בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נרי יאיר

השבוע הקיפו אותי יאירים. האחד טוקבקיסט משמיץ והשני ראש ממשלה בפוטנציה

48תגובות

ידידי קובי לוריא אמר לי פעם, בשעה שהתעניינו בחגיגת יומולדת שהתגלתה כערב קריוקי, שלדעתו המצאת הקריוקי היא נקמת היפנים על הירושימה ונגסאקי. עוד הוסיף קובי שלדעתו היפנים מגזימים בנקמה שלהם. חשבתי על דבריו אלה כשראיתי במסגרת השידורים הבלתי פוסקים העוסקים ב”הפתעת הבחירות” הקרוי גם יאיר לפיד, קטע ארכיון ובו הוא מזמר, בקול ערב אך בזיופים קלים, שיר אהבה לרעייתו ליהיא. “יפה שלי”, הוא שר לה, וצדק. ליהיא לפיד היא באמת אשה יפה. מסכנה שרה נתניהו. אך הצליחה להיפטר מאיילת שקד היפה בלשכת ראש הממשלה וכבר היא עומדת לקבל אותה, אולי, כחברה בממשלה שירכיב בעלה.

כאילו לא מספיקה לה הצרה הזאת ‏(אגב, גם אשתו של בנט נאה ביותר בסגנון בלתי דתי בעליל‏), נוספו לכנסת החדשה הרבה נשים צעירות, חכמות ויפות ואם לא די בכך, עכשיו היא עומדת לקבל את ליהיא לפיד שהיא לא רק יפה וגם אופה ‏(בטור שלה בעיתון היא מביאה מתכונים מצוינים שאפשר אפילו לשחזר במטבח‏) ואמא לילדים המתמודדת גם עם גידול ילדה אוטיסטית ובעבר היתה צלמת עיתונות מצטיינת, היא גם נחמדה ביותר.

איור: אבי עופר

מאז התגלה לפיד על ידי העיתונים כסכנה קרובה ומיידית לשלטון הנצח של ביבי, לפתע מלאו כולם בשבחיו. לא שיש לי משהו נגד. פשוט אני זוכרת איך לפני קצת פחות משנה היו אותם עיתונים ממש מלאים במאמרים שהשתמע מהם שלפיד הוא הסכנה האמיתית לקיומה של הדמוקרטיה. באותה תקופה כתבתי מאמר בעדו ‏(גם כי אני שונאת להיות חלק מהעדר וגם משום שחשבתי שבכל מקרה הוא עולה בכישוריו על 90 אחוז מחברי הכנסת המכהנים‏) והותקפתי קשות על ידי הטוקבקיסטים.

אחד מהם, “יאיר, תל אביב”, הכותב לי מדי שבוע כמעט ש”אין ספק שאת הפובליציסטית הכי גרועה בעיתונות העברית”, כתב טוקבק - מבלי לטרוח להחליף את שמו הבדוי - שבו כינה את לפיד “הרב־רדד הזה”. ואילו באותו שרשור עצמו הוסיף טוקבק שלישי ובו הבהיר לכל מאן דבעי ש”מתאים לעיתונאית רדודה שכמותך להתאהב ביצור שטחי כמו לפיד רק בגלל השרירים שלו”. לא השבתי ל”יאיר, תל אביב” שהתאהבתי באנשים על הרבה פחות כי בכל אופן קלאסה יש לי, חוץ מזה הוא חייב להסיק זאת מתוך התבוננות בראי ומניסיונו שלו.

כמה שבועות לאחר מכן פגשתי אותו במקרה ברחוב. את יאיר. מתל אביב. הוא העמיד פנים כאילו כלום ואפילו החמיא לי על תסרוקתי ועל כך שרזיתי אבל אני הייתי במצב רוח אכזרי ולכן שאלתי אותו אם באמת הוא חושב שאני הפובליציסטית הכי גרועה בעולם ואם לדעתו אני עומדת להצביע כדרכי למרצ משום שהתאהבתי בזהבה גלאון. הוא ניסה להתחמק אבל לבסוף נאלץ להודות שאכן הוא זה שכתב את הטוקבקים. “אבל איך את יודעת שזה אני?” הוא התפלא והוסיף בעצבים ש”תמיד את מצליחה לתפוס אותי ולדעת עלי הכל”.

זה כמובן נכון ונובע כנראה מהעובדה שאינו מתוחכם כל כך, הסברתי לו. למשל את הביטוי “רב־רדד” שמעתי מפיו לפני חמש שנים בעת צפייה משותפת במהדורת חדשות שישי. וגם בהזדמנויות אחרות, כגון פעלתנותו האינסופית באתרי היכרויות ברשת - בין אם אין לו ובעיקר אם יש לו בת זוג באותו זמן, למשל אני - הדבר שאיפשר לי תמיד לגלות שמדובר בו היה התעקשותו על כמה פרטים קבועים בפרופיל שלו. האחד - דוקטורט במדעים שדווקא יש לו והשני - עיניים ירוקות, שממש אין לו.

“אם לא היית חייבת לדעת כל דבר היינו יכולים להישאר ביחד. זה מה שהרס את הקשר בינינו”, אמר יאיר, תל אביב, ששמו כמובן אינו יאיר אבל גם מאחורי בחירת שמו הבדוי עמדה סיבה, מזעזעת אמנם. “או”, תרמתי אני את התובנה שלי, “אם לא היית חייב להיות שקרן כל כך”.

שלשום פגשתי אותו ברחוב. שאלתי אותו למי הצביע, “כולנו, גם אני וגם הילדים וגם גרושתי הצבענו ללפיד. רק הוא יוכל לנצח את בנט בסיבוב הבא”.

כי זה החידוש הגדול בבחירות האחרונות - הן מסמנות סיומו של דור. לא עוד ביבי מול פרס, ברק, לבני או יחימוביץ’. בדור הבא, סביר להניח, יתחרו ביניהם לפיד מול בנט. הכי הייתי רוצה שיאיר לפיד יהיה כבר עכשיו ראש הממשלה. לא רק למעני, כמובן. אין לי מושג אם הוא מסוגל להיות ראש ממשלה טוב. לגבי ביבי, לעומת זאת, יש לי מושג ברור שהוא אינו יכול להיות כזה. מה שבטוח הוא שמספר 13 ברשימת יש עתיד, רות קלדרון, יכולה להיות שרת חינוך מדהימה, אחרי הכל היא אשה שבמו ידיה הקימה את “עלמא” - מוסד שקשה להגזים בחשיבותו התרבותית והחינוכית. אלא שהגיע הזמן שנעשה קצת נחת לגויים. אחרי מה שעבר עליהם עם שר חוץ כמו ליברמן ועם אשת ראש ממשלה כמו שרה נתניהו, לא מגיע להם? אני רואה חיוכים עולים על פרצופיהם של כל שרי החוץ למחשבה שלפיד יהיה מי שבאנגלית נפלאה ידבר איתם מעתה, ואת שאגת השמחה של ברק ומישל אובמה למשמע הידיעה שלא את הזוג נתניהו הם עומדים לפגוש הפעם כי אם את הזוג לפיד, נוכל לשמוע עד כאן, בלי שום צורך ברמקולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו