בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציורי הסלע מרמת הנגב עולים על המפה

על סלעים באזור עבדת נחקקו לפני מאות שנים אלפי ציורים מעוררי סקרנות. ארכיאולוגית, איש היי-טק לשעבר, קיבוצניק מהאזור ואיש ידיעת הארץ מנסים לפענח אותם

22תגובות

רזי יהל, בחיי היום-יום בכיר במטה התנועה הקיבוצית, עמד לפני שבוע בשעת צהריים חמה מול סלע שחור גדול ברמת הנגב. על פני הסלע נחרתה לפני שנים רבות, איש אינו יודע מתי בדיוק, דמותו של אדם הרוכב על בעל חיים כלשהו, אוחז בידיו פגיון או חרב.

לצדו עמדו יהודה רוטבלום, שעבד 30 שנה כאיש היי-טק עד שעזב הכל וזה שמונה שנים מקדיש את כל זמנו לחקר ציורי סלע במדבר, ויגאל גרנות, איש ידיעת הארץ ממדרשת בן-גוריון. שלושת הגברים התבוננו שעה ארוכה בציור הרוכב החמוש והתפלמסו על משמעותו. בינתיים התרוצצה הצלע הרביעית בחבורה, דוידה דגן, בין סלעים שגם עליהם נחקקו ציורים, ניקתה אותם בעזרת מטאטא ותיעדה את הציורים במצלמתה.

דגן, ארכיאולוגית ברשות העתיקות, כותבת עבודת דוקטורט על ציורי הסלע בנגב. היא הארכיאולוגית הראשונה שמתמקדת במחקר על ציורי הסלע. זה קרוב לשנה שהארבעה מקדישים זמן ומחשבה לאלפי הציורים שנחרתו בסלעי ההרים באזור עבדת. את קבוצת ההרים מכנים הארבעה "קשת עבדת", מכיוון שהם יוצרים מעין פרסה שעבדת נמצאת בפתחה.

אילן אסייג

ציורי הסלע באזור מוכרים זה זמן רב, אבל עד כה הם לא נחקרו באופן שיטתי, לא תועדו ולא מופו. הארבעה חברו יחד כדי להשלים את החסר, לתעד את ציורי הסלע ולנסות לעמוד על מהותם. כך הם מקווים להחיות "היסטוריה בת אלפי שנים בהר הנגב". הם חולמים על הקמת מכון ארכיאולוגי לחקר ציורי הנגב במדרשת שדה בוקר, כשלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון.

הם כבר הקימו את "פורום ציורי סלע", שבו שותף גם הארכיאולוג ד"ר עוזי אבנר מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מומחים לארכיאולוגיה, גיאולוגיה, אמנות ועוד. המנוע שמאחורי המיזם הוא יהל, חבר קיבוץ שדה בוקר, הסמוך לעבדת. הוא החל להתעניין בציורי הסלע רק לפני שמונה חודשים, אבל מאז נכבש לחלוטין בקסמם. "ציורי הסלע מרתקים אותי. אני נמצא בבולמוס שלא נרגע. החלום שלי הוא למצוא קצה חוט שיביא לפענוח את האניגמה שמאחורי הציורים", הוא אומר.

יהל, תושב הנגב עשרות שנים, שבעבר אף היה רועה הצאן של שדה בוקר, הכיר את ציורי הסלע זמן רב. אבל רק לאחר שהוטלה על בנו משימה בבית הספר החל להקדיש להם תשומת לב. כמו חבריו לכיתה ח', גם בנו של יהל התבקש לבחור משימה של תרומה לקהילה. הוא החליט לתעד את ציורי הסלע בסביבה ולפתח מסלול טיול שיתמקד בהם.

אילן אסייג

האב ובנו יצאו בכל סוף שבוע לחפש ציורים בהרים שבאזור שדה בוקר. לכל סיור קדמו הכנות מדוקדקות. בעזרת צילומי אוויר של Google Earth הם סימנו סלעים כהים, בהנחה שרבים הסיכויים שעליהם יימצאו ציורים. יהל ובנו יצאו ל-35 גיחות, שבהן חשפו, תיעדו ומיפו אלפי ציורים על כ-800 סלעים.

"לא באנו לקרקע בתולה", מדגיש יהל. לדבריו, הארכיאולוג פרופסור עמנואל ענתי התגורר בצריף בשדה בוקר כשהיה סטודנט לתואר ראשון, בשכנות לצריף של דוד בן-גוריון, וערך סקר שבו תיעד ציורי סלע. בסקר השתתפה גם יעל דיין, שהיתה אז תלמידה. אבל יהל מבהיר כי "מעולם לא נעשה מפעל שיקבץ את כל ציורי הסלע בהרים באזור. היוזמה שלנו היא הפעם הראשונה שהכל מתמקד בסקר ציורי הסלע".

יהל מעריך כי "התחום לא נחקר דיו משום שהוא כפוי טובה; אף אחד לא יודע מה צופנים הציורים. היוצרים לא השאירו לנו קודים לפענוח. אבל המסתוריות של הציורים דווקא מדרבנת אותנו, זה ממש חיידק".

חברי פורום ציורי הסלע הציבו לעצמם שלושה יעדים. הראשון - חשיפה, איתור, מיפוי ותיעוד של הציורים לצורכי תיירות. הם אמנם חוששים שחשיפת הציורים תגרור מעשי ונדליזם, אבל לדבריהם ראוי שהמטיילים הפוקדים את האזור ייהנו מציורי הסלע.

אילן אסייג

היעד השני הוא חינוך והדרכה. הם מאמינים שהציורים יחזקו את הקשר בין תלמידי האזור לסביבה שבה הם חיים. אחרי שתלמידי בית הספר ללימודי סביבה בשדה בוקר ייסחפו לעניין, יבואו אחריהם תלמידים נוספים. "אני מאמין שהנושא ידליק אותם", אומר גרנות. "כבר השנה ייפתח כאן חוג לארכיאולוגיה שיתמקד בציורי סלע".

היעד השלישי הוא מחקר של הציורים ותצוגה שלהם. "החזון הוא הקמת מרכז מבקרים ובו יוצגו סלעים עם ציורים, שנאספו בעת הקמת גדר הגבול עם מצרים. המחקר במכון יכלול תיעוד רחב יותר מזה שנערך עד כה, תיארוך הציורים ובניית רצף כרונולוגי מסוים".

כיום, אומרת דגן, לא ניתן לתארך את הציורים, ואפשר רק לומר כי הם לא נחקקו בסלעי הנגב קודם למאה השישית לפני הספירה. "הציורים הם פתח לעולם שלם שצריך להיכנס אליו", היא מוסיפה. לדברי יהל, "כל ציור הוא טקסט שמעביר מסר. השאיפה שלי היא שנצליח להבין אותו. אני רוצה שנצליח לפענח את הקוד של הציורים".

לרוטבלום, להבדיל מחבריו, כבר יש השערה על מהותם של הציורים. האיש שעסק 30 שנה בתכנון שבבים הגיע למדבר לפני 15 שנה והפך למורה דרך. לאט לאט גברה התעניינותו בציורי הסלע. לאחרונה פירסם ספר העוסק בהם תחת הכותרת "פירוש משמים".

אחרי התעמקות ממושכת בציורים הוא משער שיוצריהם היו אנשי דת מקומיים. לדבריו, הציורים הם טקסטים הקשורים למהפכה החקלאית, שאירעה לפני כ-10,000 שנה ושבעקבותיה קמו מרכזי התיישבות. "בני התקופה חיפשו שעון ענק, שבעזרתו יכירו את עונות השנה ואת זמני הפולחן. את התאריכים החשובים האלה אנחנו רואים בציורים", הוא טוען. לדבריו, "בשלבים מאוחרים יותר הציורים מתארים סיפורים מיתולוגיים, כמו בריאת העולם. בסוף מגיע גם כתב. זה כתב ציורי, שבאמצעותו ביטאו תפילות ובקשות מחילה".

רוטבלום, מצדו, מאמין שציורי הסלע מתארים סיפורים מיתיים מתקופת ההתהוות של עם ישראל. "כאן אני מחפש את הפרה-היסטוריה של עם ישראל, סיפור שנולד מזרמי הגירה שהתלכדו כאן. אני רוצה להבין מה הם רצו להגיד לנו, איזה מסר הם רצו להעביר לנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו