שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בייבי גאגא


למה ללכת למוכר והיקר 
כשיש מופעי מחול לילדים?

טל לוין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לוין

זה כבר כמה שנים שמופעי הילדים בסוכות, חנוכה או פסח, מצליחים לסחוט מההורים כמות אדירה של כספים. ברוב המקרים ההשקעה הכלכלית לא מניבה גמול בעל ערך תרבותי, אמנותי או חינוכי גבוה.


אבל באותם חגים, עבור אותם ילדים, עולים מדי חג גם מופעים אחרים, שבקאסט שלהם לא תמצאו את המודח האחרון מ”האח הגדול”. אלה הם מופעי המחול לילדים - מגוון רחב של יצירות מאת מיטב הכוריאוגרפים היום בישראל. בסוכות הקרוב תעלה, למשל, “עננוצה” - בכורה של הכוריאוגרפית נועה דר. “דג זהב” היא עבודה חדשה לילדים מאת ענבל פינטו ואבשלום פולק, צמד היוצרים שכל קומפוזיציה שלהם מציתה את הדמיון. ויש גם מופעים של אוהד נהרין, רמי באר, להקת קמע, להקת הפלמנקו הישראלית compass ועוד. המחיר אגב, נמוך בהרבה מזה של מופעי הענק המוכרים.


מופעי המחול בארץ הם לא פעם מהיצירות המעניינות יותר שמעלים הכוריאוגרפים, משום שהם יצירות חפות מפוזה, ובו בזמן מזמינות את הצופים להיכרות עם שפה עשירה של דימויים, מראות וקולות. בעיקר, הן משיבות למושג “לכל המשפחה” את כבודו האבוד, ומספקות גם למלווה המבוגר הזדמנות לקצת קולטורה. הצרה היא שהרוב המכריע של הילדים - כלומר הרוב המכריע של ההורים - יעדיף לראות על הבמה משהו מוכר, שכבר נצפה אינספור פעמים בבית. הניסיון לאתגר את עצמנו ואת הילדים הוא משימה שלרבים אין סבלנות לקבל על עצמם. וכך, כבר מגיל צעיר, מלמדים אותנו שעדיף לחבק את מה שמכירים, מאשר לפתוח את הראש ואת הלב לזרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ