בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות: "לא בכבישי ישראל ניוושע, נהפוך הוא — רק ניתקע וניוואש"

תגובות
פקקים
דודו בכר

תכנון ערים אינו זבנג וגמרנו

ברשימתו של צפריר רינת "ישראל תקועה בפקק" (מוסף "הארץ", 5.4) מציין פרופ' מנואל טרכטנברג עובדות מסוימות, אבל לא מצאתי הלימה בינן לבין הצורך בהכנת תוכנית אב לישראל בתקופה שבה שימש כיו"ר המועצה הלאומית לתכנון כלכלי, ומאוחר יותר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

בהיעדר כל יוזמה ממלכתית נטל איגוד המתכננים בישראל יוזמה להשיק באופן וולונטרי תוכנית לישראל בת 100, ובשמה "ישראל 2048", בכנס השנתי של איגוד המתכננים שהתכנס לאחרונה בירושלים בירת ישראל. היוזמה נוצרה כשיתוף פעולה של האיגוד עם מכוני המחקר באקדמיה (הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן־גוריון) בתקווה לזכות בהכרה סטטוטורית, ובסיוע תקציבי מרשויות התכנון ומשרדי הממשלה הנוגעים.

שימשתי יו"ר מיני מליאה שהתמודדה בכנס השנתי עם הסוגיה הקרדינלית של תכנון ישראל ביובל השנים האחרונות: "התכנסות עירונית פנימה מול התבדרות לשטחים החקלאיים הפתוחים". כרמי גת של קרית גת; כפר סבא הירוקה; רעננה צפון; טירת הכרמל דרום; גליל ים של הרצליה; יבנה הירוקה; קדמת השרון ושכונת המכללה של נתניה; ראש העין מזרח; שכונות עמישב וסירקין של פתח תקוה ומקב"ת ינוב של כפר יונה — כל אלב הן רק דוגמיות לתופעה שפושה בישראל כבר 50 שנה באשמת עמיתי מתכנני הערים, פרנסי הערים ופוליטיקאים מקבלי החלטות: להעדיף פלישה לשטחי המגזר החקלאי במועצות האזוריות, תוך התבדרות פרברית של הערים והמושבות, במקום להתכנס למרכזים ההיסטוריים של ערינו, לעסוק ברה־תכנון יסודי, בשיקום עירוני, בהעלאת צפיפויות ובשיפור איכות החיים לקראת עירוניות ראויה בת קיימא.

לא בכבישי ישראל ניוושע, נהפוך הוא — רק ניתקע וניוואש. שר התחבורה בקדנציות האחרונות הוא חסיד התפיסה הקלוקלת של גזירת סרטי חנוכת כבישים. לו השכיל להבין כי רק מערכות הסעת המונים יעילות יצילו את ישראל מאסון תחבורתי, היה משקיע את מלוא אונו בסלילת מסילות ברזל מהירות, עירוניות, פרבריות ובין־עירוניות ובמיוחד מסילה כפולה מצומת רמז דרך נחל עירון, מגידו, עוקף עפולה למכללת יזרעאל למסוף־על תחבורתי לגליל ולעמקי הצפון — כדי להגיע משם ב–45 דקות ברכבת מהירה לאגד הערים גוש דן, כחלופה תחבורתית ראויה לכביש 6 המיותר צפונית מיקנעם. כבר אמרנו שתכנון ערים הוא מקצוע רציני ואינו אוונטורה?

דניאל מורגנשטרן יו"ר ועדת הביקורת איגוד המתכננים

לא התאבדות, רצח

הכתבה על פרדי הירש (מיכל אהרוני, "גיבור נשכח", מוסף "הארץ", 5.4) עניינה אותי מאוד משום שמיכאל הוני, הנזכר שם, היה אבי. אבי האמין שפרדי נרצח ושסיפור התאבדותו נוצר כדי למנוע את הפיכתו לקדוש מעונה. במרץ 1944 אבי היה נער בן 14 שחי במחנה המשפחות באושוויץ (עם אמו ושניים מאחיו הבוגרים יותר). בהגיעו לאושוויץ בחר מנגלה באבי כשליחו האישי, מה שהעניק לו גישה ליותר חלקים מאושוויץ מאשר לשאר האסירים. הוא גם היה קרוב לפרדי הירש יותר מרובם, משום שפרדי היה חבר של המשפחה לפני המלחמה. 

ב–6 במרץ 1944 הגיעה לידי אבי רשימה שהוסתרה בדרגש של האנוס הלמן, מינהלן בלוק בית החולים. כל מי שהופיע ברשימה זו, שכללה כ–70 איש (אנשי סגל של בלוק בית החולים ובני משפחותיהם, חברות יהודיות של אנשי אס־אס, אמהות של החברות וזוגות תאומים), הוצא מהמשלוח לחדרי הגז ב–8 במרץ 1944. רק אדם אחד ברשימה נהרג — פרדי. 

זמן קצר לאחר שאבי החזיר את הרשימה למקום המסתור שלה, חזרו מנגלה והלמן על מנת לסלק אותה — לא היתה זו הפעם הראשונה שמנגלה והלמן שיתפו פעולה. הם עשו ביניהם הסכם להציל את כל מי שהיה ברשימה. עם זאת, הלמן היה מודאג שמא פרדי יחליט להנהיג התקוממות שתוביל למוות של כולם, כעונש. הלמן שיכנע את מנגלה שפרדי חייב למות. כאשר פרדי הגיע לבית החולים לקבל טיפול נגד מיגרנה, הלמן נתן לו מינון יתר של לומינל וגופו חסר ההכרה הועבר למשרפה. 
ב–1989 נערך כנס בטרזין, שכלל דיון על פרדי. לודוויג סאנד, שהיה הרוקח בבלוק בית החולים, הצהיר שראה את הלמן נותן לפרדי את מנת היתר. כשבידיו עדות שנייה זו על הרצח של פרדי, בנוסף להוכחות אחרות, סיפר לנו אבי שנים רבות על חייו ומותו ההרואיים של פרדי. הוא היה שמח לראות את הסיפור בעיתונכם, אבל היה רוצה שהקוראים יידעו שפרדי נרצח ולא התאבד.

דן הוני, לונדון

ילדי ביאליסטוק בגטו טרזין

בכתבתה של מיכל אהרוני "גיבור נשכח" על פרדי הירש, מוזכרת הבאתם של 1,200 ילדים מגטו ביאליסטוק שחוסל לגטו טרזין. ברצוני להעמיד על דיוקם אירועים אלה. הילדים אכן הוחזקו בבידוד מחוץ לגטו, אך לא נאסר מגע איתם. להפך, קבוצה של מדריכי נוער התנדבה לעבור למחנה הילדים ולעסוק בהדרכתם ובטיפול בהם. אחד המתנדבים היה דודי אהרון מנצ'ר. ידוע לי שגם אחותו של פרנץ קפקא התנדבה איתו.
אהרון מנצ'ר היה מנהל עליית הנוער בווינה, בירת אוסטריה. במקביל למציאת דרכים להגירתם של בני הנוער מגבולות הרייך, דאג מנצ'ר לחינוכם של הילדים היהודים שנותרו בווינה בבית ספר שהקים. בספטמבר 1942 הוא נשלח לגטו טרזין ומיד החל לתרום במחלקת הרווחה לנוער שהקים המינהל הפנימי בגטו. כשנה לאחר בואו לטרזין, התנדב לטפל במשלוח הילדים מביאליסטוק ויחד איתם נשלח, כמו שאר המדריכים, באוקטובר 1943 היישר אל תאי הגז בבירקנאו. 
בהקשר של זיכרון השואה אני רוצה לציין שבאביב 1939 קיבל אהרון מנצ'ר רשות ללוות ארצה קבוצת נערים מעליית הנוער. בני משפחתו שכבר היו בארץ הפצירו בו לבל יחזור לאוסטריה שהיתה חלק מהרייך השלישי, אך הוא סירב וציין שכל עוד יש ילדים יהודים בווינה, מקומו איתם. עוד גיבור נשכח.

טוביה מצר, מבשרת ציון

מיכל אהרוני משיבה: עדותו של מייקל הוני ידועה לי. אחת ממטרות הכתבה היתה לחשוף את הגרסה השנייה באשר לנסיבות מותו של פרדי הירש. בכתבה צוין במפורש שעל פי גרסה זו רופאים יהודים נתנו להירש בכוונה מינון מופרז של לומינל (יש להוסיף שזה היה ללא ידיעתו, כמובן) על מנת להרדים אותו ולמנוע ממנו להוביל התקוממות אסירים. בנוסף, בכתבה מודגש כי דיטה קראוס, בדומה לניצולים נוספים שהכירו את הירש באופן אישי, לא מאמינה שהירש התאבד. עם אותם ניצולים ניתן למנות גם את מייקל הוני שטען לאורך כל השנים כי הירש לא התאבד אלא הורעל.

מפאת קוצר המקום, לא סופר בכתבה על הקבוצה של 53 מדריכים ומדריכות יהודים שהתנדבו לטפל בילדי ביאליסטוק בעת שהותם בהסגר בגטו. בין המדריכים אכן היו גם אוטלה קפקא, אחותו של פרנץ קפקא, לייזר מולדבן, שהיה ידיד של פרדי הירש, ואחרים. כל המדריכים נספו באושוויץ ביחד עם הילדים. פרט לקבוצה זו של מטפלים, נאסרה כל גישה לילדי ביאליסטוק. גם על ראש מועצת היהודים וראשי מחלקת הנוער נאסר להיפגש איתם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו