בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חג הגשר שמח

עם כל החיבה לחגי תשרי, הרגעים הקסומים הם אלה שביניהם

2תגובות

כשאתם קוראים את הטור הזה אתם מצויים בעיצומו של חג הגשר השני בחודש תשרי תשע”ג. בהתחשב בעובדה שהיום, יום שישי ה–21 בחודש ספטמבר הוא בסך הכל היום החמישי בתשרי, מדובר בחג נפוץ במיוחד. רק בחודש תשרי הנוכחי מדובר בלפחות תשעה ימים מצטברים של חג הגשר, אלא אם כן אתם מתייחסים לימי חול המועד סוכות כאל חג גשר בפני עצמו.

חג הגשר הוא החג החשוב ביותר ביומניהם של סוכני הנסיעות. קשה לשער את חייו של הנופש הישראלי ללא החג הזה. אפשר אפילו לומר שאלו לא החגים עצמם אלא דווקא הימים שביניהם ובפרט כאלה המתקרבים מקדימה או מאחור אל ימי סוף השבוע, ההופכים את חודש תשרי למה שהוא - לא סתם חודש אלא תקופה. זו תקופת החגים, אותו מרווח זמן שבו שום החלטה רצינית לא יכולה להתקבל באמת ושבו אין לך גם עם מי לדבר ממילא. מי שלא בחו”ל, עובד בשעות מקוצרות או הוצא על ידי מקום עבודתו לחופשה מרוכזת. מתוך ל’ הימים שבחודש תשרי, רק ח’ ימים ‏(אלא אם כן מתייחסים גם לחול המועד כאל יום חג‏) הם ימי חג.

חלק גדול מתוכניות הלימודים בגנים ובבתי הספר היסודיים מוקדש החל מראשית שנת הלימודים ובמשך כל ימי הלימוד הלא מרובים שבחודש תשרי, ללימוד המנהגים והשירים הקשורים לחגי תשרי. למעשה, מתעורר הרושם שלולא היו החגים קיימים מקדמת דנא, היתה מערכת החינוך חייבת להמציא אותם כדי שיהיה לגננות ולמורות בכיתות הנמוכות מה להנחיל לתלמידיהן הפעוטים. כי הרי ללא שנה הלכה שנה עברה, סוכתי הסוכה, בקשות סליחה, תפוח בדבש, שיחות על ארבעת המינים, הפחדות על אלוהים שכותב בספר החיים ובספר המוות ושאר עניינים, היו נאלצות המורות להתחיל להשקיע בתחומי לימוד שהיו עשויים להעלות את ציוניהם של ילדי ישראל במבחני פיז”ה.

בהקשר הזה, ההתעלמות מחגי הגשר מפתיעה מאוד. אפשר רק לשער איזה אוצר בלום של שירים וטקסים ‏(הכוללים מעורבות הורים, כמובן‏) יכולים היו חגי הגשר לייצר, לו רק היו מנוצלים כראוי בידי מערכת החינוך. אבל כמו מערכת החינוך כך גם מערכות העיתונים. כל עיתון שמכבד את עצמו מוציא מוסף מיוחד לראש השנה ואחד ליום כיפור ומוסף או שניים לחג הסוכות. ומה עם מוספים לחג הגשר? כלום. דווקא בימי חג כאלה אתם נאלצים להסתפק במוספי יום שישי הרגילים כאילו כלום. לכאורה מדובר בסתם יום שישי ולא ביום חג מיוחד כזה שמיקומו ביחס לימי החגים שלפניו ומאחריו הופך אותו מסתם יום של סוף שבוע ליום אחד לחופשה בת חמישה ימים לפחות.

גם מדורי האוכל, בעיתונות וגם בטלוויזיה, מזניחים את ימי חג הגשר. עוד לא הגענו לסעודה המפסקת וכבר קראתי לפחות 50 מתכונים שיש בהם דבש ועוד כמספר הזה מתכונים המנצלים סילאן, רימונים ורכז רימונים ‏(טיפ מהמטבח שלי - כל מה שטעים עם סילאן, טעים הרבה יותר בלי סילאן. אותו עיקרון חל גם על רכז רימונים‏). אבל האם מישהו הטריח את עצמו בכלל לצייד אותנו במתכונים לחגי הגשר? ודאי שלא. לכך יש גם סיבות הגיוניות. כישראלים המקפידים על רוח החגים אנחנו אמורים לנצל את ימי חג הגשר כדי להפוך את היומיים של ראש השנה לחופשה בת חמישה ימים לפחות ואת היום וחצי של יום כיפור לחופשה בת שישה ימים או 14 ימים, אם מושכים אותו באמצעות ימי גשר עד לסיומו של חג הסוכות. בני המזל שבינינו אמורים לבלות את חגי הגשר האלה בחו”ל או באתרי נופש בארץ ומכאן שממילא אין להם שום סיבה לבשל. מופרעי אכילה שבינינו, לעומתם, אמורים דווקא באותם ימים להקפיד על דיאטה מעוטת קלוריות ובשביל לסתום את הפה ממילא לא נחוץ מתכון.

נעבור למדורי האופנה והלייף סטייל - אלה מלאים כולם בעצות איך נערוך את השולחן ואילו מתנות נביא לחותנת/לאמנו/גיסתנו המאוכזבת אפריורית ומה כדאי לנו ללבוש בערב החג ‏(לבן ואוף ווייט הולכים תמיד טוב בראש השנה ואין כמו המראה הכפרי לישיבה בסוכה ביום כיפור. אם איננו הולכים לבית הכנסת, נלבש כנראה פיג’מה ומה ללבוש לבית הכנסת כולנו כבר יודעים ממילא‏). אבל אף מילה לא נמצא שם על מה עלינו ללבוש בשאר ימי החודש. זאת משום תקלה אחרת שנפלה בלוח השנה שלנו.

ותיקים מבין הקוראים ודאי זוכרים את אמא שלהם קונה בגדים ל”דמי סזון”. כי פעם היו כאן לא רק שתי עונות, קיץ וחורף ואפילו לא ארבע כנהוג במדינות מתוקנות - קיץ, סתיו, חורף ואביב אלא חמש עונות שלמות כשהחשובה שבהן היתה עונת ה”דמי סזון” שתורגמה לשם “עונת בין העונות” והיא היתה משתרעת על אותם פסקי זמן בלתי מוגדרים שבהם יש צורך בז’קט או צעיף או מה שמכונה בייקית “משהו לעל זה” ‏(כלומר שכבה נוספת מעל לבגדים‏). אבל עדיין, או כבר, אין צורך בלבוש מחמם ממש. עם זאת, כבר שנים איני מוצאת בעיתונים אזכורים לעונת בין העונות. אולי נמחקה ביחד עם החלום שפעם תהיה כאן אירופה, או אולי משום שדווקא העונה הזאת, שבה אפשר כבר להתלבש כמו בקיץ אירופי ‏(או בסתם ערב של סוף הקיץ בירושלים‏) עם גרביונים מחמיאים וז’קטים מסתירים ותסרוקת שלא נהרסת על ידי הלחות, זכתה בעיתוני הנשים של פעם למרבית תשומת הלב. כבר שנים שאיני מוצאת במדורי אופנה שום אזכור לבין העונות. זאת כנראה משום שהיא חלה תמיד בתקופה של חגי הגשר ‏(בתשרי או בניסן‏) ובחגי הגשר לא קורה כלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו