בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשים מקוות לסחוף את הבחירות המקומיות ברשות הפלסטינית

נשות הכפר הקטן ספא הסמוך לרמאללה מאסו בשלטון הגברים במועצה המקומית והקימו רשימה משלהן, שתרוץ בבחירות מחר, וחולמות לשבור את המסורת הפטריאכלית

5תגובות

היריבים של רשימת "אל בירה לכל" מסתובבים בבתי הקפה וחנויות המכולת בעיר, מצביעים על מודעת הבחירות ולוחשים: תראו, שלוש המועמדות הן בלי מנדיל (כיסוי ראש). כך סיפרו כמה מתושבי העיר לת'וראיה עליאן, אחת משלוש המועמדות ברשימה של עשרה. ואכן, מחקר מ-2009 על נשים ברשויות מקומיות, מצא שמועמדות, בעיקר אלה מהאגף השמאלי והליברלי, נחשפו במערכות בחירות להשמצות, שפרטו על מוסכמות מסורתיות, בייחוד ביישובים קטנים.

הרשימה היריבה ל"אל בירה לכל" היא רשימת הפתח "עצמאות ופיתוח" ובה שלוש נשים מבין 15 מועמדים. ארגוני הנשים הפלסטיניים פעלו במשך שנים עד שהצליחו להביא ב-2005, לתיקונו של חוק הבחירות, שקבע שריון של 20% מהמקומות לנשים. הודות לשריון, 1,146 נשים מועמדות ב-322 הרשימות שמתמודדות מחר (שבת) בבחירות ל-94 מועצות מקומיות בגדה המערבית, כרבע מתוך 4,696 מועמדים.

זו בהחלט התקדמות לעומת הבחירות המקומיות הקודמות (שהתקיימו בארבעה סיבובים מ-2004 עד 2006), אז היה שיעור הנשים 19% ובסופו של דבר, 11% מהנבחרים היו נשים. הנתונים כלולים במחקר על נשים ברשויות המקומיות, שיזמה אגודת הפיתוח של האשה הפלסטינית העובדת - אחד מארגוני הנשים הפעילים ביותר בחתירה לשיתוף נשים במרחב הציבורי ובתהליכי קבלת החלטות.

ואולם, לפי המחקר, בכמה מועצות נעלמו הנשים מעין הציבור מיד לאחר הבחירות - מה שמוכיח כי מלכתחילה הן הוצבו ברשימות רק כדי לצאת ידי חובה. בכפר ספא, ממערב לרמאללה, בו גרים 5,000 תושבים, נבחרו למועצה ב-2005 שתי נשים, האחת מזוהה עם החמאס והשנייה עם הפתח. אך אחרי הבחירות מאז הן לא נראו בבניין ולא השתתפו בישיבות ובדיונים. וכשנדרשה חתימתן על מסמכים, אלה הובאו לבתיהן.

ברשימת "אל בירה לכל" הנשים שותפות לא בגלל החוק והשריון, אמר השבוע ניהאד אבו ר'וש, אף הוא מועמד הרשימה, אלא משום ש"הן פעילות ציבוריות בעלות ניסיון פוליטי וחברתי, וגם בענייני איגוד מקצועי".

ביום שלישי אבו ר'וש הנחה את אסיפת הבחירות החמישית והאחרונה של רשימתו, המשקפת מאמץ חברתי-פוליטי ממושך שהניב פרי: זוהי קואליציה של פעילים ואוהדים של ארגוני שמאל שונים. במשך שנים ניסו ארגוני השמאל הפלסטיני להקים חזית שתהווה כוח שלישי מול חמאס ופתח. הקבוצה הזאת, המכונה "הזרם הדמוקרטי", עתרה לפני שנתיים יחד עם עמותות וארגוני נשים, נגד ממשלת סלאם פיאד, על שביטלה את הבחירות המקומיות שהיו אמורות להתקיים ב-2010. בג"ץ פלסטיני אכן קבע שהביטול אינו חוקי והורה לקיים בחירות.

אבל אולי הדחייה סייעה לארגוני השמאל: השנה הם הצליחו להתגבר על הבדלים של אידיאולוגיה, טמפרמנט ויריבויות אישיות. בברכתם מתמודדות ב-36 יישובים פלסטיניים, בהם רוב הערים הגדולות, רשימות שמבוססות על אנשי שמאל מוכרים.

רשימה משפחתית

אם הם לא הצליחו להריץ רשימות ביותר מועצות, זה משום שחוץ מההשפעה המפלגתית והיריבויות האישיות, פועל גורם רב-עוצמה בעיצוב הרשימות: המשפחות או השבטים, כפי שמכנים זאת אותן אנשים ונוסכים לכינוי חיבה, לגלוג עצמי וסלחנות. יריבויות בין משפחות או להיפך, אינטרסים משותפים של כמה משפחות אל מול משפחות אחרות, יוצרים קואליציות שגוברות על השקפות חברתיות ואידיאולוגיות.

ואכן, ב-181 יישובים כפריים משפחות הרכיבו רשימה אחת, מאוחדת. אולי משום שהגיעו להסכמה, ואולי מאחר שלא רצו לעורר מריבות בין המשפחות. טוב לדמוקרטיה או רע? גם זה היה מקור לחילוקי דעות בין השמאל לפתח. "אינני מצליח להבין מה רע ואנטי-דמוקרטי אם ברמה המקומית אנשים הצליחו להגיע להסכמה לפני הבחירות וליצור קואליציה שתנהל את ענייני המועצה", אמר ברדיו מחמוד אל עאלול, האחראי מטעם הפתח לבחירות. בשמאל נדהמו מהמספר הגבוה של מועצות עם רשימה אחת. לדעתם הבחירות מעודדות תהליכים של דמוקרטיזציה, שקיפות וגילוי אחריות כלפי ציבור הבוחרים.

בפתח נוטים לראות את הרשימות היחידות כ"רשימות של הפתח", גם אם הן לא מוצגות ככאלה. הבחירות המקומיות הן דרכה של תנועתו של יו"ר הרשות לאמוד את כוחה האלקטורלי, אחרי התבוסה הצורבת שספגה בבחירות המקומיות והכלליות הקודמות. אחת הסיבות החשובות לתבוסתה אז היתה ריבוי הרשימות המתחרות של אנשי פתח. הבחירות הפעם הן הזדמנות לתקן. ובכל זאת, בערים רבות וביישובים קטנים מתמודדות כמה רשימות של אנשי פתח בנוסף לרשימה הרשמית (ששמה "עצמאות ופיתוח").

חוסר יכולתם של חברי הפתח להגיע לרשימה מוסכמת אחת בכמה ערים עמד מאחורי דחיית הבחירות לפני שנתיים. והנה, השנה חברי פתח "מורדים" הקימו בשכם רשימה יריבה לרשמית, ובראשה רסאן אל שכעה, לשעבר ראש עיר רב עוצמה. יו"ר פתח, מחמוד עבאס, הגיב בהדחתו מהתנועה ובהדחת חברי פתח אחרים ברשימתו וברשימות סוררות אחרות בגדה. (שכעה עצמו, אגב, הגיש כבר לפני שנתיים בקשה לפרוש מהתנועה).

תנועת החמאס מחרימה את הבחירות. העדרם בולט וברור שרצינותן של הבחירות פוחתת משום כך. הסיבה המוצהרת היא שממשלת פיאד, שהחליטה על הבחירות, אינה חוקית (לעומת ממשלת הנייה בעזה). הם גם מתלוננים שאין אווירה דמוקרטית המאפשרת את השתתפותם מפני שהרשות עוצרת פעילי חמאס שמביעים את עמדתם. אבל ייתכן גם שבחמאס העדיפו לא להתמודד כדי לא לגלות שהתמיכה בהם ירדה.

רשימות הפתח מעטרות את שמן במלה "עצמאות" והפרסומות ברדיו אינן מותירות מקום לספק: מתמודדות אלו ברשויות המקומיות מבטיחות השתחררות מהכיבוש. הבטחות אלו ספגו קיתונות של לגלוג באסיפה של "אל בירה לכל", והקהל, כ-120 איש, הנהן בהסכמה.

לא מעיריית אל בירה נשחרר את פלסטין ותפקידנו במועצה לתת את השירותים הטובים ביותר לאזרח, אמרו באסיפה. ת'וראיה עליאן ביקשה להבהיר: "שיפור חיי הפרט ברמת העיר והכפר בסופו של דבר מסייע במאבק המתמשך לעצמאות. הבה נתרכז במה שאנחנו, בעירייה, יכולים לעשות. אם ניבחר או לא, היה המסר מאסיפה זו, נקים מנגנון קבוע של פיקוח ובקרה עממיים על פעולת המועצה.

אמא מועמדת

אלהאם סאמי מהכפר ספא, סבורה שיש להקים מועצת צללים כדרך לשתף אנשים בקביעת עניינים כה יסודיים של חייהם. היא עומדת בראש רשימה ששמה "בנות הכפר", וכשמה כן היא: על טהרת הנשים. גם בחברון קמה רשימה של נשים בלבד, ובראשה מייסון קוואסמה. שתי הרשימות זכו לעידוד ולתמיכה של אגודת "האשה הפלסטינית העובדת".

סאמי השתתפה בתחילה בדיונים על הקמת רשימת השמאל בכפר. כפעילת שמאל עוד מהאינתיפאדה הראשונה ופעילה חברתית בעלת ניסיון וידע בניהול עמותה להעצמה פוליטית וכלכלית של נשים, היא היתה מועמדת טבעית. רק לפני חודש חתמו נציגי המפלגות הפוליטיות על הבטחה להציב אשה לפחות באחד משלושת המקומות הראשונים של כל רשימה. צעיר במקום השני אף הסכים להתחלף אתה. תעזוב, אמרו לו הגברים בישיבה, חשובים לנו הקולות של משפחתך.

לסאמי אין "שבט" בכפר שאותו היא יכולה להביא כנדוניה. היא בת למשפחת פליטים מהכפר אל ברייה (ממזרח לרמלה). ב-1948 סבה בא להתארח בכפר ל"שלושה ימים, עד שייפסקו הקרבות ונחזור הביתה".

אם גם ברשימת השמאל מתייחסים לאשה כאל סרח עודף, מקומי אינו אתכם, אמרה סאמי. בהתייעצויות עם חברות, ממש ברגע האחרון לפני סגירת הרשימות בוועדת הבחירות, הן הקימו רשימה עצמאית של נשים בלבד. היתה זו אמה של אחת החברות, אשה חסרת ניסיון בפעילות ציבורית, שנתנה את הדחיפה הנחוצה: "מה אתן מתלבטות? תביאו לי את תעודת הזהות, הנה, אני נרשמת כמועמדת". זוהי אבתיסאם מנסור, מספר חמש ברשימה שבה חמש מועמדות בלבד. בתה, סוהיר סאלח, היא מספר שתיים.

אבן חוסמת

מאז 1948 איבד הכפר ספא את רוב אדמותיו. חלקן מעבר לקו הירוק, חלקן היו בשטח המפורז ונוכסו לישראל אחרי 1967 ולהתנחלויות כמו כפר רות. את חלקן מנתקת עכשיו גדר ההפרדה. במעט האדמות שנותרו לכפר, מבלים האנשים בימים אלו במסיק הזיתים וכחלק ממערכת הבחירות, סאמי וחברותיה הלכו לשכנעם להצביע להן.

כשאנשים תוהים איך אשה תוכל לנהל את ענייני הכלל במועצה, סאמי עונה שאשה מנהלת את המוסד החשוב ביותר: המשפחה. היא מזכירה שבמקרי השחיתות שנחשפו היו מעורבים גברים בעמדות ניהול ואומרת שלנשים יש כושר התמדה שאין לגברים. "מה תעשה" היא שאלה צעיר אחד "אם כל יום תבנה קיר, ולמחרת בבוקר תתעורר ותמצא אותו הרוס?" אתייאש, אעזוב, הוא ענה. "ומה אתה חושב שאשה עושה? כל יום לסדר, לנקות, להכין את הילדים לבית הספר. האשה חושבת על הכלל ולא על עצמה ועל הנוחות שלה, לכן היא מתאימה לתפקיד של שירות החברה".

החשיבה הפטריארכלית והמנטליות של עליונות גברית באות לידי ביטוי יום יום בכפר. סאמי מספרת כי בבית הספר לבנים יש 300 תלמידים ובבית הספר לבנות, 500. ובכל זאת, היא אומרת, "הבניין הגדול והמרווח יותר הוא לבנים. יש בכפר מועדונים שונים לבנים ולגברים, והמועצה תומכת בהם. ואילו באגודת הנשים היחידה היא לא תומכת".

גם ברמה הלאומית, אומרת סאמי, האשה נחשבת נספח, או "חסרת היגיון ודת", כמאמר הביטוי העממי. כך, לפי החוק, כשעובדת שכירה באחד ממשרדי הרשות הפלסטינית מתה, הפנסיה שלה לא עוברת למשפחתה. אשה אינה רשאית לקחת את ילדיה אפילו לטיול בירדן בלי חתימה של בעלה. היא לא יכולה לפתוח חשבון לילדיה ולא יכולה לאשר בחתימתה ניתוח רפואי לאחד מילדיה.

כשהרשימה הוקמה, מטרתה לא היתה לזכות במושבים אלא בעיקר להתריס כלפי רשימת השמאל. בהדרגה, מעודדות מגישתם החיובית של נשים וגם של גברים ("חלקם מתביישים להגיד שיתמכו ברשימה של נשים בלבד"), סאמי וחברותיה התחילו לחשוב שאולי כמה מהן ייבחרו. מה הן יעשו? אחרי ארגון מחדש של שיטת הניהול והקמת מועצת צללים עממית, הן מבטיחות לחשוף את המסמכים והמאזנים הכספיים לידיעת הכל. עוד הן מבטיחות לאסוף את בקשות הציבור לשיפורים. זה בחודש הראשון. "התפקיד שלנו להציב אבן חוסמת גדולה בדרכה של החשיבה הפטריארכלית המתנשאת", היא אומרת ומתכוונת לרשימה שלה ובאופן כללי לארגוני הנשים הפלסטיניים. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו