28 פרות קדושות

ההיסטוריה הרומנטית שלי עם הייטקיסטים הוכיחה לי שהתעשייה הזאת היא אסון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

1 זמן קצר לפני שילדתי את התינוק שלי קפצתי באיזה יום לבקר את ההורים. מיד כשנכנסתי הציעה אמא שלי שלרך שטרם נולד נקרא ינון. לא יעלה על הדעת, השבתי לה, אני לא סובלת את השם הזה. אחר כך הסתכלתי בעיתונים שהיו מפוזרים על הספה. תמונת השער הראשי במוסף הכלכלי הציגה את ינון ברכה, שהרוויח 350 מיליון דולר ממכירת איזה סטארט־אפ. הנה לזה קוראים ינון, אמרתי לאמא שלי. כן, היא אמרה לי, ינון זה שם של המשיח וברכה זאת ברכה, יש עליו ברכה כפולה ובגלל זה הוא עשה הרבה כסף. אמא, שאלתי אותה שאלה רטורית, רצית שאני אקרא לבן שלי ינון על שם איש סטארט־אפ שעשה אקזיט? והיא ענתה שכן.

איור: אולה גליקין

2 בכתבות בעיתונות על אקזיטים חוזרת התמונה הבאה: בחצי הגורן ניצבת ערימת גברים וביניהם מעט נשים, צעירים כולם, לבושים בפשטות נערית בג'ינס וחולצות טריקו ופניהם חלביות ומחייכות. ידוע להם ולצלם וידוע לנו שהתמונה מנציחה את מעמד ההטבלה לכסף או הטבילה בכסף. זהו מעמד קדוש בחברה המערבית והתמונות הללו הן הפרסקו על תקרת בית התפילה של הכסף. אלה גיבורי תרבות ההון לאחר שהגיבורים הקודמים כמו תשובה ודנקנר הושחתו בתודעה הציבורית. זהו הגלגול הנקי של ההון, הבלתי־מאיים. ההייטקיסטים מצולמים כמו בגנון, אין להם תכונות מבזות של מבוגרים, אין חריגה בתוך התמונה — אין פונקטום. אבל למעשה כל פרט הוא חריגה: הם בוגרי 8200, קרנות השקעה נדיבות תמכו בהם, קרנות פנסיה וחממות ממשלתיות סיבסדו כישלונות קודמים שלהם, כולנו ערבנו להם. וכשאנחנו מסתכלים בתמונה אנחנו רוצים להיות דומים להם, להיכנס לסדר הכסף הנקי של ההיי־טק ולהפסיק להזדהם בכסף הקטן המלוכלך שלנו.

3 בכל פעם שיצאתי לדייט עם איש היי־טק הפגישה נדונה לכישלון. תמיד הייתי מחבלת בסיכויי בשאלות חסרות טעם: איזו משמעות אתה מוצא בפיתוח אפליקציה שמחקה פלוצים? אתה חושב שהניסויים שהסטארט־אפ שלך עושה בקופים יובילו אותך לגיהנום? מה דעתך על זה שהחברה שלך פיטרה אלפיים אנשים השנה כי הם חצו את גיל ארבעים? וכך הלאה. יום אחד יצאתי עם בחור שעבד בחברת גיימינג. התברר די מהר שהגיימינג כיסה על העובדה שהחברה התעסקה בהימורים לילדים, אז התחלתי לדבר איתו על השאלה המוסרית של ייצור משחקי הימורים לילדים. הוא טען שזאת הבעיה של ההורים, הוא אמר שהוא נהנה לעבוד שם ושיש שם תנאים טובים ומאוד מאתגר. התברר גם שאת ייעודו האמיתי בחיים הוא מוצא בנגינה בגיטרה ובכתיבת שירים. הוא הראה לי את השירים שלו וביקש חוות דעת, ובאותו רגע הבנתי שמה שהכי מפריע לי בהיי־טק זה העובדה שמדובר באסון חברתי שאסור לדבר עליו.

4 מהו האסון הזה? הוא קשור בעובדה שההיי־טק זאת אליטה תרבותית וכלכלית עם נורמות נוקשות של שעבוד למקום העבודה בתמורה לתלוש שכר סביר ותענוגות קולינריים בינוניים בארוחת הצהריים. האסון קשור באשליה שנותנת האליטה הזאת כאילו שהיא מריטוקרטית, שיש בה מוביליות חברתית, שהיא ליברלית. וכל זה בשעה שהיא מובלעת מנותקת מחברה שבה אי אפשר כבר להתפרנס בכבוד כמעט באף מקצוע. ולכן כל הזמן רוצים להציל אותנו ולהסליל את כולנו — נשים, מזרחים, ערבים, חרדים — להיי־טק, כאילו היה ההיי־טק הווילה שלנו בג'ונגל. ובגלל זה שר החינוך נפתלי בנט, איש היי־טק שעשה אקזיט, יוצא בקמפיין אגרסיבי לעידוד חמש יחידות במתמטיקה, כדי שעוד ילדים יינצלו ויגיעו להיי־טק. אבל אני תמיד רוצה לשאול למה שהילדים לא יינצלו בדרך אחרת. למשל דרך הספרות, עם הדמיון הבלתי־יעיל שלה, הבלתי־כלכלי, שלא ניתן לאקזיט.

5 באחד הלילות חלמתי שפגשתי את סטיב ג'ובס. קראו לו בחלום ג'יב טובס או משהו כזה, הוא נראה צעיר, גבוה וארוך וכחוש עם שיער מתרונן ופרוע ועיניים נחושות והוא היה מפורסם מאוד. ישבנו באולם התעמלות גדול שהסתובבו בו הרבה פרחי היי־טק לחוצים שהתנועעו כמו מלפפוני ים וכולם רצו ממנו תשומת לב. היתה המולה שלמה סביבו. זה היה חלק מפסטיבל לחדשנות יצירתית וראו שאין לו כוח לאף אחד ושהוא מנסה להיות נחמד למרות שמתחשק לו רק ללכת לישון. לי זה לא הפריע. הרגשתי איזה קשר ישיר אליו והחלטתי שאני אלך לדבר איתו. כשהתקרבתי הבנתי שאני נמשכת אליו והתחלתי לנסות לכבוש אותו בכוח הדיבור המבריק שלי ועיני הבוהקות. רציתי שיחבק אותי כמה שיותר מהר, אבל הרגשתי שהוא מגיב לקסמי בהססנות. הוא סימן לי באצבעותיו הארוכות לקרב את ראשי לראשו ולחש לי משהו. בשלב הזה התעוררתי. היתה לי תחושה שהוא לחש לי משהו מאוד חשוב, יכולתי כמעט לזכור את מה שהוא אמר, אבל הדבר גלש ממני, חמקמק כמו גוש כספית. היה שם משהו על חוק מור, על סוף ההיי־טק ומשמעות החיים כשהרגע הסינגולרי יתממש. הקול שלו כשלחש באוזני היה מלא חרטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ