הכירו את בנימין זאב הרצל השני, האיש שחולם להקים מדינה ציונית באריתראה

לטספציון גרהלאסי, אריתראי שמתגורר בלונדון, יש חלום: להקים באריתראה את מדינת הלאום של העם התגריני. לשיטתו, הנוצרים התגרינים הם בעצם יהודים, כך שהמדינה שהוא פועל לייסד תהיה אומה ציונית, שחייליה יעברו אימונים בצה"ל

רועי צ'יקי ארד
רועי צ'יקי ארד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טספציון גרהלאסי
טספציון גרהלאסיצילום: תומר אפלבאום

אף שהוא צנום, עסקי ומגולח, קשה לפגוש את טספציון גרהלאסי ולא להרהר במסעותיו של תיאודור הרצל. גרהלאסי, בן 47, איש עסקים שנולד באריתראה ומתגורר מאז 1999 בלונדון, מסתובב בקדחתנות בין 40 קהילות אריתראיות בעולם ומנסה לגייס אהדה להגשמת חלום הקמת מדינת אגעזיאן, במקומה של אריתראה. אגעזיאן נועדה להיות מדינת הלאום של העם התְגריני הנוצרי, שהוא ממילא רוב אוכלוסיית אריתראה ושולט במדינה. לגרהלאסי, המגדיר את עצמו לאומן, זה לא מספיק, והוא רוצה שהמדינה תוגדר כתגרינית ולא ככזו ששייכת לכל אזרחיה האריתראים, ובמיוחד לא למוסלמים, המהווים כ–40% מהאוכלוסייה. מה שהופך את זה למעניין עוד יותר הוא העובדה שגרהלאסי מגדיר את עצמו כיהודי ומאמין ששבעה מיליון התגרינים באריתראה ובאתיופיה (ובישראל) הם פחות או יותר יהודים אנוסים שנאלצו להתנצר. את העם התגריני הוא רואה כצאצאי ממלכת חִמְיָר, הממלכה היהודית בתימן, שהתפשטה עד מזרח אפריקה לפני יותר מ–1,500 שנה.

לדבריו ולדברי קבוצת תומכיו שפגשתי, הסבים והסבתות של התגרינים בני דורו שמרו על סממנים יהודיים. בין השאר, שבת, ברית מילה ביום השמיני, התעטפות בטלית וכנסיות שכונו "בית מקדס" ומכילות את "קודש הקודשים". דגל המדינה המיועדת הוא מנורה בת שבעה קנים. "אנחנו ציונים, כי אנחנו רואים בעצמנו ממשיכי דוד המלך", מסביר גרהלאסי. "אנחנו רוצים להקים עוד מדינה ציונית במזרח התיכון. אני רוצה שנוכל להגן על עצמנו וגם להגן על ישראל. אנחנו לא מוכנים להפסיד כמו שממלכת חמיר הובסה".

אף שהוא ימשיך מפה לשוודיה ולעוד מדינות שבהן שוהים פליטי אריתראה עד שהעריצות תיפול, לגרהלאסי יש יחס מיוחד לקהילה בישראל. הוא מעריך שהיא מונה כרגע 20 אלף איש בלבד, משום שמבקשי מקלט רבים עזבו, בעיקר לקנדה. בעיניו, האומה הציונית שיקים במקום אריתראה תהיה מדינת־אחות לישראל. באתר הרשמי של אגעזיאן מיוחד פרק נרחב לתנועה הציונית: דיוקנו של הרצל מופיע לצד זה של המלך התגריני יוהנס הרביעי, שקרא לממלכתו "ציון" ב–1872. גרהלאסי טוען שהציונות האפריקאית למעשה קדמה לזו שלנו בכמה עשורים. צבא המדינה שבדרך ייקרא "צבא הגנה לאגעזיאן". גרהלאסי מעוניין לנצל את ההימצאות של האריתראים בישראל לאימונים צבאיים בידי צה"ל של כ–3,000 אריתראים שישחררו את ארצם בבוא העת. "זה הולך להיות צבא אידיאולוגי של הלאום, כמו צה"ל", הוא חוזה.

על אף האנגלית הטובה והעניבה הירקרקה שאיתה הוא מגיע לפגישות, גרהלאסי לא התראיין עד כה לתקשורת העולמית, והתמקד בהפצת מידע דרך ערוץ יוטיוב שלו, שבו הוא מופיע לצד דגל המדינה המתוכננת ודגל ישראל. אבל הראיון עם עיתונאי ישראלי הוא משוכה שחשובה לו במיוחד. הוא מעוניין להגיע לאנשי עסקים ישראלים ולקהילה היהודית בארצות הברית, שיסייעו לו בתוכניתו השאפתנית להפיל את המשטר הדיקטטורי ולהקים מדינת לאום תגרינית.

אלא שחוץ מלהסתכסך עם אריתראה, הצלחת התנועה עשויה להטריד גם את האתיופים. גרהלאסי מאיים על הריבונות בחבל תגראי באתיופיה, שבו נמצאים מיליונים מבני עמו, מופרדים על ידי גבול מדיני. התגרינים אמנם מהווים רק שישה אחוזים מהאתיופים, אבל הם מובילי מפלגת השלטון באתיופיה שהוקמה על ידי מלס זנאווי, שהנהיג את המדינה עד 2012.

דבריו של גרהלאסי לא קולעים לבון־טון של הימין או של השמאל בישראל. הימין בוחר לראות באריתראים מתחזים, פושעים וגונבי עבודות ויהיו ודאי מי שיחשבו שמדובר בטריק להארכת השהות בישראל (אף שמנהיג התנועה חי בלונדון, רק רוצה לפלוש לאריתראה ומעריץ את בנימין נתניהו). השמאל יגלה מולו תנועה לאומנית, שונאת איסלאם, שמנהיגה אוהד את האיסור של טראמפ על כניסת מוסלמים ומתנגד לרב־תרבותיות. כך שגרהלאסי, אף שקרא אינספור ספרים על התנועה הציונית, מביוגרפיות של פרס וז'בוטינסקי ועד "סטארט־אפ ניישן", לא הצליח בינתיים לאתר פה בעלי ברית. גם בבית הכנסת הליברלי בלונדון, שבו נהג להתפלל, לא מצא את מקומו, כי דעותיו נחשבו איסלאמופוביות ולאומניות. אף שחלק מרעיונותיו הבהילו אותי אנסה להיות לא שיפוטי, גם כי איני בקי מספיק בדקויות הפוליטיקה של האזור.

אריתראה. לפי פרופ' חגי ארליך, החבל התגריני נחשב למעין יהודה ושומרון של אתיופיה מצד אחד ושל אריתראה מצד שני

פחד מהמוסלמים

הפגישה הראשונה עם גרהלאסי (ששינה את שמו הפרטי מאיוב לטספציון, שמשעותו "תקוות ציון") מתקיימת במיקום משונה, משרד תיווך דירות קטן בהנהלת ענבר, בת 42, בשכונת שפירא בתל אביב. נציגי התנועה הגיעו אל ענבר כדי לשכור משרד. ענבר, שהיתה אמורה להיות רק מתווכת, הפכה לפעילה והחלה לסייע לתחיית העם. זה גם התמזג עם תחביבה — שפות עתיקות וממלכות קדומות. לענבר יש גם ידע בסיסי בשפה, מהתקופה שבה התנדבה בתיאטרון קהילתי אתיופי והיא נהנית לקשר בין השם שנתנו התגרינים לתורה — "אורית" — ל"דאורייתא" הארמית. היא משוכנעת שהאריתראים קשורים לעם היהודי, עם דגש על התימנים. "כשראיתי את האוכל האריתראי הייתי המומה: ראיתי אינג'רה ומאכלים שהזכירו לי את הקובנה, הסאלוף והחילבה מהבית".

יש לציין שהרעיונות הלאומניים של התנועה משמחים פחות אריתראים מוסלמים, שגרהלאסי מוקיע ומתכנן להוריד בדרגה אם וכאשר ישתלט על המולדת. אנשיו חוששים להיפגש איתי בבתי קפה בדרום העיר כדי שלא תתרחש תגרה. בסוף הפגישה במשרד התיווך הגיח בחור אריתראי מוסלמי שראה את גרהלאסי מהחלון ודרש להיכנס ולדבר איתו. הוא המתין בחוץ וסירב ללכת. לבסוף הוזמנה ניידת משטרה כדי שגרהלאסי יוכל לצאת בלי להתעמת. גם הביקור במתקן חולות התעכב כי אנשי התנועה פוחדים מתגובת המוסלמים שם, ועסוקים בתיאום המפגש עם המשטרה.

המערב וארגוני זכויות האדם נוטים לגנות את הדיקטטורה המחרידה של איסאייס אפוורקי, מנהיג אריתראה, שיצר שירות צבאי שממנו אינך משתחרר בחיים, ופוגע באזרחים באופן חסר תקדים. אבל ביקורתו של גרהלאסי מתמקדת בצדדים אחרים. הוא מתריע שהדיקטטור, שכאמור שייך לרוב התגריני, מנסה למחוק את הלאום התגריני ולקדם את האוכלוסייה המוסלמית על חשבונו, כדי ליצור כור היתוך. "אפוורקי מושפע ממאו דזה דונג. הוא עושה הינדוס חברתי כדי ליצור לאום אריתראי מומצא. הוא חושב שהוא אלוהים".

מאז שעקר ללונדון ב–1999 ביקר גרהלאסי באריתראה כמה פעמים, ואף שב להתגורר בה לזמן מה ב–2011, כדי לנסות לערער את השלטון בשקט, דרך הגנרלים. עכשיו, אחרי שהרעיונות שלו יצאו לאור ביוטיוב, הוא לא יכול לחזור. "אם אסע לשם, איהרג".

כשאני מנסה לעמת אותו עם הגזענות נגד שחורי עור בישראל, חולות וההפגנות נגד מבקשי מקלט בשכונת שפירא, הערצתו לישראל לא מתעמעמת. "במצרים חותכים לנו את הראש, בשבילנו אין מקום בטוח בסביבה כמו ישראל. אני יודע מה זה גזענות. אני לא אומר שאין גזענות בישראל, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה. אם איהרג בסעודיה, לא ירשו לי להיקבר באדמת המדינה כדי לא ללכלך אותה".

ענבר מוסיפה: "אגיד לך מה קורה בשפירא. כשעשו הפגנות, כולנו, התושבים, הגנו על האריתראים. המפגינים נגד האפריקאים מגיעים כמעט כולם מחוץ לשכונה".

ומה לגבי שפי פז?

"היא נחמדה, אבל לא מתייחסים אליה בשפירא. אנשים פה חיים את החיים".

טספציון גרהלאסי (משמאל) במפגש עם הפעילים המרכזיים בישראל. "היחידים באזור שאוהבים את ישראל הם אנחנו"צילום: תומר אפלבאום

יותר גרוע מהאינקוויזיציה

בזמן שהוא בישראל, גרהלאסי יוצא למפגשים שונים להסביר את רעיונותיו לאריתראים ולאזרחים יהודים ממוצא אתיופי־תגרי, שהוא מנסה להעלות למדינה לעתיד. בשבת האחרונה נפגש לארוחה עם 30 הפעילים המרכזיים, ובשבת הקרובה מתוכנן כנס גדול יותר של אריתראים מכל הארץ, שבמסגרתו ינסה לגייס כוחות לבניית שדרה למדינה החדשה. "חשוב לי שאנשים ילמדו מקצועות שנצטרך באגעזיאן. הממשלה הנוכחית באריתראה יצרה ריק. צריך להיות מוכנים להקים מדינה. אני לא רוצה שאחרי שהמשטר יקרוס נהיה כמו לוב או סוריה. אני רוצה שכשנצא לדרך יהיו לנו כבר צבא ומשטרה. אם אריתראים בישראל יעברו אימונים על ידי צה"ל, יהיה קל יותר להקים מדינה. אריתראה וישראל הן שתי המדינות היחידות בלי רוב מוסלמי בים האדום. יש לנו אותו גורל כמו ליהודים".

לישראל יש אינטרסים באריתראה ובאתיופיה, שלא נרצה לסכן.

"הבעיה היא שבניגוד לתקופות של דוד בן־גוריון וגולדה מאיר, הישראלים היום בורים לגבי האזור שבו הם נמצאים. הם חושבים רק על אמריקה. אחרת היו מבינים שאנחנו היחידים באזור שיכולים לעזור להם. חוץ מזה, באירופה יש חצי מיליון תגרינים. אף ישראלי לא ניסה להגיע לאנשים האלה כדי להגן על ישראל. אנחנו רוצים להגיד לישראלים שאנחנו לא איום עליהם. המטרה שלנו היא להביא לשינוי באריתראה ואז גם בעיית הפליטים בישראל תיפתר. אם התגרינים יפסידו והמוסלמים ינצחו, כל הים האדום יהיה איסאלמי".

שנים אתם פה, ופתאום מתגלה שיש לכם שורשים יהודיים. זה משונה.

"אתה צריך להבין מה העם שלנו עבר. האנטישמיות נגד היהודים ברוסיה והאינקוויזיציה בספרד? אנחנו קיבלנו יחס גרוע יותר. חתכו את הלשון לאבות שלנו, שהמשיכו את הדת היהודית".

יהיו מי שיחשבו שאתם מגדירים את עצמכם כיהודים, כי אתם רוצים להשתקע בישראל.

"אנחנו לא רוצים להישאר בישראל. אנחנו רוצים לבנות מדינה ציונית נוספת באריתראה, להקים מדינה אחות. אנחנו יותר ציונים מהמתנחלים. שים לב שאפילו היום, עם הממשלה השמאלית שבשלטון, אריתראה היא אחת המדינות היחידות שלא מכירות בפלסטינים כמדינה. אנחנו יודעים שאם ישראל תיעלם, אנחנו נהפוך למטרה הבאה של העולם הערבי".

בפמליה של גרהלאסי גם יוהנס סמרה, בן 24, שבע שנים בארץ, שעובד כטבח. בעקבות התנועה חזר למנהגים שהוא זוכר מבית סביו. "התחלתי לשמור שבת, להיות יותר מודע. התחלתי להבין שמה שחשבתי שהוא תרבות, זו למעשה דת. היתה להם טלית שנקראה 'נצלה'. אמי התפללה בשבת. בבית שלי לא נתנו לאכול בשר וחלב. חשבנו שאנחנו נוצרים, עכשיו אני קולט שהיינו יהודים. לא הבנתי למה הכנסיות שלנו שונות מאלה של הנצרות. כילד הייתי שמש בכנסייה, שנקראת בית מקדס. יש שם קודש הקודשים ופסל של ארון הקודש. כל מה שעשינו היה מה שכתוב בתורה. בחגים היינו מסתובבים שלוש פעמים סביב הכנסייה. היום אני יודע שאני יותר יהודי מנוצרי. 60% יהודי, 40% נוצרי".

איך אנשים סביבך מגיבים לרעיונות האלה?

"לתגרינים רבים שדיברתי איתם לא היה מושג שיש להם קשר ליהדות. הממשלה לא רצתה שידעו. כשאני מספר את זה לישראלים, הם מתרגשים. עכשיו אני מבין מה סבתא שלי היתה עושה".

"זו הזהות שלי", אומר גם סמואל אברהם, בן 24, עובד בשווארמייה. "אני לא יכול לחיות בלי הזהות והערכים שלי. הרבה זמן הרגשתי את הדברים האלה, אבל לא ידעתי לבטא אותם".

פרופ' חגי ארליך, שחיבר ספרים ומחקרים על ההיסטוריה של אתיופיה, מסביר שלא רק התגרינים רואים את עצמם כצאצאי היהודים, אלא כל הנוצרים באתיופיה. "זה האתוס הלאומי הנוצרי־אתיופי הנובע מסיפור שלמה, מלכת שבא ובנם, המלך מנליק הראשון. מבחינה היסטורית, חבל תגראי היה הליבה של אתיופיה, אבל מימי הביניים עברה ההגמוניה לדוברי השפה האמהרית במרכז הארץ. ב–1991 דוברי תגרינית בראשותו של מלס זנאווי תפסו מחדש את מנהיגות הארץ. המפלגה השלטת בפדרציה האתיופית כיום מונהגת בעיקר על ידי בני תגראי".

ארליך לא נלהב מהקמת מדינה תגרינית שתאחד את התגרינים באריתראה ובאתיופיה. "זו תהיה מדינה קטנה, הררית ומבודדת. האזור הזה נחשב למעין יהודה ושומרון של אתיופיה מצד אחד ושל אריתראה מצד שני. בראשית דרכו זנאווי אמנם דיבר על מדינה תגרינית נפרדת, אבל בסוף הנהיג את כל אתיופיה. ייטב לאריתראים למצוא דרך טובה ודמוקרטית יותר מהשלטון הנוכחי, אבל הרעיון של מדינה תגרינית אינו הפלטפורמה הנכונה".

דגל מדינת אגעזיאן. מנורה בת שבעה קנים

הפגנות תמיכה בישראל

אתר התנועה מציע מידע רב ומפורט. יש למשל תוכנית עשור אוטופית, שלפיה אגעזיאן הדמוקרטית תהפוך במהירות למדינה הכי פחות מושחתת בעולם ועם תמותת התינוקות הנמוכה ביותר, או קריאה להשתמש במדינה החדשה בסְפָרוֹת בשפת געז הקדומה במקום בספרות מערביות וגם הצעה לחוק שיאסור להשתין בטבע. הרבה מקום מוקדש לתכנון כלכלי ולקשר עם ישראל. "יש לנו ולישראל אותו האינטרס ואותו האיום", מדגיש גרהלאסי. "כדי שאגעזיאן תשרוד, אנחנו צריכים לייצר סחורות זולות בטכנולוגיה מתקדמת. את הטכנולוגיות לא נקבל מהסעודים, רק מהישראלים. אנחנו לא רוצים להעתיק את המודל ממדינות כושלות כמו סוריה או עיראק, אלא ממדינה מצליחה שהפכה ממדינת עולם שלישי למדינה מתקדמת. הגיבורים שלי הם בן־גוריון ובגין. יש הרבה מה להעריץ בישראל".

מעבר לתמיכתו האישית, יש לגרהלאסי תכנון מפתיע: "עוד חודשיים נתחיל לארגן במערב אירופה סדרת הפגנות תמיכה בישראל. אומרים שלישראל יש בעיות של זכויות אדם ומבקשי מקלט, אנחנו נשנה את הנראטיב. בהפגנות בלונדון היינו השחורים היחידים שהפגינו בעד ישראל. אתם צריכים להשקיע בנו. אף אחד לא יכול לטעון שאנחנו קולוניאליסטים. אי אפשר להגיד שפלשנו, המוסלמים הגיעו אלינו והעבידו אותנו. אתם מקושרים לאירופה ויכולים להאשים אתכם בקולוניאליזם". ההיגיון מוסבר היטב באתר התנועה: "אם נפגין בניו יורק נגד השלטון באריתראה, אף אחד לא יתעניין. אם נפגין נגד השמאל הקיצוני והבי־די־אס, נמשוך את הכיסוי התקשורתי, שיפתח דלת למאבק שלנו".

האתיופים לא יהיו מרוצים לדעת שאתה רוצה לקחת נתח מהארץ שלהם.

"הסקוטים עשו משאל עם, אז גם בחבל תגריניה אפשר לעשות".

מתי תתחיל המהפכה?

"אני מאמין שתוך חצי שנה מרגע שנשדר את הרעיונות שלנו בערוצי הלוויין, הממשלה באריתראה תקרוס. אבל זה מוקדם מדי בשבילנו להפיל אותה עכשיו. צריך להיות מוכנים כשהמשטר ייפול. שאר האופוזיציה למשטר היא ליברלית ומדברת על נושאים כמו זכויות אדם ונושאים חברתיים, הם מנסים שנים, וזה לא מצליח להם. אבל אם תדבר על הלאומיות, זה יצליח. התגרינים הקריבו את חייהם מאות שנים בגלל הזהות. הפרויקט שלנו הוא לחזור למה שהיה לפני הנצרות. ראש השנה שלנו חל בספטמבר, והוא נקרא מסקל. פסח מכונה אפסיגה. הנצרות יצרה היסטוריה מזויפת, כאילו מצאו את הצלב באתיופיה. איך זה יכול להיות, אם ישו נצלב בירושלים?"

על התקופה שהתפלל בבית כנסת ליברלי הוא אומר: "זה היה יותר מדי ליברלי. הגעתי ממשפחה שמרנית והרבה דברים הפריעו לי שם".

מה הפריע לך? ההומואים?

"כאלה דברים. הם לא אהבו שאני לאומני. אבל אני עדיין מגיע בפסח. היהודים באנגליה האשימו אותי באיסלאמופוביה. אמרתי להם שהעם שלי נהרג בסיני על ידי מוסלמים. הבעיה היא שאירופה משותקת בגלל הפוליטיקלי קורקט, כי היא הוכתמה בגלל העבדות והקולוניאליזם ולאירופים יש רגשי אשם מול האיסלאם. לנו אין את זה".

כדי להבין אם התנועה משמעותית או שמדובר בחלום אזוטרי של אדם אחד וכמה מאמינים, פניתי אל אוות אשבור, בן 37, פעיל חברתי אריתראי שמתמצא בפוליטיקה. "עד שטספציון הגיע, הציבור לא היה מודע לאגעזיאן ולזהות התגרינית", הוא מסביר. "עכשיו, בזכות ההופעות שלו ביוטיוב, הוא חזק מאוד, ולדעתי התנועה הזאת תתחזק עוד. התחלנו להכיר מנהגים שנזנחו במהלך השלטון הסוציאליסטי ויש התעוררות. אבל יש גם רבים שחוששים להזדהות עם התנועה, כדי לא להיחשב גזענים. ייקח זמן, אבל אני מאמין שהם יכולים להצליח. אף שאני ממפלגה אחרת, אני מכבד אותו ואת הידע הרב שלו".

גם אתה זוכר מנהגים יהודיים מהבית?

"סבתא שלי חלמה להגיע לירושלים ולמות. אמא היתה טוחנת קפה, ובשישי־שבת הפסיקה. כשהגעתי לפה ראיתי אנשים שלא מדליקים אור בשישי ובשבת. לא ידעתי שיש דבר כזה יהודים. חשבתי תמיד שאנחנו נוצרים. היום אני מבין שהדת שלנו קרובה ליהדות. אבל למען האמת, הדור הצעיר פחות מתעסק בזה".

איסאייס אפוורקי, מנהיג אריתראה. גרהלאסי: "ההנהגה באריתראה זקנה ועייפה. המשטר יקרוס לבד"צילום: ג'ייסון דיקרואו / אי־פי

מחפשים יחצן

"התרבות שלנו נפלשה", אומר גרהלאסי. "אבל הערכים שלנו עדיין יהודיים. חופש, צדק חברתי, חינוך. התגרינים עוברים כיום טיהור אתני על ידי אריתראה ואתיופיה".

אבל מנהיג אריתראה הוא תגריני. המפלגה השלטת באתיופיה מונהגת על ידי המיעוט התגריני. זו טענה משונה.

"הם קומוניסטים", מפטיר יוהנס סמרה. "הם כבר לא מרגישים תגרינים. הם שינו את הזהות שלהם ושונאים את התרבות שלנו. אפווקי בעצמו אומר שהוא לא תגריני, הוא אריתראי".

אל הרעיון של אגעזיאן הגיע גרהלאסי לפני עשור, בעקבות קריאה במחקרים ארכיאולוגיים על הקשר בין התגרינים ליהודים. "לימדו אותנו שההיסטוריה שלנו מתחילה ב–1890, בכיבוש האיטלקי. אבל התחלתי לחקור ולמדתי שההיסטוריה אחרת". בשנה האחרונה הוא נטש את עסקיו בתחום היבוא־יצוא, והתמסר לחלום המדינה התגרינית. "כל המזרח הרחוק התפתח בזכות יפן. ישראל היא יפן שלנו".

ומה יהיה עם המוסלמים, שהם כמעט חצי מהאוכלוסייה?

"הם יהיו מוגנים כמיעוט מול הרוב התגריני. יהיה חופש דת. אבל הם לא יוכלו להנהיג את השריעה".

כרגע השפות הרשמיות באריתראה הן תגרינית וערבית. תוותר על הערבית?

"השפה הלאומית תהיה תגרינית. באסמרה אף אחד לא מדבר ערבית. גם לא המוסלמים. ב–1952 קבעו את הערבית כשפה רשמית, אבל מי שדיבר ערבית היו רק הקצינים הבריטים. ממילא המציאות היא שלא מדברים ערבית".

אז אתה מתכנן לפלוש לאריתראה?

"לא, הצבא ממילא יתפרק. הקצינים הם בני 60 ו–70. אין קצונה בגילאי 30 ו–40. מכיוון שהאריתראים יודעים עברית, הם יכולים פשוט להתאמן פה במתקנים של צה"ל. אם נתחיל לשדר בלוויין, הממשלה באריתראה לא תשרוד שישה חודשים. ההנהגה זקנה ועייפה. הם הורגים זה את זה. הדור הצעיר לא מקשיב להם. לא קשה להעיף את המשטר. הוא יקרוס לבד".

אתם מתכננים להגיע לחולות, סמל לגזענות הישראלית, ושם תסבירו לאריתראים כמה ישראל טובה?

"נסביר להם למה היהודים עושים את זה. יש להם בעיה כאן והיהודים לא יודעים מי אנחנו. גם האריתראים שחיים פה לא יודעים מי הישראלים. זה המזרח התיכון וצריכים להיות ריאליסטים ולשנות את הגישה לישראלים. להסביר לציבור הישראלי שאנחנו לא מהווים איום. אריתראה היא אחת המדינות היחידות בעולם בלי אנטישמיות, בניגוד לאנגליה או ארצות הברית. היחידים שאוהבים את ישראל באזור הזה הם האריתראים".

בינתיים אתה בעיקר מעצבן את האריתראים המוסלמים וחושש להיפגש בדרום תל אביב, כך שאנחנו נפגשים ברוטשילד.

"יש מוסלמים שכועסים. זה מפני שהם רוצים להפוך את אריתראה לערבית. המוסלמים לא באמת רוצים רק את השטחים, הם רוצים את תל אביב ומשקרים. באיסלאם מותר לשקר, בניגוד ליהדות ולנצרות".

גם יצחק שמיר אמר שמותר לשקר למען ארץ־ישראל.

"תדע לך שהמופתי אמין אל חוסייני היה חבר של עבדול קדיר כבירה מאריתראה".

עד כמה הרעיון תופס? לא ראיתי כמעט סיקור באנגלית לתנועה.

"עכשיו התחלנו את הקמפיין. יש לך אולי רעיון לחברת יחסי ציבור? היחסים עם ישראל חיוניים בשבילנו. אני לא מצפה שהממשלה הישראלית תתמוך בנו, כי יש לה אינטרסים באריתראה וטסים מעליה. אבל אולי הכתבה תעזור להגיע ליהודים בארצות הברית. בלי ישראל, ימכרו אותנו בסודן ובמצרים כעבדים והנשים שלנו יימכרו בסעודיה וקטאר כמנקות. יש לנו הרבה להציע לישראל ויש הרבה מה ללמוד מכם. אם תהיה מדינה יהודית נוספת במזרח התיכון זה ישפר מאוד את המצב הגיאו־פוליטי של ישראל. היחסים בינינו הם ווין־ווין".

ואתה באמת חושב שזה ריאלי לשכנע מיליוני נוצרים ש"אופס, הם יהודים, למעשה".

"רק תיתן להם אפשרות וחופש דת לאחר 700 שנים של רדיפות וזה יקרה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ