האם אריק איינשטיין תמך בהתנתקות? סיור בתחנות חייו של קדוש מודרני - סוף שבוע - הארץ
28 פרות קדושות

האם אריק איינשטיין תמך בהתנתקות? סיור בתחנות חייו של קדוש מודרני

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מתחת לבניין רגיל ברחוב חובבי ציון עומד גבר גבוה ומקריח במכנסי דגמ״ח שלושת־רבעי וסנדלי שורש. הוא מזיע. ללחי שלו מוצמד מיקרופון ומהתרמיל מציץ מגבר קטן שממנו בוקע השיר ״אוהב להיות בבית״ של אריק איינשטיין. הוא מחכה שהשיר ישקע ופותח בדברים: ״כאן, בבניין הצנוע הזה, אריק היה גר משנות השמונים ועד יומו האחרון״. הקהל הקטן שעומד סביבו — חמש נשים, ארבעה גברים, זוג דתי צעיר וילד — מהמהמים בפליאה ושולפים את הסלולרי לצלם את הבניין. ״זה הבית שבו אריק אהב להיות״, אומר המדריך ומוסיף ״כמאמר השיר״, עבור מי שלא הבין.

״אבל אריק גם אהב לרדת לרחוב", ממשיך המדריך. "תושבי השכונה הכירו אותו כולם. פה בקיוסק ממול הוא היה קונה סיגריות״.

איור: נטעלי רון-רז

״הוא היה מעשן?״ שואלת אשה עם שיער כתום קצוץ בחליפת ג׳ינס וסניקרס.

״רוב חייו אריק עישן״, מאשר המדריך באי־נוחות, ״אבל בשנים האחרונות הוא הפסיק. אתם חייבים להבין שהוא התחיל בתקופה אחרת, שבה לא היו מודעים לנזקי העישון״.

הקהל מהנהן. ״זה לא עזר לו״, ממלמלת הקצוצה.

״כאן הוא היה יושב בקיוסק, ממלא טוטו, מתווכח עם השכנים על כדורגל. אבל תמיד בחביבות, עם הומור, עם דרך ארץ. כדורגל היה אהבתו הגדולה של אריק. מלבד סימה, כמובן״.

״הוא אהד הפועל, נכון?״ שואל הילד.

״כן״, מודה המדריך. ״אריק היה אוהד הפועל תל אביב כל חייו אבל הוא כיבד את כל הקבוצות, וכשקבוצה ישראלית שיחקה בחו״ל הוא כמובן עודד אותה. בשביל אריק ישראל היא מעל לכל. הוא בוודאי לא היה אוהב תופעות אלימות או גזעניות בכדורגל כמו שראינו במגרש של בית״ר, והיה מגנה את זה, למרות שהוא כיבד את בית״ר ירושלים והיו לו חברים שאהדו את בית״ר״.

״אבל הוא היה שמאלני, לא?״ שואלת קצוצת השיער.

״תראי, מה זה שמאלני? אריק מעולם לא הסתיר את הכמיהה שלו לשלום, כמו שהוא כתב בשיר ׳עוד יהיה׳: ׳עוד יבוא שלום עלינו, עוד יהיה יהיה, עוד יהיה׳. מצד שני, הוא אהב את ארץ ישראל בכל מאודו, או כמו שהוא עצמו כתב: ׳כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל׳. אריק כאב כשפגעו במדינת ישראל. הוא, למשל, בוודאי היה כואב מאוד את הדה־לגיטימציה שעושים עכשיו לישראל ותנועת הבי.די.אס. אין ספק שהוא היה יוצא נגד זה. כמו שהוא בוודאי היה מגנה את שריפת התינוק הערבי״.

״הוא תמך בהתנתקות?״ שואל הצעיר עם הכיפה הסרוגה.

״אריק נמנע מפוליטיקה, כאב לו שהעם מפולג״.

״כן, אבל הוא היה בעד או נגד ההתנתקות?״ מתעקש הדתי.

״לא זכורה לי אמירה חד־משמעית שלו בנושא הזה, אבל אין לי ספק שהוא כאב את העובדה שיהודים נאלצים לעזוב את בתיהם״.

״הוא התייחס לזה בשירים שלו?״ ממשיך הדתי.

״לא באופן מובהק, אבל תבינו, השירים שלו תפסו את כל ההוויה הישראלית — מאבקים, קשיים, שכול, תקוות. כל מה שקורה כאן מוצא ביטוי בשירים שלו״.

״אז איזה ביטוי מצאה ההתנתקות בשירים שלו?״ מקשה הדתי.

״במובן הרחב של המילה״.

״איזו מילה?״

״ביטוי״.

״אני לא מבין״.

״אני חושב שזה חלק מהקסם של האיש ובגלל זה כל כך אוהבים אותו. בואו נמשיך״.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ