בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחקיר

ענף הנדל"ן בתל אביב, הגרסה האלימה

בעל עסק קטן שסירב להתפנות עיכב הקמת פרויקט נדל"ן ענק בדרום תל אביב. חברה בבעלות אחיינו של שוטה חובל ועבריין מוכר למשטרה קיבלה יותר ממיליון שקלים כדי לפתור את הבעיה - ואז נכנס לתמונה עיזאת חמאד, ראש משפחת פשע יפואית. כך נבנית העיר תל אביב, פרק שני בסדרה

92תגובות

ביוני 2010 הלך ואזל שעון החול של יזם הנדל”ן יוסי תורג’מן: פרויקט נדל”ן ענק בשווי 430 מיליון שקל עומד על הכף, ונותרו עוד חודשיים בדיוק עד פקיעת תוכנית הבנייה על קרקע של שבעה דונמים בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב. באותו חודש שילם תורג’מן, ביחד עם שותפיו האחים גורסד, אנשי עסקים מצרפת, 130 מיליון שקל תמורת קרקע של שבעה דונמים בשכונת פלורנטין בצמוד לרחוב סלמה, והאדריכל אילן פיבקו כבר נשכר לעצב את המתחם שצפוי היה לכלול 250 יחידות דיור בארבעה בנייני מגורים של שבע־שמונה קומות, עם מרכז קניות.

התוכנית כללה סעיף, לפיו “אם בתוך עשר שנים מיום מתן התוקף לתוכנית לא מומשו רוב זכויות הבנייה, יפקעו הזכויות וההוראות האחרות מכוח התוכנית”. במילים פשוטות יותר - אם תורג’מן וחבריו לא יחלו בעבודות בנייה במקום, התוכנית תפוג. הדרך עד לקבלת אישור לתוכנית חדשה היא ארוכה, וזמן, כידוע, שווה הרבה מאוד כסף ליזמי נדל”ן.

דניאל בר און

בשלב הזה ניצבה בפני היזמים משוכה מרכזית אחת - הדיירים, בעיקר בעלי עסקים ובתי מלאכה, שישבו על הקרקע. בלי פינויים של אלו, אי אפשר היה להתחיל לבנות במקום, שכן מחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב בראשותו של שוטה חובל לא התירה לעשות זאת. ובכל מקרה, יודעים יזמים רבים בתל אביב, כשמחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה נדרשת לחתום על היתר, היא יכולה גם להתמהמה זמן רב. תורג’מן בחר שלא לפנות את הדיירים בכוחות עצמו. כפי שיתברר מאוחר יותר בחקירתו במשטרה, הוא פנה לחברה קטנה ולא מוכרת ‏(שמה שמור במערכת‏), ושילם לה כ–1.3 מיליון שקל כדי לפנותם.

מאחורי החברה שנשכרה לצורך הפינוי, עומדות שתי דמויות אנונימיות לרובנו, אבל מוכרות היטב לכרישי הנדל”ן של תל אביב ויותר מכך מוכרות היטב למשטרת ישראל ולפרקליטות מחוז תל אביב. הראשון הוא עו"ד יוסי חן, אחיינו של שוטה חובל, ומי שהפרקליטות החליטה להגיש נגדו ‏(בכפוף לשימוע‏) כתב אישום בחשד ששימש כמאכער מול דודו בעיריית תל אביב. זאת בנוסף לכתבי אישום (בכפוף לשימועים‏) נגד חובל עצמו, החשוד כי קידם לכאורה שורה של פרויקטים בעיר תמורת שוחד וטובות הנאה, נגד בנו, עו”ד שי חובל, ונגד אנשי עסקים נוספים הקשורים בפרשה.

האדם השני הוא בחור צעיר, בשנות ה–30 לחייו, אשר עד 2007 היה אחד מסוחרי הנשים הגדולים במדינת ישראל. ב–2010 כבר היה דני (שמו שמור במערכת) בדרך להפוך לאיל נדל”ן, ובמקביל נערמו נגדו תלונות במשטרת ישראל על סחיטות באיומים.

זה אינו העסק הראשון של יזם הנדל”ן תורג’מן עם אותו דני ועו”ד יוסי חן. במקביל לרביעיית פלורנטין, תורג’מן גם מחזיק בחברת ביצוע שמנהלת עבור השניים קבוצת רכישה במיקום סמוך לפלורנטין.

הדיירים בשטח של רביעיית פלורנטין, התפנו במהרה בזה אחר זה. כולם, חוץ מאחד, מ’ ‏(שמו המלא שמור במערכת‏), בעל חברה לחומרי בניין ומפעל לפינוי פסולת שבמשך שנים רבות שכר שטח במקום וסירב בעקשנות להתפנות, אף שחוזה השכירות שלו הסתיים זמן רב קודם לכן. בשלב זה הפך מ’ למכשול העיקרי שהפריד בין היזמים הלחוצים בזמן ופרויקט מאות המיליונים.

צילום: דניאל צ'צ'יק

תורג’מן, שנגדו לא הוגש כתב אישום בפרשה, סיפר על כך מאוחר יותר בחקירה במשטרה: “על מנת לפנות את המגרשים מהשוכרים לקחנו את שירותי החברה ‏(החברה שבה שותף חן, ש”ש‏). התפקיד שלה היה לפנות את השוכרים מהמקום ולהשאיר את המגרש ריק מאנשים. עבור העבודה הזאת שילמנו 1.2–1.3 מיליון שקל. היו שני שלבים לפינוי. בשלב הראשון פונו כל העסקים למעט מפעל הבלוקים של מ’ ובשלב השני פונה מפעל הבלוקים”.

אלא שהשלב השני, מתברר, היה הרבה יותר מורכב. תורג’מן ושותפו של חן, דני, החליטו להתמודד עם מורכבותו בדרך מיוחדת - במקום לפנות לרשויות החוק הם בחרו לערב את אחד מראשי משפחות הפשע בישראל, עיזאת חמאד מיפו, אשר בקורות חייו אפשר למצוא בין היתר יריית טיל לאו על רקע סכסוך עם עבריינים, וריצוי מאסר בגין ניסיון חטיפה בפרשת בני הדייג.

בנובמבר 2010 קיבל מ’ זימון מחמאד ומדני “לבוא ליפו” לביתו של חמאד, שמבוצר מאחורי חומה המתנשאת לגובה של כ–2.5 מטרים. זה היה הבית שאליו הוזמן גם מי שחמאד הורשע כמה שנים קודם לכן בניסיון החטיפה שלו. לפגישה הוא הגיע עם בנו ובנוכחות כמה אנשים ובהם חמאד, דני וגם תורג’מן. הוא נדרש להתפנות והסכים. הסכום שהוא דרש בעד הפינוי עלה אז, בשל כניסתו של מתווך נוסף לתמונה.

אלא שכעבור כמה ימים התברר שמ’ יותר עקשן מאשר ציפתה החבורה. על פי כתב האישום, הוא חזר בו מהסכמתו ושוב סירב להתפנות. זאת מאחר שלא מצא עדיין מקום חלופי שאליו יוכל להעביר את מפעל הבלוקים שלו. חמאד ודני המשיכו ללחוץ עליו. הם הגיעו אליו, איימו עליו ואפילו תיכננו להרוס לו את המקום באמצעות טרקטור - תכנון שבסופו של דבר לא יצא לפועל: מ’ התקפל והחליט לפנות את המקום.

במועד סמוך לכך, “רביעיית פלורנטין”, החברה של תורג’מן ושותפיו, מעבירה לחברה של דני ועו”ד חן סכום של 400 אלף שקל לא כולל מע”מ בגין פינוי הדייר הבעייתי. כמה ימים לאחר מכן הגיעה חבורת הסוחטים לקניון עזריאלי. על פי חומרי החקירה, דני ניגש ביחד עם אדם נוסף לסניף בנק הפועלים. הוא משך 300 אלף שקל והעביר חלק מהסכום לחמאד, שהמתין לו עם אדם נוסף בקומה שמתחת לקניון. כנגד הסכום הזה דני דורש חשבונית, וזו סופקה לו על שם חברה מזויפת.

בוא ליפו

סיפור הסחיטה הזה היה נשאר בחזקת עוד אחד מסיפורי סחיטה באיומים רבים שמאפיינים את שוק הנדל”ן הרותח בישראל בשנים האחרונות, ושאינם מגיעים לידיעת הציבור - לולא המשטרה עקבה כבר אחרי עיזאת חמאד באותה עת.

במארס 2011, בעקבות חקירה שהחלה במרחב דן אחרי השלכת רימון אל עבר בית הוריו של העבריין יניב בן דוד ביהוד, ביצעה המשטרה גל מעצרים גדול של 24 חשודים בשתי פרשות סחיטה באיומים ומעשי אלימות חמורים במטרה לגבות חובות בשוק האפור. הפרשות זכו לשמות “עץ הרימון” ו”בוא ליפו” - על שם אותה הזמנה שקיבל מ’ להגיע ליפו ואיפיינה את אופן הפעילות של חמאד וארגונו. החשוד המרכזי היה חמאד, שלטענת המשטרה הפעיל ארגון פשיעה ביפו ובערים נוספות במרכז. חמאד, חשדה המשטרה, היה גם זה שהזמין את זריקת הרימון על בית הוריו של בן דוד.

ר’, יד ימינו של חמאד, היה זה שסיפר על הסיבה שבגינה זכתה הפרשה לשמה: “לפעמים זה מצחיק, אבל זה מעציב. בעצם לכל עבודה שבאנו, ואני מציין את זה אלף פעם, היתה רק מטרה אחת: להרתיע ולהפחיד את האנשים. אף אחד לא אהב לבוא ליפו ‏(לביתו של חמאד, ש.ש‏) והמטרה היתה חד משמעית: להפחיד אנשים. ידענו שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו, אז כשהוא אמר לבוא ליפו אנשים לא ישנו בלילות... זה תמיד נגמר בסחיטות וכסף. כל סיפור, היינו אומרים 'תבוא ליפו'”.

בחקירה במשטרה הכחיש דני כי הוא היה זה שעירב את חמאד בפרשה - ולא רק זאת אלא טען כי אמנם קיבל תשלום לביצוע עבודת הפינוי, אבל הכסף היה מיועד לתשלום למ’ תמורת הפינוי. כשהחוקרים הטיחו בו שזו אינה הפעם הראשונה שהוא פונה לחמאד, הכחיש דני את הדברים ואמר כי “מעולם לא השתמש בשם של חמאד כדי להפחיד אנשים”. הוא טען כי למרות הסיכומים, מ’ התפנה מהמגרש בפלורנטין “בתנאים שלו, בזמן שלו ובדרך שלו”. דני טען עוד כי “יכול להיות שהיה לו חלום לקבל סכום כסף גדול ולכן הוא עיכב את הפינוי שלו בעצמו. לא נגרם לו שום נזק אפילו הקטן ביותר, ולמרות זאת בזכות העזרה שהוא קיבל מאיתנו, הוא עדיין עובד ומרוויח כסף בשטח הצמוד. אתה קורא לזה סחיטה? אולי זה הפוך - הוא סחט אותי ולא אני אותו”.

אלא שבידי המשטרה כבר היה מצוי מידע המלמד כי הוא כנראה משקר. יד ימינו של חמאד, שהפך לעד מדינה, טען כי “דני היה הולך בכל תל אביב ואומר בכל פעם שהוא נתקל בבעיה, שהוא שותף של עיזאת”. כאשר נשאל על שיתופי פעולה נוספים עם חמאד לצורכי “פינוי” השיב דני כי אינו זוכר “שעשה עוד משהו עם עיזאת”. לאחר שהחוקרים ריעננו את זיכרונו הוא חשף פרויקט אחר בדרום תל אביב, שבו הוא מעורב ולמרבה הפלא גם אליו היתה לחמאד נגיעה. גם בפרויקט זה היה שותף עו”ד יוסי חן, אחיינו של שוטה חובל.

בחודש מארס האחרון, בעקבות הסדר טיעון עם הפרקליטות שהובילו עורכי הדין משה שרמן ורויטל בן שבת, נשלח עיזאת חמאד לתשע שנות מאסר בפועל בגין ניסיונות לרצח וכן שורה ארוכה של מקרים של סחיטה באיומים - בדרך כלל של חייבים בשוק האפור, אבל גם במקרה של רביעיית פלורנטין. יחד עמו נגזרו מאסרים בפרשה על קרוב ל–20 נאשמים בשתי הפרשות. עו”ד שרמן מסר בתגובה: “החלק של חמאד בפרשת פרויקט פלורנטין היה מזערי. הדייר ישב במקום באופן לא חוקי אחרי שכבר ניתן לו צו פינוי”. נגד תורג’מן לא הוגש כל כתב אישום בפרשה וככל הידוע הוא גם לא נחשד בה בדבר, כמו גם חן, שבחודשים האחרונים מכר או העביר את חלקו בחברה שסייעה לתורג’מן, לשותפו דני. דני עצמו הורשע בסחיטה באיומים. שוטה חובל מעולם לא נחשד בפרשה זו.

מוטי קמחי

המשפחה מתרחבת

רביעיית פלורנטין אינה נכללת בטיוטת כתב האישום שנשלחה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב לשוטה חובל, לבנו עו”ד שי חובל, לאחיינו עו”ד יוסי חן, לעו”ד איתן סגל ולאיש העסקים יאיר צברי. טיוטת כתב האישום הזאת, שנחשפה במסגרת תחקיר אודות חובל במוסף “הארץ” לפני כמה שבועות, מלמדת על חשדות הפרקליטות כי חובל קידם לכאורה תשעה פרויקטים עבור שורה של יזמים ואנשי עסקים בעיר, תמורת שוחד וטובות הנאה.

הפרקליטות חושדת כי בחלק מהמקרים הללו שימשו עו”ד יוסי חן ואיש העסקים צברי כמאכערים שנשכרו על ידי היזמים כדי לקדם את אותם הפרויקטים. בין היזמים האלו ‏(שלא הואשמו או נחשדו בדבר‏) מצויים עמי פדרמן, אשר חובל קידם כמה פרויקטי יוקרה שלו בעיר אחרי ששכר את שירותיו של צברי או של האדריכל גידי בר אוריין. חובל קידם פרויקט אחר שבר אוריין עבד בו, לאחר שזה שכר את שירותיו של אחיינו, עו”ד חן. במקרים אחרים, טוענת הפרקליטות, חובל קידם לכאורה פרויקטים ששייכים לו ולבני משפחתו, ובהם לעו”ד חן.

חובל עומד לפרוש מתפקידו בעוד כמה ימים. כמה ימים לאחר מכן הוא יגיע לשימוע שייערך לו בטרם הגשת כתב האישום על ידי הפרקליטות, שגררה את הטיפול בתיק החקירה שלו במשך שלוש שנים, בשל מה שהיא מסבירה כמחסור בכוח אדם ובשל החזרת התיק למשטרה להשלמת חומרים בחקירה.

אלא שעל השאלה הגדולה המרחפת מעל התנהלותו של חובל ובני משפחתו בשנים האחרונות לא הצליחה הפרקליטות להשיב, למרות הזמן הממושך של החקירה. כיצד הצליח האיש החזק בתחום הנדל”ן בתל אביב, החתום על כל היתר בנייה בעיר ‏(ישירות או באמצעות מחלקתו‏) ומנפק 700 צווי הריסה בשנה, לצבור נדל”ן בעשרות מיליוני שקלים - עם משכורת שמוערכת ב–25 אלף שקל ברוטו בחודש. מלבד הווילה בת ארבע הקומות בחולון, חובל ובני משפחתו מחזיקים היום בנכסים שונים בבלגיה ‏(על פי הפרקליטות‏), בזכויות בנייה לדירות רבות בתל אביב והיו עד לאחרונה הבעלים של בניין השווה מיליונים ברחוב נחלת בנימין בעיר.

בינתיים ממשיכה משפחת חובל להרחיב את עסקיה עם דני: לא הרחק מרביעיית פלורנטין רכשה לאחרונה החברה של דני חלק מזכויות הבנייה בבניין שבו מחזיקה חמותו של חובל, חנה ישראלי, אחות בפנסיה, בת יותר מ–80. במקביל, כפי שנחשף בתחקיר מוסף “הארץ”, מקדם דני ביחד עם ילדיו של חובל - עו”ד שי חובל, דוד חובל ורעייתו של ישראל חובל, בן נוסף שלו שעובד במס הכנסה - תוכנית להגדלת זכויות בנייה בבניין שרכשו ברחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב תמורת מיליוני שקלים.

רביעיית פלורנטין ויוסי תורג’מן מסרו בתגובה: “החברה שכרה בשעתו שירותים מקצועיים של החברה לפינוי השטח בהסכמת הדיירים. הנושא נבדק על ידי המשטרה ונמצא כשיר”.

ז’ק חן, עורך־דינו של יוסי חן, מסר בתגובה: “אין אלא להצר על פרסום זה - כמו גם על הפרסומים שקדמו לו - המצייר תמונה מעוותת ומגמתית של מציאות, עובדתית ומשפטית, שאף אינה עולה מהראיות. כל זאת עוד בטרם מימש מר חן את זכותו החוקית לקיום שימוע בפני הפרקליטות, בו אמורות להישמע בנפש קולטת וחפצה טענותיו להפרכת החשדות המועלים נגדו”.

עורך הדין ציון אמיר, המייצג את שוטה חובל, מסר כי למרשו אין נגיעה מכל מין וסוג לפרויקט רביעיית פלורנטין. אמיר מסר כי הוא רואה בפניית “הארץ” משום מסע רדיפה נגד מרשו.

מוטי קמחי

-------------------------------------------------------------

עולים על טילים

תושבי שכונת פלורנטין נוהגים לקרוא לפרויקט “רביעיית פלורנטין”, שבנייתו תסתיים בשנה הקרובה, "פרויקט הטילים". זאת על שום צורתו המיוחדת וגם על שום הנזק שהסבו לשיטתם המגדלים האלו, ש”נחתו” על ראשם של תושבי השכונה הצפופה גם כך.

תמר זנדברג, חברת מועצת העיר מטעם מרצ, ליוותה את התושבים במגעים שניהלו מול היזמים של הפרויקט כדי שהמגדלים ייבנו בתיאום עמם ובאופן שיועיל לכל הצדדים. “פלורנטין זו השכונה עם הכי מעט שטח ירוק בתל אביב ואחת השכונות הצפופות בעיר”, היא אומרת. “זו כבר מזמן לא שכונה של מלאכה אלא גם של משפחות עם ילדים, ויש בה מצוקה של שטחי ציבור, מוסדות חינוך, מתנ”סים וכו’. לכן התושבים ביקשו לשבת עם היזמים כדי לגרום להם לחשוב על צורכי הקהילה בבניית פרויקט שהוא מגה פרויקט ביחס לשכונת פלורנטין, וגם אחד מהפרויקטים הגדולים בתל אביב. כשבונים כזה פרויקט צריך לדבר על שטחי הציבור - האם יהיה בו מקום רק לדיירי הבניין או שיהיה בו למשל שטח עם גינות משחקים.

“זה פרויקט שהתוכנית שלו היתה אנטי אורבנית. אז לנוכח הלחץ הזה הם הסכימו לשבת עם הדיירים ואפילו שכרו יועצת לשיתוף הציבור והסכימו לכל מיני דרישות. אלא שברבות הימים, ככל שהתקדם הפרויקט, התברר שהם לא מוכנים ללכת לקראת התושבים - למשל לא עומדים בעומק האדמה הדרוש לטעת עצים, לא מסתפקים בשבע קומות אלא מבקשים זכויות בנייה לקומה נוספת וכבר לא מעוניינים כקודם בשיתוף הציבור”.

עם זאת טוענת זנדברג כי לא זיהתה התנהגות חריגה בנוגע לפרויקט פלורנטין: “אני לא זוכרת שנתקלתי במציאות יוצאת דופן כאן. לצערי, באופן כללי הפקידות העירונית מגלה להיטות יתר בכל מה שקשור לטובת היזמים - והתושבים צריכים להילחם לא פעם בהחלטותיה”.

-------------------------------------------------------------

ניסיון הדחה כושל
כשנכנס לתפקיד ניסה רון חולדאי להדיח את שוטה חובל - ונכשל

שוטה חובל לא הואשם מעולם בדבר, אם כי תלויה מעל ראשו טיוטת כתב אישום. אך החשדות שמרחפים סביבו כבר שנים, ולפיהם קידם פרויקטים בעיר תל אביב תמורת שוחד וטובות הנאה, הם חמורים. לעתים היו אלה, על פי החשד, פרויקטים השייכים לו ולבני משפחתו.

אם החשדות נגד חובל יוכחו כנכונים, יהיה מקום להעלות שאלות רבות באשר להתנהלות מנגנוני הפיקוח והבקרה של העירייה: התנהלות ועדת התכנון והבנייה מולה פעל חובל; התנהלות מהנדס העיר העובד בצמוד לו; והתנהלות הכפופים לו במחלקת הרישוי והפיקוח, שקיבלו ממנו לא פעם, על פי הפרקליטות, הוראות לטיפול שייטיב עם מקורביו.

מעל כל אלה מתנוססת שאלה חשובה: מדוע ראש העיר רון חולדאי לא מנע מחובל להמשיך ולכהן בעמדה שהופכת אותו לאיש החזק בעיר בכל הנוגע לנדל”ן - עיר שסובלת ממחירי דיור גואים ודוחקת את בניה המקוריים החוצה.

חולדאי ניסה להדיח את חובל מתפקידו בסוף שנות ה־90, כאשר נבחר לראשות העיר. הניסיון לא צלח, בין השאר עקב שביתה שפרצה בעירייה - ומאז, השניים אינם מדברים, אך חולדאי לא פעל בכדי להדיח אותו שוב מהתפקיד.

חולדאי מסר בתגובה: "מר שוטה חובל הוא עובד קבוע בעירייה. לאורך כל שנות עבודתו טופלו כל ענייניו כדין, ואף ננקטו נגדו פעולות משמעתיות במלוא החומרה כאשר הדבר נדרש. בכלל זה, הושעה מעבודתו כמה פעמים ואף הועבר מתפקידו למשך שנה. על פי חוק לא ניתן לשלול ממנו את זכויותיו המגיעות לו מתוקף היותו עובד קבוע בעירייה".

חובל, שעובד בעיריית תל אביב מאז 1974, ומאז ראשית שנות ה־90 מכהן בתפקיד הנוכחי, צפוי לפרוש בעוד כמה ימים עם הגיעו לגמלאות. הוא יקבל יותר מ-2 מיליון שקל בעת פרישתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו