בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אני ואצה נשנה את העולם

קבוצה של תיכוניסטים מחפשת את המתכון המנצח לגידול אצות ספירולינה בבקבוקי פלסטיק, כדי להיאבק ברעב בעולם

24תגובות

שעת צהריים בגימנסיה הרצליה בתל אביב. תלמידים בכפפות לטקס לבנות מסדרים בקבוקי פלסטיק על מדפי עץ. "מה אתם מגדלים, שתן בקופסה?" צוחק תלמיד במסדרון כשאלעד דבש מכיתה י' עובר, בידו אחד הבקבוקים ובו נוזל ירקרק.

דבש וכמה מחבריו מחפשים דרך זולה, פשוטה ויעילה לגדל אצת ספירולינה בבקבוקי פלסטיק. המטרה, מסביר התלמיד בן ברגר, "היא להפיץ בעולם נוסחה לתנאי הגידול האולטימטיביים לאצה".

נשמע הזוי? ארגון החינוך של האו"ם, אונסק"ו, מתעניין בפרויקט וגם ארגון רוטרי העולמי, ארגון החינוך העולמי אינטרקולטורה ועשרה בתי ספר באפריקה.

התלמידים מחלקים את נוזל הגידול לבקבוקים ומחברים אותם למתקני עץ שמתוכם מבעבע פחמן. "במתקן יש אור מהשמש, הפחמן זורם בשביל הפוטוסינתזה והבועות מערבבות אותו", אומרת התלמידה מירי ווילוז'ינסקי . מתקן הבועות חסך מהתלמידים את הצורך לקחת את הבקבוקים הביתה. "היה צריך לנענע אותם כל הזמן", מסבירה נועה קולנדר.

המורה, לידיה ששון, המלווה את התלמידים בתהליך, אומרת שלצורך הפרויקט הם הקימו חברה לתועלת הציבור. לדבריה, "יש אנשי מחקר ופיתוח ותיעוד, אבל כמו בחברה בחיתוליה, כולם עושים הכל".

אצת הספירולינה, שזכתה לכינוי "מזון על", מכילה כ-70% חלבון - יותר מכל מזון טבעי אחר. יש בה את כל חומצות האמינו החיוניות לאדם ורמות גבוהות של ויטמינים. הפצת הנוסחה לגידול האצה אמורה לאפשר לילדים ברחבי העולם לגדל אותה בבקבוקי פלסטיק. גידולה בבתי ספר יוכל לעזור למיליוני ילדים רעבים. "הם לא יהיו שבעים", מדייקת התלמידה מאיה לוי, "אבל הם גם לא יהיו בתת-תזונה".

בינתיים הם מתחילים בקטן: עשרה בתי ספר בארץ, חמישה ערביים וחמישה יהודיים, יצטרפו בקרוב למיזם. "התקווה היא שבתוך שנה נסיים את המחקר ונצא לעולם", אומר מנהל בית הספר, זאב דגני.

ניר קידר

השבוע הגיעה לביקור אשת הקשר לבתי ספר באתיופיה. לדברי דגני, "הארגונים שעובדים אתנו רק מחכים שנהיה מוכנים. הפוטנציאל הראשוני הוא בין 700 ל-1,000 בתי ספר בעולם".

פעם בשבוע מגיע לגימנסיה בוריס זלוטניקוב שמשמש יועץ טכני לפרויקט. הוא עצמו בעל חוות ספירולינה בנגב. ד"ר ירון יהושע, מייסד המרכז הביוטכנולוגי של אצות באוניברסיטת בר-אילן, הצטרף למיזם בהתנדבות, כמלווה בהיבט המחקרי. לדבריו, יתרון חשוב של האצה, הוא שהיא קלה להפקה. "לפנינו עוד סדרה של ניסויים: הבדלי טמפרטורה, ריכוזים שונים של מזון שהוא בסיס לאצה, של אור, שיטות גידול שונות, גם בשקיות למשל". בסופו של תהליך, הוא אומר, "נגיע לתנאים האופטימליים ונבנה מודל שיגדיל את ריכוז החלבונים באצה".

התלמידים המשתתפים בפרויקט כבר יודעים שהוא לא ייגמר עם סיום שנת הלימודים, אבל הם לא מתלוננים. רק כשהפסקת חשמל קוטעת את העבודה במעבדה, התלמידה אופל מור מתרעמת: "יש לנו תמיסות שהן באמצע תהליך, למה יש עכשיו הפסקת חשמל?"

ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו