בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרומן של הזאב רמון והזאבה בעלת שלוש הרגליים מהספארי

הספארי כמרקחה. רמון, הזאב הדומיננטי, לקח לו לבת זוג חדשה את תלתן, זאבה עם שלוש רגליים. תלתן, שנמצאה פצועה בשטח, עשתה את הבלתי-אפשרי והפכה לנקבה הדומיננטית של הלהקה. מה קרה בזמן הזה לאיתן, המנהיג הקודם? איך הגיבו לבנה ואורה, האקסיות של רמון? הזאבים ובני האדם של הספארי, מתקשים שלא להתרגש

31תגובות

לפני שלושה שבועות זה קרה. דורון תם, מנהל מחלקת הטורפים בספארי ברמת גן התרגש מאוד למראה עיניו כאשר רמון עלה על גבה של תלתן על מנת לעבר אותה. רמון, זאב אפור - הקרוי על שם המכתש ולא על שם השר המנשק, כפי שמסביר תם - הוא הזכר הדומיננטי בלהקת הזאבים שבספארי. והוא בחר דווקא בזאבה שיש לה רק שלוש רגליים. בעצם הבחירה הזאת הוכיח רמון את העובדה שתלתן הפכה לנקבה הדומיננטית בלהקה. דרך ארוכה עברה תלתן, ועוד על שלוש רגליים, מאז שהגיעה פצועה ונוטה למות, כשרגלה מרוסקת ומידלדלת, אל בית החולים הווטרינרי בספארי ועד שהפכה מהזאבה הנחותה ביותר בלהקה לזאבה הדומיננטית.

Homo homini lupus est ‏(אדם לאדם זאב‏), כתב המחזאי הרומי פלאוטוס ופתח בכך מסורת ארוכה של השמצות שאין להן שחר כלפי החיה שהפכה במשך אלפי שנים לסמל האכזריות והרוע במיתוסים ובאגדות העם ברחבי אירופה. פלאוטוס התכוון לכך שבני האדם נוהגים זה בזה כפי שנוהגים הזאבים באחיהם למין - לכאורה באכזריות ומתוך אגואיזם טהור. או, כפי שפירש את הביטוי הפילוסוף תומס הובס בספרו “לויתן” בסוף המאה השבע עשרה: ב”מצב הטבע” של האדם, הוא חי במצב של היעדר שלטון שבו הוא נאלץ להילחם על חייו נגד כל בני מינו ולכן חייו הם “חיי בדידות, דלים, מאוסים, חייתיים וקצרים”.

טיבור יגר

אין תיאור שגוי מזה לחייהם של הזאבים ובני משפחת הזאביים שאליהם משתייכים גם כלבי המחמד שלנו. בשונה מבני אדם לא מועטים, הזאבים אף פעם אינם חיים חיי בדידות. הזאבים הם אבותיהם הקדמוניים של ידידיו הטובים ביותר של האדם, כלומר כלבי הבית, והם חיים תמיד בלהקות. גודל הלהקה בטבע יכול להיות בין שני פרטים ועד שלושים או אפילו ארבעים פרטים, תלוי באזור המחיה. בראש הלהקה תמיד יעמוד זוג המורכב מזכר אלפא ונקבת אלפא. “מה שאומר שהביטוי ‘זאב בודד’ הוא חסר יסוד ושחר”, אומרת שגית הורוביץ, דוברת הספארי. “או שאולי הכוונה כשאומרים על מישהו שהוא ‘זאב בודד’ זה לציין שהוא חריג ויוצא דופן כמו זאב שלא חי בלהקה”, היא מסייגת.

העובדה שהזאב הוא חיה חברתית להפליא מוצאת גם היא את ביטויה במיתוסים שהתפתחו במקביל ובניגוד להשמצות הנוראיות והפחדים הקמאיים שפיתחנו כלפי הזאבים. הסיפורים הנפוצים למדי על ילדים שהונקו על ידי זאבות וגודלו על ידי להקת זאבים, עתיקים כימיה של רומא, העיר שעל פי האגדה נוסדה על ידי רומוס ורומולוס שגודלו על ידי זאבה.

כמה מעניין לגלות ששנה לפני שהובאה תלתן אל הספארי על ידי פקח של רשות שמורות הטבע והגנים, כתב יגאל הורוביץ, בעלה של שגית שהוא גם הווטרינר הראשי של הספארי, סיפור על זאבה בשם דיונה שמגיעה לבית החולים בספארי כשרגלה מרוסקת ולאחר שהיא מנותחת ומצורפת ללהקת הזאבים בספארי, הופכת “למנהיגה הבלתי מעורערת”, מזדווגת עם הזכר הדומיננטי ונולדים לה ארבעה גורים. ‏(“אלבום הריחות של דיונה” בתוך קובץ הסיפורים “הלוחש לחיות”, הוצאת אסטרולוג‏).

הורוביץ, כמו אשתו וכמו דורון תם, נוטה לגישה האתולוגית בחקר התנהגות בעלי החיים, זו הנוטה לייחס לחיות רגשות ותכונות אנושיות. פרופ’ אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב, זואולוג וחוקר אקולוגיה חברתית שחקר התנהגות של זאבים, נוטה לביהביוריזם וכופר בניסיונות ההאנשה. “בטבע כל עניין ההזדווגות, בדיוק כמו אצלנו, קשור בהזדמנות ובטריטוריה. אם את מתחברת לזכר ויש לכם טריטוריה משותפת, תהיה התרבות. הטריטוריה היא מה שנועד לשרת את שאר הצרכים של בני הזוג. אבל גם בטבע, כשאין בנמצא בן זוג מאותו המין, מזדווגים עם מה שיש ונוצרות הזדווגויות בתוך מינים שונים של משפחת הזאביים. זה קורה, למשל, בארצות הברית במקומות שבהם אוכלוסיית הזאבים דלילה ואוכלוסיית הקויוטים מרובה. ישנן הזדווגויות בין זאבים לקויוטים ואז ורק אז נולדים זאבים שחורים. בארץ, לעתים נדירות, היו הזדווגויות בין זאבים לכלבים שהצטרפו ללהקה וכלבים יכולים להתקבל ללהקה כי יש להם אותו ריח שיש לזאבים”.

אז כלבה יכולה להפוך לנקבה הדומיננטית בלהקת זאבים?

“אני לא יודע, אין לי תשובה לכך”.

ואיך אתה מבין את העובדה הכמעט לא סבירה שדווקא נקבה חסרת רגל הפכה לנקבה הדומיננטית בלהקה בספארי?

“בטבע הזאבה הזאת לא היתה שורדת, משום שלא היתה מצליחה לבצע את הפעולות של הפרטים הנחותים בלהקה - להשתתף בציד, לשמור על הטריטוריה, לטפל בגורים. אבל בכלוב שבו כולם מקבלים אוכל וכולם מוגנים בטריטוריה שלהם זה אפשרי, משום שייתכן שהיא רכשה בטבע תכונות חזקות שאי אפשר לרכוש תוך כדי חיים מוגנים בכלוב".

ניר כפרי

מתחנף לאקסיות

תלתן נמצאה כשהיא מסתובבת צולעת, מורעבת וחסרת ישע בחניון שלמרגלות מצדה לפני כחמש שנים והובאה אל בית החולים שבספארי המופעל בשיתוף עם רשות שמורות הטבע והגנים ומטופלים בו מדי שנה למעלה מאלפיים בעלי חיים. כמו דיונה, הזאבה הספרותית, גם רגלה של תלתן נתפסה במלכודת ציידים. “אחרי שהיא טופלה כאן בבית החולים ויגאל כרת לה את הרגל, היה ברור לנו שאי אפשר להחזיר אותה אל הטבע כי בטבע אי אפשר להיות חלש ולשרוד. אז המטפלים כאן בנו תוכנית איך לחבר אותה ללהקה, תוכנית שנמשכה חודשים ארוכים. אצל זאבים יש רק זכר אלפא, זכר שליט אחד ונקבה שליטה אחת בכל להקה, ואנחנו חשבנו שאם היא תהפוך להיות נקבת אלפא יהיה בזה משהו סימבולי שמראה על חשיבות החוזק הפנימי ולא רק החוזק החיצוני”, אומרת הורוביץ, שמתגלה כנפש רומנטית לא פחות מבעלה.

אגב, כמו תלתן ורמון, גם בני הזוג הורוביץ - ללא ספק הזוג הדומיננטי בספארי - נפגשו שם. היום יש להם שלוש בנות. הורוביץ היתה אז רק אחת מהמדריכות הצעירות בספארי, כמו תלתן שהתחילה את דרכה בלהקה כנקבה הנחותה ‏(“אני שונאת את הביטוי ‘נחותה’ אבל זה המונח הזואולוגי”, אומרת הורוביץ‏). עם השנים היא עלתה בסולם הדרגות לתפקיד הדוברת והתגלתה כדוברת מעולה עד כדי כך שהצליחה להפוך את חיי החיות בספארי לחלק שגור בסדר היום החדשותי. “אני מבינה את זה שדווקא תלתן הפכה לדומיננטית כמו סיפור שמשמעותו היא שאפשר לראות גם את מה שמעבר לחיצוניות”, אומרת הורוביץ. “עכשיו ברצינות”, היא מבהירה. “אני חושבת שרמון הרגיש שהיא מאוד חזקה כי היא הגיעה מהטבע. אגב, אחרי שהוא הזדווג אתה הוא הלך להתחנף לשתי נקבות אחרות, לבנה ואורה, שפעם הן היו הנקבות הדומיננטיות”.

התואר “להקה” מחטיא את המבנה החברתי המורכב שבו חיה קבוצת הזאבים. למעשה חיי הזאבים מזכירים יותר חיי קהילה, משום שיש בהם מבנה היררכי של שכבות. כמו בסרטי התבגרות אמריקאיים ובשונה מהמשחק הפוליטי, המרוץ לתפקיד השליטה בלהקה מתנהל לחוד ובמקביל בקרב בני שני המינים השונים בלהקה, כשזכר אחד מדיח מתפקידו את הזכר הדומיננטי הקודם והנקבה הדומיננטית מורדת ממעמדה על ידי מלכת הכיתה החדשה. חילופי המנהיגות בקרב שני המינים לא תמיד קורים במקביל וכך רמון, שהדיח לפני כמה שנים את הזכר הדומיננטי הקודם, איתן, כבר הספיק להזדווג עם לבנה שהדיחה את אורה בטרם הודחה בעצמה על ידי תלתן. לרמון, בניגוד למקביליו מקרב הזכרים האנושיים המחליפים בנות זוג במודלים חדשים, יש לפחות הגינות כדי להרגיש אשם ולהתחנף.

הלהקות של הזאביים בטבע, אומר פרופ’ גפן, נוצרות כשזאב וזאבה שאין ביניהם שום קירבת משפחה נפגשים ומזדווגים. “הצאצאים שלהם נשארים איתם עוד שנה שנתיים ואחרי שנה נולדים עוד צאצאים ואחרי עוד שנה עוד צאצאים וכך נוצרת להקה שבה ההורים הם דומיננטיים ואחריהם ישנה היררכיה עד לצאצאים הצעירים ביותר”.

והצאצאים לא מזדווגים בינם לבין עצמם?

“בטבע לא ואפילו אם זה היה קורה, נקבה שהיתה ממליטה באותה טריטוריה של הלהקה שבה יש נקבה דומיננטית אחרת, הגורים שלה לא היו שורדים - או שהיא עצמה היתה טורפת אותם או שהזאבה הדומיננטית היתה הופכת אותם למזון לגוריה שלה. לכן כשיש לצאצאים הזדמנות הם עוזבים את הלהקה והולכים ומחפשים להם טריטוריה חדשה ופרטנר או פרטנרית”.

אבל חיי הזאבים בשבי או בכלוב, אומר גפן, שונים לגמרי ומבנה הלהקה משתבש. “היה מחקר מאוד מפורסם שהוכיח שאצל ילדי הקיבוצים, ילדים בני אותה קבוצת גיל לא מתחתנים ביניהם אף על פי שהם לא קרובי משפחה”. לדבריו, זהו שריד למנגנון המונע התרבות בין בעלי חיים שיש ביניהם קירבת משפחה בטבע. “אצל הזאבים בטבע אין התרבות בתוך הלהקה, כלומר המשפחה, אבל בשבי אין להם ברירה. הצאצאים לא יכולים לעזוב את הלהקה כדי לחפש בני זוג. אם את נמצאת בכלוב עם חמישה זאבים שכולם אחים שלך לא תהיה לך ברירה ותזדווגי עם אחד מהם”. הורוביץ אומרת שכל הזאבים בלהקה בספארי היו קרובי משפחה, עד שהגיעה תלתן. “גם בגלל זה מאוד קיווינו שהיא תהפוך לדומיננטית ותזדווג ובכך תעשיר את מאגר הגנים של הלהקה ותשפר אותו”.

טיבור יגר

קרב זאבות בבוץ

תחילת להקת הזאבים בספארי, מספר דורון תם, היא בזוג בובי וסו אלן. הם קיבלו את שמם בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, בתקופה שהסידרה דאלאס היתה להיט ושודרה בערוץ היחיד בשחור לבן. בובי וסו אלן הגיעו לספארי לפני עשרים וחמש שנים, כל חברי הלהקה למעט תלתן הם קרובי משפחה שלהם.

“ראו אותה במשך תקופה מסתובבת ליד פחי הזבל בחניון וניסו ללכוד אותה כמה פעמים”, אומר הורוביץ. “כשהביאו אותה הנה הרגל שלה היתה מרוסקת לחלוטין ובעצם כרותה למחצה. המטרה שלנו בבית החיות היא להשיב את החיות אל הטבע, אבל הבנתי שאין ברירה אלא לעשות לה כריתה נקייה ויותר גבוהה. אחר כך היתה לנו דילמה - להחזיר אותה לטבע נראה לנו בלתי אפשרי ולכן לאחר שהחלימה מהניתוח שאני ביצעתי החלטנו להעביר אותה לתהליך קליטה במחלקת הזאבים עצמה. מראש ידענו שמדובר בתהליך מסובך במיוחד, משום שהיא הגיעה מעמדה מאוד נחותה. מצד שני, קיווינו שהעובדה שהיא הגיעה מהטבע נתנה לה כישורים יותר מפותחים משל פרטים שגדלו בכלוב”.

בספארי החליטו לקרוא לה בשם תלתן, על שם עלה התלתן שיש בו שלושה עלעלים ולא ארבעה כפי שנפוץ בעלים של צמחים אחרים. וביום חורף נאה, כשמתבוננים בזאבה התלת רגלית המתנועעת בחינניות וביעילות בתוך הכלוב הגדול, מטילה את חתיתה על שאר הזאבות, מתקבל הרושם שרגל רביעית היא סתם לוקסוס.

“חלק מהתפקיד שלי כמנהל מחלקת הטורפים”, אומר תם, “הוא ליצור מניפולציות חברתיות. בטבע הרי לא היה קורה שנקבה כרותת רגל תהפוך לדומיננטית או תשרוד לאורך זמן. אז מה עשיתי? קודם כל העברתי את כל הפרטים לחצר אחרת וניקינו וחיטאנו את החצר הזאת מכל הריחות. הכנסנו לכאן את תלתן לבדה. מתי ידעתי שאפשר להמשיך עם תהליך הקליטה? כשהיא התחילה לסמן את השטח, זה הסימן הראשון לתביעת בעלות. כשהיא התחילה לסמן הבאתי לכאן את איתן, שהיה הזכר הדומיננטי, מכיוון שהערכנו שהיא בת שנה וחצי, כלומר לא היתה לה עדיין הזדמנות להיות דומיננטית, ואיתן יוכל ללמד אותה איך להפוך לכזאת. אז היו בלהקה שנים עשר פריטים. היום יש שמונה, וכשראיתי שתלתן ואיתן מסתדרים התחלתי להעביר לכאן רק את הזכרים”.

למה?

“כי הזכרים הרי יודעים שאיתן הוא דומיננטי ולכן ינהגו בה בהתאם. העברתי כל שלושה ארבעה שבועות זכר אחד ואחרי שכל הזכרים קיבלו אותה, התחלתי להעביר נקבות. היו אז ארבע נקבות - אפרת, יעל, אורה ומוריה. שלוש הראשונות קיבלו אותה ואז כשהכנסתי את מוריה, ראיתי שהיא עושה בלגן והייתי צריך להחזיר את הנקבות לכלוב השני. זה לקח חודשים עד שהצלחנו להכניס שוב את הנקבות לכלוב הזה. בסך הכל מהרגע שתלתן נכנסה לכלוב ועד שכל הלהקה חיה איתה ביחד עברו תשעה חודשים. די מהר היא התחילה לגלות סימנים של דומיננטיות”.

מה זה סימנים של דומיננטיות?

“זנב משוך ישר אחורה. אצל הזאבים, בשונה מהכלבים, אין זנב מורם. היא גם היתה כל הזמן ליד איתן והפגינה אגרסיביות כלפי נקבות שניסו להתקרב אליו”.

ואיך הזכר יודע שעליו להזדווג עם הנקבה הדומיננטית? זה מתנהל כמו בחירות למלך ומלכת נשף הסיום?

“לא. זה קורה משום שרק הנקבה הדומיננטית מפרישה פרומונים”.

אז סימני הנחיתות הם זנב מורד והעדר פרומונים?

“גם, אבל שאלה יותר מעניינת היא מה תפקיד הנחותים בלהקה. אחד התפקידים הוא סימון הטריטוריה. בטבע, כשטריטוריה של להקה יכולה להגיע לרדיוס של חמישה עשר קילומטר, זה תפקיד סיזיפי. תפקיד אחר, בעיקר של הנקבות הנחותות, הוא לטפל בגורים של הנקבה הדומיננטית. בטבע הלהקה נוצרת משום שבקבוצה קל יותר לזאבים לטרוף ביחד בעל חיים גדול יותר מהם. בשבי אין לזה משמעות”. תם, זואולוג בהכשרתו, סבור שבטבע הוכח יתרונם של בעלי החיים החברתיים על פני היחידניים שהולכים ונעלמים.

הורוביץ חולקת עליו. “בארץ יש לזאבים בעיה גדולה להשיג טריטוריה. יש בארץ שני זנים: הצפוני שחי בלהקות קטנות והדרומי שחי בלהקות יותר גדולות. בני הזוג שמקימים את הלהקה צריכים למצוא טריטוריה שיש בה כמות מתקבלת על הדעת של טורפים שניזונים מאותו אוכל ושאין בה להקה אחרת של זאבים. בארץ יש לזאב הצפוני בעיה למצוא טריטוריה מפני שהשטחים הולכים ונעשים מאוכלסים ושטחים פנויים הופכים לשטחי אש ועל כן הזאבים נאלצים לנדוד דרומה והם כבר הגיעו מרמת הגולן עד לכרמל. הבעיה של הזאבים הדרומיים כפולה, משום שבנוסף לשטחים הבנויים והחקלאיים ושטחי האש, יש כלבים נטושים שמצטרפים ללהקות הזאבים, מזדווגים עם הזאבים ומדללים את מאגר הגנים”. כלבי הבית כפי שאנחנו מכירים אותם היום, הם זאבים שעברו תהליך של סלקציה על ידי בני אדם לפני כעשרת אלפים שנה. הזאבים נבחרו אז על פי מאפיינים שהקלו על ביות, מה שהחליש את התכונות המאפשרות להם להיות ציידים וטורפים.

די מהר, מספר תם, פחות משנה לאחר שהגיעה לספארי, הזדווגה תלתן עם איתן, אך לא התעברה. “לדעתי משום שהיא לא היתה מספיק בוגרת”, הוא מסביר, “אבל מצב כזה שבו הנקבה הדומיננטית לא מתעברת יוצר בלגן גדול בלהקה וקרבות מתמשכים על מעמד הזאבה הדומיננטית. מה קורה כשהנקבות נאבקות ביניהן, מה עושים הזכרים לדעתך?”

יושבים ומסתכלים ונהנים ומקווים שהנקבות יעשו את זה בתוך בוץ?

“בדיוק כך, כמו אצלנו הזכרים האנושיים. אז היתה מהומת אלוהים אצל הנקבות ומה שקרה בנוסף לזה, שכמה חודשים לאחר ההזדווגות בין איתן לתלתן, איתן הודח על ידי רמון שקפץ עליו והפך לשליט. בינתיים תלתן המשיכה במאבקים עם נקבות אחרות ששתיים מהן הספיקו מאז להזדווג עם רמון מבלי שנולדו צאצאים ולפני חצי שנה היא הצליחה סוף סוף להפוך לנקבה הדומיננטית ולכונן את מלכותה”.

נקודת התורפה של הזאבה הדומיננטית, הזמן שבו היא רגישה ביותר להתקפה מצד נקבות אחרות, היא בזמן ההזדווגות עצמה. באותו זמן היא מחוברת לזאב שמעליה ומשוללת יכולת תנועה.

“הזכר והנקבה גם הופכים להיות יותר יפים כשהם נהיים דומיננטיים”, אומר תם, כאילו לא די בחוסר הצדק בכך שהם היחידים שזוכים גם ליהנות מחדוות המין והסיכוי להעמיד צאצאים. “אפילו תלתן הפכה ליפהפייה אף על פי שיש לה רק שלוש רגליים”, טוען תם שרואה בסיפור ניצחונה של תלתן על כל הזאבות הארבע־רגליות “סיפור שממש דורש האנשה, משום שיש פה הקבלה מאוד ברורה לכל מיני סיטואציות בחברה האנושית וההקבלה הזאת עובדת בדרך כלל לרעת החברה האנושית”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו