בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הכל - לא לבד


פרופ’ עמנואל סיון ממקם את סנסל בקבוצה של אנשי רוח שמאמינים באלג’יריה חילונית

תגובות

עמנואל סיון, פרופסור להיסטוריה איסלאמית מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מכיר היטב את כתיבתו של בואלם סנסל. כבר בראשית השיחה הוא מזכיר מטאפורה שבה השתמש הסופר האלג’ירי ונשארה חקוקה בזיכרונו: “השתלטות איסלאמיסטים על בית משוגעים” - משל למצבה של אלג’יריה בת זמננו. הנמשל ברור היטב לסיון, מומחה בעל שם עולמי לפונדמנטליזם האיסלאמי וגם למציאות הפוליטית באלג’יריה. אבל בדיוק כמו בכתיבתו של סנסל גם סיון נזהר מקלישאות ומתאר מציאות מורכבת של מדינה עשירה ומושחתת, החווה גם היא התחזקות משמעותית של האיסלאם הקיצוני.


מה מקומם של אנשי הרוח במשוואה בין השלטון לאיסלאם ההולך ומתחזק?


סיון ממקם את סנסל כחלק מקבוצה גדולה יותר של אנשי רוח אלג’ירים שלא מהססים לבקר את המצב בארצם. “המפורסמת מכולם היא הסופרת אסיה ג’באר, היושבת מבחירתה בגלות בארצות הברית. השם העולמי שלה מאפשר לה להחזיק במשרה יוקרתית באוניברסיטת ניו יורק. ג’באר ‏(שתורגמה אף היא לעברית - ‘לילות שטרסבורג’, הוצאת שוקן‏), גם אם מבוגרת מסנסל, משתייכת יחד איתו לאסכולה של אלג’ירים שהגיעו מהשמאל והאמינו ומאמינים בחילוניות של אלג’יריה אחרי השחרור מעול הכיבוש הצרפתי.


“זהו זרם חילוני, ליברלי, שמבקר גם את השלטון המושחת של ה–FLN, תנועת השחרור הלאומית שלחמה נגד צרפת, הפכה למפלגת השלטון ומשורותיה מגיע גם הנשיא הנוכחי, עבדל־עזיז בוטפליקה. גם נגדו יוצאים אנשי התרבות ובהם סנסל, שאינו מקרה ייחודי לזרם רציני. בניגוד למרבית ארצות ערב זהו גם זרם לא פחדני”. זוהי, לדברי סיון, קבוצה המעזה לומר את שעל לבה אל מול השלטונות ואל מול החברה בספרות וגם בקולנוע, וחוששת מאוד “מהאיסלאמיזציה של החברה”.


מה השפעתם על הפוליטיקה בארצם?


“בתחום הזה היא שואפת לאפס”.


האם אומץ הלב הזה של סנסל מסכן אותו כפי שנדמה?


“בוודאי שנשקפת לו סכנה. קיימת מסורת ארוכה של פגיעה באנשים מסוגו באלג’יריה. מאוד הפתיע אותי שהוא בא לפה בגלוי”. לכן קשה לסיון להאמין כי רבים ילכו בעקבותיו של סנסל. בדיוק כמו משתתפי כינוס ההכנה בפאריס, גם הוא שואל את עצמו כמה מהסופרים הערבים יבואו לפגישה בשטרסבורג. הסערה סביב הסרט הלועג לנביא מוחמד מחלישה במובן זה עוד יותר את הסיכויים לקבץ אישים בעלי שם שיגיעו לכינוס מהמזרח התיכון.


כמומחה וחוקר ההיסטוריה הפוליטית המודרנית של אלג’יריה, עד כמה אתה מצטרף לביקורת על סנסל על ההשוואה בין הנאציזם לאיסלאם הקיצוני?


“כל השוואה עם הנאצים היא בלתי אפשרית”, פוסק סיון שמבהיר כי הוא מתנגד לה גם כשהיא נשמעת בישראל בסוגיות על סדר היום. “האיסלאם האלג’ירי הקנאי הוא סוג של פשיזם, צורה טוטליטרית, על זה יסכימו מרבית החוקרים. זה בוודאי לא מצדיק את פשעי השלטון, אבל ממילא למשטר לא היו שום בעיות כאשר אסר מלחמה עקובה מדי נגד האיסלאמיסטים, אחרי שאלו זכו בבחירות ב–91’, שאת תוצאותיהן סירב הצבא לקבל”. הצמרת האלג’יראית לא נתקלה אז בבעיות מוסריות בינה לבין עצמה כשפעלה בכוח רב נגד האיסלאמיסטים, וגם לא חוותה בזירה הבינלאומית בעיות מסוגן של אלה שבהן נתקל אסד כיום. “הרי משטר שמספק לאירופה גז באיכות ובמהימנות של המשטר האלג’ירי - סולחים לו על הכל”.


הספרות, אם כן, יכולה לגרום לצרפתים להעריץ סופר או סופרת, אבל משאבי הטבע חזקים מהם במשחק הפוליטי עשרת מונים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו