בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיסות נכנסות / טיסות יוצאות

38תגובות

אתי לוי ‏(49‏). נוחתת מטורונטו

שלום, אולי את מדברת עברית?

כן. אני ישראלית לשעבר.

איפה את גרה עכשיו?

בטורונטו. עזבתי את ישראל לפני 30 שנה. הסיפור הקלאסי: עשיתי צבא והתאהבתי במתנדב קנדי מקיבוץ שפיים. הוא כנראה התנדב להרבה דברים בגללי. מסכן.

אז כשעזבת את הקיבוץ שרו לך “היא עוד תשוב”?

לא, כי אני לא מהקיבוץ במקור, אלא מבאר שבע. רק למדתי בשפיים. גם עכשיו אני נוסעת לבאר שבע. משהו קרה במשפחה והחלטתי שאני חייבת לבוא מיד.

אם מותר לשאול, מה קרה?

שותפה לחיים של אמא שלי נפטר.

באת להלוויה?

לא הספקתי, כי ההלוויה היתה אתמול, ממש כמה שעות אחרי שהוא נפטר. באתי להיות עם אמא שלי. זה יהיה ביקור קצר.

אז את נוחתת ישר לתוך השבעה?

כן. וצר לי לומר שזו גם לא הפעם ראשונה שזה קורה. חוץ מהחופשות, אתה בא לחתונות והלוויות. שזה גם נורא וגם נחמד כי זו הזדמנות לראות הרבה אנשים שאני לא רואה בדרך כלל. בני משפחה רחוקים יותר.

את הדודה מאמריקה?

אני הדודה מאמריקה, ממש. אני צריכה להביא איתי מזוודות עמוסות אבל הפעם זה לא קרה... הטיסה הזאת היא של הרגע האחרון. אמא שלי התקשרה לספר לי, חצי שעה אחרי כן אמרתי "אני נוסעת", ואחרי כמה שעות כבר הייתי על המטוס.

במה את עובדת בטורונטו?

יש לנו עסק משפחתי של אופטיקה.

המשקפיים שלך באמת מוצלחים. אבל בחורף הקנדי צריך בכלל משקפי שמש?

בטח. השלג מסנוור.

בעלך יהודי?

לקח לך זמן לשאול. התביישת? זה בדרך כלל הדבר הראשון ששואלים. כן, הוא יהודי. יש המון ישראלים בטורונטו. הילדים שלי למדו בבית ספר יהודי והם מדברים עברית, כי אני מדברת איתם. בקנדה הם מתביישים לדבר עברית, אבל פה עם המשפחה הם זורמים וזה מה שרציתי.

נראה שיש לך חיים נוחים שם. חשבת פעם לחזור?

אני מאוד רוצה לחזור, או ליתר דיוק, פעם רציתי לחזור. עכשיו בהתחשב במצב - קצת פחות. יש לי המון חברים ישראלים בטורונטו שחזרו לארץ. נראה שהכל תלוי בזה שתהיה לך עבודה טובה ומשכורת טובה מאורגנת מראש. חוץ מזה, קשה לעזוב את קנדה כי החיים שם רגועים.

רק קצת קר.

החורף הוא יותר קשה, אבל זה לא נורא אחרי שמתרגלים.

כמה חודשים הטמפרטורה מגיעה אל מתחת לאפס?

יש שלושה־ארבעה חודשים של טמפרטורה מתחת לאפס אבל יש גם יתרונות: לא מזיעים, אפשר להתלבש יפה עם ז’קט ומגפיים. נעים שחם פה בישראל, אבל זה לא רק מזג האוויר. למרות כל הבלגן, פה יש משהו שאין שם. יש חום. יש אווירה. פה המשפחה שלי. פה הבית. החברים.

טוב, עכשיו אני ממש מתגעגעת לחברה טובה שלי שעזבה לטורונטו.

התחתנה?

כן. עם יהודי קנדי.

אולי אנחנו מכירות. איך קוראים לה?

תגידי, יש יותר סיכוי שתכירי אותה מאשר את השכנים שלך?

מה זאת אומרת?

היית דופקת לשכנים על הדלת ומבקשת סוכר?

כשאני חושבת על זה, אף פעם לא ביקשתי. וגם אני לא בטוחה שהייתי רוצה שידפקו לי בדלת. בארץ בטח היו קופצים אפילו בלי להגיד. בארץ בטח היו שוברים לי את הדלת אם לא הייתי פותחת. זה דווקא מה שנחמד.

 

רלף בינדמן ‏(38‏). מהיילדנבאך, גרמניה. טס לברלין

היתה לי הנחיתה הכי מפתיעה שיכולה להיות. רוצה לשמוע את הסיפור?

בטח.

הגעתי הנה ונכנסתי למונית. הנהג אמר לי, תגיד, אתה אוהב בירה ואוכל טוב? אמרתי "כן, האמת היא שאני רעב - אני אשמח לאיזו כוס בירה". הנהג אמר, "תשמע, אני צריך הרי לקחת אותך לחיפה, אבל עד שאחזור אני אחמיץ איזה אירוע שאני מוזמן אליו פה לא רחוק, ליד תל אביב. אני אקח אותך איתי לאירוע, תאכל משהו טוב, תשתה, כולם ישמחו ואז נמשיך משם לחיפה". אמרתי לו - "אתה בטוח שהם ישמחו שאתה מביא אותי?" הוא אמר, "בטח. זה לא ביג דיל, אין בעיה".

הייתי לבוש בג’ינס וטי־שירט עם כל מיני סלוגנים בגרמנית, מעוך אחרי שש שעות טיסה. אנחנו נוסעים ואני מוצא את עצמי בחתונה. אני אומר לנהג, "זו חתונה, תראה איך אני לבוש, ועם הגרמנית על החולצה אולי זה לא לעניין", והוא כל הזמן אומר לי, "אין בעיה". נכנסנו, הוא אמר לי ‘אנחנו יושבים בשולחן 12’, שמו לי אוכל טעים וכוס בירה, אכלתי ושתיתי, ואחרי חצי שעה כבר מצאתי את עצמי רוקד במעגל עם אנשים שאני לא מכיר. משתולל! הרגשתי פה ממש בבית אחרי חצי שעה. אחר כך הבנתי שזו התנהגות ישראלית טיפוסית.

איזה חלק בדיוק?

העניין שאתם מקבלים זרים בחום. באתי לישראל לארבעה שבועות לעבוד. החברה שלי שכרה לי דירה נחמדה בקרית ים, ברחוב שיש בו המון מסעדות וברים. הייתי נכנס למסעדה הקבועה שלי ולא נתנו לי כמעט לקרוא תפריט, כל יום היו מביאים לי מנה אחרת לטעום, ולבר - איך שהייתי מגיע היו מקבלים אותי עם בירה וחיוך.

במה אתה עובד?

בקידוח בתעשיית הנפט והגז. עכשיו יש כמה קידוחים בישראל, ארבעה, אם אני לא טועה, והחברה שלי מספקת להם את הנוזל לקידוח. הנוזלים האלה מאפשרים לקרר את המקדחה ולהוציא את החול והאבנים מהקידוח.

איך?

הנה, אני אצייר לך. הנוזל כבד יותר ממים, והוא מה שמייצב את הקירות של הקידוח...

עזוב. זה נראה מורכב מדי.

בשבילי זה נורמלי. אנחנו מערבבים את הנוזל בנמל. זה מה שעשיתי וגם לימדתי את הצוות שלי לעשות את זה, איך לבדוק את הנוזל ולראות שהוא עומד בדרישות. ככה 28 יום.

אתה בדרך כלל עובד תקופה כזו?

כן. ואז יש לי 28 יום חופש.

אתה נוסע הרבה?

שלוש שנים היתה לי חברה והיא לא כל כך אהבה את זה שאני נוסע הרבה אז השתדלתי לעבוד רק בתוך גרמניה. הייתי נוסע לאיזה מקום, אבל רק ל–14 יום. עכשיו היא עזבה אותי וחזרתי לנסוע לכל העולם. הייתי כבר בקוריאה, בארצות הברית, בכל ארץ באירופה חוץ מאירלנד. כבר בתור ילד הייתי קורא ספרי היסטוריה וחולם לטייל בעולם.

אל תחליף נושא, למה היא עזבה אותך?

היה מישהו אחר. מישהו שהיה שם בשבילה ולא נסע כל הזמן. חוץ מזה, חצי שנה לפני שנפרדנו עברנו לגור ביחד וזה לא עבד. זה היה גיהנום. היה לנו ריב גדול ונפרדנו. זהו. אנחנו לא מדברים יותר. דווקא מצאתי בחורה נחמדה כאן בארץ בקרית ים, בת 25, אבל היא לא רצתה לבוא איתי לגרמניה. אני מבטיח שאחזור לפה. אני רוצה להיות תייר ולטייל כאן.

לאן תיסע עכשיו?

אולי לנורווגיה או לפינלנד. אבל קודם כל שאני אגיע הביתה בכלל. אני מחכה כאן להודעה מהבוס שלי מתי הטיסה.

לא קבעו לך אחת מראש?

בטח שכן, אבל החמצתי אותה. אתמול בערב הייתי יותר מדי זמן בבר אחד, האייריש בר. מלא אנשים שהכרתי פה, אמרו לי בוא לאירייש בר נעשה לך מסיבת פרידה. היו הרבה שוט’ס. חזרתי הביתה בשתיים בבוקר וכשהתעוררתי כבר היה מאוחר מדי, החמצתי את הטיסה.

מה עשית?

התקשרתי לבוס שלי וסיפרתי לו מה קרה, אמרתי לו ששתיתי יותר מדי ולא הייתי מקצועי. הוא לא היה משועשע, זה יעלה להם הרבה כסף.

היית יכול לומר לו שנתקעת בפקק.

אני לא יכול. אני ישר. תמיד. חוץ מזה שיט יכול לקרות לכל אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו