בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך ישראל מאבדת את המדינה היחידה באזור שמקבלת אותה

טורקיה, המדינה המזרחית הכי מערבית, מראה שאפשר להיות גם מוסלמית וגם דמוקרטית. ביקור במעצמה הגדולה שהרסנו את הקשר איתה

60תגובות

בקפה "THE HOUSE" ברחוב טשוויקיה שברובע האופנתי נישאנטאשי באיסטנבול, הקפה נשפך כמים. עשרות צעירות וצעירים יאפים בספורט-אלגנט מערבי, הדורים ומעודכנים יותר מאלו שלנו, ישבו שם השבוע וליהגו. ליד הקפה חנו מכוניות פורש אדומות, מרצדס וב-מ-ו. המראה היה כמו-פריסאי. אבל כאן לא פאריס: ב-THE HOUSE לא מגישים אלכוהול.

קצת לפני שמונה בערב גבר קול המואזין על קולות הצעירים, שהמשיכו בשלהם. אין תמונה הולמת יותר של טורקיה 2012 ממראה בית הקפה הזה: סתירה גוררת סתירה, מחול חרבות של ניגודים במדינה שהיא אולי הכי מרתקת באירופה כיום, אם מותר לשייכה לאירופה. היבשת הזו, כלת פרס נובל לשלום, טרקה לפני כמה שנים את דלתותיה בפני טורקיה ומאז טורקיה צוחקת ואירופה (ובכללה היריבה יוון) בוכה.

THE HOUSE הוא בועה כמו גם רובע היוקרה של איסטנבול שבו הוא שוכן. למרגלות הקפה, על גדות הבוספורוס, בבזאר הגדול ובשווקים השכונתיים, כבר רואים הרבה נשים בלבוש מסורתי, מטפחות לראשיהן. בכפרים עדיין עוני משווע, אף על פי שהמדינה היא סיפור ההצלחה הכלכלי הכי מרשים באירופה כיום. בבתי הכלא נמקים עשרות עיתונאים, המערכה המרה נגד המיעוט הכורדי נמשכת במלוא עוזה, אבל באיסטנבול רואים מעט מאוד מכל זה.

אי-אף-פי

המדינה המוסלמית הכי דמוקרטית, המזרחית הכי מערבית, מחפשת את דרכה ומעצבת את דמותה. השנים הקרובות יחרצו את גורלה והתהליך הזה מצית את הדמיון. כאן, על גדות הבוספורוס, מוזמת לפי שעה התפישה המתנשאת כאילו איסלאם ודמוקרטיה לא יכולים לדור בכפיפה אחת. כאן, על גדות הבוספורוס, מנסה מדינאי איסלאמי אחד, רג'פ טייפ ארדואן, לכונן מעצמה אזורית. אזורית? השבוע נדמה היה שמדובר ביומרה גדולה עוד יותר, עולמית.

בשבת שעברה נשא ארדואן נאום פרוגרמטי ארוך בעוד כנס בינלאומי באיסטנבול, שנושאו צדק. זהו הכנס השני שבו השתתפתי כאן בחודשים האחרונים: בחודש מאי זה היה "הפורום הפוליטי העולמי של איסטנבול", והשבוע, "הפורום העולמי של איסטנבול", לך תמצא את ההבדלים.

כבר מזמן לא שמעתי נאום כה מרשים מפי מדינאי כלשהו, אפילו בנימין נתניהו שלנו יכול ללמוד פרק. ישבתי שתי שורות מאחוריו ובחנתי את פניו: השמועות על מחלתו גוברות. ארדואן היה הדור, אבל פניו היו לאים. בגבולה המזרחי של מדינתו נושבות רוחות מלחמה עם סוריה. שר החוץ לשעבר, יאסר יאקיס, כבר הזהיר השבוע בראיון לעיתון זאמאן מהידרדרות ארצו למלחמה כמו זו בווייטנאם, אבל גם לכך אין כל הד ברחובות הכרך שבו חיים כ-15 מיליון תושבים.

ראש הממשלה ארדואן ואחריו שר החוץ שלו, אהמט דבוטולו, שמצא זמן לשבת שעות בפאנל בוועידה בימים אלו של כמעט ערב מלחמה, ניסו השבוע למצב את ארצם כמנהיגה של סדר עולמי חדש. היעד: שינוי פניה של מועצת הביטחון וביטול הסדר הישן והמקומם שבו יש זכות וטו לחמש החברות הקבועות, שמרביתן מייצגות את העולם הישן.

טורקיה רוצה סדר חדש שבו יוקנה לה ולמדינות עולות אחרות, כמו הודו, ברזיל, אינדונזיה, ומקסיקו, המעמד שמגיע להן. ארדואן התגאה שארצו מסייעת לסומליה, כיאה למעצמה עולמית, ושסיוע החוץ שלה למדינות מתפתחות כבר מגיע ל-1.5 מיליארד דולרים.

טורקיה גם חצתה השבוע את הקו האדום שהציבה לעצמה, של קליטת 100 אלף פליטים מסוריה – לידיעת מחרחרי השנאה נגד 60 אלף המהגרים האפריקאים בישראל – והיא המדינה היחידה בעולם ששולחת ידה ללהבות האש בסוריה ואף מסתכנת במלחמה עמה. "הפליטים הם אחינו והם אורחינו", אמר ארדואן, שארצו הקימה 13 מחנות ל-100,363 הפליטים, בזמן שעוד כרבבה מחכה ליד הגבול. את הצעדים האמיצים הללו אי אפשר לבטל.

ארדואן התגאה בנאומו שהאימפריה העות'מאנית שקלטה והצילה את יהודי ספרד שנמלטו אליה מאימת האינקוויזיציה לא תבעה מהם להתאסלם ושמרה על חופש הפולחן והדת שלהם מאות שנים. בכל זאת הוא מעורר אימה בקרב חלק מהקהילה היהודית הקטנה כאן. השבוע אמרו לי כמה יהודיות אמידות במסעדת פרנקי'ס שעל גג מלון סופא, ש"ארדואן הוא היטלר", לא פחות. כן, יש יהודים שמפחדים בטורקיה, אבל כשהדברים נאמרו על כמה בקבוקי יין טורקי משובח ואוכל משובח לא פחות, מפי גבירות אמידות מאוד, הם נשמעו מופרזים.

ארדואן לא דיבר בנאומו ישירות על ישראל, זולת גינוי הכיבוש – "הכובשים והמדכאים יגונו", הוא אמר. אבל היה מעניין לשמוע את מי ציין כדמות מופת: רייצ'ל קורי, פעילת זכויות האדם האמריקאית, שנדרסה למוות תחת שרשראות דחפור ישראלי הורס בתים ברפיח. כשסיים את נאומו ירד לאטו מהבימה, מוקף מעריצים ולוחץ ידיים ככוכב רוק. אמצעי הביטחון סביבו, יעד פוטנציאלי לטרור, רופפים לאין שיעור יותר מאלו שמונהגים אצלנו עד זרא.

החורף איחר השנה להגיע לעיר המרהיבה הזאת ורחובותיה שטופים בהמון אדם ומכוניות. זוהי טורקיה החדשה שאותה איבדנו במו ידינו. אומרים שהרעיון של פורומים בינלאומיים, דוגמת זה שהתקיים השבוע, נולד במוחו של ארדואן אחרי התקרית המפורסמת שבה נטש בזעם דיון פומבי עם שמעון פרס, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

כך או כך, את טורקיה הזאת אסור היה לישראל לאבד. לישראלים שמדירים רגליהם ממנה ומשוכנעים שהחרמתה גורמת להתמוטטות התיירות שם נאמר: הבלים. לישראלים שחוששים לנסוע לטורקיה אפשר לומר: הבלים. ולישראלים שהביאו עלינו את אובדן הידידות עם המדינה היחידה במזרח התיכון שמקבלת ללא תנאי את קיומה של ישראל ורחשה לה ידידות, נאמר: הסבתם נזק אדיר למעמדה של ישראל.

בבזאר הגדול של איסטנבול ישמחו לראות תיירים מישראל. בבזאר הגדול של המזרח התיכון ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד נכס כה אסטרטגי כמו המעצמה המוסלמית העולה הזאת. והכל בגלל הסירוב הנפסד להתנצל על הרג שווא של אזרחים. יופי, ישראל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו