בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תאומי המריבה

האחים שתבעו את מייסד פייסבוק בדרך לישראל

קמרון וטיילר ווינקלווס היו רוצים מאוד שתכירו אותם כצמד אנשי הון סיכון אמריקאים, שמחפשים סטארט־אפים מעניינים להשקיע בהם. הבעיה היא, שאתם כבר מכירים אותם כ”תאומים מ’הרשת החברתית’”. בדצמבר הם בישראל. הכינו את המצגות

10תגובות

בסופו של ראיון טלפוני ארוך, מבקש קמרון ווינקלווס לבחון את השטח. “אני מבין את הצורך לדבר על ענייני פייסבוק, ואני שמח לעשות את זה - כי זה הראיון הראשון שלנו לעיתון ישראלי”, הוא אומר בזהירות, “אבל אני מקווה שנוכל לקבל חשיפה גם למה שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו אוהבים להסתכל קדימה”.

התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס ‏(31‏) הם צמד מוכשר ביותר. בבית הספר הם למדו לטינית, יוונית ופסנתר והקימו נבחרת חתירה; בגיל 13 הם לימדו את עצמם HTML ופתחו חברה לעיצוב אתרים; ב–2008 הגיעו לאולימפיאדה עם נבחרת החתירה האמריקאית ‏(סיימו במקום שישי מתוך תשעה‏) ויש להם תואר ראשון מהרווארד ותואר שני מאוקספורד.

אולם הם יודעים היטב, שכל זה לא היה גורם לעיתונאים מהמזרח התיכון להתעניין בהם, לולא שכרו בשנתם האחרונה בהרווארד חנון מחשבים בשם מארק צוקרברג, שיתכנת להם אתר של רשת חברתית אקסקלוסיבית בשם Harvard Connection ‏(הרווארד קונקשן‏). צוקרברג נראה נלהב בהתחלה, אחר כך השיק רשת חברתית משלו בשם פייסבוק; הם תבעו אותו למשפט בטענה שגנב להם את הרעיון. הרשת שלטענתם נגנבה מהם רכשה מיליארד משתמשים ושינתה לעד את המושג חברים. הם הגיעו להסדר טיעון וקיבלו 65 מיליון דולר ‏(20 מיליון במזומן ועוד 45 מיליון במניות פייסבוק, ששוויין ירד מעט, בלשון המעטה, מאז ההנפקה‏), לפי “וול סטריט ג’ורנל”. דיוויד פינצ’ר ואהרון סורקין עשו על זה סרט בשם “הרשת החברתית”. זה הספיק כדי לקנות לתאומים מקום נצחי בתרבות הפופ, סיקור נלהב בבלוגים המוקדשים לסלבריטיז, בית ב–18 מיליון דולר בגבעות הוליווד - וסאגת נקם שסיפקה להם, לפחות עד לשנה האחרונה, מנוע בעירה פנימי וארכי־אויב שעל תהילתו רכבו אל כיסוי תקשורתי עולמי.

גטי אימג`ס

כיום מצויים התאומים בתחילתו של גלגול מחודש. בפברואר הם הקימו קרן הון סיכון בשם Winklevoss Capital וכצעד ראשון השקיעו מיליון דולר מכספי ההסדר עם פייסבוק ב–SumZero, מיזם של חברם הטוב מימי הרווארד, דיביה נרנדרה - שהיה שותף שלהם גם בהרווארד קונקשן, תבע איתם את צוקרברג וזכה אף הוא להיות מונצח ב”רשת החברתית”. בדצמבר הם יגיעו לישראל, כדי לחפש חברות חדשות להשקיע בהן, בעיקר סטארט־אפים בתחום האינטרנט. “מדהים לראות את כמות היזמים בישראל”, אומר קמרון. “הייתי רוצה לבנות גשר בינה לבין ארצות הברית. יש לנו הרבה להרוויח מקשר כזה”.

האחים ווינקלווס, שהרגש המזוהה איתם ביותר עד כה היה השאיפה לנקמה, מנסים למצב את עצמם כאנשי עסקים שיכולים להרוויח מיליונים גם בלי עזרה מבתי משפט - ולהיות חלק לגיטימי מעמק הסיליקון. אולם האם תצליח בוננזה עסקית, גדולה ככל שתהיה, לשחרר אותם מהמיתוג “התאומים שתבעו את פייסבוק”?

אתם מרגישים שהפרשה ההיא עדיין רודפת אתכם?

קמרון: “לא, ממש לא. אף פעם לא הרגשתי שיש לזה אימפקט כזה. זה היה חלק מחוויית הקולג’ שלנו, סוג של חינוך. אבל זה היה הפרק הראשון - ואנחנו עוברים הלאה”.

אין ספק שכשאנשים פוגשים אתכם, זה הדבר הראשון שהם חושבים עליו.

“כן - בעיקר בגלל הסרט. מזהים אותנו ברחוב. השם שלנו לא רגיל. זה חלק מהטריטוריה. וגם בתעשיית הטכנולוגיה, יש בהחלט מודעות”.

אילו תגובות אתם מקבלים?

“הרבה פעמים אנשים רוצים להצטלם איתנו. התגובות באופן כללי מאוד חיוביות - וזה כך בכל העולם. רבים אומרים לנו, אני מאוד תומך במה שעשיתם, אני מעריץ גדול. פייסבוק השפיעה רבות על חייהם של הרבה אנשים. הם מזהים שהיינו חלק מזה, והם אסירי תודה”.

מעצבן אותך להיות מזוהה עם אתר שלטענתך נגנב מכם?

“בכלל לא - מחמיא לי להיות מזוהה בזכות התרומה שלי. אנשים מאוד מנומסים ואני שמח להצטלם. האמת שכתאום, אני רגיל ששואלים אותי שאלות במקומות ציבוריים. תמיד קופאיות שואלות ‘אתם תאומים? איך זה?’ אז עכשיו זה פשוט ליין חדש של שאלות”.

שכנים של מארק

קמרון וטיילר ווינקלווס גדלו בגרינוויץ’, פרבר אמיד במדינת קונטיקט, בניו של הווארד ווינקלווס - יזם מצליח ופרופסור בבית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. “לא היתה ציפייה להיות יזמים - אבל טבעי שהדוגמה שההורים שלך מציבים, תחומי העניין והתשוקות שלהם משפיעים גם עליך”, מסביר טיילר בראיון שנערך בהתכתבות במיילים ‏(שני האחים התראיינו בנפרד‏). “בבית שבו גדלנו, עצם העניין לא היה מה עשית או איך, אלא העובדה שעשית כמיטב יכולתך. זו לדעתי הטעות של הורים רבים - יש להם הגדרות צרות מדי להצלחה או לקריירה אידיאלית. בדרך כלל, החיים לא מתגלגלים בדרך שתיכננת. מאז ומתמיד היתה ציפייה שנעשה כמיטב יכולנו, אבל זה שונה מאוד מלצפות לציון או לתוצאה כלשהי”.

איך הגיב אביכם לסיפור פייסבוק?

טיילר: “אבא שלנו בא משושלת ארוכה של כורי פחם, שלקחו את גורלם בידיהם. הם עבדו קשה וללחיצת יד היתה משמעות. אני חושב שהיה לו קשה להבין איך מישהו יכול להיות כל כך לא ישר ולא אתי. הוא תמך במאבק שלנו לצדק כי הוא האמין במטרה שלשמה נלחמנו”.

מלכתחילה, התאומים עשו דברים היטב - בית ספר פרטי, נבחרת החתירה, המותגים האקדמיים היוקרתיים ביותר בעולם - ותמיד יחדיו. “הלכנו לאותם בתי ספר, וכשגדלנו שנינו הלכנו להרווארד. לא היתה מעורבת בזה החלטה, זה פשוט קרה. שנינו החלטנו ללכת לאולימפיאדה, ויש רק קבוצה אחת מארצות הברית. העניין הוא, שאנחנו לא מתחרים זה בזה, אנחנו דוחפים אחד את השני קדימה”, מספר קמרון. להרווארד הגיעו ב–2000, שם למדו כלכלה, חתרו בנבחרת של בית הספר והחלו לחשוב על מיזמים מעבר לתוכנית הלימודים.

“אבא שלי הוא יזם, זה בדם שלו ובדם שלי. מה שרציתי לעשות מאז ומתמיד היה לבנות דברים”, אומר קמרון. כך נולדה הרווארד קונקשן - רשת חברתית המוגבלת למשתמשים עם כתובת מייל של הרווארד. ב–2003, הרשתות הפופולריות היו מייספייס ופרנדסטר - אבל האחים ושותפם, נרנדרה, חיפשו דרך לתקשר דווקא עם סטודנטים אחרים. “הבנו שהיו הרבה אנשים בשכבה שלנו שלא יצא לנו לפגוש כלל - אתה עסוק בלימודים ואימונים, ואין לך זמן לצאת מזה. הרגשנו שלא הצלחנו לחוות את חוויית הקולג’ במלואה, וניסינו למצוא לבעיה פתרון טכני. היה מאוד הגיוני לבנות חברה סביב זה”.

כשצוקרברג פתח את The Facebook, כפי שנקראה אז, לאחר שבועות שבהם העמיד פנים שהוא עובד על הרווארד קונקשן, הוא השתמש ברעיון של רשת חברתית לקמפוסים: בתחילה הרווארד, אחר כך העולם. עד שהתאומים הבינו שהמפתח הסתלק להם עם הרעיון, כל הרווארד כבר היתה מחוברת: שלוש שנים לאחר מכן, הגיעה פייסבוק להערכת שווי של 15 מיליארד דולר. האחים ונרנדרה החליטו לתבוע, פייסבוק תבעה חזרה, ב–2008 הגיעו להסדר, והשאר - היסטוריה הוליוודית.

אהרון סורקין, תסריטאי “הרשת החברתית”, עשה שימוש נבון בניגוד בין התאומים לבין מארק צוקרברג, כדי להציג את הסאגה כסוג של מאבק מעמדות: הספורטאים הפופולריים, חברים במועדון החברים היוקרתי ביותר בהרווארד, נגד הגיק האנטי־סוציאלי, האנדרדוג האאוטסיידר עם החבר היחיד, שלא מצליח להשיג דייט או להתקבל לאף מועדון, אך גם גאון, שמבין מוקדם מאוד את הפוטנציאל האמיתי של הרשת החברתית וכובש איתה את הקמפוס תוך שבוע. הפגישה הראשונה ביניהם מתקיימת בבית המועדון היוקרתי שהתאומים משתייכים אליו, אך לצוקרברג מותר להיכנס רק לחדר האופניים.

במציאות נראים התאומים כמו סופרמן בלונדיני חטוב־לסת, כפול שתיים, בבגדי ספורט או בחליפות יוקרתיות, לעומת צוקרברג, החנון בעל הסווטשירט. אולם לדבריו של קמרון, לא היו בין השניים הבדלי מעמדות - לפחות לא כלכליים. “מארק ואני גדלנו במרחק של 30 דקות אחד מהשני, אנחנו חלק מאותו עולם. ההורים שלו רופאים, הוא הלך לבית ספר מעולה. היו לנו כל מיני חברים, לא רק ספורטאים. היה כאן לא מעט חופש אמנותי. גם המועדונים בהרווארד מאוד אקלקטיים, כל אחד יכול להיכנס אליהם. שום דבר לא מנע ממארק להצטרף. כשאנחנו ניגשנו אליו, רצינו מאוד להכניס אותו לקבוצה שלנו. היינו מאוד מסבירי פנים”.

איך היתה ההתרשמות הראשונה שלכם ממנו?

קמרון: “הוא נראה בחור נחמד, מאוד אינטליגנטי, וברגע שהתחלנו להסביר על הרווארד קונקשן הוא הבין מיד, ועודד אותנו מאוד. צריך להבין שבאותה תקופה, לפני עשר שנים, היה קשה למצוא מהנדסים שירצו להיות מעורבים בסטארט־אפים. בועת הדוט.קום בדיוק התפוצצה, ואנשים נכוו קשות. לכן, כשמצאנו את מארק, היינו ממש נרגשים לצרף אותו לקבוצה”.

“הוא הזכיר לי הרבה מתכנתים שהכרתי - קצת מגושם חברתית, אבל חכם ויזמי”, אומר נרנדרה, שותפם של השניים, בראיון טלפוני, “ומאוד מעוניין במה שעשינו. הוא לא היה חבר אישי שלנו, לא הכרנו אותו קודם לכן”.

שנה לאחר שנתקלו בצוקרברג, סיימו השלושה את לימודיהם בהרווארד. נרנדרה השאיר את התביעה בידיהם האמונות של עורכי הדין של משפחת ווינקלווס, הלך לעבוד בוול סטריט, אחר כך עשה תואר שני במינהל עסקים ותואר במשפטים באוניברסיטת נורתווסטרן, שם חשב על המיזם החדש שלו והחל להזיז את הרעיון: רשת חברתית שעניינה פיננסים. האחים נסעו ב–2006 לעשות תואר שני באוקספורד, כי זה היה בית הספר היחיד שבו יכלו ללמוד מינהל עסקים וגם להיות חלק מנבחרת חתירה: הם התקבלו לנבחרת האמריקאית, התחרו באולימפיאדת בייג’ין ‏(הם פרשו מהחתירה לפני אולימפיאדת לונדון, במטרה להתמקד בקריירה עסקית‏). כתבות על התביעה התפרסמו בכמה עיתונים, משני עברי האוקיינוס, אבל הם חיו חיים אנונימיים בסך הכל. ואז, באוקטובר 2010, יצא הסרט.

“בספטמבר היו הרבה בקשות לראיונות - היינו מוכנים לזה, למרות שקשה להתכונן לזה באמת. אבל כשתוכניות כמו ‘טודיי שואו’ התחילו לרצות לראיין אותנו, נהיה ברור שזה לא רק סיפור של טכנולוגיה. זה נהיה חלק מתרבות הפופ. נסענו לחופשה בטיחואנה, היינו נכנסים למוניות והנהגים זיהו אותנו. זה הפך להיות עניין גלובלי”.

רקס

התאומים שיתפו פעולה בשמחה. “עשינו ככל יכולתנו להסביר את הצד שלנו, אבל ברגע שהסרט התפרסם הכל יצא משליטה”, אומר קמרון. “יכולנו להילחם בזה, או לקבל את זה. אהבנו את הסרט, חשבנו שהוא מצוין. סורקין ופינצ’ר כל כך מוכשרים. זה יכול היה להיות סרט גרוע או בינוני, אבל הוא ממש קלאסיקה ובסך הכל הציג את הדברים כפי שהיו. אי אפשר לבקש יותר”.

נראה כי הם מבינים היטב את חוקי המשחק התקשורתי: הם אפילו הופיעו בפרסומת לפיסטוקים, שלעגה לתדמיתם כיזמים תמימים. אולם תהילה גלובלית באה כיום עם סט צרות משלה - החל בבלוגרים לעגניים וכלה במידע אישי שמוצא את דרכו לוויקיפדיה ‏(למשל, העובדה שב–2005 העיפו אותם מאחד המעונות באוקספורד, בשל אי־תשלום שכר דירה ובגלל התפרצות זעם של קמרון כלפי אחיו‏). קמרון נשמע פילוסופי: “הסרט ‘הרשת החברתית’ הפך אותנו לדמויות ציבוריות. באופן טבעי אתה מאבד את האנונימיות אך מקבל גם הרבה הזדמנויות חדשות”.

אולם הסאגה לא נגמרה. ב–2011, שלוש שנים לאחר שהגיעו להסדר עם צוקרברג ולאחר שהמניות שקיבלו הגיעו לשווי מוערך של 100 מיליון דולר, תבעו התאומים שוב את פייסבוק, בטענה כי צוקרברג הסתיר מהם ראיות בזמן המשפט, וכי פייסבוק לא התירה להם לראות את הערכות השווי של החברה בעת המשפט, בניגוד לחוק. לרגל המאורע, השמיצו קצת את צוקרברג ב”ניו יורק טיימס”: “למארק יש שטיק קבוע, עם הכפכפים והג’ינס, זה כל כך ברור שקשה להאמין שהוא חושב שמישהו קונה את זה”.

הפעם עצר שופט בית משפט לערעורים את התביעה בשלב מוקדם. “בעזרת נבחרת של עורכי דין ויועץ פיננסי, הם ‏(התאומים‏) הגיעו להסדר שנראה רווחי למדי לאור פעילות השוק הנוכחית...” כתב בפסק הדין, “מסיבה כלשהי, הם רוצים כרגע לסגת ‏(מההסדר‏)... איננו רואים כל בסיס להרשות להם לעשות זאת. בשלב מסוים, הליטיגציה חייבת להסתיים. השלב הזה הגיע”.

כתבה שדיווחה על פסק הדין ב”TechCrunch” נפתחה בציטוט של ג’סי אייזנברג כמארק צוקרברג בסרט: “אם אתם הייתם הממציאים של פייסבוק, הייתם כבר ממציאים את פייסבוק”. וזו המילה האחרונה, בינתיים.

קמרון, מפריע לך שצוקרברג עדיין נחשב למייסד היחיד של פייסבוק?

“לדעתי די ברור שהציבור לא חושב על מארק כעל המייסד היחיד. כמה מהחברות הטובות בעולם נבנו על ידי קבוצות אנשים, לא יחידים - מייקרוסופט, אפל, גוגל”.
מה זה משנה מי חשב על הרעיון? הוא זה שהפך אותו לעסק של מיליארד משתמשים.
“יש עסקים שבהם הביצוע הוא החשוב. אבל ברשתות חברתיות, הרעיון ויתרון הראשוניות הוא הכל. תכונות הצמיחה של רשת כמו פייסבוק פירושן שמי שמצמיח ומזין אותה הם המשתמשים עצמם. בכך שחיבל בהשקת האתר שלנו, איבדנו את יתרון הראשוניות ולא הצלחנו להתגבר על האימפקט של פייסבוק”.

אתה עדיין כועס עליו?

רויטרס

“לא, אבל אני מאוכזב מההתנהגות שלו. הוא מעולם לא התנצל בפומבי על מעשיו או נהג איתנו בהוגנות או בכנות”.

“מה שקרה לנו קורה להרבה יזמים”, אומר נרנדרה. “אתה מתחיל עסק, ומישהו שהתחייב לך מפר חוזה ולוקח לך את הרעיון. זה קורה כל יום, ופעמים רבות היזמים לא יכולים להגן על עצמם. אבל במקרה הזה, בגלל שפייסבוק צמחה כל כך מהר, הליטיגציה הפכה לחלק מתרבות הפופ. זה הגיע לגודל שאף אחד לא חזה. סדרת המאורעות היתה יוצאת דופן, אבל הסיפור עצמו בהחלט לא”.

משחק סכום אפס

אולי בשל הסיום המאכזב, מעדיפים התאומים כיום להנמיך ציפיות בקשר לעתיד. “יש זמן שבו אתה נכנס לעניינים, וזמן שבו אתה מביט מהצד”, אומר קמרון. “אנחנו כרגע צופים מהצד. עמדת המשקיע מאפשרת לנו ללמוד ממה שקורה, ובנקודה הזאת של חיי אני מאוד מעוניין לרכוש השכלה מהסוג הזה - לצפות באנשים, ולהעניק מניסיוני ומההון שלי. אם אתקל בהזדמנות, אולי אלבש את כובע היזם”. SumZero מהווה התחלה מעניינת - זו רשת חברתית, אך היא מאוד ספציפית: אנליסטים מעולם ניהול ההשקעות, הידוע גם כ"צד הקונה" ‏(buy side‏) חולקים בה מחקר וטיפים לסחר במניות עם אנליסטים אחרים מאותו הצד ‏(המלצות ה–buy side נחשבות אמינות יותר מאלה המגיעות מה–sell side, עולם המסחר ובנקאות ההשקעות, שהמלצותיו נחשבות לנגועות יותר באינטרסים‏).

הגיחה לארץ היא חלק מניסיון לבנות חברה בינלאומית, שבסיסה בניו יורק. אייזק אפלבאום, איש הון סיכון, אוהד ישראל וחבר של חבר, הוא איש הקשר שלהם לביקור בארץ. “מהמגע שלי איתם עד כה הם הרשימו אותי כיזמים צעירים מאוד חריפים, ממושמעים ורציניים ואני נרגש מכך שהם שוקלים להשקיע בשוק הישראלי”, כותב אפלבאום בראיון במייל. “אני מאמין שהחוויה שלהם עם פייסבוק העניקה להם פרספקטיבה נפלאה וניסיון מוקדם בשטח, שיכול להועיל להם. ובכל הנוגע ליחסי ציבור - אני מאמין שהחוש העסקי שלהם, והצלחתם כמשקיעים, חשובים יותר משם המשפחה שלהם”.

הבשורה על הקריירה החדשה של האחים ווינקלווס, או כפי שהם מכונים בתקשורת האמריקאית, The Winklevii, הביאה בכנפיה את השטף הצפוי של ראיונות בפרופיל גבוה, באכסניות מכובדות כגון CNN ו”וול סטריט ג’ורנל”. יח”צ חינם היה בהחלט חלק מיתרונות העסקה, אומר נרנדרה, “ברור שהזווית הזאת היתה חשובה - הרבה אנשים לא ידעו מה אנחנו עושים כיום, זו היתה הזדמנות להיעזר במותג שהפכנו להיות, ובעיקר לאפשר ל–SumZero ליהנות מהפרסום. אני לא אוהב לחיות בעבר, אני כבר בשלב הבא”.

אולם בעוד כלי התקשורת הממוסדים מתייחסים אליהם בכבוד מהול בהערצת טינאייג’רים - ראיון ב–CNBC נפתח בכך שאחד המראיינים ביקש מהם חתימה עבור ילדיו - הבלוגוספירה התרשמה הרבה פחות. “למרות שמשקיעים ידוענים הם הטרנד החם בעולם ההיי־טק, אני לא חושב שתהילתם של קמרון וטיילר ווינקלווס היא כזו שמישהו ירצה שהיא תהיה מקושרת לסטארט־אפ שלו”, כתב דרו אולנוף מאתר The Next Web. “אבל יכול להיות שאני טועה. אישית, אני מעדיף לקחת כסף מהבחור ששיחק אותם בסרט”.

הווינקלווסים כמשל

העיתונאי פול קאר כתב ב”PandoDaily” על העובדה, שהאחים מתכוונים להפוך למשקיעים בקרנות הון סיכון ‏(ובראשי תיבות, VC‏): “מה שאתם שומעים הוא קריאת המוות של הרעיון מאחורי המושג VC. בשבועות ובחודשים הבאים, אני מצפה לכותרות הבאות: תינוק שהחליט לקרוא לעצמו VC, רובוט שהחליט לקרוא לעצמו VC, ברווז שהחליט לקרוא לעצמו VC”.

קמרון, חשבתם פעם שסוג התהילה שלכם ימנע מאנשים לקחת אתכם ברצינות כאנשי עסקים?

“לא. כל הדברים שניסינו להשיג, כולל האולימפיאדה, מעידים שאנחנו אנשים רציניים, משהו שכל אדם רציני יבין ויעריך”. גם על הבלוגרים אין לו מילה טובה: “יש כאלה שמניחים הנחות גסות ולא מבוססות, ולא תאמיני כמה מהם לא טורחים לעשות את הדבר הפשוט שאת עשית - ליצור איתנו קשר ולדווח על העובדות. מבחינתי זה רק רעש רקע, לא יותר”.

רעש שיכול להיות די משפיע.

“הדברים לא משפיעים עלי כשהם לא אמיתיים. אני אתלט, לימדו אותי שעבודה קשה משתלמת. אני יודע מי אני. לא שווה לדאוג בקשר לזה”.

לכתבת האתר TechCrunch, קולין טיילור, המתמחה בדיווח על הנעשה בזירת ההיי־טק של עמק הסיליקון, יש נקודת מבט אחרת על העניין. “תאהבו את זה או לא, זו רק ההתחלה”, היא כותבת בטור שעסק בתגובות לקריירה החדשה של האחים. “וול סטריט אינה רווחית כפי שהיתה - במשך שנים, הבוגרים השאפתנים, המבינים בכסף, של האוניברסיטאות היוקרתיות הלכו היישר לבנקאות השקעות. עכשיו העבודות האלה מידלדלות, ואותם אנשים עוברים מערבה וקושרים את גורלם בגורלה של תעשיית ההיי־טק... מה שלא נחשוב על קמרון וטיילר ווינקלווס באופן ספציפי, הם חלק ממעמד שגרם לעולם העסקים לפעול במשך שנים רבות: הם משכילים, די אינטליגנטים וברור שאינם אוהבים לוותר. יהיה מעניין לראות את תעשיית ההיי־טק נכנסת להילוך גבוה כשעוד אנשים כאלה ייכנסו אליה”.

“עמק הסיליקון נוטה לכבד אנשים שהופכים רעיונות למציאות. החשיבה ש’זה לא הרעיון אלא הביצוע’, מאוד נפוצה כאן”, מסבירה טיילר בראיון במייל. “לכן, הרבה אנשים בתעשיית ההיי־טק צידדו במארק צוקרברג - שממש כתב את הקוד של פייסבוק, גרם לו לגדול לעסק של מולטי־מיליארדים וממשיך להוביל אותו כיום - ולא בווינקלווסים. התביעות הרבות שהגישו נגד צוקרברג גרמו לאנטי מצד אנשים רבים בתעשייה שבה הם מבקשים להשתלב”.

למה לדעתך היה כזה הבדל בין המדיה המסורתית לבלוגים, במקרה הזה?

“קשה לומר. אני חושבת שבמדיה נהנים עדיין ממידה של סלבריטאיות, שמקורה ב’רשת החברתית’. בלוגים כמעט תמיד יותר נשכניים מאשר מדיה מסורתית, ובסיפור הזה ההבדל היה ממש בולט”.

חלק מהספקנות, היא מסבירה, נובעת מנהירתם הטרנדית של ידוענים אל עמק הסיליקון, במטרה לעשות את המכה הבאה: משקיעים זוהרים מהעת האחרונה כוללים את לאונרדו דיקפריו, אלן דג’נרס, הסטייליסטית רייצ’ל זואי ואפילו ג’סטין ביבר. “השקעה בסטארט־אפים בשלב מוקדם היא עדיין דבר מסוכן ביותר: רובם ייכשלו. אבל כרגע, כולם רוצים להיות חלק מהאקשן”.

ולגבי האחים - היא אופטימית. “הם מאוד חכמים ומבינים, ועדיין צעירים. יהיה להם בהחלט זמן להיות ידועים בזכות משהו שאינו התביעה של פייסבוק”.

מה הם צריכים לעשות בשביל זה?

“קודם כל, הם צריכים לא לתבוע את פייסבוק יותר לעולם! הם צריכים פשוט להפסיק לדבר על פייסבוק ולנוע קדימה עם הפרויקטים שלהם. אם תהיה להם הצלחה בעולם העסקי - אני חושבת שהמוניטין שלהם יכול להשתנות”.

-----------------------------------------------------------------

הצלע הפחות בלונדינית
דיביה נרנדרה, בן למהגרים הודים מהברונקס, הוא טיפוס ממוקד. והוא ממוקד ברשת החברתית הפיננסית שהקים

למשולש הנקמה הארכיטיפי של צוקרברג והתאומים ווינקלווס יש צלע רביעית, הרבה פחות ידועה ובלונדינית: דיביה נרנדרה, חברם של התאומים מימי הרווארד ושותפם בהרווארד קונקשן. בסרט הוא מגולם על ידי מקס מינגלה כחלק דינמי מקליקה אליטיסטית, שדוחף את האחים במרץ לתבוע את צוקרברג: במציאות הוא בן למהגרים הודים מהברונקס, בוגר בית ספר ציבורי ואדם די רגוע.

“גדלתי בשכונה עם אוכלוסייה מאוד מגוונת - הרבה אסייתים, הרבה הודים, אנשים מכל מקום”, הוא מספר בראיון טלפוני. “בתחילת הרווארד היתה לי תקופת הסתגלות - אבל לא הייתי יותר מדי בשוק. יש לי חברי ילדות שהם עשירים ואתלטיים, וגם חנונים מחוג מתמטיקה. אני מאוד פתוח וחברותי. כשפגשתי את התאומים, היה ברור שהם אוהבים לקחת סיכונים ולבנות דברים לבד, והיינו גם חברים. אבל הצחיק אותי, שבסרט שייכו אותי לקבוצה של הילדים העשירים. זה ממש לא הרקע שלי”.

אי–פי

הסרט שם דגש על תרבות המועדונים האקסקלוסיבית של הרווארד. עד כמה זה קרוב למציאות?

“אני חושב שזו היתה הגזמה דרמטית יותר מאשר שחזור של התרבות של הרווארד, ומאוד לא אהבו את זה שם. יש אנשים מסוימים שאוהבים להיות חברים במועדונים, יש כאלה שלא - כל אחד מוצא דרך ליהנות”.

האם אתה דואג לפעמים, שפרשת פייסבוק תהיה מה שאנשים יזכרו ממך?

“אני לא חושב על זה כלל. עד היום לא איבדתי שינה בגלל זה. כשסיימתי את הלימודים, העברתי את הליטיגציה לתאומים. מאז, לא עבדתי בזה. הליטיגציה נמשכה כמעט שמונה שנים - לא רציתי לשים את החיים שלי בהולד. זה בזבוז זמן. אני גם מאוד לא חמום מוח, היתה לי תגובה מאוד פרקטית: כנראה אין לנו ברירה אלא לתבוע. ידענו שאו שנתבע, או שלא נקבל כלום. לא היה מה להשתגע. מאז לא חשבתי על זה”.

מאז הסרט, מזהים אותך?

“זה מצחיק - אני לא מפורסם כמו האחים ווינקלווס, אין לי סטטוס של ידוען. זה לא שאני הולך ברחוב ומזהים אותי. אנשים שמכירים את עולם הטק יודעים על הסיפור. אבל זה לא משהו שאני דואג לגביו. אני אדם שאפתני, וכרגע אני מעוניין לבנות את החברה שלי. אין שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לקישור שלי עם פייסבוק, חוץ מלהמשיך לבנות חברות מעניינות כדי שיקשרו אותי איתן”.

SumZero נולדה מניסיונו של נרנדרה בוול סטריט - והמחסור שזיהה בהמלצות השקעה אובייקטיביות, אמינות ומגובות במחקר. רוב ההמלצות לציבור הרחב מגיעות מאנליסטים בעולם המסחר ובנקאות ההשקעות, המכונה side–sell, ולעתים לאנליסטים יש אינטרס לתת המלצות חיוביות, למשל כשהם מובילים את הנפקת החברה. לכן, המיזם מתמקד בהמלצות של אנליסטים מהצד השני, ה–buy side, שעובדים בחברות לניהול השקעות: הם מקבלים משכורת ללא קשר להצלחת החברה שהם מסקרים, וההמלצות שלהם נועדו לשימוש פנימי - ולכן הן נחשבות אמינות יותר.

“לרעיון השקעה אחד טוב ערך כספי רב”, מסביר נרנדרה. “בקרן של מיליארד דולר, תוצאה טובה של 10%–20% משמעותה 100–200 מיליון. הרעיון היה לאסוף אלפי רעיונות טובים מהמוחות הטובים ביותר בתעשייה. לא ידעתי מה יהיה המודל העסקי - רק שאני רוצה ליצור קהילה, עם ערך מאוד גבוה”. אנליסטים מהצד הקונה מצטרפים לרשת בחינם, בתנאי שהם מצרפים המלצה מגובה במחקר: משתמשים רגילים יכולים ליהנות מטיפים בחינם, או משתי המלצות מגובות־מחקר לחודש, תמורת דמי מנוי חודשיים של 129 דולר. “המטרה היא, שגם מי שלא עובד בוול סטריט יוכל ליהנות מהמלצות מקצועיות”. את החברה הקים נרנדרה ב–2008 בעזרת חסכונותיו, וכיום היא ממומנת בעזרת האחים ווינקלווס ועוד כמה משקיעים.

ארבע שנים לאחר הקמתה, יש לרשת רק 7,500 חברים, ולא במקרה. נרנדרה טוען כי הוא עדיין קורא באופן אישי כל טופס הצטרפות, ודוחה 75% מהבקשות. “אם הסיבה להצטרף לרשת חברתית היא שהחברים שלך נמצאים שם, הרי שכיום כולם נמצאים בפייסבוק. לכן אין טעם לפתוח עוד רשת שעושה את מה שפייסבוק עושה. יש הרבה יותר היגיון בלפתוח רשת חברתית מאוד נישתית ומתמחה. לכן, אנחנו לא חייבים 2 מיליון משתמשים: יש לנו נישה מסוימת, קטנה, אבל עם ערך גבוה, ואנחנו הראשונים שעושים את זה”.

מה למדת מפרשת הרווארד קונקשן?

“היה הרבה מה ללמוד. בהרווארד קונקשן, הכל היה מאוד חובבני: המימון הורכב מכך שהתקשרנו להורים שלנו וביקשנו כמה אלפי דולרים כדי להקים אתר. לא ידענו הרבה דברים בסיסיים. אבל השיעור החשוב ביותר היה, איך להבין עם מי אתה רוצה לעבוד, וכיצד לגרום לכך שכולם יעבדו למען האינטרס של כולם”.

naomi.darom@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו