בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פנטזיה על תרבות שתמיד התנשאה עלי

הילדים עדיין בברלין ואני יכולה רק להתרפק על מה שלמדתי מהייקים, ובעיקר כל מה שלא למדתי מהם

15תגובות

על פי התגובות המנחמות הרבות שקיבלתי לטור הקודם אני מסיקה שמבלי שהתכוונתי הענקתי לדברי טון טרגי מוגזם. משהו באופן הניסוח יצר אצל הקוראים את התחושה כאילו עזבו ילדי אותי ואת הארץ לתמיד אבל לא כאלה הם פני הדברים. שניים מילדי נסעו לתקופה של כמה חודשים לברלין, נסעו על מנת לחזור, ואילו השלישי הסתפק בביקור קצרצר ושב לתל אביב.

הדבר שחשוב לי כאן להבהיר הוא שבשום פנים ואופן איני תופסת את נסיעתם של הילדים כמשהו שהם “עושים לי”. הם אנשים צעירים בוגרים ואחראים לחייהם ואני שמחה שיש ביכולתם להגשים את תוכניותיהם. עוד יותר אני שמחה כשאני שומעת שטוב להם והם מאושרים. הדבר שהיה הכי מצער אותי הוא המחשבה שהם נמנעים מלממש את רצונותיהם משום שהם רוצים לרצות את האמא שלהם או משום שהם מרחמים עליה. נכון, אני מתגעגעת אליהם, אבל אראה אותם כנראה בקרוב. למעשה, בעוד שבועיים. בינתיים אני מנסה לרכוש לעצמי מושגי יסוד בשפה ובתרבות הגרמניות ועל כן מאוד שמחתי כשקיבלתי את “מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל” שכותרתו בגרמנית היא “Sabre Deutsch” כלומר - גרמנית ילידת ישראל.

בהוצאתו לאור של המילון החביב הזה השתתפו ארגון יוצאי מרכז אירופה והמוזיאון ליהדות דוברת גרמנית - מרכז מורשת הייקים. עם ארגון יוצאי מרכז אירופה יש לי היסטוריה קצרה. לארגון הזה יש כמה בתי הורים מעולים. פעם רצה אבי לעבור להתגורר באחד מהם. “מאיפה אבא?” שאלה אותי מנהלת בית ההורים בירושלים. השבתי לה שמצ’כיה. “אה, צ’כיה זה בסדר”, אמרה המנהלת שחששה עד לאותו רגע שאולי מוצאו של אבי הוא חלילה ממזרח אירופה ולא ממרכזה. למרבית הצער, עד היום, 14 שנים וחצי לאחר מותו, נמצא אבי ברשימת ההמתנה לאותו מוסד נפלא.

אבא שלי אמנם יכול היה להיחשב כיוצא מרכז אירופה וגם דיבר גרמנית שוטפת, אבל אצלנו בבית מעולם לא הושמעה מילה בגרמנית לא רק משום שהיתה זו שפתם של ה”יימח שמם” אלא בעיקר משום שלאמי לא היה שום מושג בשפה הזאת וגם לא ביידיש, אחותה החורגת. וכך, על אף החינוך הטוב ברוח ערכי הורי, הייתי בת 20 וקצת עת נודע לי מפיו של איש אחד שכיניתיו הנזל - על שם אשתו ששמה האמיתי היה גרטל - שאין לי “קינדרשטובה” (מילולית: חדר ילדים). “אבל היה לי חדר ילדים ואפילו עשו לי במיוחד כורסאות קטנות ושולחן בנגרייה של הקיבוץ”, אמרתי להגנתי, אבל אז הוסבר לי שמדובר במושג מושאל, מטונימיה ‏(או סינקדוכה‏) לתיאור החינוך הטוב שזכה לו מי שבניגוד לי היה לו “קינדרשטובה”.

כמי שלא היה לה קינדרשטובה, את עיקר היכרותי המוקדמת עם נוהגי העדה רכשתי מתוך בדיחות שהיתה אמי מספרת על הייקה־פוצים שהצטיירו מתיאוריה בעיקר כעדת אנשים חסרי הומור ובעלי גינונים חמורים ‏(תיאור שדווקא תאם להפליא את הנזל שהתמחה בבדיחות בנוסח לשון נופל על לשון על קומפוזיטורים מפורסמים‏) - אוסף של אנשים משונים המתהלכים בחליפות גם בקיץ ונועלים סנדלים עם גרביים, מדברים בעברית קלוקלת אבל בעלי קונדיטוריות מצוינות בחיפה וגם בנהריה.

בגלל נסיעתי המתקרבת ותוכניותי ללמוד את השפה הגרמנית, מנהלת איתי חברתי מרגול־לא־צנעני זה כמה ימים תכתובת אס־אם־אסים בגרמנית כתובה באותיות עבריות. היא, שלא למדה אף פעם גרמנית אבל דוברת יידיש מהבית, רכשה שליטה מתקבלת על הדעת בגרמנית בביקוריה המרובים שם. אני, עד שהתחילה ההתכתבות בינינו, כלל לא הייתי מודעת לעובדה שרכשתי לי במשך השנים אוצר של עשרות או אולי מאות מילים בשפה הגרמנית, אם כי כמובן אינני מסוגלת להרכיב משפט אחד נכון מבחינה דקדוקית.

כמו אצל רבים מבני דורי, חלק מאותו מילון מורכב ממילים שעצם המחשבה להשתמש בהן מעבירה בי רעד - מילים כגון “טרנספורט”, “אקציה”, “יודן”, שכמותן למדתי מצפייה בסרטי שואה. עוד חלק, הקשור להוראות נגינה וסוגים שונים של יצירה מוזיקלית, נלמד אצלי דרך לימודי המוזיקה. חלק אחר, גדול יותר, לקוח מהיכרותי עם יוצאי העדה באמצעות קשרי משפחה.

כך, למשל, מחמותי לשעבר נחלתי מושגי יסוד באפייה בשפה הגרמנית. באמצעותה התוודעתי לסדר היום הכולל בתוכו שלפשטונדה ולאחריה קפה־שטונדה ולפעמים גם “שפצירן”. למדתי גם כמה כינויי חיבה ועלבונות אבל את עיקרו של אוצר המילים הגרמני שלי רכשתי פשוט מעצם העובדה שגדלתי כאן, בארץ הסברס. דפדוף במילון מגלה עד כמה רבות הן המילים שאנו משתמשים בהן בחיי היומיום שלנו מבלי להיות מודעים למקורן הגרמני. מכיוון שרבים מבין הייקים שעלו לארץ למדו מקצוע שיוכלו לעסוק בו כאן, לקוחים מושגים רבים הקשורים לנגרות, מכונאות ועבודות חשמל מגרמנית. גם אם אינו יודע שזה מה שהוא עושה כשהוא אומר “שלייף־סופאפים”, הגראז’ניק בעצם מדבר בגרמנית.

נייר פרגמנט, וישר, קומפוט, שניצל, קפוט, שטרודל, קונצרט, אופרה, גשפט, דליקטס, ואזה, טורט, פרינציפ, טורניר, שוויצר, שטוזה, שיבר, טפט - ועוד עשרות מילים כאלה המובאות במילון הזה מעידות עד כמה, בשעה שהדור הראשון של הייקים בישראל התקשה להסתגל לארץ, סיגלה השפה העברית מילים רבות משפתו. כך שייתכן, שמבלי שהיינו מודעים לכך בכלל, בסופו של דבר לכולנו היה קינדרשטובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו