בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשנה החדשה

בין איראן לאביב הערבי, לרמטכ"ל דרוש גם סגן חדש

לתפקיד הסגן בולטים אייזנקוט מהוותיקים וכוכבי מהצעירים. זה יקרה בשנה שבה לא בטוח שלצה"ל יהיו אפילו 24 שעות של התרעה לפני פרוץ מלחמה

44תגובות

האישי לעולם מתערבב באסטרטגי. פרויקט הגרעין האיראני חשוב וגם התעצמות חיזבאללה בלבנון מדאיגה, אך הקצינים הבכירים אינם יכולים להתעלם גם מהשלכותיהן האפשריות של סוגיות אלה (ואחרות) על עתידם בצה"ל. פרשת מסמך הרפז היא רק משל, אף שבה הגיעו לשיאם המשקעים האישיים והתחרות האגרסיבית בצמרת מערכת הביטחון.

בחלקה, זו תוצאה בלתי נמנעת של מאמצי הקצינים לתכנן מראש את הקריירה המקצועית שלהם. הפירמידה הופכת צרה מאוד כבר בשלב הקודם למינוי רמטכ"ל. רק קצינים בודדים מגיעים לתפקיד סגן הרמטכ"ל; רק מחציתם, במקרה הטוב, יחצו את המסדרון מצדו הימני לצדו השמאלי, אל לשכת הרמטכ"ל. כמעט כל קצין מדרגת אלוף-משנה ומעלה, אף שרובם יכחישו זאת נמרצות אם יישאלו, עסוק בניסיון בלתי פוסק (ובדרך כלל חסר תוחלת) לתכנן מראש את עתידו הצבאי. אם לא ישקיע בכך זמן, ספק אם יהיה אלוף ובוודאי לא רמטכ"ל.

ועדיין, רבים מהמינויים הם כמעט מקריים, פונקציה של התגלגלות אירועים. כך, מלחמת לבנון השנייה וסדרת פרשות אתיות שאירעו לאחריה, הוציאו מההתמודדות על התפקידים הבכירים סדרה של קצינים מוכשרים ובולטים. לעתים יש גם החמצות שהן תוצאה של אירועים טרגיים. אלמלא נהרג תת-אלוף ארז גרשטיין בדרום לבנון ב-1999, רבים משערים שהיה מתמודד על הרמטכ"לות בסיבוב האחרון, לפני כשנה וחצי.

עושים צילום

סוד גלוי הוא שרבות מהשיחות בצמרת נוגעות בפוליטיקה פנימית, ברכילות ובמאמצי קידום, שבחלקם תופסת התקשורת מקום ניכר. במידת מה הדבר קשור בקצב הבלתי סביר שבו קצינים בצה"ל מחליפים משרות. הגבלת קדנציה של מפקד גדוד לשנתיים היא כנראה בלתי נמנעת, בשל התובענות העצומה הכרוכה בתפקיד. אבל גם מפקדי אוגדות, ראשי חטיבות במטכ"ל ואפילו חלק מהאלופים משרתים בתפקידיהם במשך תקופות כהונה דומות.

בדרגות הגבוהות ביותר, כמעט שאין חוקיות: אלוף עשוי להיתקע בפיקוד מרחבי ארבע שנים, או לשהות באגף במטכ"ל כתחנת מעבר למשך שנה, משום ששר הביטחון והרמטכ"ל נאלצים לאלתר לפתע בדחיפות מינוי חשוב לתפקיד אחר. התוצאה בעייתית: לא רק שרבים מהקצינים אינם מספיקים להתמקצע די הצורך בתפקידם (או לחולל שינוי מהותי בתחומים שהופקדו עליהם), אלא שקצב התחלופה מחייב אותם להתחיל כמעט מיד להתעניין בתפקיד הבא שיקבלו.

ידועה הבדיחה על אהוד ברק, אולי המחושב והמתוכנן שבקרייריסטים בזמן שירותו הצבאי: האוגדונר החדש ברק מגיע לראשונה למשרדיו באוגדה ומורה לנהג לחכות ברכב, כשהמנוע דולק. הרי בלאו הכי אין לו כוונה להישאר שם יותר מדי זמן, בטרם ידלג לתפקיד הבא.

החלטה משונה

יותר משנתיים אחרי שהתפוצצה באוגוסט 2010, פרשת הרפז עודנה מרכיב חשוב באופן שבו ייפתר תשבץ המינויים בצמרת צה"ל בחודשים הקרובים. ברקע עומדות גם ההתפתחויות האסטרטגיות, מהשלכות האביב הערבי והאיום האיראני, עד לצורך של צה"ל להיערך למציאות שבה הסלמה נקודתית עלולה להתפתח במהירות למלחמה כוללת. אין הרבה שמות בתשבץ הזה, שבו ייבחר סגן הרמטכ"ל ובהמשך תוכרע גם דמות יורשו של הרמטכ"ל בני גנץ. בתמונה נמצאים שלושה אלופים ותיקים – גדי אייזנקוט, טל רוסו ואבי מזרחי, ובנסיבות מסוימות גם שניים צעירים יותר: יאיר גולן ואביב כוכבי. בשנה הקרובה יהיה מעניין במיוחד לעקוב אחר ההתפתחויות באשר לשניים מהם, אייזנקוט וכוכבי. עתידו של אייזנקוט, שבעבר נחשב למועמד כמעט בטוח לתפקיד הרמטכ"ל, טרם הוכרע. ראש אמ"ן כוכבי, שנושא בתפקיד הרגיש ביותר במטכ"ל, יעמוד למבחן גם השנה לנוכח התהפוכות הדרמטיות במציאות האסטרטגית באזור.

אחרי הקטטה הפומבית עם גבי אשכנזי וההחלטה לבטל ברגע האחרון את מינויו של יואב גלנט ליורשו, יזם שר הביטחון ברק החלטת ממשלה משונה, שהגבילה את כהונת הרמטכ"ל הנבחר גנץ, לשלוש שנים בלבד. אף שנוסח ההחלטה חד מאוד, רבים מעריכים כי השקט התעשייתי שמייצר גנץ לממשלה, יוביל לבסוף להארכת הקדנציה בשנה נוספת, רביעית. סגן הרמטכ"ל הנוכחי, יאיר נוה, אמור לסיים קדנציה לקראת סוף השנה. הקצין שימונה לסגן הבא עשוי להימצא בעמדת זינוק מצוינת לרשת את גנץ, או לחילופין, לשמש מעין ממלא משרה זמני, עד שברק או שר הביטחון שיבוא אחריו יחליטו על יורש (הבחירות לכנסת מתוכננות כעת לנובמבר 2013, סמוך למועד ההחלטה, במקרה שכהונת גנץ לא תוארך).

אייזנקוט, בן 52, עשה את רוב שירותו בחטיבת גולני, שעליה פיקד בשלהי שנות ה-90. הוא שימש מזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון ברק (שהעריך אותו מאוד) וכמפקד כוחות צה"ל בגדה בתקופת האינתיפאדה השנייה. ב-2005 מינה אותו הרמטכ"ל דן חלוץ, לראש אגף המבצעים במטכ"ל. מבין האלופים בוגרי מלחמת לבנון השנייה, צלח אייזנקוט יחסית בשלום את ועדת וינוגרד והתחקירים שבעקבותיה, אבל אותות הטראומה ההיא ניכרו בו היטב, גם כשהופקד על מלאכת השיקום של פיקוד הצפון לאחר המלחמה. בקיץ שעבר סיים כהונה בת כמעט חמש שנים בצפון ויצא לחופשת לימודים. זו מתארכת כעת להמתנה ממושכת מדי להחלטת ברק.

בלב ההתלבטות עומדת פרשת הרפז. חקירת הפרשה העלתה ששני חבריו הקרובים של אייזנקוט, תמיר פרדו (שאז עדיין לא התמנה לראש המוסד) ואל"מ (מיל') גבי סיבוני, העבירו את המסמך לערוץ 2, בשבוע שבו ראיין ברק מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, ובהם אייזנקוט וגלנט. אייזנקוט וחבריו לא ידעו שהמסמך זויף וראו בו מסמך אותנטי, המשקף מאמץ בסביבת ברק להבטיח את מינוי גלנט. לפי העדויות, האלוף גם לא ידע שחבריו העבירו את המסמך לתקשורת.

בשתי טיוטות הדו"ח שלו מתייחס מבקר המדינה בסלחנות למעורבותו של אייזנקוט, אף שהוא מעיר על עיסוק יתר מצד האלוף במסמך. האם יש בכך טיהור מספיק בעיני ברק? שר הביטחון עצמו עוד לא הביע דעה פומבית בעניין. אחרים, בהם ראש המטה של ברק יוני קורן והאלוף (מיל') גלנט, מתחו ביקורת על התנהלות אייזנקוט בפרשה.

אף שאייזנקוט נותר זמן ממושך בצמרת, התנהגותו בעסקי מינויים יוצאת דופן. בשנת 2009, בעת ההתמודדות על תפקיד סגן הרמטכ"ל, הציע לברק להעדיף מתמודדים אחרים על פניו. ב-2010, כשגלנט מונה לרמטכ"ל (מינוי שלא יצא לפועל בשל פרשת הקרקעות בעמיקם) סירב לשמש סגנו ושקל פרישה מהצבא. ובתחילת 2011, עוד בטרם פנו נתניהו וברק לגנץ, נועד עמם לבקשתם בביתו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה, והמליץ על גנץ כרמטכ"ל, במקום על עצמו.

בכירים רבים במערכת הביטחון, בהם רמטכ"לים לשעבר, רואים באייזנקוט את המועמד המתאים לרשת את גנץ. ככל הידוע, זו גם עמדת הרמטכ"ל עצמו. חסידיו משבחים ראייה אסטרטגית, תבונה, ניסיון ואיפוק. האם כל אלה יביאו את ברק להתעלות מעל זכר פרשת הרפז? גנץ ממתין לתשובת השר לקראת סוף השנה האזרחית.

חניך מצטיין

האלוף אביב כוכבי, בן 48, גדל בצנחנים ופיקד על חטיבת הצנחנים הסדירה בתחילת האינתיפאדה השנייה. בהמשך שימש בין השאר מפקד אוגדת עזה בזמן ההתנתקות וראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. לפני קרוב לשנתיים, אחרי כמעט שנה של המתנה מאונס בבית – תוצאת לוואי של מאבקי ברק ואשכנזי – הוא מונה לראש אמ"ן. כוכבי הוא "חניך מצטיין" קלאסי. עוד מתקופתו כמח"ט הצנחנים מדברים בו כרמטכ"ל לעתיד.

הוא הגיע לאמ"ן ערב פרוץ האביב הערבי ולמרות זאת, הוא מצליח עד כה לעבור קדנציה נקייה ממשברים תוך שמירה על פרופיל תקשורתי נמוך יחסית. שלא בטובתו הוא נקלע לשולי פרשת הרפז, כשיריבי ברק הדליפו מתוך עדות השר אצל המבקר, הערה שלפיה ברק סבור כי כוכבי "בחור מאוד מוכשר, שפשוט לא מבין ולא מכיר מספיק את ההוויה המודיעינית". ברק, שהתכוון למארג היחסים בין יוצאי אמ"ן וקשריהם למזייף המסמך, סא"ל (מיל') בועז הרפז, מיהר שלא כדרכו לפרסם מעין התנצלות. בהופעה פומבית למחרת הפרסום אמר כי כוכבי הוא "ראש אמ"ן מצוין. אזרחי המדינה ומקבלי ההחלטות יכולים לישון בשקט".

גם על רקע פרשת הרפז, השלים כוכבי באחרונה מהלך של רה-ארגון באמ"ן, שכחלק ממנו הופקד קצין בדרגת תת-אלוף (במקום אלוף-משנה) על מערך המבצעים המיוחדים, המ"מ. ישנה עדיין קבוצה של קצינים בכירים באמ"ן, ידידי הרפז, שממתינה לראות אם גנץ וכוכבי ינקטו נגדם צעדים על רקע הקשרים שקיימו עם קצין המילואים.

אולם אלה יהיו הקטנות בצרותיו של כוכבי. הערכת המודיעין לשנת 2013, גורסת כי פחתו מאוד הסיכויים למלחמה קונבנציונלית יזומה של צבאות ערביים נגד ישראל. סוריה ומצרים טרודות מדי בענייניהן, אינן ערוכות למלחמה בישראל ואינן מעוניינות בה. אבל באותה נשימה גורס אמ"ן כי גדל הסיכון להידרדרות בלתי מתוכננת, אם כתוצאה מהחלטה ישראלית לתקוף באיראן ואם כהשלכה של תקרית גבול מקומית שתצא משליטה.

זו מציאות שמחייבת את המודיעין להיערכות אחרת ולהתבוננות שונה בתהליכים המניעים את המזרח התיכון, כשהעמים מקבלים לידיהם יותר כוח על חשבון השליט. בנסיבות הללו, אומר אחד מעמיתיו של כוכבי למטכ"ל, "הנחת העבודה שלנו היא שהתפרצות יכולה לקרות מחר בבוקר ולא בטוח שתהיה לנו התרעה מודיעינית של 72 או אפילו 24 שעות.המצב כל כך נפיץ ובלתי צפוי, עד שאין לנו ברירה אלא לראות בהתרעה בגדר בונוס".

תמונת המודיעין תישאר כנראה מעורפלת, חשופה לאין-ספור סיכונים. תשבץ המינויים ייפתר מוקדם יותר – הוא תלוי בעיקר בשר הביטחון ברק. אם ימנה ברק לבסוף את אייזנקוט לסגן הרמטכ"ל, יסמן בכך בבירור את המועמד המוביל לרשת את גנץ. אם אייזנקוט לא יקבל את המינוי הוא עשוי לפרוש מהצבא וטובים סיכוייו של האלוף המנוסה אבי מזרחי (בעבר ראש אט"ל, מפקד זרוע היבשה ואלוף פיקוד המרכז) להתמנות לסגן.

במקרה כזה גם מזרחי הופך לטוען בעל סיכויים לכתר הרמטכ"לות, אך נפתחת אפשרות נוספת, של "הקפצת דור" ומינוי אחד משני האלופים הצעירים יותר, כוכבי או אלוף פיקוד הצפון יאיר גולן, לרמטכ"ל שאחרי גנץ. אחרי הכל, ברק כבר הוכיח שאינו רואה בתפקיד סגן הרמטכ"ל תחנת מעבר הכרחית כשמינה לרמטכ"ל את גלנט, שלא מילא את תפקיד הסגן.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו