בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחקיר

כך תורם העו"ד שמטפל בחברות ענק למיקומה הגבוה של אשתו בליכוד

בעלי חברות שטופלו ע"י שלמה נס תרמו לאשתו, סגנית השר לאה נס. ולמה הוא העביר כספים ממלך השוק האפור, שלי נרקיס, לאלי רייפמן?

313תגובות

יובל שטייניץ, גדעון סער, יעקב נאמן, ישראל כץ, זאב אלקין, בנימין בן אליעזר, אריאל אטיאס, מיכאל בן ארי, אנסטסיה מיכאלי, סילבן שלום וג’ודי ניר מוזס, הרב ישראל לאו - כל אלה ונציגים נוספים מחוגי הקצפת הסמיכה הגיעו באוגוסט האחרון בשעת צהריים למלון הילטון בתל אביב, כדי להשתתף בחגיגת הבר־מצווה של בנם של אחד הזוגות החזקים והמקושרים במדינה - ד”ר לאה וד”ר שלמה נס. היא ביו־כימאית, סגנית שר במשרד ראש הממשלה מטעם הליכוד. הוא רואה חשבון, עורך דין והמומחה הבולט בארץ לניהול חברות במשבר, ומי שחלש וחולש מטעמו של בית המשפט על גופים מוכרים במשק שהיו בסכנת קריסה. “המפרק של המדינה”, זהו הכינוי שדבק בו בשנים האחרונות. המגזין “פורבס” דירג לאחרונה את הזוג נס כאחד הזוגות העשירים ביותר בפוליטיקה הישראלית. הונם של בני הזוג שמתגוררים בגבעת שמואל הוערך ב–45 מיליון שקל.

נס, בחליפה שחורה ובעניבה תואמת עם נקודות לבנות, קיבל את אורחיו בחיוכים שופעים. זה היה אירוע אלגנטי, שבו הוקרנו ברכות מצולמות של הנשיא שמעון פרס ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. חתן הבר־מצווה החזיק בידיו מעין קולאז’ תמונות שלו עם שועי הארץ. בתמונה אחת נראה העלם הצעיר מקבל ברכה יחד עם אביו מהרב עובדיה יוסף. בתמונות אחרות הוא מתחבק עם אילי ההון יצחק תשובה ומוטי זיסר, לוחץ ידיים עם נתניהו ומחייך לצדם של פרס, הרב ישראל לאו ואלי יצפאן. כולם ידידים של האם והאב.

נס נחשב לאיש החזק והמנוסה ביותר במועדון האקסקלוסיבי והמצומצם של מפרקי החברות והנאמנים בישראל. הוא נולד בארצות הברית, נכדו של האדמו”ר מקמרנה, בעל תארים בראיית חשבון, משפטים וכלכלה ומרצה בקורסים להכשרת דירקטורים. בגיל 32 הוצנח על ידי שר האוצר יצחק מודעי לעמדה בכירה - דירקטור בחברת החשמל. בהמשך מונה ליו”ר ועדת המכרזים של הדירקטוריון, והוא אף שימש כיו”ר הדירקטוריון של הענק הלאומי במשך תקופה קצרה.

בשנים האחרונות מחזיק נס משרד עורכי דין משגשג במגדל גיבור ספורט ברמת גן. נס, שמקפיד על נימוסיו ומדבר לרוב בקול שקט ובעדינות, מחזיק רשת קשרים צפופה עם אילי הון. הוא היה ועודנו חבר בדירקטוריונים רבים: בעבר שימש כיו”ר חברת איילון לביטוח וכיום הוא יו”ר דירקטוריון חברת טאו תשואות של הטייקון אילן בן דב. כמו כן הוא דירקטור בטמפו, פורמולה מערכות, פרטנר, מבני תעשייה של אליעזר פישמן ועוד.

גם בצמרת הפוליטית מחזיק נס כמה קשרים טובים. עם הקמת הממשלה ב–2009 פורסם כי הוצע לו לשמש כשר במשרד האוצר. אפשר למצוא אותו בקוקטיילים ובמסיבות שבהם מתחככת צמרת המדינה: במסיבה בביתו של הרב עובדיה יוסף לצדם של כמחצית משרי הממשלה, במסיבת פורים בביתו של איל ההון מוטי זיסר בהשתתפות אנשי עסקים ובנקאים או באירוע להשקת פרויקט יוקרה של משפחת גינדי, יחד עם מנכ”ל בנק הפועלים ציון קינן וג. יפית.

נס מעורב מאוד בקריירה הפוליטית של רעייתו והוא נוהג להיפגש עם השחקנים המרכזיים של הליכוד, קבלני הקולות, כדי לגייס אותם לתמוך בה. מי שסייע לו בשנים האחרונות בקימום קשרים עם מוקדי הכוח במפלגה השלטת הוא עו”ד אהרון אזולאי. אזולאי, שעבד במשרדו של נס, היה שותפו לעסקים ומי שניהל עבור קבוצה בראשות נס עסקי מקרקעין ברומניה, מונה ב–2009 לתפקיד המנכ”ל למשרד לאזרחים ותיקים במשרד ראש הממשלה, שבראשו עומדת לאה נס.

גם בעת האחרונה נס אינו מבזבז זמן. “בשבועות האחרונים הוא הספיק להיפגש עם כמה דמויות מפתח בליכוד כדי לקדם את רעייתו”, סיפר ל”הארץ” אחד מאנשי השטח של הליכוד. בפריימריז הקודמים ההשקעה השתלמה: נס נבחרה במקום הראשון במשבצת השמורה לנשים.

נס מסייע גם בגיוס התרומות למימון הקמפיינים של רעייתו. ברשימות התורמים של לאה נס, ניתן למצוא את שותפיו של הבעל למשרד עורכי הדין ‏(עמית לדרמן, חיים קמיל‏); כמו כן מככבים ברשימה אילי הון ובעלי שליטה בחברות ציבוריות שנס היה ועודנו חבר או יו”ר בדירקטוריונים שלהם. אילן בן דב מטאו ופרטנר, משה אדרי מ–NMC, לוי רחמני מביטוח איילון, ז’ק בר מטמפו, דן גולדשטיין מפורמולה מערכות, אליעזר פישמן ממבני תעשייה. כל אלה תרמו מכספם לקידום הקריירה של הרעיה הנמרצת. התורמים של לאה נס כמו מאפשרים פתח הצצה לעולם הייחודי של בעלה: דמות שמגלמת את צפיפות הקשרים במשק ואת קשרי הגומלין ההדוקים לכאורה בין כסף לפוליטיקה.

גם דמויות מפתח במשק הישראלי שנס מכר להן בעבר נכסים במסגרת תפקידו כמנהל מיוחד מטעמו של בית המשפט, תרמו מכספן לקמפיין של נס. האחים צים, בעלי השליטה ברשת “כמעט חינם”, שרכשו סניפים מידיו של נס בסוף 2005 כששימש המנהל המיוחד של קלאבמרקט, תרמו בנדיבות למערכת הבחירות הקודמת של נס ב–2008, ואחד מהם הוסיף תרומה למערכת הבחירות הנוכחית. האחים שבירו, המחזיקים במפעל לתעשיית זכוכית, תרמו גם הם לפני כמה שבועות עשרות אלפי שקלים לקמפיין של נס. החברה של האחים נקלעה לפני כמה שנים להקפאת הליכים, והמשרד של נס מונה על ידי בית המשפט למנהל המיוחד של החברה במשבר. הקשרים שלו והקריירה שלה. זה שם המשחק.

מוטי קמחי

כץ יסדר

כאשר בכירים בליכוד מתבקשים להסביר כיצד הפכה לאה נס לאשה החזקה בליכוד הם מזכירים שוב ושוב את הברית שלה עם ח”כ חיים כץ, יו”ר ועד עובדי התעשייה האווירית, הנחשב לקבלן הקולות המרכזי בליכוד. על פי ההערכות הוא שולט על אלפי מתפקדים, עובדיו המסורים במפעל הביטחוני הוותיק, וביכולתו להזניק מועמד שהוא חפץ ביקרו כמה מקומות במעלה הרשימה או להנחית את יריביו לתחתיתה. “בשתי מערכות הבחירות האחרונות בני הזוג נס וחיים כץ כרתו ביניהם דיל”, סיפרו ל”הארץ” כמה ליכודניקים ותיקים. “דיל שהבטיח לנס את המקום הראשון מבין נשות הליכוד בכנסת האחרונה. תחשוב, היא חלפה בקלות על פני דמויות עם אפיל ציבורי גדול בהרבה משלה, כמו לימור לבנת ומירי רגב”.

לאה נס נבחרה לראשונה לכנסת ב–2003 ובלטה בעיקר בטיפול בסוגיות הקשורות לאיכות הסביבה ול”ערכי המשפחה”. היא התנגדה להתנתקות ומאמינה בארץ ישראל השלמה. ב–2006 היא התקדמה במעלה הרשימה למקום ה–18 אך נשארה מחוץ לכנסת, בעקבות התרסקות הליכוד בקלפי. מיד אחרי הבחירות ערכה יחד עם כץ כנס לפעילים שתמכו בהם בהשתתפות נתניהו ואישים נוספים בצמרת הליכוד. הראשון שקם לשאת דברי ברכה באירוע, היה ד”ר שלמה נס. בבחירות האחרונות הדהימה את עמיתיה כשנבחרה למקום העשירי ברשימה, המקום הראשון המשוריין לנשים.

ומה קיבל ח”כ כץ מנס עבור מאסת הקולות שגייס עבור רעייתו? בדיקת מוסף “הארץ” מעלה כי אנשים המקורבים מאוד לנס הבעל תרמו את מיטב כספם לקמפיינים של כץ. כך למשל, עו”ד אלי אגם, שעבד במשרדו של נס וייצג לאחרונה את הפירמה שלו בהליך של הקפאת הליכים שקורותיו יתוארו בהמשך, תרם לכץ כספים בשני הפריימריז האחרונים. אחד משותפיו של נס למשרד ב–2008, עו”ד יצחק לקס, תרם גם הוא באותה שנה כספים לקמפיין של כץ. כך עשתה גם שרון שרמן, שניהלה חברה להשמת כוח אדם בשם טופ־ג’וב הממוקמת לצד משרדו של נס. כל אלה ואחרים סירבו בתוקף להסביר למוסף “הארץ” מדוע החליטו לסייע דווקא לקריירה הפוליטית של מנהיג העובדים. הם התייחסו לשאלת מוסף “הארץ” בחשדנות רבה.

מוטי קמחי

עו”ד מוריאל קוט, בחור בשנות ה–30 לחייו שעובד בבית הדין הארצי לעבודה, תרם גם הוא במערכת הבחירות הקודמת 10,000 שקל לכץ. באותה עת היה קוט מתמחה במשרד עורכי הדין של ד”ר שלמה נס. בשיחה עם “הארץ” סירב קוט בתוקף להתייחס לסיבות בגינן הזרים למטה כץ את התרומה הנדיבה. חנה רבינא, הרשומה גם היא כתורמת של כץ, טענה בפנינו כי לא תרמה לו ולוּ שקל אחד. את נס, לעומת זאת, היא מכירה היטב: הוא היה ידיד טוב של בעלה.

לעתים היו התגובות של תורמיו של כץ כמו לקוחות מסצנה ב”סיינפלד”. טובי קמיל, רעייתו של חיים קמיל, שותפו של נס למשרד עורכי הדין, המופיעה גם היא ברשימת התורמים של כץ אמרה בנחרצות מוחלטת, “אני?! לא יכול להיות, לא תרמתי לו מעולם”, כשהתבקשה להסביר את פשר התרומה שהעניקה לכץ. דקה בדיוק לאחר שיחה זו התקשרה קמיל מיוזמתה. “תרמתי לכץ”, הבזיק בה לפתע זיכרון נשכח.

למה דווקא לכץ?

“אני תומכת בו כבר שנים”.

אילנה גודניאן, עובדת בגן ילדים בראשון לציון, תרמה מכספיה גם לכץ וגם לנס במערכות הבחירות הקודמות. “בחיים לא תרמתי”, אמרה למוסף “הארץ”. “אין לי הסכומים האלה ואם היו לי הייתי נותנת אותם לילדים שלי ללימודים. המצב הכלכלי שלי בכלל לא מאפשר לי להוציא סכומים בסדר גודל הזה”. בעלה, רפאל, התקשר בערב כדי לפזר את הערפל. “אל תתקשרו לאשתי יותר”, דרש בזעף. “תרמתי ללאה נס. בעלה, שלמה נס, ביקש ממני לתרום לה”.

מאיפה אתה מכיר את ד”ר שלמה נס?

מיכל פתאל

“מה אכפת לך?”

מדוע תרמת כספים גם לחיים כץ?

“לא תרמתי לחיים כץ”.

גם בני משפחת אהרונסון התפצלו בין שני המועמדים. לאה נס זכתה לתרומה בשני קמפיינים מאורן אהרונסון, מנכ”ל סימנס לשעבר ועד מדינה שמסר בחקירתו כי נתן שוחד של מיליונים לשופט לשעבר דן כהן, כדי שיקדם את האינטרסים של סימנס בחברת החשמל. הגיס של אהרונסון, שלמה דניאל, שחשבונות הבנק שלו בהונג קונג ושווייץ שימשו כתחנת מעבר לכספי השוחד, תרם גם הוא לגברת נס. אמו של אהרונסון, נורית, מופיעה ברשימות התורמים שהוגשו למבקר המדינה כמי שתרמה כסף דווקא לכץ. “לא תרמתי לכץ כספים”, אמרה אהרונסון השבוע. “אני בכלל לא תומכת בליכוד, אין סיכוי שתרמתי לו”. אהרונסון שברה את הראש בניסיון להבין איך הכסף שלה הגיע דווקא לטריבון העממי מהתעשייה האווירית. “יכול להיות שנתתי המחאה לשיפוצניק או לאיש מקצוע אחר והיא איכשהו התגלגלה לשם”, סיפרה. רעייתו של אורן, ליאת, שחתומה יחד עם בעלה על התרומות לנס ביארה: “תרמנו לנס כי אנחנו מאוד מאמינים בה”.

במרוצת השנים מונה נס פעמים רבות לשמש נאמן ומנהל מיוחד של חברות שנקלעו לקשיים, ובהן אגרקסקו, קלאבמרקט, בורגר ראנץ’ וחייל אחזקות. לאחרונה הוא שימש כנאמן וכמנהל המיוחד של העיתון “מעריב”. בעבר חשף “TheMarker” כי בדיון שנערך אחרי כניסתה של קלאבמרקט להקפאת הליכים, הגיע עו”ד יוסף וקנין והמליץ על מינויו של נס כמנהל מיוחד וכנאמן. וקנין הכריז באולם בית המשפט שהוא מייצג נושים רגילים והמליץ על נס, שנבחר לתפקיד וזכה בהמשך לשכר טרחה של כ–10 מיליון שקל.

וקנין נחשב עד לאחרונה כמקורב לנס, ומשרדו שוכן לצד משרדו של האחרון במגדל גיבור ספורט ברמת גן. אחד מעורכי הדין השכירים במשרדו של וקנין תרם גם הוא כספים לפריימריז של חיים כץ. עולם קטן. איש עסקים אחר שמכיר את נס שנים רבות תרם גם הוא עשרות אלפי שקלים לקמפיין של אשתו והוסיף עוד תרומה אחת לקמפיין של כץ.

שלמה נס מסר בתגובה כי “פריימריסטים ומשפחותיהם הקרובות ככלל מקבלים תרומות מידידיהם, אותם רכשו לרוב מהיכרות בעבודה משותפת במהלך החיים, כל אחד במקצועו. זהו הטבע האנושי וזוהי המתכונת שנקבעה בחוק. רעייתי, ד”ר לאה נס, היא אשה ערכית, ציונית, מקצועית ורחבת אופקים התורמת רבות למדינה זה שנים רבות. אני שמח שניתנה לי האפשרות לעמוד לצדה ולסייע לה, כפי שבני זוג של פוליטיקאים אחרים מסייעים להם, ובצדק.

“בפריימריז הקודמים של הליכוד ד”ר לאה נס וח”כ חיים כץ הפעילו מטה בחירות משותף, שנועד בין היתר לאפשר חיסכון בהוצאות השונות. שיתוף הפעולה של לאה נס יחד עם חיים כץ מתקיים זה שנים רבות, כאשר קיימת חברות וגם הערכה הדדית גדולה ביניהם ביחס לפעילותם הציבורית והפרלמנטרית. טבעי הדבר כי אנשים הקשורים אלינו ואשר ביקשו לתרום לפעילות מטה הבחירות, תרמו גם לח”כ חיים כץ. כל התרומות שימשו לפעילות מטה הבחירות המשותף. כל התרומות, בסכומים צנועים יחסית, נאספו כחוק, דווחו ונבדקו בהתאם.

“האחים שבירו טופלו במשרדנו לפני כ–11 שנים ואת האחים צים הכרנו לפני כשמונה שנים בתיק קלאבמרקט. אין כל פסול בכך שאנשים אשר הכרנו במהלך עבודתנו ופיתחו עמנו קשרי חברות תרמו ללאה נס, שאת פעילותה הציבורית המבורכת הם מעריכים, כעבור שנים לאחר שהטיפול בעניינם הסתיים. בני אדם הם יצור חברתי ולכן הם מתיידדים תוך כדי עבודה, כאשר הידידות ממשיכה שנים ארוכות.

“כחלק מעיסוקַי, אני משמש כדירקטור בחברות מטעמם של אנשי עסקים המכירים אותי, ואשר מן הסתם מעריכים את יכולותַי המקצועיות. אין כל פסול בכך שחלק מאנשים אלה, אשר הנם חברים שלי ושל אשתי, המאמינים ביכולותיה של לאה ורואים בה אשה ערכית וראויה, השיאו לה תרומה למערכת הבחירות. ביחס למוריאל קוט, לפני כמה שנים סייענו למשפחתו שנמצאה באותה התקופה במצוקה קשה ביותר. בזכות היחסים האישיים וההערכה, הם השיאו לה תרומה.
חיים כץ סירב להגיב.

“אולי אתה רוצה לראות כמה גוויות מריחות את הפרח מתחת לאדמה? אולי אתה רוצה לראות כמה קברים יש בבית קברות? גם את זה אתה רוצה?” את דברי השירה הנעימים האלה השמיע בעבר הרחוק שלי נרקיס באוזני אדם שהיה חייב לאחותו כספים. נרקיס הוא גם אחת הדמויות המסקרנות ביותר במשק הישראלי, פיננסייר מבריק וקשוח, שהחזיק במהלך עלייתו לצמרת, קשרים גם עם אנשי עסקים מוכרים וגם עם בכירים בעולם הפשע.

האיש, שמשמש כאחד מהמוסדות החוץ־בנקאיים הגדולים בארץ, הורשע ב–2005 בעסקת טיעון בהעלמות מסים של עשרות מיליוני דולרים והושתו עליו 33 חודשי מאסר בפועל. עסקת הטיעון הזאת היוותה את אקורד הסיום לחקירה משטרתית מאומצת נגד נרקיס, שנחשד גם בכך ששימש כמממן של כמה מראשי הפשע המאורגן. מידע זה לא אומת ונרקיס הורשע לבסוף בהעלמת מסים כבדה ובהפעלת איומים על נושים.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, שאישר את העסקה, קבע בגזר־דינו בין השאר כי נרקיס “ניהל כמה חשבונות בנק של אחרים, שבהם הופקדו סכומי כסף העולים כדי 589 מיליון שקל. פעילות זו הועלמה מעיני רשויות המס. הנאשם לא דיווח כלל על הכנסותיו כמלווה בריבית”.

כמו כן הורשע נרקיס בעסקת הטיעון בניסיון להשפיע על עדים במשפט ובהפעלת איומים על אנשים שלהם הלווה כסף. “הנאשם נקט דרכי איום בפגיעה פיזית בחייבים באמצעות ‘חיילים’, פושעים או ‘מסוממים’ הסרים לפקודתו”, כתב עליו מודריק בגזר הדין, והוסיף כי “אין זה דבר של מה בכך שרשויות האכיפה הצליחו להביא לדין ולגרום לענישתו של פעיל מרכזי בשוק האפור, על רקע הכנסותיו מפעילות זו. מסך ההסתרה הכהה ‏(אפור במקרה הטוב‏) שמאחוריו מתנהלת פעילות גורמי השוק מקשה מאוד על בדיקת חוקיותה ואינו מאפשר לעמוד על היקפה הכספי לצורך שומה. בשוק הזה מלווים ולווים, עוברי העבירות וקורבנותיהן גם יחד שומרים על עמימות והסתר, בין מרצון ובין בשל מורא גדול”.

נרקיס השתחרר מהכלא ב–2006 וחזר במלוא המרץ לפעילות כמלווה ריבית. הוא נצפה בהלווייתו של ראש ארגון הפשיעה יעקב אלפרון שנרצח בפיצוץ במכוניתו, והמשיך לשמש גם ככתובת לאנשי עסקים שהיו זקוקים להלוואות עתק, בדרך כלל אחרי שהבנקים טרקו בפניהם את הדלת. אחד מאלה היה אלי רייפמן.

מוטי קמחי

רייפמן היה ממקימיה של חברת אמבלייז, שעסקה בין היתר בשידור מדיה דיגיטלית וניסתה לפתח טלפון סלולרי ישראלי. החברה המריאה לשיא שווייה ‏(כ–8 מיליארד דולר‏) בעידן הדוט־קום של שלהי שנות ה–90. היזם הצעיר פיתח באותן שנים סגנון חיים ראוותני: הוא רכש וילה עצומה בסביון ואוסף שעוני יד נדירים, וקיים חתונה גרנדיוזית בעלות של מיליוני שקלים. שורת השקעות כושלות ומאבקים על השליטה באמבלייז, שחייבו אותו לגייס עוד ועוד כסף, הובילו את רייפמן בסופו של דבר לזרועותיו של השוק האפור - ובעיקר אל מי שמשמש כקיסר הממלכה: שלי נרקיס.

מי שתיווך בין השניים הוא איש העסקים איתן אלדר, אז ידידו הקרוב של רייפמן. הסכם ההלוואה הראשון בין נרקיס ‏(יחד עם תאגיד קפריסאי שנוהל על ידי אלדר‏) לבין רייפמן הוא מצית דמיון ממש. ב–5 בנובמבר 2006 חתמו השניים על הסכם שלפיו הלווה נרקיס לאיש העסקים המבטיח 6 מיליון דולר למשך שנתיים, עם תחנת החזרה אחת בדרך. הריבית שהושתה על רייפמן על פי ההסכם היתה גבוהה: היה עליו לשלם 8 מיליון דולר נוספים לנרקיס, כלומר 14 מיליון דולר כעבור שנתיים. כערבות להלוואה, שיעבד רייפמן את מניותיו בחברת אמבלייז ששוויין הוערך אז ביותר מ–20 מיליון דולר. כמו כן התחייב רייפמן בין השאר, לבטח את חייו בתוך 30 יום ממתן ההלוואה “בפוליסת ביטוח חיים ריסק... בסכום של 15 מיליון דולר, כאשר המלווה תצוין כמוטב בלתי חוזר ל–90% מסכום הביטוח”.

רייפמן המשיך במסעות גיוסי הכספים, ובאוקטובר 2007 נחתם הסכם נוסף בינו לבין נרקיס, שבמסגרתו הזרים נרקיס לרייפמן סכומי כסף נוספים. כמה חודשים חלפו ונרקיס העביר לרייפמן סכום נוסף של 5 מיליון דולר תמורת שעבוד הבית רחב הידיים והמפואר של איש העסקים ההולך ומסתבך, ביישוב סביון. בהמשך אותה שנה העביר נרקיס עוד מיליוני דולרים. כאן, בנקודת הזמן הזאת, חוזר שלמה נס לסיפור שלנו.

ממסמכים שנמצאים בידי “הארץ” עולה, כי חשבון בנק בנאמנות של נס שימש כתחנת מעבר עבור הלוואות שנתן נרקיס לרייפמן. ככלל, רבים מהכספים העביר נרקיס לרייפמן באמצעות חשבונות בנק של אחרים. כך למשל, העבירה אחותו של מלך השוק האפור, גליה נרקיס, מיליוני דולרים לחשבון בנק של רייפמן בלונדון. גברת בשם רות פלג, שכתובתה היתה אז ברחוב קרן היסוד 14 בכפר שמריהו, כתובת זהה לזו של נרקיס, העבירה מיליונים נוספים לרייפמן. על פי המסמכים זרמו כ–6 מיליון דולר, במספר העברות בנקאיות, גם מחשבון נאמנות של נס לחשבונותיו של רייפמן או לזה של נאמנו ופרקליטו עו”ד ארנון גיצלטר. באוקטובר 2007 העביר נרקיס שני מיליון דולר בשתי העברות בנקאיות לחשבונות בנק של רייפמן בלונדון ובישראל. הכספים הגיעו לרייפמן באמצעות חשבון בנק של נס הנקרא “שלמה נס בנאמנות”, ונמצא בסניף שחקים של בנק לאומי ברמת גן.

בתחילת 2008 העביר נרקיס 3.8 מיליון דולר נוספים לרייפמן באמצעות חשבון הבנק של נס. רייפמן החזיר לנרקיס במהלך השנים חלק מהחוב, אך בשלב מסוים התברר לנרקיס כי הנכס המרכזי שרייפמן שיעבד עבורו, חבילת המניות באמבלייז, ככל הנראה כלל לא קיים. באסיפת נושים שנערכה באוקטובר 2009 הציע נרקיס כי נס ישמש ככונס הנכסים של רייפמן. ההצעה נדחתה.

נרקיס אינו השחקן היחיד בשוק האפור שממנו לווה רייפמן כספים. בשני מועדים שונים, בספטמבר 2009 ובמארס 2010, נורו יריות לעבר מכוניתו ולעבר ביתו של רייפמן. הוא לא נפגע והמשטרה לא הצליחה לאתר את היורים. כיום מרצה רייפמן עונש מאסר בפועל לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, הרשיע אותו בעבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף, ובקבלת דבר במרמה לצורך קבלת הלוואה. נרקיס מצדו הגיש לפני חודשים ספורים תביעת ענק נגד משרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן, שייצגו אותו בהסכם ההלוואה המרכזי עם רייפמן, בטענה שהתרשלו בייצוגו מול חברת אמבלייז ואלי רייפמן וגרמו לו לנזקים כספיים עצומים.

מוטי קמחי

במסגרת התביעה הזאת, שהוגשה גם נגד חברת אמבלייז, הובאו בפני בית המשפט מסמכים רבים החושפים את דרך העברת הכספים מנרקיס לרייפמן. בין השאר מצורפים לתביעה של נרקיס גם מסמכים בנקאיים המעידים על כך שדרך חשבון הבנק של נס עברו מיליוני דולרים מנרקיס לרייפמן. גם ברשימה שהכין רייפמן תחת הכותרת “סכומים שהתקבלו משלי נרקיס” והוגשה לבית המשפט, מצוין שלמה נס כמי שהעביר אל רייפמן קרוב ל–6 מיליון דולר.

נס ונרקיס מכירים כבר שנים ארוכות, משני צדיו של המתרס. נס משמש משנת 2000 ועד היום כנאמן ומנהל מיוחד של חברת “דיור לעולה” - במקור, חברה של הסוכנות היהודית, שעסקה במשך כ–50 שנה בתחום הבנייה כקבלן מבצע עבור אחרים, כיזם פרויקטים שונים בנדל”ן וכחברה משכנת מהגדולות במדינה. החברה נמכרה בשנות ה–90 לאיש העסקים יוסף דיאמנט, כעבור כמה שנים נקלעה לקשיי תזרימים ונכנסה להליך של הקפאת הליכים. אחד מנושיה המרכזיים היה שלי נרקיס, שנהג להלוות כספים לדיאמנט ולחברה. “הוא היה נותן לי הלוואות ואני הייתי מחזיר לו את הכסף בתוספת ריבית גבוהה מאוד”, מספר דיאמנט. “נרקיס הוא אחד האנשים הכי חכמים שפגשתי אי פעם”.

חברת “דיור לעולה” נמכרה על ידי הנאמן שלמה נס לקבלן מתי מגן, שהתפרסם בשנים האחרונות כמי שניסו להתנקש בחייו שלוש פעמים. בהסדר הנושים של “דיור לעולה” מוגדר נרקיס כנושה בלתי מובטח בעל ערבויות, כשהחוב של החברה הקורסת אליו הוא של כ–10 מיליון שקל. מתוך החוב הזה החליט הנאמן נס כי נרקיס יקבל כ–3.2 מיליון שקל, השיעור היחסי שאותו קיבלו כל הנושים במעמד זהה לזה של נרקיס.

אחד הנכסים שהיו אמורים להבטיח את הסדר הנושים הוא קרקע בנוה יהושע שהיתה שייכת לחברה אחרת של דיאמנט בשם שיכון אזרחי. אחרי גלגולים שונים ומשונים נמכרה הקרקע בשלהי 2006 לקבלן עזרא לוי. המתחרה המרכזית מולו בהתמחרות היתה חברת אפריקה ישראל. גם שלי נרקיס התמודד על הקרקע והציע מחיר של כ–5 מיליון דולר. בהתמחרויות מהסוג הזה נהוג להפקיד אצל הנאמן בין 5 ל–10 אחוזים מסכום ההצעה, בהמחאה בנקאית למשל.

מוטי קמחי

בשבוע החולף, כשהתבקש נס להשיב מדוע העביר מיליוני דולרים מטעם נרקיס, הוא טען כי במסגרת ההתמודדות על רכישת קרקע של שיכון אזרחי הפקיד נרקיס מיוזמתו ולבקשתו כספי פיקדון בחשבון נאמנות של כינוס הנכסים עבור שיכון אזרחי. “פרקטיקה זו של הפקדת סכום ההצעה היא פרקטיקה קיימת ומקובלת במקרים שונים, והיא כמובן מתקבלת ומבטיחה כי אם המציע יזכה במכרז, יהיו לו האמצעים לממש את זכייתו”, מסר נס. “הניסיון במקרה זה הוכיח כי היו שני גורמים שזכו בהתמודדות על אותה הקרקע קודם לכן, אך לא עמדו לרשותם האמצעים לממש את הזכייה. לאור העובדה שנרקיס לא זכה במכרז, כספי פיקדון הנאמנות שהיו שלו הושבו לו על פי הוראותיו. בכל ההעברות אין כל פגם: נרקיס העביר את כספו מחשבון בנק ישראלי וההעברה דווחה לבנק ישראל, כמתחייב בחוק. גם יתר הפעולות וההעברות שבוצעו לבקשת נרקיס דווחו לבנק ישראל”.

ובעברית פשוטה: נס טוען כי המיליונים שהעביר מטעמו של נרקיס היו פרי פיקדון כספי שהאחרון הפקיד במסגרת ההתמודדות שלו על הקרקע בנוה יהושע. תשובה זו מעלה כמה תהיות. הראשונה: מתמודד נוהג להפקיד סכום של 5%–10% מסכום ההצעה שלו. במקרה של נרקיס מדובר במאות אלפי דולרים. מדוע אם כך הזרים נרקיס לנס את מלוא הסכום, מיליוני דולרים? תהייה שנייה: ההתמחרות על הקרקע הסתיימה בשלהי 2006. מדוע הוחזרו הכספים לנרקיס כעבור שנה ויותר? תהייה שלישית: מדוע לא העביר נס את הכספים לחשבונותיו של נרקיס, אלא לאלו של רייפמן?

כונסי נכסים אחרים, עמיתיו של נס למקצוע, טענו השבוע כי מעולם לא נתקלו בהתמחרות שבה הפקיד אחד המציעים את מלוא הסכום לפני ההחלטה על זהות הקונה.

נרקיס מסר בתגובה: “לאחר שהעסקה למכירת הקרקע בנוה יהושע נכשלה כמה פעמים, הפקדתי סכום של 5 מיליון דולר בחשבון נאמנות של נס, במטרה שהמשתתפים בהתמחרות יבינו את רצינות כוונותי. השארתי את הכסף בחשבון הזה למרות שנס פנה אלי וביקש להעביר לי אותו, כי הריבית שבנק לאומי נתן לחשבון הנאמנות של נס יותר גבוהה מהריבית של בנק דיסקונט, משם העברתי את הכסף. בסופו של דבר השתמשתי בכסף למתן הלוואות לרייפמן”.

ב–19 בפברואר 2012 הגיע שלמה נס למסעדת Meat Me על שדרות אמסטרדם בין הרחובות 95 ו–96 במנהטן, ניו יורק. לצדו של נס התיישבו באחד משולחנות המסעדה בן ציון סוקי, תושב מנהטן, איש נדל”ן, ואנשי עסקים אחרים. נס וסוקי ניגשו בשלב מסוים לאחת מפינות המסעדה וניהלו שיחה פרטית קצרה שבה הציע נס לסוקי הצעה שעל פי גרסתו של האחרון אסור היה לו להציע.

נס הגיע באותו חודש לביקור קצר בניו יורק, בין השאר כדי לעמוד מקרוב על טיבו של בניין דירות להשכרה לטווחים קצרים במקום אטרקטיבי: ברחוב 41 בלבה של מנהטן. הבניין הזה נרכש ב–2010 על ידי שלושה שותפים ב–17.5 מיליון דולר. בראש קבוצת משקיעים אמריקאים שהחזיקה 30% מהבניין עמד סוקי, איש עסקים ישראלי צעיר שמתגורר שנים ארוכות במנהטן. הצלע השנייה בשותפות ‏(35%‏) היתה קבוצה בשם “יו־טרנד” בראשות גורו ההשקעות פנחס ‏(מנדי‏) מנדלוביץ’. מנדי היה האיש שהקים ויזם את מכללת מגמות בפתח תקוה, בה למדו עשרות אלפי תלמידים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. המכללה העניקה לתלמידיה שיעורים בסיסיים בשוק ההון והכנה לבחינות לקבלת רישיון לניהול השקעות. למנדי לא היה רישיון כזה, אבל היו לו עשרות מעריצים. הוא נחשב למרצה הפופולרי במכללה. בשיעורים שלו אף פעם לא היה כיסא פנוי.

חלק מהתלמידים נפגשו עם מנדי גם אחרי שעות הלימודים, במועדון משקיעים בשם “יו־טרנד” שהקים, מועדון שהבטיח לחברים בו תשואות נפלאות דווקא בתקופת שפל של הבורסה. תלמידיו, ברובם גמלאים, השקיעו כל אחד מאות אלפי דולרים במיזמים של המורה האהוב, שקרסו ב–2011 כמגדל קלפים. אחד המיזמים שבו השקיעה יו־טרנד כ–10 מיליון דולר היה בניין המגורים במנהטן. שושביני העסקה, מי שחיבר בין מנדי לקבוצה האמריקאית של סוקי, היו אנשי העסקים יוסף צליח ובועז משעולי, בעלי השליטה באאורה השקעות, חברה בורסאית שעסקה בייזום ואחזקה של נדל”ן מניב וביזמות בנייה למגורים בישראל ובחו”ל.

אאורה השקעות, השותף השלישי, שהחזיקה 35% מהבניין, לא השקיעה ברכישתו כסף ישיר והסתפקה בתפקיד התיווך ובמתן ערבות לבנק לצורך קבלת הלוואה למימון שיפוצו של הבניין. בשלהי 2011 נקלעה אאורה השקעות למצוקת מזומנים קשה, מניותיה צללו ומחזיקי האג”ח, שהבינו כי החברה לא תוכל לעמוד בחובות הגבוהים, תבעו מהבעלים תשובות בהולות. בתגובה, פנו שני בעלי השליטה בחברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקשו צו להקפאת הליכים. הצו הזה מעניק חסות זמנית מפני נושים והוא ניתן רק במקרה שבית המשפט סבור שלחברה יש סיכוי סביר להבריא את עצמה ולעמוד שוב על הרגליים.

שופטת בית המשפט המחוזי ורדה אלשיך נעתרה לבקשת אאורה ומינתה נאמנים מטעמה כדי שינסו לחלץ את החברה מהבוץ: עורכי הדין חגי אולמן ועמית לדרמן. האחרון הוא שותפו של נס במשרד עורכי הדין.

עם כניסתה של אאורה להקפאת הליכים לטשו כמה אנשי עסקים את עיניהם לחלקה בבניין במנהטן. אחד מהם היה מנדי, שניסה בעזרת גיוס מיליונים נוספים מתלמידיו הנאיבים להשתלט על הבניין, ללא הצלחה. ב–21 בפברואר שם מנדי קץ לחייו במשרדו במכללת מגמות. הוא חנק את עצמו בעזרת עניבה ושקית ניילון.

מוטי קמחי

איש עסקים אחר שרצה לרכוש את חלקה של אאורה בבניין הוא סוקי, מי שניהל את הבניין בפועל. בינואר האחרון נחת סוקי בישראל ומיהר להיפגש עם פרקליטם של הנאמנים, עו”ד אלי אגם, המקורב לד”ר נס ומועסק כפרילנסר במשרדו. בפגישה נקב סוקי בתג המחיר שהוא מוכן לשלם עבור חלקה של אאורה בבניין: מיליון דולר. “במהלך הפגישה נכנס לחדר אחד הנאמנים, עו”ד עמית לדרמן”, שיחזר סוקי בשיחה עם מוסף “הארץ”, “ואמר לי: שני מיליון דולר, תשלומים פרושים על פני שלוש שנים, את השעון שלך - וסגרנו עסקה”. סוקי עונד שעון רולקס ששוויו, לדבריו, אלפי דולרים. עו”ד לדרמן הוא חובב שעונים מושבע. דבריו של לדרמן, שנאמרו בהומור, לא העלו חיוך על שפתיו של סוקי.

שבועות ספורים לאחר הפגישה הזאת יצא ד”ר נס למנהטן, וגם הוא נפגש עם סוקי. עו”ד אלי אגם הגיע באותה עת לניו יורק כדי לבדוק את הבניין ולקדם את העסקה. בזמן שהותם בתפוח הגדול, נועדו שני הפרקליטים עם סוקי ועם שני אנשי עסקים נוספים במסעדת Meat Me. החבורה הישראלית סביב השולחן גילגלה שיחת חולין על עסקים, פוליטיקה ישראלית ודת.

בשלב מסוים ניגשו ד”ר נס וסוקי לפינה צדדית במסעדה לשיחה פרטית קצרה. “עמדנו קרוב למטבח המסעדה”, שיחזר סוקי, “ואז נס אמר לי כך: מוסכם שהחלק של אאורה יימכר לך ב–2 מיליון דולר בתשלומים. אני מקבל את ההצעה אבל באופן הבא - אתה תשלם 1.8 מיליון דולר עבור השליטה בבניין, ואת 200 אלף הדולר הנותרים תעביר ב–18 תשלומים שווים למרכז רוחני ובית כנסת שאני מסייע להקים בגבעת שמואל”. סוקי הופתע לשמע ההצעה המשונה הזאת. הוא הבין מיד שד”ר נס דורש ממנו לכאורה טובת הנאה אישית, אבל שיתף פעולה לדבריו. “אמרתי לו: אני אשלם 2 מיליון דולר ולא אכפת לי איך תחלקו את הכסף”, סיפר למוסף “הארץ”. מיד אחרי השיחה הקצרה הזאת חזרו השניים לשולחן. בסיום הפגישה אמר נס לסוקי, לטענת האחרון: “בוא עוד שבועיים לישראל, נחתום על חוזה”.

לבקשת “הארץ”, עבר סוקי בדיקה במכונת אמת במכון של מורדי גזית, לשעבר יו”ר איגוד בודקי הפוליגרף בישראל. בבדיקה נשאל סוקי כך: “האם זו אמת ששלמה נס ביקש ממך 200 אלף דולר בנפרד מהתשלום בחוזה?” סוקי השיב בחיוב ונמצא דובר אמת. נס סירב להיבדק במכונת אמת, הוא גם סירב להצעת “הארץ” להתעמת עם סוקי, שמצדו הסכים ברצון לעימות פנים אל פנים. נס מסר למקורביו את גרסתו לשיחה הקצרה עם סוקי: “הוא הציע לי שוחד, סירבתי, ואז הוא הציע לי תרומה למרכז הרוחני שלו אני מסייע במידה שהעסקה תצליח. אמרתי לו: ‘תתרום’”. סוקי טוען שהדברים הם שקר מוחלט.

עוד עלה מבדיקת הארץ כי ד”ר נס פעיל מאוד בשנים האחרונות בניסיון לבנות מחדש את המרכז הרוחני ובית הכנסת “לכו נרננה” בגבעת שמואל. המקום, שקיים מ–2006 במבנה ארעי, מקיים תפילות בנוסח הרב המרקד שלמה קרליבך המנוח, בערבים נערכים במקום ימי עיון ושיעורי תורה במגוון נושאים. חגיגת הבר־מצווה של אחד מילדיו של נס נערכה באותו בית כנסת. כמו כן התקיים בבית הכנסת יום עיון לזכר אביו של נס, בהשתתפות דמויות מפתח בציונות הדתית. בראש השנה האחרון התכבד נס בנשיאת דברי תורה בפני המתפללים הרבים במקום.

המרכז הדתי הפופולרי, שמושך אליו מאות מתושבי האזור ומתייחד בתפילות בנוסח חסידי, שוכן כאמור במבנה ארעי שהוקצה לו על ידי המועצה המקומית. אנשים שמכירים את נס מעידים כי הוא פעיל בניסיון להקים עבורו משכן גדול ומרווח יותר ברחוב אחר ביישוב, כזה שיוכל להכיל את מאות האנשים שחפצים ליטול חלק בפעילויות המגוונות שהוא מציע.

מהליכוד לנדל”ן

ד”ר נס חזר מניו יורק לארץ. באותו שלב התמודדו כמה חברות נדל”ן על קניית כל נכסיה של אאורה: ליגד השקעות, אפי קפיטל בראשות איש העסקים אפי שקדי וס.אבן יזמות בראשות איש העסקים עו”ד יעקב אטרקצ’י. אטרקצ’י, איש ליכוד בעברו ומי שנחשב פעם למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, התפרסם ב–2004, אז המליץ הרכב של בית המשפט העליון להדיח אותו מתפקיד מנכ”ל החברה הממשלתית לוד־רמלה ‏(לור”ם‏). הוא מונה לתפקידו ב–98’, כשנתניהו כיהן לראשונה כראש ממשלה. בשנת 2000 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג”ץ בדרישה להדיח את אטרקצ’י מתפקידו, לאחר שלטענתה הוא התנכל לחשב החברה גדעון פרוז’נסקי, שחשף חשדות למעשי שחיתות. בודקת מטעם המדינה שמונתה לחקור את הפרשה קבעה כי ראשי החברה התחמקו מהבדיקה ולא שיתפו עמה פעולה. היא ציינה עוד כי המנכ”ל אטרקצ’י העביר דיווחים כוזבים לדירקטוריון ולחברה נגרם נזק כספי כבד עקב התנהלותו.

מי שהגן על אטרקצ’י וחשב שהוא צריך להישאר בתפקידו עד לסיום הפרטת החברה הוא שר האוצר בנימין נתניהו, שאף מסר את עמדתו זו לבג”ץ. ביולי 2004 התכנס הרכב של בית המשפט העליון כדי לדון בעתירה. במהלך הדיון לא חסכו שופטי בית המשפט העליון את שבט לשונם מנתניהו: “שר האוצר ורשות החברות הממשלתיות צריכים לומר לעצמם ‘לעזאזל ההפרטה’, אם בגללה הם צריכים לעצום את עיניהם ולהשאיר בתפקידו את מנכ”ל חברת לור”ם יעקב אטרקצ’י”, קבעו השופטים. “לאור הממצאים החמורים נגדו בדו”ח מבקר המדינה ובדו”ח של בודקת מטעם המדינה. השארתו בתפקידו היא מחשבה בלתי סבירה”. בעקבות ההתפתחויות האלה הגיש אטרקצ’י את התפטרותו.

מאז פרישתו משירות המדינה התברג אטרקצ’י ‏(45‏) בהצלחה רבה בעסקי הנדל”ן שאותם הוא מנהל ממשרד עורכי הדין שלו בקומה ה–36 בבניין המשולש בעזריאלי. בשנים האחרונות הוא היה בעל 40% והמנכ”ל של חברת אאורה ישראל, חברה בת של אאורה השקעות, שיוזמת ומקימה 1,800 יחידות דיור ב–19 פרויקטים שונים בפרדס חנה, תל אביב, אילת ומקומות נוספים ברחבי המדינה. אאורה ישראל היא למעשה הנכס המרכזי של אאורה השקעות. כשהחברה האם, אאורה השקעות, נכנסה להקפאת הליכים, אטרקצ’י התמודד על רכישתה במלוא הכוח, רכישה שהיתה אמורה להבריג אותו לליגת העל של הנדל”ניסטים בישראל. המתחרה המרכזי נגדו שנתנה לו פייט צמוד במשא ומתן, כתף אל כתף, היא חברת אפי קפיטל בראשות אפי שקדי. לאטרקצ’י, כך מעידים אנשים שהיו מעורבים בניהול ההתמחרות, היה יתרון גדול במירוץ הזה, כיוון שהוא ניהל והחזיק חבילת מניות גדולה בנכס המרכזי והאטרקטיבי של אאורה.

מנס תצא תורה

בתחילת מארס נחת סוקי בישראל, לדבריו מתוך ציפייה להשלים את העסקה שסגר עם ד”ר נס: רכישת חלקה של אאורה השקעות בבניין במנהטן. לדבריו, הוא הגיע לשתי פגישות במשרדו של נס. על פי גרסתו של סוקי, בפגישה הראשונה אמר לו נס כי מי שעומד לזכות בהתמחרות הוא אטרקצ’י. זו היתה הערכה מפוכחת של נס, בהתחשב ביתרון המובנה שהיה לאטרקצ’י. אלא שנס תרם לגרסתו של סוקי משתנה נוסף. “נס אמר לי שביקשו ממנו ממשרד ראש הממשלה לסייע לאטרקצ’י”, מספר סוקי. “כששאלתי אותו מי ביקש ממנו לסייע, הוא אמר לי: ‘גיל שפר’”.

שפר, מנהל מטה ראש הממשלה ויד ימינו של נתניהו, שימש סמנכ”ל השיווק של חברת לור”ם בתקופה שאטרקצ’י ניהל אותה. גרסתו של סוקי, שלפיה נס סיפר לו כי בכיר ממשרד ראש הממשלה ביקש ממנו לסייע לאטרקצ’י, גם היא נבדקה במכונת אמת ונמצאה אמינה. נס ושפר מכחישים את טענתו של סוקי. שניהם סירבו להיבדק במכונת אמת. גם אטרקצ’י טוען כי מעולם לא ביקש משפר לסייע לו בהתמחרות. את האמת אין לדעת.

יום לאחר שיחה זו, נועד סוקי עם עו”ד אלי אגם במשרדו של נס. הוא קיווה לסגור עניינים. “עו”ד אגם אמר לי שאפשר לדעתו לסגור עם בעלי האג”חים על שני מיליון דולר עבור חלקה של אאורה בבניין”, מספר סוקי. “אמרתי לו שאני מסכים לשלם את הסכום, ואז הוא אמר לי: אבל יש בעיה עם התרומה לשלמה נס, בוא נלך לחדרו. הלכנו לחדר של נס ואז נס חזר על הדברים של אגם, שאת החלק של אאורה בבניין אני אוכל לרכוש בשני מיליון דולר. אמרתי לו: ‘אני מסכים’, ואז הוא אמר: ‘אבל מה עם מה שבינינו? אתה צריך לתת לי מה שהסכמנו’. השבתי לו: ‘אל תשחק איתי משחקים, אני לא אשלם סנט אחד מעל שני מיליון דולר’. נס אמר לי: ‘תירגע, תירגע’, נתן לי שני ספרי תורה, אמר לי: ‘סע לניו יורק, אני אסדר את הכל, אל תדאג. לכל היותר תקנה מאטרקצ’י את החלק של אאורה באותם תנאים אחרי שהוא יזכה בהתמחרות. סמוך על שלמה נס’”.

למוסף “הארץ” נודע הפרט הבא: עוד לפני שאטרקצ’י זכה בהתמחרות ניסה עו”ד אגם לשכנע אותו למכור לסוקי את החלק של אאורה השקעות בבניין במנהטן, כשבכל פעם הוא מעלה את המחיר. אטרקצ’י סירב בצדק לעסוק בנושא, טרם זכייתו הרשמית.

סוקי טס לניו יורק, משם הוא התקשר לעו”ד אגם כדי להבין היכן עומדים הדברים. עו”ד אגם הודיע לו כי הוא שוחח עם אטרקצ’י, ושהאחרון אינו מוכן לסגור איתו שום דיל עד שהוא יזכה בהתמחרות. סוקי רתח: “אמרתי לו שאני אפנה לרשויות ולמשטרה ושאני אתלונן עליהם”.

מוטי קמחי

ב–18 במארס, יומיים בלבד לפני תום ההתמחרות, שלחו שני הנאמנים הרשמיים, עורכי הדין עמית לדרמן וחגי אולמן, מכתב לנציגי בעלי האג”חים, שבו כתבו בין השאר כי לדעתם ניתן להוציא מסוקי 2 מיליון דולר עבור חלקה של אאורה בהתמחרות. בין השורות היה ניתן להבין שהם ממליצים לנציגות בעלי האג”חים לקחת את העסקה בשתי ידיים. “המכתב הוצא למרות שהיה לנו ברור שבעלי האג”חים לא ירצו למכור את האחזקות בבניין בשלב הזה”, אומר אדם שהיה מעורב בהליך. “כיוון שעל הבניין רבצו חובות והיה חשש שהבנק ישתלט עליו, מצאנו לנכון להתריע בפניהם, לגלגל אליהם את העניין”.

“ההצעה הגיעה אלינו ימים ספורים לפני סיום ההתמחרות, לא הכרנו את התמונה המלאה והעדפנו שהרוכש החדש יקבל החלטה. זה לא רציני להציע לנו הצעה כזו זמן כה קצר לפני קו הגמר”, אומר אדם שהיה מעורב בייצוג בעלי האג”חים.

ב–20 במארס בחרו הנאמנים את הצעתו של אטרקצ’י כזוכה והוא הפך לבעל השליטה בחברת אאורה, אחרי התמודדות צמודה שהוגדרה על ידי הנאמנים כמפרכת ואינטנסיבית והסתיימה ב–04:30 לפנות בוקר.

ב–29 במארס אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, את ההסדר. כמה חודשים חלפו, אאורה השקעות חזרה להיסחר בבורסה ומינתה כמה דירקטורים חדשים לחברה, שבהן הח”כ לשעבר מיכאל קליינר, ונאוה אופק שפר, רעייתו של גיל שפר, בוגרת בית הספר לעיצוב שנקר ובעברה מנהלת עיתון ברשת שוקן. אטרקצ’י אמר בתגובה כי מינה אותה על סמך כישוריה המוכחים והיכרותם האישית. לאחרונה גם הגיש משרדו של נס, יחד עם משרדו של עו”ד יהודה רווה, בקשה לשכר טרחה בטיפול בתיק אאורה שנמשך כמה חודשים. בינתיים עומדת המקדמה שהתבקשה על 3.75 מיליון שקל.

תגובות
ממשרד יחסי הציבור רימון כהן המייצג את ד”ר שלמה נס נמסר בתגובה: “כל הכפשותיו של מר סוקי אינן אפילו עומדות על יד האמת, ושקריו נובעים מסיבה אחת - והיא שהוא לא זכה לרכוש את אחזקותיה של חברת אאורה במלון דירות בניו יורק. היוצרות בסיפור זה הפוכות. הסיפור האמיתי הוא כיצד מר סוקי, שהצעתו לא היתה אטרקטיבית מספיק - מתגולל על מי שמילאו את שליחותם מטעם בית המשפט באופן ההוגן והצודק ביותר.

“להלן האמת לגבי הטענות המופרכות של מר סוקי: יובהר ויודגש כי ד”ר נס לא היה מעורב כלל בתיק אאורה. ההחלטות בתיק נתקבלו על ידי הנאמנים ‏(שהם משני משרדים שונים‏) ועל ידי נציגי הנושים המהותיים. במסגרת הליך המכירה של חברת אאורה השקעות ניהלו הנאמנים של החברה משא ומתן באמצעות איש מקצוע מטעמם ‏(מר אלי אגם‏), על מנת למכור, בין היתר, את אחזקות אאורה במלון דירות בניו יורק. המשא ומתן נוהל מול כמה גורמים, בהם מר סוקי. המשא ומתן מול מר סוקי נוהל במשך שבועות ארוכים, אך בסופו של דבר הצעתו של סוקי לא התקבלה, משום שכספית ועניינית היתה פחות טובה. מהרגע שנודע למר סוקי כי הצעתו לא התקבלה, החל מר סוקי במסע של איומים והכפשות נגד הנאמנים - עורכי הדין, וכן נגד מר אגם ונגד ד”ר שלמה נס.

“טענותיו של מר סוקי ביחס לשיחה יחידה שקיים עמו ד”ר נס מעוותות לחלוטין את הדברים כפי שהתרחשו במציאות. לצערנו, מר סוקי עושה שימוש מניפולטיבי במפגש שהתקיים ומנסה ‘להלביש’ לתוכו משפטים שלא נאמרו. זוהי דמגוגיה שקרית מהסוג הגרוע ביותר: לנצל את העובדה שהתקיים מפגש יחיד שבו עלה עניין מכירת הנכס של אאורה בניו יורק, ו’להלביש’ ו’לתפור’ עליו סיפור בדיוני לחלוטין. גם הטענה כאילו ד”ר נס איזכר באוזני מר סוקי את מנהל לשכת ראש הממשלה, מר גיל שפר, היא טענה משוללת כל יסוד. לא היתה פנייה לד”ר נס ממר שפר בענין אאורה, לא ניסיון ‘לקדם’ ולא כלום - גם כאן מדובר בעורבא פרח.

“כל ניסיון לטפול אשמה כאילו נשקלו שיקולים זרים ו/או התבקשו ממר סוקי תרומות לבית כנסת או לקבלת שעון יד ‘בתמורה’ לקבלת הצעתו הנו חסר שחר לחלוטין ומהווה דוגמה אחת, מני רבות, לדרכי פעילותו הזדוניות של מר סוקי.

“במקביל, ניהלו הנאמנים הליך ארוך ומורכב למכירת כל קבוצת אאורה. על הרכישה התמודדו קבוצה בראשות מר יעקב אטרקצ’י וקבוצה בראשות מר אפי שקדי. שני המתמודדים נמצאו ראויים, אך בסופו של דבר הנושים בחרו בהצעה הטובה ביותר כספית ועניינית. הצעתו של מר אטרקצ’י נבחרה כהצעה הזוכה לאחר שנלקחו בחשבון מלוא השיקולים הנדרשים לגבי מר אטרקצ’י. נערכו בדיקות מול גורמים שונים, כולל מול הנהלות הבנקים הגדולים בישראל, אשר מלווים את פעילותו ומצאו אותו כמתאים להוביל את קבוצת אאורה השקעות.

“בסופו של דבר - אנו נמצאים כאן בעולם הפוך: ‘רשע ‏(סוקי‏) וטוב לו’, שכן דבריו המעוותים והשקריים מקבלים פרסום וגורמים נזק, בלתי הוגן ולא צודק נגד הצדדים שכל רצונם היה לבצע את השליחות שהוטלה עליהם על ידי בית המשפט - למכור את חברת אאורה לקונה המתאים ביותר - וכך עשו”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו