אני ואצה נשנה את העולם

קבוצה של תיכוניסטים מחפשת את המתכון המנצח לגידול אצות ספירולינה בבקבוקי פלסטיק, כדי להיאבק ברעב בעולם

טלילה נשר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלילה נשר

שעת צהריים בגימנסיה הרצליה בתל אביב. תלמידים בכפפות לטקס לבנות מסדרים בקבוקי פלסטיק על מדפי עץ. "מה אתם מגדלים, שתן בקופסה?" צוחק תלמיד במסדרון כשאלעד דבש מכיתה י' עובר, בידו אחד הבקבוקים ובו נוזל ירקרק.

דבש וכמה מחבריו מחפשים דרך זולה, פשוטה ויעילה לגדל אצת ספירולינה בבקבוקי פלסטיק. המטרה, מסביר התלמיד בן ברגר, "היא להפיץ בעולם נוסחה לתנאי הגידול האולטימטיביים לאצה".

נשמע הזוי? ארגון החינוך של האו"ם, אונסק"ו, מתעניין בפרויקט וגם ארגון רוטרי העולמי, ארגון החינוך העולמי אינטרקולטורה ועשרה בתי ספר באפריקה.

התלמידים מחלקים את נוזל הגידול לבקבוקים ומחברים אותם למתקני עץ שמתוכם מבעבע פחמן. "במתקן יש אור מהשמש, הפחמן זורם בשביל הפוטוסינתזה והבועות מערבבות אותו", אומרת התלמידה מירי ווילוז'ינסקי . מתקן הבועות חסך מהתלמידים את הצורך לקחת את הבקבוקים הביתה. "היה צריך לנענע אותם כל הזמן", מסבירה נועה קולנדר.

המורה, לידיה ששון, המלווה את התלמידים בתהליך, אומרת שלצורך הפרויקט הם הקימו חברה לתועלת הציבור. לדבריה, "יש אנשי מחקר ופיתוח ותיעוד, אבל כמו בחברה בחיתוליה, כולם עושים הכל".

אצת הספירולינה, שזכתה לכינוי "מזון על", מכילה כ-70% חלבון - יותר מכל מזון טבעי אחר. יש בה את כל חומצות האמינו החיוניות לאדם ורמות גבוהות של ויטמינים. הפצת הנוסחה לגידול האצה אמורה לאפשר לילדים ברחבי העולם לגדל אותה בבקבוקי פלסטיק. גידולה בבתי ספר יוכל לעזור למיליוני ילדים רעבים. "הם לא יהיו שבעים", מדייקת התלמידה מאיה לוי, "אבל הם גם לא יהיו בתת-תזונה".

בינתיים הם מתחילים בקטן: עשרה בתי ספר בארץ, חמישה ערביים וחמישה יהודיים, יצטרפו בקרוב למיזם. "התקווה היא שבתוך שנה נסיים את המחקר ונצא לעולם", אומר מנהל בית הספר, זאב דגני.

תלמידי גמנסיה הרצליה עם בקבוקי אצה, השבוע צילום: ניר קידר

השבוע הגיעה לביקור אשת הקשר לבתי ספר באתיופיה. לדברי דגני, "הארגונים שעובדים אתנו רק מחכים שנהיה מוכנים. הפוטנציאל הראשוני הוא בין 700 ל-1,000 בתי ספר בעולם".

פעם בשבוע מגיע לגימנסיה בוריס זלוטניקוב שמשמש יועץ טכני לפרויקט. הוא עצמו בעל חוות ספירולינה בנגב. ד"ר ירון יהושע, מייסד המרכז הביוטכנולוגי של אצות באוניברסיטת בר-אילן, הצטרף למיזם בהתנדבות, כמלווה בהיבט המחקרי. לדבריו, יתרון חשוב של האצה, הוא שהיא קלה להפקה. "לפנינו עוד סדרה של ניסויים: הבדלי טמפרטורה, ריכוזים שונים של מזון שהוא בסיס לאצה, של אור, שיטות גידול שונות, גם בשקיות למשל". בסופו של תהליך, הוא אומר, "נגיע לתנאים האופטימליים ונבנה מודל שיגדיל את ריכוז החלבונים באצה".

התלמידים המשתתפים בפרויקט כבר יודעים שהוא לא ייגמר עם סיום שנת הלימודים, אבל הם לא מתלוננים. רק כשהפסקת חשמל קוטעת את העבודה במעבדה, התלמידה אופל מור מתרעמת: "יש לנו תמיסות שהן באמצע תהליך, למה יש עכשיו הפסקת חשמל?"

תלמידי גמנסיה הרצליה עם בקבוקי אצה, השבועצילום: ניר קידר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ