בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עצרת רבין: פילוג, מריבות אגו והתעלמות מסיבת הרצח

שתי עצרות מתוכננות השנה לזכר יצחק רבין: אחת, המסורתית, בלי פוליטיקה ועם אמנים. השנייה, עם מסר מעורפל של הגנה על הדמוקרטיה (וגם אמנים). מי שרוצה להיזכר בהסכמי השלום עם הפלסטינים, העילה לרצח, שיחפש במקום אחר

81תגובות

במבט ראשון, שתי ההזמנות המופצות לאחרונה בפייסבוק לקראת העצרת השנתית לזכר רצח יצחק רבין נראות זהות: בשתיהן תמונה מוכרת של רבין על רקע דגל ישראל, בשתיהן מודגשת העובדה שעברו 17 שנים מאז הרצח, שתיהן טוענות לכתר "העצרת המרכזית" ויתקיימו באותו מקום, כיכר רבין בתל אביב. רק הסיסמאות שונות: "זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה", לעומת "כן לשלום ולא לאלימות", וחשוב מכך התאריכים: האחת במוצאי שבת 27 באוקטובר והשנייה שבוע מאוחר יותר, ב-3 בנובמבר. אפילו אותה שעה נקבעה להתחלת העצרת, 19:30. ולא צריך לחשוש: בשני האירועים יופיעו אמנים. את המסר הפוליטי, עמום ככל שיהיה, הרי צריך לעטוף בשירים פופולריים; הוא לבדו לא ימשוך המונים. ועוד ניחוש פרוע: שני האירועים יסתיימו בשירת ההמנון.

הפילוג בין שתי העצרות והמארגנים שלהן מעורר בעיקר מבוכה. כל צד מציג נימוקים אידיאולוגיים לפעילות הנפרדת, טוען כי הוא המייצג האמיתי של "מורשת רבין", יהיה טיבה המדויק אשר יהיה. ואולם, כמו תמיד, ברקע מרחפים גם עניינים אישיים.

אם את הנתק ששרר בשנה האחרונה בין שתי הפעילות הבולטות של המחאה החברתית, דפני ליף וסתיו שפיר, עוד אפשר להסביר בחוסר בשלות, מאנשים מבוגרים אפשר היה לצפות שימצאו דרך לשתף פעולה. עד יום חמישי ההיענות האינטרנטית לשתי העצרות לא היתה גבוהה במיוחד. כ-2,600 גולשים הודיעו כי ישתתפו באירוע הראשון, וכ-1,400 בשני. בשנה שעברה השתתפו בעצרת כ-10,000 בני אדם.

המארגנים של העצרת המתחרה באירוע המסורתי, שמאז הרצח מתקיים במוצאי שבת הקרובה ביותר ל-4 בנובמבר, הם "דרור ישראל", ארגון הבוגרים של תנועת הנוער העובד והלומד. אליהם הצטרפו תנועת הבוגרים של "השומר הצעיר" (אך לא תנועת הנוער עצמה, השותפה בעצרת המסורתית) וכמה מפעילי המחאה החברתית. את האירוע אמור להנחות העיתונאי רינו צרור.

דניאל בר און

"בשנים האחרונות יש ערפול וטשטוש הזיכרון של רצח רבין בחברה הישראלית. העצרת המרכזית נשחקה לאורך השנים והפכה פחות רלוונטית", מסביר אחד המארגנים של העצרת המתחרה, אורי מתוקי מדרור ישראל. "כשאין רצון לעצב מסר אקטואלי, עיצוב הזיכרון הצטמצם לזיכרון רבין האיש בלבד. כל אמירה ערכית, ביקורתית, מוסרית נעלמה מהעצרת. במתכונתה הנוכחית, העצרת תגווע לחלוטין בתוך כמה שנים".

לדברי מתוקי, חוסר הנחת מהעצרת המסורתית התגבר עם השנים, עד שלפני כמה חודשים הוחלט לקיים אירוע נפרד. "אנחנו רוצים להעמיק את הממד של התוכן ולשים במוקד את תהליכי ההסתה שהובילו לרצח רבין ואת ההקשרים האקטואליים שלהם. צריכה להיות התייחסות ברורה הרבה יותר לפעולות 'תג מחיר', לקשר שבין ההפגנה נגד רבין בכיכר ציון בירושלים עם בנימין נתניהו במרפסת, לבין הלינץ' בנער הערבי באותה כיכר לפני כמה שבועות. אותם גורמים שהסיתו אז, לפני 17 שנים, ממשיכים להסית גם כעת. עד היום לא הופקו הלקחים האמיתיים מהרצח. השנים הראשונות שלאחריו, שהיו קריטיות לעיצוב הזיכרון, פוספסו. גם העצרת התחמקה מלדון בשאלות העקרוניות. עכשיו צריך להתחיל מבראשית. אולי דווקא המרחק מהרצח יעזור לנו לבצע תיקון".

התיקון לשיטתו צריך להיות שרטוט מחדש של גבולות הזירה והשיח הדמוקרטיים והוא מאמין שבהגדרה המחודשת יכולים להיות שותפים גם מי שלא בהכרח מגדירים עצמם אנשי שמאל. "אם רק נצא משיח של קיצוניות וסקטוריאליות, נגלה מחנה רחב שתומך בחוקי המשחק הדמוקרטיים. יש הרבה אנשי ימין שיכולים לגנות אתנו את אותם הדברים", הוא אומר.

מתוקי והמארגנים שאתו רשאים כמובן להחליט שההגנה על הדמוקרטיה היא נושא העצרת שלהם, אבל מעניין לגלות אילו נושאים יישארו בשוליים. הניסיון להשיג שלום עם הפלסטינים – שהוא, אחרי הכל, הסיבה שבגללה רצח יגאל עמיר את רבין – יצוין אמנם, אבל לא יודגש. הרצון להגיע למחנה רחב, משותף לימין ולשמאל, יאפיל עליו.

אין כאן המצאה חדשה: מערכת החינוך, המחויבת מכוח חוק לערוך טקסי זיכרון, בורחת כבר הרבה שנים מכל התייחסות לסיבת הרצח. במקום לעסוק בשאלה המטרידה של גבולות הארץ, ברוב הטקסים בבתי הספר מדברים על "רבין הגיבור" והצורך לשמור על "אחדות העם". אלה המסרים היוצאים בדרך כלל ממשרד החינוך.

לא בטוח גם שנושאים של צדק חברתי יודגשו בעצרת ב-27 באוקטובר, ובוודאי שלא עמדותיו של רבין בתחום החברתי-הכלכלי, שלא ממש מסתדרות עם הביקורת החברתית שעלתה מהפגנות קיץ 2011. השיח הדמוקרטי, כך נראה, נועד למשוך בעיקר קהל שבע, מבוסס. יתרה מזאת, עצרת אוקטובר, המנסה להגדיר מחדש את "זיכרון רבין", תדלג גם מעל לדמותו של רבין עצמו. הוא כמובן יוזכר, אומר מתוקי, אבל ללא "נוסטלגיה או געגוע. בעצרות קודמות שמו במרכז את רבין וניסו לצייר דמות מושלמת. הסיפור שלנו מתמקד ברצח ראש ממשלה ובתהליכים שהובילו אליו".

שני סוגי הזיכרון – זה שמתרפק על העבר ומתאר את רבין כדמות גדולה מן החיים, וזה שמשתמש בו באופן רופף כדי לטעון טענה על ההווה – מתעלמים מפרקים לא נוחים בחייו של רבין. וכאמור, יהיו אמנים, גם אם במינון נמוך ורק כאלה ש"יש להם משהו לומר על המציאות", כפי שאומר מתוקי. בסופו של דבר, הוא מודה, העצרת תהיה סוג של מסכת.

תשובת נובמבר

בתחילת השבוע נפגשו מארגני העצרת המסורתית, שתתקיים ב-3 בנובמבר, לישיבת תיאום ראשונה. בין השאר השתתפו בפגישה נציגי התנועה הקיבוצית, התאחדות הסטודנטים הארצית, תנועת "המחנה המשותף" שהובילה בקיץ את "מחאת הפראיירים", מכינת רבין, ותנועת השומר הצעיר (אך לא בוגריה). גם בהתארגנות הזאת משתתפים פעילים חברתיים מהקיץ שעבר. המנחה אמור להיות שייקה לוי.

מארגן העצרת, חמי סל, לא מבין את הפיצול. "אנחנו לא פוליטיים?" הוא אומר ומזכיר שבשנה שעברה נאמו יוסי שריד וחגית עופרן, ראש צוות מעקב ההתנחלויות ב"שלום עכשיו" שבביתה רוססו כתובות "תג מחיר" ו"רבין מחכה לך".

סל זוכר ש"זו היתה עצרת מאוד חזקה ומשמעותית והיו כמוה גם בעבר. כולם זוכרים את דויד גרוסמן ונאום 'המנהיגות החלולה' לאחר מלחמת לבנון השנייה. הטענה שאנחנו בורחים מהפוליטיקה פשוט איננה נכונה. הרי תמיד תקפו אותנו בדיוק על הדגשים הפוליטיים. ועכשיו בא מישהו וטוען אחרת כדי להצדיק את הפיצול. כל הנושאים שמארגני העצרת השנייה אומרים שהם חשובים להם כל כך הופיעו גם אצלנו. יש לנו השקפת עולם משותפת גדולה".

סל דוחה את הטענה שרבים באים לעצרת שהוא מפיק רק כדי לצפות באמנים שיופיעו בה, שדווקא עצרת פרטית ולא ממלכתית יכולה להעז להיות פחות מחויבת לקונסנזוס. הוא אומר ש"אין לי אגו" בכל הקשור לארגון העצרת ושולח בכך רמז ברור לצד השני: "יש כאן תנועת נוער שעושה יחסי ציבור לעצמה. זה לא סולידרי כלפי התנועות האחרות ורק מבלבל את הציבור", הוא טוען. "הצעתי להם לעשות את העצרת ביחד, תחת הכותרת 'כן לשלום ולא לאלימות'. הם לא הסכימו. הם רק רוצים את העניין הדמוקרטי. אני לא מצליח להבין מה קורה פה".

יש גורמים בוטים יותר בהפקת העצרת של נובמבר, המשוכנעים שעצרת אוקטובר נועדה לעקוף את ההחלטה של המארגנים שלא לתת במה לפוליטיקאים מכהנים ולאפשר ליו"ר העבודה שלי יחימוביץ' – שמזכ"ל דרור ישראל, פסח האוספטר, הוא בעל ברית שלה – לנאום בכיכר רבין (מתוקי אומר בתגובה שלא היתה פנייה ליחימוביץ').

רבים על המורשת

הוויכוח כבר גלש לפסים אישיים. בתחילת החודש, כאשר עצרת משותפת עוד היתה על הפרק, החליפו ביניהם הצדדים טיוטה בדבר שיתוף פעולה, שבה נכתב שתקציב האירוע יסתכם במיליון שקלים. גורמים בהפקת העצרת של אוקטובר תמהו על הסכום הגבוה, ציינו כי סל הוא בעל חברת הפקות, והבטיחו שהעלות של העצרת שלהם תהיה נמוכה הרבה יותר.

סל כמעט השתגע. לדבריו, הוא מפיק את העצרת בהתנדבות וחברת ההפקות הוקמה לאחר שבשנה שעברה הפסיקה עמותת "מרכז רבין" להפיק את העצרת השנתית וההפקה כולה ממומנת מתרומות. לדבריו, "רק מי שלא הפיק מימיו יכול להעלות טענות כאלה. חלק מהתקציב המדובר הוא בכלל 'שווה כסף', כמו אנשים שמופיעים בהתנדבות".
"השאלה היא מה הופך עצרת מסוימת ל'עצרת המרכזית' ולמי ניתן המונופול על מורשת רבין", אומר מתוקי, "בעצם, מה כל כך נורא בשתי עצרות שונות? הרי לא מדובר באירוע ממלכתי שכולם צריכים להתיישר לפיו. שתי עצרות טובות ומדויקות בתכנים שלהן עדיפות על עצרת אחת מבולבלת".

סל מאחל לעצרת המתחרה שתהיה פרומו לעצרת שבהפקתו. הוויכוח ביניהם מעלה תחושה לא נעימה: שני מפיקים שמבטיחים שהשנה, דווקא השנה, יהיו העצרות משמעותיות וחדות מאי-פעם, שתי קבוצות מתקוטטות על הזכות לשאת את שמו של רבין, כאילו היה מותג. האנרגיה המושקעת במריבה ובטקסיות דוחקת הצדה דיון אמיתי ברצח, על המחלוקות והשסעים שחשף.

לפני כשנה אמרה דליה רבין למרב מיכאלי ב"הארץ" כי לדעתה "הפורמט של העצרת מיצה את עצמו" וכי העצרת הפכה עם הזמן ל"יותר ויותר מנותקת מהזכר של רבין. כל פעם היה צריך להמציא את הגלגל מחדש מבחינת תמה מרכזית, ומסביבה לבנות את העצרת. זה נהיה באיזשהו מקום קצת מאולץ מבחינתי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו