בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשות: ישראל דורשת להעלות מחיר המים, בניגוד לאוסלו

ישראל טוענת שהשינוי נעשה בהתאם לייקור המחירים בארץ. הפלסטינים: זו סחיטה, המחיר החדש כולל את סבסוד המים לחקלאות הישראלית

14תגובות

כשנחתם הסכם הביניים בין ישראל לאש"ף ב-1995, לא פיללו הפלסטינים שכעבור 17 שנים הם עדיין יקנו מים מישראל. אולם היום, לא רק שהם חייבים לקנות - מאחר שהמים בחלק מבארותיהם הקיימות יבשו, הקידוחים החדשים המותרים להם רק באקוויפר המזרחי לא מניבים מים כמצופה והביקוש עולה עם גידול האוכלוסין – אלא שהם חוששים כי בקרוב יאלצו לשלם יותר, בשל כוונת ישראל להעלות את מחיר המים שהיא מוכרת להם. זאת, תוך חריגה מנוסחת עדכון המחיר שנקבעה בהסכם אוסלו.

הפלסטינים סבורים כי זוהי פריצה חד-צדדית של סעיף המים שבהסכם, בעוד ישראל מסרבת לשנות פרטים אחרים בו דוגמת מיקום הקידוחים המותרים לפלסטינים וכמויות המים שהיא מקצה להם. שינוי פרטים אלה היה משפר מאוד את משק המים בגדה המערבית ובעזה ומקטין את התלות בישראל.

הוויכוח הנוכחי על מחיר המים, המכסות לפלסטינים ואפשרויות הפיתוח של בארות חדשות, אינו מתוקשר. ואלם מאחורי הוויכוח נחבאים מאות אלפי פלסטינים שחיים בלי אספקה סדירה של מים בכל חודשי הקיץ ועוד עשרות אלפים שאינם מחוברים לרשת המים כלל. בנוסף על כך, נפגעים גם מגזרי החקלאות והתעשייה. המחסור הקבוע במים יוצר בציבור הפלסטיני משקעים של זעם ומרירות, שלעתים קרובות מופנים דווקא נגד פקידי רשות המים הפלסטינית.

הפלסטינים טוענים שהמחיר שישראל דורשת - 3.74 שקלים למטר מעוקב (מ"ק) לגדה המערבית ו-3.55 למ"ק לעזה (לפני מע"מ) – במקום 2.64 ו-2.38 בהתאמה – גבוה בהרבה מהסביר. יתר על כן, הוא לא נקבע על פי אותן אמות מידה שקובעות את המחירים לתאגידי המים בישראל ובהתנחלויות. אם אכן תגבה ישראל באורח חד-צדדי את המחיר החדש (לכ-57 מיליון מ"ק לשנה שהיא מוכרת כיום לפלסטינים), תהיה זו הוצאה נוספת לרשות הפלסטינית של כ-60 מיליון שקלים בשנה.

ברשות הפלסטינית חוששים שישראל תממש גם את האיום שהושמע בדיוני ועדת המים המשותפת, ותגבה רטרואקטיבית, משנת 2004, את ההפרש בין המחיר הגבוה למחיר ששולם עד כה - כחצי מיליארד שקלים. כל זאת קורה דווקא כאשר מתאם הפעולות בשטחים הבטיח למדינות התורמות שישראל מאמצת חבילת צעדים ומחוות, שיסייעו לרשות הפלסטינית להיחלץ מהמשבר הפיננסי והכלכלי שלה.

דובר רשות המים, אורי שור, אמר בתגובה ל"הארץ" ש"על פי ההסכם החתום בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל מחיר המים לפלסטינים חייב להיות מחיר עלות מלא". עוד ציין שור כי "המים התייקרו לכולנו, גם מחיר המים לתושבי ישראל התייקר משמעותית". לדבריו, נושא התשלום הרטרואקטיבי יידון בין הצדדים. לטענת רשות המים, "גם כאשר יעודכנו מחירי המים לרשות הפלסטינית, הם עדיין יהיו נמוכים ממחיר המים ליישובים ולתאגידים ישראליים בישראל וביהודה ושומרון. המחיר לתאגידים הישראליים בממוצע הוא 3.8 שקלים למ"ק. למשל - מחיר המים לאריאל – 3.645, קרית ארבע – 3.8, כפר קאסם – 3.98, ירושלים – 4.01 , נתניה – 3.86 שקל למ"ק".

ואולם, ברשות המים הפלסטינית אומרים כי מחיר הבסיס שנקבע בהסכם אוסלו הוגדר כבר אז כמחיר עלות מלא. המחיר החדש שישראל מאיימת לכפות עליהם כולל את הסובסידיה למגזר החקלאי הישראלי (בסביבות שקל למ"ק), כפי שהיא מגולמת במחיר המשוקלל שמשלם היום כל ישראלי. הפלסטינים תוהים מדוע הם צריכים לסבסד את החקלאים הישראלים.

שני תעריפים שונים

הפלסטינים אף מציינים שלתאגידי המים בישראל נמכרים המים בשני תעריפים שונים: האחד נמוך, לצריכה בסיסית של עד 3.5 מ"ק לנפש לחודש, והשני לצריכה שמעבר לכך - ואילו להם רק אחד. למשל, לפי אתר רשות המים הישראלית, התעריף הנמוך לתאגיד יובלים בשומרון (שמספק מים לאריאל ולקרני שומרון) הוא 1.556 שקל לצריכה בסיסית והגבוה – 5.734; תאגיד "מי גבעתיים" קונה ב-1.408 ו-5.678 , מי שמש בע"מ - ב-1.310 ו-5.173. בחישוב כולל של הצריכה הבסיסית הפלסטינית משוכנעים ברשות המים הפלסטינית, לא יהיה עליהם לשלם יותר מהתעריף הנמוך.

כ-90% מהמים המופקים באקוויפר החוף שעומד לרשות רצועת עזה אינם ראויים לשתייה, לפני שעברו טיהור במתקנים עירוניים ופרטיים – מה שמייקר מאוד את עלותם. ערב הסכם הביניים מכרה "מקורות" לעזה כ-5 מיליון מ"ק לשנה (מלמ"ק), ובהסכם נקבעה תוספת של עוד 5 מלמ"ק שהחברה הישראלית תמכור לה. אולם, בשל עיכובים בהתקנת הצינור המתאים, חילוקי דעות, פרוץ האינתיפאדה והזנחה מצד הרשות הפלסטינית, לא התאפשרה תוספת זו עד כה. בשנתיים האחרונות הרשות הפלסטינית החישה את הכנותיה וביולי השנה סיכמו הצדדים על מחיר זמני של 3.44 שקל על כל מ"ק מתוספת זו. לדעת הצד הישראלי זהו מחיר נמוך מהריאלי - 3.74, אך הפלסטינים אומרים כי גם הוא גבוה מדי, אולם בשל הדחיפות ההומניטרית הם הסכימו לו. ישראל טוענת שהמחיר הריאלי הוא זה הנגבה על מים מותפלים, (ואכן בהסכם אוסלו נכתב כי התוספת לעזה תהיה בעתיד ממים מותפלים אבל הפלסטינים טוענים שמדובר במים מותפלים שנמהלים במי המוביל הארצי, ולכן אין הם צריכים לשאת בעלות כולה. הצדדים סיכמו להשלים תוך שנה את המשא ומתן על המחיר הסופי.

אמיל סלמן

בשנתיים האחרונות התנהל משא ומתן דומה גם על תוספת של כ-5,000 מ"ק ליום לאזור חברון ובית לחם בחודשי הקיץ - זאת בשל המחסור החמור במים באזורים אלו. במגעים ירדה ישראל מסכום של 3.8 שקלים למ"ק ל-3.55. שיחה נוספת של ראש ממשלת הרשות, סלאם פיאד, עם מתאם הפעולות בשטחים, אלוף איתן דנגוט, הורידה את המחיר הזמני ל-3.50 שקלים. ברשות המים הפלסטינית אומרים שב-18 ביולי, כשהצדדים עמדו לחתום על פרוטוקול הקובע את מחיר התוספת לעזה ולחברון, התברר להם לתדהמתם שישראל חזרה בה מהסיכום הראשוני, ודרשה שמחיר זה יוחל מיד על כל המים שהיא מוכרת לפלסטינים. לאחר מכן היא התנתה אספקה זו בהסכמת הרשות למחיר חדש בתוך כמה חודשים. הפלסטינים סירבו, וראש רשות המים הפלסטינית, הד"ר שדאד עתילי, הגדיר זאת "סחטנות ישראלית שמנסה לכפות מצב חדש תוך ניצול מצוקת המים החמורה".

אורי שור, דוחה את הטענה מכל וכל. "בעקבות בקשת הפלסטינים לתוספת כמויות מים נכבדות לאזור חברון ובית לחם, נעשה על ידי רשות המים, בדחיפות, מאמץ טכני כדי לאפשר את התוספת", כתב בתגובה ל"הארץ". "הוועדה המשותפת התכנסה ונוסח פרוטוקול שבו סוכמה תוספת המים, המחיר הזמני של התוספת והצורך לסכם את המחיר הקבוע ואת המחיר הכולל עד סוף אוקטובר שנה זו". לדבריו, "ההאשמה (בסחטנות) משוללת יסוד לחלוטין. הרשות הפלסטינית מסרבת לעדכן את מחירי המים אשר גם על פי הסכם המים חייבים להיות מחירי עלות מלאים. סירוב הרשות הפלסטינית לעדכן את מחירי המים גורם לכך שתושבי מדינת ישראל משלמים ומסבסדים את המים המועברים לרשות הפלסטינית. למרות הסיכום (שהיה על דעת שני הצדדים) סירבו הפלסטינים לחתום על הפרוטוקול ומתנים את חתימתם בדיון וסיכום 15 עניינים מורכבים נוספים שהוסכם מראש שידונו בנפרד".

"הכמות הנכבדת של מים" לחברון ולבית לחם היא כ-600 אלף מ"ק לארבעה חודשים. ברשות המים הפלסטינית אומרים שזוהי כמות זעירה, בייחוד אם משווים אותה להגדלת ההקצאה של מים שפירים לחקלאים הישראלים ב-25 מלמ"ק לשנת 2013, המחירים הבסיסיים שמשלמים החקלאים הם בדרגות של 1.823 שקל למ"ק, 2.082 שקל למ"ק ו-2.606 שקל (לפני מע"מ).

ברשות המים הפלסטינית מאשרים שהם מתנים את הדיון על המחיר החדש בסיכום נושאים שהם העלו בוועדת המים המשותפת. אחד מהם הוא קיזוז כספים שישראל חייבת להם, לדבריהם, בגין חישובים מופרזים של כמויות מים בירושלים ושימוש ישראלי במים שמקורם ביישובים פלסטיניים, מה עוד וזו הרשות הפלסטינית שמימנה את מתקני הטיהור שלהם ומשלמת את דמי הפעלתם. ניסיון 17 השנים מלמד, אומרים ברשות המים הפלסטינית, שאם הם יסכימו לדון רק בסעיף אחד, לפי נוחות ישראל, הדיונים בנושאים האחרים, החיוניים לאינטרס הצד הפלסטיני, ייסחבו ויידחו עד אין קץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו