בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון

בין 2004 ל-2010 חלה עלייה חדה במספר תושבי מזרח העיר המבקשים אזרחות. במשרד הפנים מודים כי קצב הגשת הבקשות מהיר מקצב הטיפול בהן

81תגובות

לפני שלוש שנים נמאס לטלאל טויל, בן 37, תושב א-טור שבמזרח ירושלים, מתחושת הקיפוח שהוא חש לעומת שכניו במערב העיר והוא החליט לעשות מעשה: ללכת למשרד הפנים ולשנות את מעמדו מתושב לאזרח. "אנחנו חיים פה ולא במקום אחר", הוא אומר. "חוץ מזה, מי שיש לו אזרחות אז יש הקלות בנסיעה לחוץ לארץ". לדבריו, הוא לא נתקל בסביבתו בתגובות עוינות. "כל מי שסיפרתי לו אמר לי שעשיתי בשכל וכמה הלכו ועשו זאת בעצמם", הוסיף. ואכן, מנתונים שהועברו ל"הארץ" ומעדויות של עורכי דין ותושבים פלסטינים עולה שבשנים האחרונות נפערו סדקים במחסום הפסיכולוגי והחברתי שמנע מתושבי מזרח ירושלים לבקש אזרחות ישראלית מאז 1967.

מתברר כי בשנים 2004 עד 2010 חלה עלייה חדה במספר הפלסטינים תושבי מזרח העיר, המבקשים לעבור ממעמד תושבות-קבע למעמד אזרח ישראלי מלא. ואולם, לטענת מקורות הקרובים לעניין, למרות התגברות זרם הפונים, בשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר מקבלי האזרחות, בשל כשלים ועיכובים ביורוקרטיים.

נתוני משרד הפנים מלמדים שבעשור האחרון קיבלו 3,374 פלסטינים מעמד אזרחות מלאה. בשנת 2000 קיבלו 85 פלסטינים מעמד אזרח, ולאחר מכן, בין 2001 ל-2003, שנות האינתיפאדה השנייה, המספרים ירדו ל-58, 63 ו-44 בהתאמה.

בתקופה האחרונה מתרבות פניות תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים המבקשים אזרחות ישראלית. בעשור האחרון, למעלה מ-3,000 סיימו את ההליך ואולם לטענת העוסקים בדבר, הביקוש למעמד החדש גדול הרבה יותר, אך סחבת במשרד הפנים מגבילה את מספר המקבלים אזרחות.

אבל מאז 2004 החל גידול מתמיד במספר המתאזרחים הפלסטינים. 70 איש ב-2004, 101 ב-2005, 522 ב-2008. השיא היה ב-2010, אז התאזרחו 700 פלסטינים. בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה (487 ב-2011 ו-374 עד ספטמבר השנה). להערכת כל העוסקים בדבר, הסיבה אינה ירידה במספר הבקשות, אלא סחבת בהליך במשרד הפנים - שגם בו מודים שקצב הבקשות גדול מקצב הטיפול בהן.

בכל מקרה, הפניות הרבות לקבלת אזרחות ישראלית משקפות שינוי בתפיסת הזהות של הפלסטינים במזרח ירושלים, ועשויות להיות לה משמעויות מרחיקות לכת בנוגע לחלוקה עתידית של העיר.

משרד הפנים לא סיפק נתון רשמי לגבי מספר המתאזרחים מ-1967 ועד היום. הערכה המקובלת היא שכ-10,000 איש מתוך אוכלוסייה של כ-285 אלף תושבים פלסטינים ביקשו אזרחות. אם הערכה זו נכונה הרי ששליש מהמתאזרחים עשו זאת בין השנים 2005 ל-2012. עם זאת, יש לציין כי עדיין מדובר במיעוט זעום מכלל האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר.

לאחר כיבוש מזרח ירושלים ב-1967 החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על השטח ואילו הפלסטינים במזרח העיר נותרו במעמד ביניים של תושבות קבע. עד היום, רובם המוחלט של הפלסטינים במזרח העיר מחזיקים במעמד תושבות זה, המקנה להם זכות הצבעה לעירייה, אך לא לכנסת, ומערים עליהם קשיים רבים בחיי היום יום. כך, למשל, היציאה והכניסה לישראל מסובכות יותר, ותושבי הקבע הפלסטינים עוברים בדיקות ביטחוניות חמורות.

אבל עיקר הבעיה היא שהמעמד הזה עשוי להישלל על ידי המדינה בקלות, בשל נסיעה ארוכה מדי לחו"ל, או אפילו בגלל מגורים, שלא ביודעין, בדירה שנמצאת מחוץ לגבולות המוניציפליים של ירושלים. כך מצאו עצמם במשך השנים אלפי פלסטינים ללא מעמד חוקי וללא יכולת להישאר בעיר.

ובכל זאת, אף שכל תושב מזרח ירושלים רשאי רשמית לקבל אזרחות, בהליך פשוט יחסית, מעטים מאוד ביקשו בעבר מעמד זה: בקשה כזו נתפשה - ונתפשת גם היום - כמתן לגיטימציה לשליטה הישראלית במזרח העיר. ברוב השנים מאז 1967 היה גם מלכוד ביורוקרטי, שמנע למעשה קבלת אזרחות ישראלית: זו חייבה מסמך מממשלת ירדן ובו ויתור על אזרחות ירדנית. אבל הירדנים סירבו להנפיק מסמך כזה ובכך מנעו התאזרחות של אותם מעטים שביקשו לעשות כן.

הבעיה הזאת נפתרה לפני כמה שנים: משרד הפנים ויתר על הדרישה לקבל מסמך מהירדנים, והסתפק בהצהרה חד-צדדית של מבקש האזרחות כלפי השגרירות הירדנית בישראל.

כל העוסקים בדבר מסכימים שהתרת סבך זה מסבירה רק חלק מהעלייה החדה במספר מבקשי האזרחות במזרח ירושלים. "אנשים הגיעו למסקנה שהרשות הפלסטינית לא תושיע אותם, ושישראל נותנת להם כל טוב. אז הם הולכים ועושים לביתם", אומר עו"ד אמנון מזר, איש שב"כ בעבר, שפעל במזרח ירושלים, המסייע היום לפלסטינים המבקשים אזרחות. "מחסום הבושה נשבר. מי שמקבל היום אזרחות כבר אינו נתפס בהכרח כבוגד בעמו. זה הטרנד. הם לא מרגישים שהם צריכים להתבייש".

דניאל בר-און / באובאו

על פי הבחנתו של מזר, הפלסטינים מבקשי האזרחות הם לרוב צעירים, משכילים ותושבי השכונות המבוססות יותר. חלקם הגדול למדו בבתי הספר הפרטיים של מזרח ירושלים.

הליך קבלת האזרחות נמשך היום כשנה ועשרה חודשים בממוצע. בתחילתו נדרש מגיש הבקשה למלא טפסים רבים ולספק מסמכים. החוק קובע כי על מגיש הבקשה לחיות בארץ בשלוש מחמש השנים האחרונות. כדי להוכיח זאת עליו לצרף לבקשה חשבונות מים, חשמל, ארנונה, תעודות בתי ספר של הילדים ואישורי עבודה. אחרי תקופת המתנה ארוכה נקרא המבקש לראיון במשרד הפנים, שבו ייחקר על הבקשה וייבחן בעברית בסיסית. בנוהלי משרד הפנים נכתב: "הפקיד יתרשם מרמת ידיעת השפה העברית של המבקש על ידי שיחת חולין קצרה".

מגישי הבקשה מספרים כי המבחן פשוט, ומלבד השיחה כולל גם קריאת קטע מעיתון וכתיבת כמה מלים. ובכל זאת המבחן הזה מעמיד לפעמים מכשול גבוה לפלסטינים, ובפרט לנשים שאינן עובדות בדרך כלל במגזר היהודי ואינן נחשפות לעברית. בשל כך, קורה תכופות שהבעל לבדו משיג את מעמד האזרחות, ללא אשתו. כך גם אירע לטויל.

לאחר הראיון מועברת הבקשה לעיון המשטרה והשב"כ. אם אין מניעה ביטחונית או פלילית, המבקש יוזמן כעבור כמה חודשים להצהיר אמונים. לפני שנתיים אישרה הממשלה את שינוי נוסח ההצהרה. להצהרה המקורית, "אשמור אמונים למדינת ישראל", צריך המתאזרח להוסיף את המלים "כמדינה יהודית ודמוקרטית".

עורכי דין שמטפלים בתיקי ההתאזרחות קובלים על נוהלי משרד הפנים. "הפקידים מנסים למצוא כל תג ופסיק כדי לפסול בן אדם מלקבל אזרחות", אמר אחד. לדבריהם, בשנים האחרונות חל גידול במספר הפונים אך הסחבת במשרד הפנים מאריכה את התהליך ומסבכת אותו.

עו"ד לאה צמל, מהוותיקות והמוערכות בעורכי הדין שמייצגים פלסטינים, מסרבת לקבל לטיפולה תיקי התאזרחות. "מבחינה פוליטית, אני לא מקבלת תיקים כאלו. כל עוד הבעיה של פלסטין לא נפתרה, הבעיה שלהם לא יכולה להיפתר. אי אפשר לקנות אותם בחופן קופת חולים וביטוח לאומי", היא אומרת.

לעומתה, עו"ד עדי לוסטיגמן רואה בבקשת האזרחות הישראלית מעשה פטריוטי פלסטיני דווקא. "זה מה שמאפשר להם לשמור על האדמה והזכויות שלהם, במקום שהם גרים בו", היא אומרת. "אני מתמודדת עם מקרים רבים כל כך של שלילת תושבות, ואנשים סובלים כי הסלון נמצא בישראל והמטבח בשטחים. זה דבר כל כך משפיל. למה שלא יהיה מובן מאליו שאדם יכול לגור בבית שלו, להתחתן עם מי שהוא רוצה, לצאת לחו"ל מתי שהוא רוצה? דווקא העובדה שהפלסטינים לא מבקשים אזרחות מאפשרת לישראל לסלק אותם מפה באלפיהם, כמו זבובים".

לוסטיגמן דוחה גם את הטענה שהתאזרחות הפלסטינים בירושלים תסכל אפשרות לחלק את העיר. "הם עדיין פלסטינים, זה שהם מקבלים אזרחות לא הופך אותם למתנחלים. להפך, זה נותן להם יותר חופש תנועה ומאפשר לשמור על קשר עם הפלסטינים בגדה, לעבוד ברמאללה ולגור איפה שהם רוצים, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. הם יכולים להתחבר לעולם הגלובלי".

אבל גם אם ההתאזרחות נעשית ממניעים כלכליים ונוחות פרטית, יש לה השפעה מרחיקת לכת על הזהות הפלסטינית במזרח ירושלים, וגם על הסיכוי לחלק את העיר בהסכם עתידי. מירון בנבנישתי, מומחה לבעיות מזרח העיר ומי שהיה סגן ראש עיריית ירושלים, רואה בהשלמת גדר ההפרדה סביב מזרח ירושלים את נקודת התפנית. "אז הם הבינו שהגדר תישאר ושהם צריכים להפנות את מבטם מערבה", הוא אומר. "המבחן הגדול יהיה בבחירות הבאות לעירייה. יש קבוצה, שלא ברור איזו השפעה יש לה, שקוראת להקמת רשימה ערבית". בנבנישתי מעריך שזרם הפונים לקבלת אזרחות יתגבר בשנים הבאות. "ככל שהסיכוי להסדר מתרחק, ברור שהאנשים ישתמשו במה שיש להם".

ההתאזרחות הגוברת מצטרפת לנתונים אחרים שנרשמו לאחרונה, המעידים על מגמות השתלבות וישראליזציה של תושבי מזרח העיר. ב"הארץ" דווח לאחרונה על עלייה בביקוש להיבחן בבחינות הבגרות הישראליות ועלייה במספר הסטודנטים במוסדות לימודים ישראליים.

דאוד סיאם, תושב סילוואן, התאזרח לפני כמה שנים אחרי נישואיו. לדבריו, השינוי לא היה דרמטי. "בשדה התעופה, וגם בעיני משטרת ירושלים, ערבי נשאר ערבי. כשנסעתי לארה"ב המטוס חיכה לי רבע שעה בגלל הבדיקות".

"החיים הם אותם חיים", אומר מצדו טויל. "אבל עכשיו יותר קל לצאת לחו"ל".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בקשות להתאזרחות הן מורכבות, הטיפול בהן כרוך בבדיקות רבות ובתהליך מקיף. באופן טבעי, קצב הגשת הבקשות (שהן רבות) אינו תואם את קצב בדיקת הבקשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו