טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלף כיבושים לא יכניעו את עזה

דוד בן-גוריון סבר שגם אם תיכבש, "עזה לא תהיה בידינו". מספר הפעמים שישראל נכנסה לרצועה ויצאה ממנה מלמד שהיה משהו בדבריו

35תגובות

ב-17 בנובמבר 1948 אמר דוד בן-גוריון בישיבת הממשלה: "ייתכן שהיינו נשכרים מכיבוש עזה. לי ברור שעזה לא תהיה בידינו, אפילו נכבוש אותה אלף פעמים". הוא ציין כי זה הנמל היחיד על חוף הים השייך לעם הערבי. "לא יניחו אותה בידינו בשום אופן", קבע. התבטאויות מסוג זה הולידו את התזה שבן-גוריון ידע לחזות את העתיד. למעשה השקיעה ישראל מאמץ גדול כדי "לקחת" את עזה, כפי שאמרו אז בהשפעת השפה האנגלית, אך בעצם אף פעם לא ידעה להחליט אם היא באמת רוצה בה. רצתה ולא רצתה.

ימים אחדים אחרי הכרזת העצמאות הפציצו המטוסים הראשונים של חיל האוויר הישראלי את העיר. ביום שישי, 14 באוקטובר, בשעה 5:35 אחרי הצהריים, תקפו שוב: תשעה מטוסים הטילו על עזה חמישה טונות וחצי של פצצות וגרמו לשלוש דליקות גדולות. בן-גוריון סיפר לממשלה שהמטוסים הספיקו לחזור לפני כניסת השבת. כעבור שבוע ציין כי בתוך שבועיים ניתן היה לכבוש את עזה "וזה עניין גדול", אך בלית ברירה יש לציית לאו"ם שהורה על הפסקת הקרבות. בן-גוריון חשש שהפרת ההוראה תביא לאובדן הנגב וב-18 בנובמבר אמר: "ישראל יכולה לחיות בלי עזה".

הדיון בממשלה בנובמבר 1948 התנהל, כמו פעמים רבות, כבדיקה עצמית לאחור: שר הפנים, יצחק גרינבוים, קבל על כך שישראל הסכימה להפוגה בדרום וטען שאילו היתה מושכת את הזמן עוד מעט – עזה היתה נופלת בידי צה"ל. לא היה מה שחידד את חושיו של בן-גוריון יותר מצורך אובססיבי להוכיח שצדק. לולא נענתה ישראל לפניית האו"ם והסכימה לסיים את "מבצע יואב" בדרום – לא היתה יכולה לכבוש את הגליל, אמר והוסיף: "הגליל שקול כנגד עזה".

לע"מ

בכל זאת רצה גם בעזה. בדצמבר 1948 שלח את יגאל אלון ל"מבצע חורב". אלון האמין עד סוף ימיו כי אילו רק ניתנו לו עוד כמה ימים, היה כובש את העיר. "אילו אפשר היה לכבוש את עזה היה טוב", אמר בן-גוריון ב-5 בינואר 1949, והתכוון לומר שאי אפשר, בשל לחצה של ארצות הברית. "אין לנו ברירה אלא להישמע", קבע, והוסיף כי על פי התנ"ך לא רק עזה מגיעה לישראל אלא גם סיני, אבל מלחמות אינן מתנהלות על פי התנ"ך. הוא נהג להגיד "חבל עזה", כמוהו כמנחם בגין. "ייתכן שעוד תהיה לנו הזדמנות לחסל עניין עזה", העיר, ספק מאמין בכך ספק לא. אלון לא סלח לו על המחדל.

בראשית 1949 התעוררה השאלה אם עזה תישאר בידי מצרים או תעבור לשליטתה של עבר- הירדן. הירדנים לא הסכימו שתישאר בידי המצרים ואלה לא הסכימו לתת אותה לירדנים. מטבע הדברים עלתה האפשרות שישראל תקבל את הרצועה, ללא מלחמה, כי אם בהסכמה. "אם יציעו לנו הייתי מקבל זאת", אמר בן-גוריון במאי 1949 ושבועות אחדים לאחר מכן אף הזכיר את עזה "בין הדברים שאני מצטער שלא כבשנו אותם".

הוא הסכים לקחת את הרצועה יחד עם עשרות אלפי הפליטים שבה וציין: "נצטרך להתייחס לערבים כאילו היו יהודים". זה היה דיון הזוי למדי, כולו בתחום הפנטזיה, אך כפיקציה דיפלומטית הוא שרד עוד שנה ויותר. כמה משרי הממשלה, בהם שר החוץ משה שרת, לא רצו את ערביי עזה והעדיפו לוותר על העיר. בן-גוריון גרס: "הסכנה של עזה לאחר גדולה מאשר עזה לנו".

במארס 1955 הציע בן-גוריון לכבוש את עזה, אך הממשלה לא קיבלה את הצעתו. שנה וחצי לאחר מכן, במבצע סיני, זה קרה בכל זאת. כמעט הכל העמידו פנים שהם מבקשים להשאיר את העיר ברשות ישראל, אך התייסרו בשאלה אם אפשר להיפטר מהאוכלוסייה וכיצד. בתוך חודשים אחדים שוב נכנעה ישראל ללחצה של ארצות הברית ועזבה את העיר. לקראת מלחמת ששת הימים היסס משה דיין אם כדאי לכבוש אותה מחדש. גם הוא לא רצה את תושביה.

וכך יצאו השנים. מאז 1948 הסיפור הזה מתגלגל בין אלימות מתפרצת ומצוקה נואשת, הסכמות שהופרו והזדמנויות שהוחמצו: אחרי מלחמת ששת הימים החמיצה ישראל את שיקום הפליטים; בשנת 1979 החמיצה את החזרת הרצועה למצרים במסגרת הסכם השלום. והוחמצו גם אוסלו ופירוק ההתנחלויות.

בן-גוריון היה אוהב מן הסתם את השם התנכ"י שניתן למבצע בעברית ושולל את ההחלטה לקרוא לו באנגלית בשם אחר. לנוכח שפעת הספינים שליוו השבוע את האירועים עולה על הדעת מה שאמר בן-גוריון ב-29 בדצמבר 1948: "הידיעות שנפוצו ביחס לעזה – אין להן שחר". בקורת רוח יכול היה לחזור ולומר לעצמו שצדק: אלף כיבושים לא יכבשו אותה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true