שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הדור האבוד של יוצאי אתיופיה בישראל

אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי

כל מי שעוסק בהגירה ובקליטת עלייה יודע שהמהגרים הם דור המדבר: המעבר מארץ אחת לאחרת קשה, לפעמים טראומטי, והקושי להשתלט על שפה ולהשתלב בתרבות חדשה, במיוחד בקרב מעוטי ההכנסה, דוחק את המהגרים לשוליים. יחד עם זאת, מקובל להניח כי מצבם של בני הדור השני, ילידי הארץ, יהיה טוב לאין ערוך מזה של הוריהם.

מחקר חדש של מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, על בני נוער עולים ובני עולים, מגלה כי בקרב העולים מאתיופיה המצב הפוך: הפערים רק מעמיקים בדור השני. הישגיהם של בני הנוער העולים מאתיופיה טובים מאלה של בני הדור השני לעלייה הזאת, ילידי הארץ. אפשר היה לחשוב שכל ילדי העולים נכשלים במערכת החינוך, אבל לפי המחקר, בניהם של העולים דוברי הרוסית דווקא מצליחים לא רע.

המחקר, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, נערך ב-2008-2010 בשותפות עם המשרד לקליטת עלייה, בקרב כ-2,000 בני נוער בגילי 12-17. בין ממצאיו המטרידים, העובדה ש-31% מבני הדור השני לעלייה מאתיופיה, ילידי הארץ, דיווחו על כישלון בשלושה מקצועות לפחות בבית הספר, לעומת 24% בלבד מבני הנוער שנולדו באתיופיה ועלו לארץ. הנתון הזה, הייחודי לעדה אחת, הוא כתב אישום חמור כלפי בתי הספר ומשרד החינוך שמעליהם. בניגוד ליוצאי אתיופיה, רק 13% מבני הנוער העולים דוברי הרוסית דיווחו על כישלון בשלושה מקצועות לפחות והשיעור נמוך יותר בקרב הדור השני לעלייה זו, 10%.

בניתוח של נתוני בחינות הבגרות בשנת 2010, נמצא כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הדור השני לעלייה הדוברת רוסית היה דומה מאוד לזה של היהודים הוותיקים – כ-65% מתוך הלומדים בבתי הספר המגישים לבגרות – וגבוה משיעור הזכאות לבגרות בקרב העולים – כ-56%. בקרב בני הנוער העולים מאתיופיה, 47% היו זכאים לבגרות, אך בקרב הדור השני, השיעור נמוך מ-40%.

מצבם הקשה יותר של בני הנוער העולים מאתיופיה, במיוחד של הדור השני, משתקף גם באווירה בבתי הספר שבהם הם לומדים. אמנם כ-80% מכל משתתפי המחקר ציינו כי המורים מתייחסים אליהם בצורה הוגנת, אבל כ-17% מיוצאי אתיופיה סיפרו כי נתקלו לפחות פעם אחת ביחס משפיל או מעליב ממישהו בצוות החינוכי על רקע מוצאם, בהשוואה ל-12% מהעולים דוברי הרוסית (אין הבדל בין החדשים לילידי הארץ). רק כמחצית מיוצאי אתיופיה דיווחו שהם יכולים לפנות לגורם כלשהו בצוות בית הספר כשהם נתקלים בבעיה, לעומת יותר מ-60% בממוצע בקרב דוברי הרוסית ו-70% בקרב היהודים הוותיקים.

אחד הממצאים המעציבים במחקר מתייחס לשאיפה לרכוש השכלה גבוהה, נושא שנבדק רק בקרב תלמידי החטיבה העליונה. בעוד רוב ברור מבני הנוער דוברי הרוסית משתי הקבוצות (81%) ומהיהודים הוותיקים (84%) סיפרו כי הם חותרים להשכלה על-תיכונית, רק 53% מבני הנוער העולים מאתיופיה אמרו שהם שואפים להשכלה גבוהה, ומה שעצוב יותר: רק ל-49% מבני העולים מאתיופיה, ילידי הארץ, שאיפות דומות.

במשרד החינוך בחרו שלא להגיב על הנתונים המתייחסים למצבם הלימודי של יוצאי אתיופיה שנולדו בישראל, אלא מסרו כי ״בשלוש השנים האחרונות הושקעו כ-80 מיליון שקלים לטובת קידום ההישגים הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה״. עוד נמסר שבשנים הללו נרשמה עלייה של 6.65% בשיעור הזכאים לבגרות בקבוצה זו. 

נתק לשוני

בבחינה של מאפיינים אחרים קשה להשתחרר מהרושם כי, כפי שמציינים החוקרים בהקדמה למחקר, גם לצבע יש משמעות: הם מיעוט כהה עור בחברה שבה הרוב בהיר. על פי נתוני משרד הקליטה מ-2010, בישראל חיים כ-18 אלף בני נוער שמוצאם מאתיופיה (כמחציתם נולדו בארץ) וכ-60 אלף שמוצאם מברית המועצות (כשליש מהם נולדו בישראל). 26% מהמשפחות של בני הנוער העולים דוברי הרוסית הן חד-הוריות, לעומת 16% בקרב הדור השני לעלייה הדוברת רוסית, ובדומה לשיעור בקרב העולים מאתיופיה, בשני הדורות. בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה שיעור המשפחות החד-הוריות הוא 6% בלבד.

רמת ההשכלה של ההורים אצל יוצאי אתיופיה (ההבדל בין עולים לבני עולים הוא מזערי) נמוכה משמעותית מזו של כל היתר: כ-80%מהאמהות וכ-75% מהאבות לא למדו כלל. רק לכ-10% מההורים בשתי הקבוצות יש השכלה תיכונית או על-תיכונית, לעומת למעלה מ-90% מההורים בשאר הקבוצות.

מעבר לפערים הצפויים באחוז המשפחות שבהן ראש המשפחה עובד (אין הבדל בין העולים דוברי הרוסית ליהודים הוותיקים, והרחק אחריהם נמצאים עולי אתיופיה) ובעלות על אביזרים כמו מכונית, מייבש כביסה או טלוויזיה מתקדמת, מעורר מחשבה הנתון הבא: רק 15% מעולי אתיופיה ו-23% מבני העולים מאתיופיה סיפרו כי בשנה האחרונה יצאה המשפחה לחופשה של יותר מיום אחד במלון או בצימר, בהשוואה לכ-72% בקרב שתי הקבוצות של העולים דוברי הרוסית ו-79% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה. רק 3% מבני הנוער היהודים הוותיקים דיווחו כי כמעט אף פעם אין להם כסף לבילוי, לעומת כ-10% מקרב דוברי הרוסית,  ושיעור כפול בקרב יוצאי אתיופיה.

בעבר, הגישה השלטת במדיניות הקליטה היתה של כור היתוך, שלפיה נדרשו העולים לזנוח את שפת האם שלהם לטובת העברית. בכ-15 השנים האחרונות השתנתה התפישה הזאת. לצד ההכרה במרכזיות העברית, תומכים כיום בשימורה של שפת האם, גם בשל החשיבות בשמירת הזיקה לתרבות ארץ המוצא, וגם בשל ההשפעה החיובית שיש לשליטה בשפת-אם על רכישת שפה שנייה, כפי שהראו מחקרים בארץ ובעולם.

ואולם, על פי המחקר החדש, רק 3% מבני העולים מאתיופיה מדברים באמהרית עם הוריהם, לעומת 49% שמדברים רק בעברית. נוכח רמת השליטה הנמוכה של הדור המבוגר יותר בעברית, נתונים כאלה מצביעים על בעיה בסיסית בתקשורת בין בני הנוער להוריהם.

בקרב העולים דוברי הרוסית לעומת זאת יש רמה גבוהה של שליטה בשפת אם, כולל קריאה וכתיבה. רמת השליטה הנמוכה באמהרית לא אומרת בהכרח שבני הנוער מאתיופיה מבקשים לזנוח את שפת אמם: כאשר נשאלו לגבי החשיבות שבשמירה על השפה המקורית, יוצאי אתיופיה השיבו בחיוב בשיעור גבוה יותר מאשר חבריהם דוברי הרוסית.

רמת השליטה בעברית (שנבדקה על ידי שאלות כמו הבנה של דברי המורים בשיעור, הכנת שיעורי בית או קריאת ספר ועיתון) הנמוכה ביותר נרשמה בקרב עולי אתיופיה – רק 76% מהם העידו על שליטה מיטבית בעברית, בהשוואה ל-88% מהעולים דוברי הרוסית. הפערים נשמרים גם בקרב הדור השני – 87% ו-93%, בהתאמה.

הרקע המשפחתי והשליטה בעברית הם בין הגורמים המרכזיים להצלחה במערכת החינוך. מבחינה זו, טוענים החוקרים – פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, שרון עמיאל, דגנית לוי ווצ'סלב קונסטנטינוב – כי "המצב הלימודי של יוצאי ברית המועצות, עולים ובני עולים, מעודד".

נחמה קטנה

גם העולם החברתי של שתי הקבוצות שונה במידה רבה: כ-70% מבני הדור השני דוברי הרוסית אמרו שלפחות מחצית מחבריהם אינם מקבוצת המוצא שלהם. לעומתם, רק 47% מבני הדור השני מאתיופיה אמרו שלפחות מחצית מחבריהם אינם אתיופים. ההבדלים בין סביבה הטרוגנית להומוגנית בולטים גם בקרב העולים: ל-54% מבני הנוער העולים דוברי הרוסית יש חברים שאינם מקבוצת המוצא שלהם, לעומת 35% מהעולים מאתיופיה. לפחות בשאלה אחת נמצאו הבדלים קטנים: כ-38% (מקרב דוברי הרוסית) וכ-35% (מקרב יוצאי אתיופיה) ציינו כי נתקלו ביחס משפיל ומעליב של נערים אחרים, על רקע מוצאם. זו נחמה קטנה מאוד.

בני הנוער דוברי הרוסית אולי רושמים הצלחה יחסית בלימודים ובהשתלבות החברתית, אבל הם גם מדווחים באחוז גבוה יותר על כך שספגו קללות (כ-53% לעומת כ-47% מיוצאי אתיופיה ויהודים ותיקים) והטרדות מצד תלמידים אחרים בשטח בית הספר – כ-16% מול כ-11% של יוצאי אתיופיה. דווקא בנתון זה נרשם דמיון ליהודים הוותיקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ