בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיאוריה ששווה 3 מיליון דולר

תשעה פיזיקאים התבשרו בקיץ שזכו בפרס המדעי הגדול ביותר שמוענק כיום. את הפרס ייסד המיליארדר הרוסי יורי מילנר, שמשתמש בהון שעשה באינטרנט כדי לעודד פיתוח תיאוריות על הטבע והיקום

53תגובות

הפתעה משמחת ציפתה לפרופ' נתי זיברג בסוף יולי. בתיבת הדוא”ל של הפיזיקאי הישראלי-האמריקאי, איש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, נחתה הודעה שבישרה לו כי זכה בשלושה מיליוני דולרים. “זה נראה כמו המיילים שמגיעים מניגריה, שבהם מתבקש הנמען לשלוח את פרטי חשבון הבנק שלו, כדי שיופקד בו סכום אסטרונומי", הוא צוחק.

אבל במהרה התברר שההודעה שקיבל פרופ' זיברג היתה אמינה. הוא היה אחד מתשעה מדענים שכל אחד מהם זכה בשלושה מיליון דולר. גם שמונה הזוכים האחרים הופתעו מהזכייה המכובדת. התשעה זכו בפרס לפיזיקה יסודית (Fundamental Physics Award), הפרס השנתי הגבוה ביותר שמוענק ליחידים בעולם המדע. לשם השוואה, הזוכים בפרס נובל מקבלים 1.1 מיליון דולר.

"זה שוק מוחלט", מתאר זיברג את הרגשתו כשקיבל את ההודעה. “עוד לא קלטתי את זה. כבוד גדול להיות בין הזוכים בפרס".

הפרס החדש מוענק לחוקרים שתרמו ל"קידום הידע על היקום ברמה העמוקה ביותר" ושהשיגו התקדמות המשנה את פני הפיזיקה (”התקדמות טרנספורמטיבית”). הסכום חסר התקדים שמקבלים הזוכים, הקריטריונים הייחודיים לקביעת זהותם ודמותו של מייסד הפרס, מעוררים עניין רב בקהילת הפיזיקאים ומחוצה לה.

את הפרס לפיזיקה יסודית ייסד יורי מילנר, מיליארדר רוסי-יהודי שהתפרסם לאחר שהשקיע סכומים אדירים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, בזינגה המפתחת משחקים חברתיים ובגרופון, שמציעה קופונים ברשת. בכתבת פרופיל במגזין "Wired" נכתב כי בתחילת דרכו, עם נפילת ברית המועצות, ייסד חברה שמכרה מחשבים בשוק האפור. ב-1990 עזב את רוסיה ונסע, בעידוד אביו, ללמוד מינהל עסקים בבית הספר היוקרתי וורטון באוניברסיטת פנסילווניה. לאחר הלימודים עבד שלוש שנים בבנק העולמי וחזר לרוסיה, שהיתה בעיצומו של גל ההפרטות שהוביל ליצירת מעמד האוליגרכים החדשים. מילנר עבד כמנהל חברות בבעלותו של איל הנפט המיליארדר מיכאיל חודורקובסקי, היושב בכלא כיום (תומכיו טוענים שהוא נרדף על ידי שלטון פוטין בגלל תמיכתו באופוזיציה). מילנר הקים את חברת האינטרנט הגדולה ברוסיה, Mail.ru, והדרך משם להשקעה ברשתות חברתיות ובחברות אינטרנט בינלאומיות היתה קצרה.

מילנר, כך נראה, מגלה עניין כן בפיזיקה. הוא למד לתואר שני בפיזיקה, עד שהבין שסיכוייו להתבלט בתחום זה אינם גבוהים ועבר לעסקים. לפי "הניו יורק טיימס", מילנר הוא שבוחר את הזוכים בפרס שייסד. אבל הבחירה אינה שרירותית או סתמית. תשעת החוקרים שנבחרו השנה נהנים מהערכה בקרב עמיתיהם. “אני חושב שכולם יסכימו שרוב הזוכים בפרס לפיזיקה יסודית ראויים לו", אומר פרופ' אליעזר רבינוביץ, פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית. “יהיו שיגידו שחוקרים אחרים ראויים יותר, אבל זה עניין של טעם אישי. יש קונסנזוס שהזוכים הם משכמם ומעלה".

חלקיקים אבודים

הפרס ניתן לחוקרים המתמקדים בפיזיקה של אנרגיות גבוהות ובאסטרופיזיקה, עם דגש על תיאוריות הנמצאות בחזית המחקר כמו סופר-סימטריה ותורת המיתרים. התיאוריות האלה מבקשות להרחיב את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, שמתאר את חלקיקי היסוד ואת הכוחות הפועלים ביניהם. עם חתני הפרס ששמם מוכר יחסית נמנים אדוארד ויטן האמריקאי, תיאורטיקאי מוביל בתחום תורת המיתרים, אלן גות, אסטרופיזיקאי אמריקאי שפיתח את רעיון האינפלציה הקוסמית שלפיו היקום התפשט זמן קצר לאחר המפץ הגדול, ואנדריי לינדה, רוסי-אמריקאי שתרם תרומה חשובה לתיאוריית האינפלציה הקוסמית.

"האמת, אני לא מבין מה הביא אותי לרשימה המכובדת הזאת", מודה זיברג. אבל בעולם המדע דווקא רוחשים לו הערכה רבה בעקבות מחקריו בתחום הסופר-סימטריה. חוקרים פיתחו את הסופר-סימטריה במאמץ לפתור בעיות שמעורר המודל הסטנדרטי. מערך התיאוריות שפותח בתחום הסופר-סימטריה חוזה את קיומם של חלקיקים שונים, אבל אלה לא התגלו עד היום. זיברג הראה שלמרות זאת, הסופר-סימטריה ניחנה ב"מוצקות" מתמטית, שמאפשרת לחשב פרמטרים שונים במדויק. כך חיזק את מעמדה של הסופר-סימטריה כמבנה תיאורטי, באופן התורם להצבתה כחלופה מרכזית למודל הסטנדרטי.
רבים מהחוקרים שזכו בפרס החדש אינם עומדים בקריטריונים לקבלת פרס נובל, מכיוון שהתיאוריות שפיתחו לא אוששו בניסויים. מכיוון שהחלקיקים שאת קיומם חוזה הסופר-סימטריה לא התגלו, היא מעולם לא קיבלה אישוש ניסויי.

כוונתו של מילנר, ככל הנראה, היתה ליצור פרס שיקדם את העבודה בחזית התיאורטית של המחקר וישלים את פרס נובל. באתר של הפרס לפיזיקה יסודית נכתב כי הוא נועד, בין השאר, להעניק לחוקרים את "החירות וההזדמנות לחתור להישגים עתידיים אף גדולים יותר".

"בנובל יש אפליה מסוימת", אומר פרופ' אהוד דוכובני, פיזיקאי ממכון ויצמן למדע. “לפי חוקי הנובל, לתיאוריה חייב להיות אישוש בניסוי. אבל יש אנשים שעבודתם מתמקדת בתורת המיתרים. אישושים מדעיים לתורה הזאת לא צפויים במאה השנים הקרובות. לא מגיע להם פרס?” פרופ' רבינוביץ מסכים: “במובן מסוים הפרס שייסד מילנר סתם חור שהשאיר הנובל, בגלל הדרישה לאישוש ניסיוני. מילנר נותן פרס על רעיונות, שלחלקם יהיה אישוש בטבע ולחלקם לא. ואני לא רואה שום בעיה עם זה".

הפיזיקאי פרופ' ירון עוז, דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, מוסיף כי מחקריהם של הזוכים בפרס לפיזיקה יסודית עוסקים ב"רעיונות תיאורטיים שאולי אין להם אישוש בטבע, אבל בסופו של דבר הם כן מבוססים. יש כלים מתמטיים לבחון את העקביות שלהם. לא מדובר בעבודה רשלנית עם ספקולציה חסרת בסיס”.

זיברג מרחיק לכת ומוסיף, שגם אם מחקרים תיאורטיים לא יזכו לאישוש ואף יידחו ביום מן הימים על ידי הקהילה המדעית, תרומתם למחקר ארוך הטווח כבר מובטחת. הוא מזכיר, למשל, שלמערך התיאוריות שפותחו בתחום הסופר-סימטריה "היו השלכות ענקיות במתמטיקה – פרקים שלמים במתמטיקה נהיו פשוטים יותר במידה משמעותית בעקבות רעיונות שהגיעו מתחום הסופר-סימטריה".

פרסים גדולים

השאלה הגדולה היא באיזו מידה יצבור הפרס יוקרה מדעית בשנים הבאות. “אנחנו משתדלים שהשיטות להערכת העבודה המדעית יהיו אובייקטיביות. פרסים כמו פרס נובל מוענקים על ידי ועדה של מומחים, שמקבלים חוות דעת של מומחים אחרים", אומר דוכובני. "בפרס של מילנר, אדם אחד מחליט לבד או מתייעץ עם יועץ כזה או אחר. יש סכנה מסוימת בתהליך הזה. גם ככה המדענים שאפתנים ודוחפים את עצמם קדימה”. רבינוביץ אומר כי "מוקדם מאוד לדבר על יוקרה של הפרס לפיזיקה יסודית, בגלל אופן ההענקה שלו עד עכשיו".

בניגוד לתהליך הבחירה של חתני הפרס עד כה, בשנים הבאות תשעה הזוכים השנה יירתמו לביסוס מעמד הפרס. כל התשעה הסכימו להצטרף לוועדה שתבחר את הזוכים בשנים הבאות. אליהם יצטרף חתן פרס נובל סטיבן ויינברג.

מילנר העניק השנה 27 מיליון דולר לתשעה זוכים. בשנים הבאות יהיה רק פרס אחד, בסך שלושה מיליון דולר, בקטגוריה המרכזית. כן יוענק פרס של 100 אלף דולר לחוקר צעיר ומבטיח. בניגוד לפרס נובל, את הפרס לפיזיקה יסודית אפשר יהיה לחלק לכמה מדענים. כך יהיה אפשר לעקוף את התסבוכות הפוליטיות הנובעות מהמגבלה שהטיל אלפרד נובל בצוואתו. מייסד הפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע קבע כי לא יהיו יותר משלושה זוכים בכל קטגוריה.

"בעולם יש הרבה פרסים כלכליים, ולא יקרה אסון אם גם מדענים יקבלו פרסים גדולים”, אומר רבינוביץ. "פעם היה ויכוח בשאלה אם פרופסורים צריכים לטוס במחלקת עסקים. באוניברסיטאות ובמס הכנסה אמרו שלא. אבל בדיון בעניין אמר אחד הפרופסורים, 'בואו נחשוב על המצב הבא: אבא שטס עם הבן שלו עובר ליד מחלקת עסקים. הילד אומר, 'אני רוצה להיות פה'. אבא שלו אומר, 'בשביל זה אתה צריך להיות פרופסור לפיזיקה'. אני לא חושב שיהיה רע לחברה אם זה יקרה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו