בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הפנים מנע מזוגות של ישראלים ואפריקאים לחיות יחד

בקיץ פרסם המשרד את התקנה, אך היא בוטלה בחשאי בעקבות כמה עתירות. הזוגות, שחלקם קיבלו איומי גירוש, לא עודכנו על הביטול ומוסיפים לחיות בפחד

159תגובות

ר' מאוהבת. גם הדס וגם ל'. שלושתן צעירות ישראליות שבחרו לחיות עם אהוביהן, מהגרים מאפריקה. הן לא לבד – יש עשרות זוגות כאלה, אולי יותר – משרד הפנים לא מוסר נתונים. החברה לא תמיד מקבלת את הזיווג, לעתים המשפחות מתנגדות, אבל הן בשלהן, נחושות לממש את זכותן לאהוב ולחלוק את חייהן עם מי שיחפצו.

ב-14 ביוני הוציא משרד הפנים תקנה חדשה שלפיה כניסה לישראל כדין היא תנאי סף להגשת בקשה להסדרת מעמד של בני זוג זרים. עולמם של זוגות רבים חשך עליהם באחת. בני הזוג האפריקאים נדרשו לעזוב את הארץ בתוך שבועיים ואימת מעצר וגירוש ריחפה על ראשיהם.

בין הזוגות המעורבים יש גם הורים לילדים וגם כאלה שכבר עמדו על סף סיומו של ההליך לקבלת מעמד חוקי בישראל. חיים משותפים של חודשים ואף של שנים עמדו להיגדע וזוגות אמרו להיקרע זה מזו.

אלכס ליבק

חלפו שלושה חודשים, וב-13 בספטמבר יד נעלמה ביטלה את התקנה, בעקבות כמה עתירות שהוגשו בנושא לבית המשפט ולוועדת ההשגות של משרד הפנים, עוד לפני שהגיעו לכלל דיון.

אבל את הזוגות איש לא טרח לעדכן. אפילו פקידי הלשכות של משרד הפנים לא עודכנו בשינוי. גם האתר הרשמי של המשרד לא עודכן עד עצם היום הזה. קומץ זוגות שיצאו למאבק בליווי פרקליט, יצאו נשכרים. היו ודאי זוגות שנפרדו, מבלי שידעו שהצו הדרקוני בוטל.

דרקוני? ודאי. כמעט אין מהגר מאפריקה שנכנס לישראל כדין. גם לא הרבבות שישראל מנועה מלגרשם מפני שהיא חתומה על אמנות בינלאומיות שאוסרות עליה לעשות כן.

זו דרכם של פליטים, שהם מתדפקים על דלתות העולם שלא חפץ בהם ונכנסים בדלתותיו האחוריות. אבל עכשיו כבר לא מדובר רק בזכויותיהם הבסיסיות של המהגרים. כאן מדובר בזכותם של האזרחיות והאזרחים הישראלים לאהבה ולחיי משפחה חופשיים.

ישראל שמגלה בשנים האחרונות, אולי בניגוד למקובל לחשוב, מידה של נאורות ביחסה לזוגות מעורבים, כולל כאלו שאינם נשואים, כולל חד מיניים, ניסתה לנהוג אחרת כלפי האפריקאים.

זה הורס הכל

ר' מאוהבת. היא מבקשת להישאר בעילום שם מפני שלדבריה, "נמאס לי מהתגובות הגזעניות, מהשאלות למה את לא יכולה למצוא ישראלי, ומכל הסטיגמות של גברים שחורים. אני התאהבתי באדם, לא במאיפה הוא בא. דווקא האפריקאיוּת יוצרת בעיות תרבותיות, אבל התאהבתי בו".

היא בת 27, גדלה בעיירה מבוססת במרכז הארץ, סטודנטית שנה רביעית באקדמיה למוזיקה בירושלים. אהובה, ק', בן 28, הוא יליד חוף השנהב שמשפחתו נמלטה מאימת מלחמת האזרחים שניטשה. המשפחה הגיעה לגינאה, שאת דרכונה הוא נושא.

הם מתגוררים בדירת חדרון בדרום תל אביב: קיטון זעיר ממדים, שהמיטה הכפולה מכסה את רוב שטחו, מטופח ומקושט מאוד: דובון ורוד נח על מיטתם, על הקירות תמונות של נמרים אפריקאים ושל בני הזוג, בצד שעון קיר שירושלים מצוירת בו, וילונות ארגמן על החלונות מפרידים בין קן האוהבים הזה לבין הסביבה הקשה שברחוב למטה. חדר מדרגות מעופש, עם דלתות ברזל לדירות ושער ברזל בכניסה, מוביל לדירתם.

על הכוננית קומץ הספרים שלה: "נמסיס" של יו נסבו, "נפילת ענקים" של בן פולט, "עצמי עיניים חזק" של ג'ון ורדון. "אני תולעת ספרים. זה מה שמעצבן אותי: אנשים חושבים שמי שהולכת עם אפריקאים היא פרחה", היא אומרת.

אביה, ישראלי, חי באנגולה, אבל הקשר שלה עמו רופף. היא שירתה בצבא כמפקדת ומדריכה בבית הספר למחשבים והיא חולמת להיות זמרת אופרה. היא אוהבת היפ-הופ ובחודש מאי 2011 הלכה לרקוד במועדון בדרום תל אביב, שהיא אומרת שהוא "ידוע לשמצה". לדבריה, "אני הולכת לרקוד, לא להכיר גברים. אני מעיפה גברים, וגם אותו העפתי".

כבר היה לה בעבר קשר זוגי עם אפריקאי והיא החליטה שבגלל המציאות בארץ – "שחור זה זבל בישראל" – היא לא תיתן לזה לקרות בשנית. אבל הקליק עם ק' היה חזק ממנה. היא היתה בסיומו של קשר, הוא היה בסיומו של קשר, ואחרי כמה שבועות של חיזור עיקש מצדו, בעיקר בפייסבוק, ניצתה האש. "אם כבר אפריקאי, אז זה הוא. ראיתי בו כריזמה שלא ראיתי באף אחד אחר", היא אומרת.

אחרי חודש ביקשה להיפרד, אבל הוא חזר ואתו חזרה האהבה. מאז אוגוסט 2011 הם מתגוררים יחדיו בדירתו הקטנטנה, בשולי התחנה המרכזית הישנה, "הדבר שהכי לא ציפיתי שיקרה לי". ר' שונאת את סביבת מגוריה, פוחדת לחזור הביתה לבד אחרי שש בערב בגלל הנרקומנים. "אני רוצה לעוף מפה. אני לא יכולה להוציא את האף מהבית. אבל כל עוד ק' לא יכול לעבוד, אין לנו כסף".

לפני כחודשיים התעוררו בבעתה באשמורת לילה אחרונה: פקחי יחידת עוז פשטו על הבית. ארבעה משכניהם נעצרו ור' אומרת שהמחזה היה מבעית. "הם התנפלו עליהם כאילו הם פושעים. חשבתי על האנשים שהתחבאו בשואה. זו אותה תחושת נרדפות".

ערגה מלווה אותה כשהיא נזכרת בחודשי ההתאהבות הראשונים שלהם, "אבל עכשיו אנחנו כבר רוויי בעיות. זה כבר לא כמו בהתחלה. דרכינו כמעט נפרדו".

ק' יפה תואר, שרירי, חטוב, פניו מפוסלות. הוא מספר שקיבל פניות לעבוד כדוגמן בארץ, עד שנודע שהוא מוסלמי ולכן התנצר. בשנת 2007, כשמלחמת האזרחים בארצו היתה בעיצומה ומשפחתו גלתה לגינאה, טס לקהיר. הוא לא מצא שם את מקומו ועד מהרה חצה את הגבול בסיני ונכנס לישראל. אשה גינאית נרצחה בדרך לנגד עיניו, לאחר שסירבה לקיים יחסי מין עם המבריחים הבדואים.

אחרי כשלושה חודשים בתנאים קשים במקלט לפליטים ברחוב לבנדה בתל אביב, הוא עבר להתגורר עם כמה חברים בדירה בדרום העיר. מדי פעם עבד בעבודות מזדמנות שהאפריקאים מכנים "צ'יק-צ'אק".

לפני כמה חודשים הוסרה ההגנה הקולקטיבית על יוצאי חוף השנהב בישראל, לאחר שהמלחמה בארצם תמה. סיכוייו להיעצר ולהיות מגורש גברו והסיכוי למצוא עבודה פחת. כמעט כל פרנסת בני הזוג מוטלת על כתפיה של ר', סטודנטית. "זה הורס, זה הורס הכל", היא אומרת, נואשת.

באוגוסט, אחרי חודשים של המתנה והגשת אינספור מסמכים, נקבע לבני הזוג ראיון במשרד הפנים לשם הוכחת זוגיותם. כשהגיעו ללשכה בתל אביב חיכתה להם פקידה ומכתב יבש בידה: כיוון שק' הסתנן לארץ שלא כחוק, הוא לא עומד בקריטריונים ולכן בקשתם נדחית על הסף. זה היה כמה ימים אחרי שהתקבלה התקנה החדשה, על אודותיה לא שמעו דבר.

ר' פרצה בבכי: "יושבת פקידה וחורצת לי את הדין. שאלתי אותה: 'מה אני אמורה לעשות עכשיו?' והפקידה ענתה: 'אם את רוצה אותו – תילחמי'. אמרתי לה שכבר נלחמתי מספיק. חשבתי שיש פה פגיעה בזכויות האדם שלי. זה לא הוגן. זה לא פוגע רק בו, זה פוגע בזכות שלי לקיים זוגיות. ישבנו שם ובכינו שעות". ק' נדרש לעזוב את הארץ בתוך 14 ימים.

למחרת פנו השניים לעורך הדין אסף וייצן, מהמוקד לסיוע לעובדים זרים, שהסכים לטפל בבעייתם ללא תמורה. וייצן ייצג עוד כמה זוגות במצב דומה, כולל ל' הישראלית וג' האפריקאי, שלהם תינוק.

וייצן הגיש עתירה לוועדת ההשגות של משרד הפנים ובני הזוג, ר' וק', חיכו במתח. לפני כמה ימים נודע להם מפרקליטם שהתקנה בוטלה בחשאי. עכשיו אינם יודעים אם יצטרכו להתחיל את כל התהליך מהתחלה או שיזומנו לסיימו. איש לא טרח להתקשר אליהם ולהודיעם. "כל יום שעובר אנחנו נשארים במצב של מהיד אל הפה ואני לא רגילה לחיות מהיד אל הפה. לא בא לי לחיות ככה. אני לא רגילה לחיות בזבל. הם מנסים למתוח את זה כמה שאפשר כדי שהזוגות ייפרדו. הם עושים הכל כדי לגרום לנו להיפרד".

ביטול חשאי

שביל צר מוביל לביתם הזעיר והמטופח אף הוא, של הדס זהבי וז'אק סנגרי בפרבר מגורים שקט של רמת גן. כאן הם גרים בכיף יחד עם צ'יף הכלבלב וחתול. דגל ישראל מרופט תלוי בחצר הכניסה לבית השכור. זהבי, בת 32, עובדת בחברה שמארגנת טיולים לאפריקה. היא בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר השני בניהול משאבי טבע וסביבה.

הקשר שלה ליבשת השחורה החל עוד בילדותה, אחרי טיול ספארי עם הוריה. אחרי שירותה הצבאי היא טיילה שם במשך כשנה. את ז'אק פגשה במסיבה לרגל יום הולדתו של נלסון מנדלה בדרום תל אביב. בן 27, גם הוא פליט מחוף השנהב, שמשפחתו נמלטה למאלי בגלל המלחמה ההיא, הגיע לכאן דרך מצרים.

סנגרי הוא כדורגלן מקצועי ששיחק בקבוצת הצמרת "אפריקה ספורט נסיונל", השנייה בליגה של ארצו. בארץ שום קבוצה מוכנה להעסיקו בגלל מעמדו כמסתנן. הוא אומר שאיבד כאן את חדוות המשחק. גם אצל הדס וז'אק ניצתה האהבה במהירות, הם כבר חיים כשנתיים וחצי יחדיו.

אולי זו סביבת המגורים השלווה – לכאן לא מגיעים פקחי "עוז" – בני הזוג הללו נסערים פחות. אבל גם סנגרי יושב שנים בבית, כמעט אינו עובד, זולת בעבודות "צ'יק-צ'אק" מזדמנות. גם הם חיכו חודשים לראיון במשרד הפנים, עד שנקבע לחודש מארס. אז אמרו להם שעליהם להצטייד במסמך שיעיד על כניסתו לארץ – אין לו כמובן מסמך כזה. יום לפני הראיון הבא שנקבע להם, התקשרה אליהם ר' ובישרה על התקנה החדשה.

זהבי קיוותה שכיוון שהם כבר היו בסוף התהליך וכבר הוכיחו את זוגיותם לפקידים, התקנה לא תחול עליהם. הפקידה במשרד הפנים תקתקה מה שתקתקה במחשב והודיעה להם נחרצות: סנגרי יגורש בתוך 14 ימים.

"אמרתי לה: 'אף אחד לא יחליט עבורי עם מי אני אבלה את חיי', והפקידה ענתה: 'אין בעיה, אבל לא בארץ'. אחרי משפט המחץ הזה כבר לא היתה לי אנרגיה, אבל גם לא זמן לחכות". גם הם פנו לעו"ד וייצן והשבוע נודע גם להם שהתקנה בוטלה בחשאי. גם לווייצן נודע הדבר לא מפני שמישהו טרח לעדכן אותו, אלא רק לאחר שמשרד הפנים ניאות להשיב למכתבו בנושא.

סבין חדד, מנהלת אגף דוברות והסברה ברשות האוכלוסין וההגירה, מסרה השבוע בתגובה כי "השינוי הראשוני שבוצע בנוהל נעשה במסגרת חשיבה כללית ומקיפה על נוהלי הרשות ופורסם כנדרש באתר האינטרנט. שבועות מספר לאחר מכן הוחלט לבצע שינויים נוספים וביניהם השמטת הסעיף המדובר. נוהל מעודכן יופיע באתר כבר בשבועות הקרובים. יש להבהיר כי מדובר בנוהל עבודה ולא בתקנה".

כדורגל

ביום שלישי הדס זהבי וז'אק סנגרי נסעו למשרד הפנים ברמת גן. מנהלת הסניף בדקה במחשב, אמרה להם שהיא לא מוצאת כל שינוי בתקנה, ושלחה אותם בלא כלום. עכשיו הם מחכים שיטלפנו אליהם, כפי שהבטיחה המנהלת.

הם חולמים לנסוע יחד לבקר את משפחתו בחוף השנהב (ולדעת שיותר לו לחזור). סנגרי עדיין חולם לשחק כאן כדורגל. אחותה של זהבי נשואה לאזרח קנדה, שקיבל מעמד של תושב בישראל בקלות יחסית. אבל לא סנגרי, הוא מאפריקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו