בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיסות נכנסות / טיסות יוצאות

מסנט פטרבורג לסדנת מדיטציה בודהיסטית בישראל

5תגובות

מימין: ואסילי רומקובסקי ‏(18‏), גאלה קרבבה ‏(24‏), ומיכאיל זוצ’נקו ‏(39‏). נוחתים מסנט פטרבורג

הצלם: הבחור הזה נראה לי ממש מוכר.

אויש, נו, כולם תמיד נראים לך מוכרים.

הצלם: באמת. אני רק צריך להיזכר מאיפה.

שלום, אפשר לשאול מה אתה עושה כאן?

מיכאיל: בטח, באתי לישראל לעשות ניונדרו, סדנת מדיטציה בודהיסטית במצוקי דרגות.

איזו מדיטציה זו?

קוראים לה “דרך היהלום”. שלושתנו מהמרכז בסנט פטרבורג ברוסיה. היה חשוב לנו לבוא לקורס הזה כי הלאמה בעצמו, אולה נידהל, מעביר אותו.

הוא טיבטי?

הוא נולד בקופנהגן. הוא למד פילוסופיה וכתב תזה על ספר של אלדוס האקסלי, “דלתות התודעה”. הוא הגיע לבודהיזם כשנסע ב–68’ לירח דבש בנפאל. הוא ואשתו פגשו מורה טיבטי ידוע ונחשפו לבודהיזם הטיבטי. ב–69’ הם הפכו לתלמידים של הקרמפה ה–16.
הצלם: יש כבר קרמפה 17, נכון? הוא בחור צעיר.

רגע, לאט, מי זה הקרמפה ה–16?

גְיָיאלוָוה קרמפה ה–16, רָאנְגְג’וּנְג ריגפֵּה דוֹרגה, היה ראש מסורת הקרמפה קאג’יו של הבודהיזם הטיבטי, אחד מארבעת הזרמים המרכזיים. אולה נידהל ואשתו האנה הפכו לתלמידים קרובים של הקרמפה ה–16. אחרי כמה שנות מדיטציה והכשרה, הקרמפה ביקש מנידהל להביא את השיטה של דרך היהלום למערב. הוא התחיל להפיץ את השיטה באירופה, ב–72’, ומשם המשיך לשאר העולם. מאז עברו 40 שנה, והיום יש יותר מ–600 מרכזים של דרך היהלום בעולם, חמישה מתוכם בישראל.

איך אתה הגעת למדיטציה הזאת?

לפני 15 שנה פגשתי כמה אנשים שהזמינו אותי לבוא להרצאה שלו. יש עיקרון מאוד פשוט שאומר: תסתכל על המורה ותראה אם אתה רוצה להיות כמוהו בעוד 10 שנים, ככה תדע אם אתה רוצה ללמוד אצלו. אחרי שפגשתי אותו לא היו לי ספקות.

גאלה, איך את התחלת למדוט?

גאלה: החוויה שלי היתה קצת מסתורית. גם אני פגשתי מישהו שהזמין אותי לבוא להרצאה, אבל באותו זמן גם נתקלתי במקרה בתמונה של איש מבוגר טיבטי, היה משהו מאוד מעניין בפנים שלו. אחר כך התברר לי שזו תמונה של הקרמפה ה–16 והבנתי שהוא המורה של אולה נידהל.

ואסילי, איך אתה נכנסת לבודהיזם?

ואסילי: שני ההורים שלי בודהיסטים.

היה לך קיצור דרך. איזה כיף.

ואסילי: זה לא רע בכלל.

כולכם באמת נראים מאוד שלווים. מה בדיוק עושים במדיטציה של דרך היהלום?

מיכאיל: כל מדיטציה בודהיסטית מכוונת להבנה של המוח של המודט והדרך שבה הוא פועל. המטרה היא הארה וניצול מלא של הפוטנציאל הטמון במוח.

אבל לכל מדיטציה יש תצורה משל עצמה.

בדרך היהלום עובדים עם מנטרות, נשימות וויזואליזציה, מדיטציה מודרכת שבה מדמים את דמותו של הבודהה. את יכולה לקרוא על זה בספר שלו שיצא בעברית, “הדברים כפי שהם”, או לקבל קצת מידע באתר buddhism.org.il.

זה תמיד נראה לי לא בודהיסטי לקרוא על מדיטציה. כל הפואנטה היא החוויה, לא?

נו, בדיוק. אז בואי תעשי מדיטציה באחד המרכזים. או טוב מזה, נידהל מסיים את ההרצאות שלו במדיטציה קבוצתית. בואי להרצאה שלו בארץ ותוכלי לחוות את זה בעצמך. הוא גם מוסמך להעניק מחסה בודהיסטי למי שמבקש אותו וזקוק לו.

מה זה בדיוק מחסה בודהיסטי?

במחסה בודהיסטי הלאמה מציג אותך לפני ומכיר אותך לשרשרת הבודהות.

צריך שמישהו יכיר אותך להם?

זה לא יכול להזיק. אגב, ‏(פונה לצלם‏) אני חושב שאני מכיר אותך מאיפשהו, אני רק לא מצליח להיזכר מאיפה...

כנראה מהגלגול הקודם.

 

שסילו ססבון ‏(23‏), מבואנוס איירס, ארגנטינה. טסה לארגנטינה

אפשר לשאול לאן את טסה?

אני לא טסה לשום מקום.

אז סתם באת להסתובב בשדה?

כן, אני יושבת פה. סופגת אווירה. פוגשת אנשים. מביטה על מטוסים.

איי לאב יו טרמינל?

בערך. לא בדיוק. הייתי פה כל הלילה.

כל הלילה, מה קרה?

היתה לי טיסה אתמול והחמצתי אותה. ואז הסתבכתי. הלכתי לדוכן של הטיסות לקנות כרטיס, אבל אז הכרטיס אשראי שלי לא עבד כשניסיתי לקנות כרטיס חלופי ולא יכולתי להתקשר לארגנטינה, לדבר עם הבנק, בגלל הפרשי השעות.

למה החמצת את הטיסה?

הגעתי הנה אתמול עם קבוצה, שלכולם היתה טיסה מפה לארגנטינה בחמש אחר הצהריים ולי היתה טיסה בשש. הגענו הנה באוטובוס בשתיים ורק כשפתחתי את הכרטיס שלי קלטתי בפעם הראשונה שהטיסה שלי בכלל היתה בשש בבוקר. אמרתי ‘שיט. אוי לא’. בהתחלה החבר’ה מהקבוצה ניסו לעזור לי. ואחר כך הם היו צריכים לטוס לארגנטינה.

איזו קבוצה זאת היתה?

קבוצת לימודים ליהודים בארגנטינה, בשם “מנורה”, שבמסגרתה לומדים יומיים בשבוע: יום אחד לומדים אמנות ויש הרצאה של רבי וביום השני יש הרצאה על דמויות שונות בתורה ומה אפשר ללמוד מהן.

כמה זמן הלכת?

זה נמשך עשרה חודשים ואז נוסעים עם עוד 39 איש לטיול בישראל. זה מצחיק וכיף להגיע הנה עם קבוצה גדולה של אנשים צעירים.

מה עשית כשהבנת את הטעות עם הטיסה?

בכיתי הרבה. הייתי מיואשת.

את לא נראית מיואשת עכשיו.

כן, טוב נרגעתי. עבר מאז לילה שלם. הייתי ממש בפניקה, לא האמנתי שזה קורה לי.

הצלחת לישון בשדה?

הייתי מאוד עייפה אבל לא ממש נרדמתי כי הייתי עצבנית. הראש שלי רץ על איך אני אסדר שמשהו יקרה ואני אצליח לתקן את המצב הזה.

איך נראה הלילה בשדה?

אכלתי סנדוויצ’ים שהבאנו מההוסטל וקצת שוקולד. האוכל יקר פה נורא. 20 שקל לכוס קפה! נהיה פה קר נורא באיזשהו שלב. היה כאן ממש ריק מחצות בערך. רק בארבע־חמש בבוקר אנשים התחילו להגיע שוב.

וכל הזמן הזה אף אחד לא ניגש ושאל אותך מה את עושה פה?

הנה, אתם ניגשתם. האמת, אף אחד לא ניגש אלי כל הלילה. עד שלפני חצי שעה ישבתי פה וקראתי בספר שלי ומישהו ניגש אלי ושאל אם אני צריכה משהו ואם הכל בסדר ואז הוא שאל מאיפה אני. אמרתי לו, ואז הוא אמר לי ‘וואו, פעם גרתי שם’. ממש כמה בלוקים מהבית שלי. מתברר שהוא אבא של חבר של חבר שחזר לישראל ועכשיו הוא עובד כאן בשדה. זה מוזר, לא? הוא אמר שכשתסתיים המשמרת שלו הוא יבוא וינסה לעזור לי. אחרי שפגשתי אותו חשבתי שאני אשב כאן וארגע ואתן ליקום לעבוד בשבילי.

מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?

יהיה בסדר בכל מקרה. במקרה הכי גרוע אני אפסיד קצת כסף. העיקר שאני אגיע להודו.

רגע, חשבתי שאת מבואנוס איירס.

כן, אבל היה לי קונקשן למדריד ומשם אני אמורה לנסוע לטיול גדול בהודו. אני מקווה שאני לא אצטרך לוותר על הנסיעה. אני יכולה במקרה הכי גרוע לקנות כרטיס במזומן שיש לי אבל לא רציתי לבזבז אותו.

מה תעשי בהודו?

אני אסע לדרום ואחר כך לצפון. אני לומדת האטה יוגה ואני רוצה לעשות טיול לאשראמים לעשות מדיטציה ויוגה.

זו הפעם הראשונה שלך בישראל?

לא, הפעם השנייה. בפעם הראשונה הייתי בת 18, וגם זה היה טיול קבוצתי, במסגרת תגלית.

והיה הבדל בין הטיולים?

הפעם היינו גם בראש הנקרה. מאוד אהבתי את ראש הנקרה עם כל המים האלה זה היה יפה אבל בעיקרון היינו בערך באותם מקומות, ירושלים, טבריה, ים המלח, מצדה. החוויה מאוד שונה, כי הקבוצה היתה שונה ובגלל שאני הייתי שונה.

איזה טיול אהבת יותר?

אהבתי יותר את הטיול הזה כי הוא קרה עכשיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו