להשפעת המעמד הכלכלי-חברתי בחינוך: מחקר מגלה שילדים לקויי למידה מיישובים מבוססים ישיגו את חבריהם מרקע חלש שאינם לקויים

92תגובות

שירלי היא מורה חדשה להיסטוריה בתיכון באחת הערים החלשות בדרום הארץ. לפני כמה ימים דיברה בשיעור על גלות בבל, והתלמידים התקשו להבין את המלה "הגלה". מקרה דומה אירע כאשר כתבה על הלוח את המלה "מניעים" – התלמידים עצרו את הדיון וביקשו הסבר.

"אני מוצאת את עצמי מדברת בכיתה במשלב שפה נמוך מאוד", היא אומרת. "ידעתי שאצטרך להסביר דברים בכיתה, אבל חשבתי ש'מניעים' זו מלה מספיק ברורה. בדרך כלל, התגובה של התלמידים היא 'תעזבי אותנו מהמלים האלה'. אבל ברור לי שאוצר מלים מצומצם יחסום את ההתקדמות שלהם בעתיד, לכן אחת ההחלטות שלי השנה היא להרחיב ככל האפשר את ידיעת השפה של התלמידים שלי".

להפתעה של שירלי תורמת כנראה העובדה שהיא מורה חדשה. לדברי מורה ממרכז הארץ, בעל 30 שנות ותק בהוראה, "כדי להימנע מעימות עם התלמידים, מורים מורידים בכוונה את השפה שבה הם מדברים. השלב הבא הוא שימוש בכמה שיותר אמצעים טכנולוגיים כדי להתחמק מהצורך לדבר. זה רידוד של המעשה החינוכי, וככל שמרדדים יותר, משיגים תוצאות טובות יותר במבחנים".

לאחרונה, כפי שפורסם השבוע במעריב, כתבה האחראית ללימודי הלשון במשרד החינוך, מזל שיניאק, כי מסגרת הזמן המוקדשת למקצוע אינה מאפשרת לבסס "כשירות לשונית בשפת-אם ברמה המינימלית הנדרשת לצורך תפקוד יעיל בביה"ס ומחוצה לו, כמקובל בעולם".

אוצר מלים

כמו בתחומים אחרים, גם היכולת להשיג כשירות לשונית אינה מתחלקת באופן שווה. מחקר חדש שנעשה בעבודת דוקטורט מגלה הבדלים גדולים באוצר המלים, הקריטי לתפקוד בבית הספר, בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי מבוסס לבין עמיתיהם ממשפחות חלשות. ההבדלים התגלו בשלוש קטגוריות מילוניות בסיסיות – פועל, תואר ושם עצם מופשט – לאורך כל שנות הלימודים. ו לא רק שהפערים לא הצטמצמו עם הגיל והשנים בבית הספר, הם אף התרחבו. בדרך כלל בין חטיבת הביניים לתיכון.

"מערכת החינוך לא מצליחה לפצות על החסכים המוקדמים של הילדים, שהם תוצאה של הבית והסביבה", אומרת עורכת המחקר, רונית לוי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. העבודה נעשתה בהנחיית פרופ' דורית רביד ונמצאת כעת בתהליכי שיפוט.
לוי הוסיפה למחקר גם ילדים שיש להם קשיי למידה לשוניים מולדים מרקע מבוסס וממשפחות קשות יום. ההגדרה המקובלת ללקות זו היא קושי לשוני משמעותי, כמו אוצר מלים קטן, בעיות בדקדוק ויצירת משפטים פשוטים יחסית. על פי מחקרים עדכניים, המקור לקושי הזה אינו בעיות שמיעה, אינטליגנציה נמוכה או הפרעה נפשית, אלא כנראה קושי קוגניטיבי רחב יותר הקשור ליכולות של עיבוד גירויים מהסביבה, משאבי זיכרון וקשב ותפישה שמיעתית.

במחקר, שנמשך כמה שנים והוגש לפני כחצי שנה, השתתפו כ-730 תלמידים, מכיתה א' ועד י"א, מכמה בתי ספר, אשר התבקשו להשלים במשפטים שנאמרו להם מלה חסרה – פועל, שם תואר או שם עצם מופשט. למשל, התשובה לשאלה "אמא נישקה את דני ודני נישק את אמא. מה עשו אמא ודני אחד עם השני?" היתה התנשקו. שאלות נוספות היו בין השאר "אבא גילח את עצמו. מה אבא עשה? (התגלח)", "דנה ניסרה את הקרש. עכשיו הקרש (מנוסר)", "דני בנה מגדל מקוביות. עכשיו המגדל שלו (בנוי)". כל הנבדקים היו ילידי הארץ שעברית היא שפתם היחידה.

שלא במפתיע, הישגיהם של הילדים בעלי התפתחות תקינה ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי גבוה היו הטובים ביותר בכל הקטגוריות הלשוניות. הפערים ניכרים כבר בראשית בית הספר היסודי.

במבחן שבדק את השליטה בפעלים (הקטגוריה הבסיסית ביותר בשפה) השיגו תלמידים מקבוצה זו 40 אחוזי הצלחה, בהשוואה ל-27 אחוז אצל התלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. לקויי הלמידה מרקע מבוסס השיגו 20 אחוזי הצלחה ולקויי הלמידה ממשפחות קשות יום 13 אחוז.

הציונים במבחנים בתואר ובשם העצם המופשט היו נמוכים יותר כיוון שמדובר בקטגוריות מורכבות יותר, אך הפערים נשמרו. גם עקומת הלמידה של התלמידים מרקע מבוסס היתה מרשימה ונמתחה לאורך כל שנות הלימוד.

פחות צפויים הם הממצאים שהתגלו לגבי התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך ותלמידים בעלי לקות למידה מולדת מרקע גבוה. הישגיהן של שתי הקבוצות הללו דומים למדי: 72% הצלחה וכ-50% הצלחה במבחנים שבדקו את השליטה בפועל ובתואר, בשלב חטיבת הביניים. הדמיון בהישגים נשמר גם בתיכון, ובחלק מהמבחנים השיגו לקויי הלמידה ממשפחות מבוססות את חבריהם מרקע חברתי-כלכלי נמוך. זו מסקנה כואבת.

"בפרספקטיבה ארוכת טווח, ייתכן שהסיכויים של ילדים ומתבגרים בעלי לקות שפה-למידה טובים מאלו של חבריהם מהמיצב הנמוך ובתנאי שהם באים מסביבה מטפחת", אומרת לוי.
העובדה שבעלי לקות למידה מרקע מבוסס הצליחו, לאט אך בבטחה, להגיע לציונים דומים מאוד לאלה של תלמידים מרקע חלש, ובחלק מתתי-הקטגוריות שנבדקו גם להצליח יותר מחבריהם ולסגור את הפערים מול הילדים מרקע מבוסס בעלי התפתחות תקינה, מצביעה על כך שבעזרת התערבות חינוכית מתקנת אפשר להתגבר על קשיים מולדים.

לכאורה, זו בשורה משמחת שיש בה כדי להצביע על כך שחינוך יכול לצמצם פערים. העובדה כי ההתחזקות ההדרגתית הזאת קשורה לרקע הסוציו-אקונומי משמחת הרבה פחות. ועוד נקודה למחשבה: המאפיין הבולט ביותר בהתפתחות של תלמידים מהמעמד החלש הוא עלייה בהישגים בבית הספר היסודי – אך ללא שינוי אחר כך, בחטיבת הביניים ובתיכון. בחלק מהמקרים, הלמידה נעצרה כבר בכיתות ה'-ו'. מתברר שלילדים האלה קשה להרוויח מלימודיהם, לפחות בהקשר של רכישת אוצר מלים.

מצבה של הקבוצה הרביעית, ילדים בעלי לקות מולדת מרקע חלש, הוא העגום ביותר. הנתונים שנמצאו לאורך השנים במבחנים בתואר ובשם העצם המופשט מצביעים על "היעדר למידה או על קצב למידה אטי מאוד, כמעט ללא שינוי", אומרת לוי. רק בפועל, אותה קטגוריה לשונית ראשונית, אפשר להבחין בשינוי משמעותי עם הגיל, אבל גם הוא מתון בהרבה מאשר בקבוצות האחרות.

לוי לא הצליחה לדגום מספיק תלמידים כאלה בבית הספר התיכון, כך שהנתונים האחרונים מתייחסים לשלב חטיבת הביניים ואלה כבר בלתי נסבלים: רק 32 ו-20 אחוזי הצלחה במבחנים בתואר ובשם העצם המופשט. אפשר לשער שבתיכון הפערים רק גדלו.

טיפוח המוח

להרחבת הפערים בין הילדים ממשפחות מבוססות לשאר התלמידים תורם גם המוח האנושי. ככל שהוא נחשף ליותר גירויים, התנסויות וחוויות, ככל שהתשומה שהוא קולט גדולה יותר, כך יודע המוח להעמיק ולשכלל את תהליכי הלמידה. לעומת זאת, יסודות למידה שלא התקבעו – בשל תשומה לא איכותית או פגם מולד – לא יוכלו לשמש בסיס מוצק לידע ההולך ומצטבר ומשתכלל.

"המוח נולד עם יכולות למידה אדירות, אבל הן מתפתחות רק אם הוא מקבל תשומה הולמת", אומרת פרופ' דורית רביד, שהנחתה את לוי בעבודתה. "למעשה, בבתי הספר העשירים מתעשרים ומעצימים את יכולותיהם השפתיות ואילו העניים הופכים לעניים יותר".
אולי בלי שהתכוונה לכך, לוי נוגעת בוויכוח העתיק מי משפיעה יותר - תורשה או סביבה. המאמינים כי הגורם הראשון קובע, יכלו לצפות שההישגים של התלמידים מרקע חלש שאין להם לקות למידה יהיו טובים מאלה של בעלי הלקות מרקע מבוסס. זה לא קרה. גם זו ההשפעה של דלות סביבתית, כלומר עוני, על ההתפתחות: לתלמידים מרקע חלש הסביבה לא סיפקה תשומה מספקת, ולעומת זאת בקרב התלמידים בעלי לקות למידה שהוריהם מבוססים היא הצליחה לפצות על הקשיים הראשוניים.

"לסביבה יש כוח קריטי ודרמטי", אומרת לוי, "משאבים קוגניטיביים מולדים תקינים אינם מספיקים כדי להבטיח התפתחות תקינה. הנחת המוצא היא שהתלמידים חסרי הלקויות באים לעולם עם יכולות תקינות ובסך הכל דומות. אין כאן משהו גנטי. ההסבר לקשיים הלשוניים של הילדים מהמיצב הנמוך והמקור להבדלים מול הרקע הגבוה הם באיכות התשומה שמקבל המוח".

המחקר מאפשר להבין מעט טוב יותר את הקשר שבין רקע חברתי-כלכלי ליכולת לשונית. זוהי נקודת ההתחלה של הפערים בהישגים הלימודיים, אשר מתגלים כל שנה מחדש במבחני המיצ"ב שעורך משרד החינוך בבתי הספר היסודיים ומדי כמה שנים גם במבחנים הבינלאומיים שבהם משתתפת ישראל.

לפי נתוני המיצ"ב האחרונים, לשנת 2011, כבר בכיתות ב' קיים פער משמעותי בהבנת הנקרא לטובת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה. בכיתות ה' התגלו פערים עקביים וניכרים בארבעת המקצועות שנבדקו (שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה) ואלה רק הלכו והתרחבו בכיתות ח'.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו