בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נוחי דנקנר: אני חי על חשבון אחרים

תגיד, איך יש לך כסף לפרונטו? הרי בנאדם בחוב של 100 אלף שקל, הבנק סוגר עליו מכל כיוון. כאילו מה, אתה חי עכשיו על חשבון אחרים? "כרגע, במובן רב, כן. בוודאי"

232תגובות

הלווו...

נוחי? נוחי דנקנר?

כן.

שלום, זה גונטז' מ"הארץ". מה שלומך?

שלומי בסדר. אני נמצא באירופה.

נוחי דנקנר
דניאל בר און

אוקיי.

בפגישה. מה, אתה רוצה לדבר איתי על פרונטו?

לא רק. משהו קצת יותר עמוק.

אה, כי גם על פרונטו אני לא מדבר, אז בוודאי שלא על משהו עמוק יותר.

הבנתי. טוב. בכל זאת, תן לי חמש דקות לשאול שאלות. מבחינתי תשיב לכולן: "לא מעוניין, לא מעוניין, לא מעוניין". ובמקרה כזה, בסדר. אין לי מה לעשות.

בסדר.

יופי. השאלה העמוקה היא, ואני מנסה רגע לפנות אל הבן־אדם שהיה בפסגת העולם מבחינה פיננסית וכעת אומרים עליו שהוא בתחתית העולם הפיננסי, עם חובות גדולים.

אוקיי.

ואז בשבוע אחד, או שבועיים, הוא ניצל בנס מתאונת מטוס.

מסוק.

תודה. מסוק כן, מסוק. ואז מסלקים אותו בבושת פנים ממסעדה בתל אביב. בטח הרגשת מחורבן לגמרי.

אוקיי. אז מה השאלה?

הרגשת מחורבן?

אה... תשמע. אני... רק אומר לך, שאני מרגיש עם עצמי כל הזמן טוב מאוד, ובשלמות אישית, פנימית, יוצאת מן הכלל. למשל: אין לילה בכל השנים האחרונות שאני מדיר שינה מעיני אפילו לדקה.

וואללה.

אני שלם עם מי שאני ועם מה שאני עושה. ועם הדרך שלי, והיושרה שלי ועם ההתנהגות שלי. ככה אני, וככה אני מתנהל.

שאלה שנייה: אני מכיר כמה אנשים שנמצאים בקשיים כלכליים והם לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בפרונטו ולטוס במסוק פרטי. התחושה היא שבך נוהגים אחרת.

אני לא יודע מה זאת האמירה "נוהגים"...

תגיד, פיזית, איך יש לך כסף לפרונטו? אתה חייב מיליונים.

אתה צריך להבין: בנאדם שהולך להביא עשרות רבות של מיליוני שקלים לבנקים, אז הוא לא יוכל לשלם 800 שקל לארוחה בפרונטו? זה מגוחך. לחשוב שבנאדם לא יוציא 800 שקל בפרונטו כדי להחזיר חובות... ומחזיר בשנה הקרובה 70 מיליון שקל.

פיזית, נוחי, מאיפה הכסף? יש לך כרטיסי אשראי? לא ביטלו לך אותם? הרי בנאדם בחוב של 100 אלף שקל, הבנק סוגר עליו מכל כיוון. איך זה עובד במקרה שלך?

זה עובד על כך שאני מסתייע באנשים שמעריכים אותי, ושאוהבים אותי, ו... גם שמאמינים ביכולת שלי להשתקם.

כאילו מה, אתה חי עכשיו על חשבון אחרים?

כרגע, במובן רב, כן. בוודאי.

זה כמעט עצוב...

בוודאי. איזו שאלה... גם הכספים שמהווים את הסדר החוב מול הבנקים — הם לא שלי. כי אין לי. אני מקבל סיוע מאחרים.

נו, ומה עם דירת הפאר שאתה עדיין מחזיק? איך עוד לא לקחו לך אותה? הרי משפחה שלא עומדת במשכנתא, צ'יק־צ'ק ייקחו לה את הבית.

לתשומת לבך, שאין לי משכנתא על הבית.

אני מבין. ועדיין הבנק יכול לנסות לקחת אותה על חשבון החוב.

לא. לא. לא. יש הבדל: לא קניתי את הבית בכספי משכנתא ואין לי משכנתא על הבית. זה לא דומה. אני בשלב של ביצוע הסדר חוב. ברור לכולם שהכסף החיצוני שאני אביא, מכספי סיוע של אנשים אחרים שדואגים לי ואוהבים אותי, זה המפתח, וזה ההבדל. זה עושה את כל ההבדל.

אבל...

מה?

לא חשוב. תמשיך. אני אחכה עם השאלה.

לא, אבל דיברתי איתך כבר יותר ממה שחלמתי שאני בכלל אדבר עם מישהו...

אז עוד שאלה אחת.

אז נסיים בכל זאת.

נו, אחרונה וזהו.

טוב.

על פי מה שכתב השף של פרונטו, התנהגת למלצרית כאילו היא המשרתת ואתה האדון. האומנם?

זה מה שדיוויד פרנקל אמר. תשמע, אתה יכול לפנות לכל מי שאתה רוצה ומכיר אותי. כל מי שאתה רוצה. אתה יודע שאני האדם שמעיר לחברים שלי ולאנשים ואומר: "תתנהגו יותר יפה למלצרים ולאנשים שמשרתים אתכם?" מה שמיוחס לי זה מזעזע! שאני התנהגתי בבריונות? באיזה מובן?

נו, אני שואל אותך.

יכולים לחשוב שאולי הייתי שתוי, ואולי מסומם.

קטע. זה מה שאני חשבתי.

מה פתאום! שום דבר! כלום של כלום. התנהגות רגילה ואדיבה. עכשיו באמת, תקשיב לי טוב: אני אדם שיש לו ביקורת עצמית מאוד גבוהה. ואני יודע בדיוק אם אני עושה משהו בסדר או לא בסדר. אני לא מכיר... אני לא מכיר בנאדם — ואני אומר לך את זה באחריות מלאה...

אוקיי.

אני לא מכיר בנאדם שמתנהג כל כך יפה בנימוס, באדיבות, בנחמדות, בהתעניינות — כלפי מלצרים. זה מגיע אצלי כמעט למצב שאם הייתי יכול, הייתי עוזר להם בעבודה.

עשית לי חשק למלצר לך. אז על מה התנצלת בפני המלצרית?

תקשיב טוב. תקשיב טוב: כשיש מצב של שולחן שיש עליו כלים, אתה יודע שאני אוסף את הכלים ונותן? מצלחות של אחרים. אני אוסף כלים של אחרים, ומחזיק אותם, ונותן למלצר שמגיע.

המממ...

אני מושיט ידיים למקומות רחוקים בשולחן ולוקח משם את הצלחות והסכו"ם ונותן למלצר.

או־וואה... אז על מה התנצלת?

אני האדם האחרון בעולם שאפשר לומר עליו שלא יתנהג ברגישות למלצרים. אתה לא מבין.

אבל אני שומע אותך.

אתה פשוט לא מכיר אותי...

שומע אותך, נוחי.

אבל אתה לא מכיר אותי...

נכון, נוחי. נכון. אבל בסוף על מה התנצלת בפניה?

התקשרתי לדיוויד פרנקל אחרי שעה ואמרתי לו: "אני לא נכנס להתנהגות שלך, אני רק מבקש למסור התנצלות שלי, ואני חושב שאתה צריך למסור גם התנצלות שלך כלפי המלצרית שהיתה בשולחן והיא נעלבה או נפגעה מדברים שנאמרו ביני לבינך, והיא לא קשורה אליהם. כי אני רוצה להיות נקי כלפיה". להבדיל מהקטע שלו שהיה איום ונורא.

כן. באסה. לפני ארבע שנים אף אחד לא היה מעז להעיף אותך ממסעדה.

אני לא נכנס... קראתי שיש אנשים שאומרים את זה. אולי זה נכון. אולי לא. אני לא יודע.

בקיצור, טסת לאירופה להביא קצת כסף?

בקיצור, נסעתי לאירופה לעשות פה עסקים. אתה צודק.

טוב. תודה על השיחה.

אתה בסדר, אתה בסדר.

תודה נוחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו