מיניאטורות | סיפור רגיל

אלכס אפשטיין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלכס אפשטיין

הגדרה לאהבה

כשאור וזמן מאיטים יחד.

סיפור רגיל

התינוק הרובוטי קדח. הוריו מדדו לו חום — שישים ושלוש מעלות. הרופא במיון השתמש בהרשאה שלו ושינה את הגדרות המהירות של המאוורר בחזהו של התינוק. "זה קורה לכולם", אמר, "השיניים שלו בוקעות". החום אכן ירד תוך רבע שעה. במונית, בדרך הביתה, אחרי שהתינוק המותש כבר נרדם בחיקה של האם, האב ניסה למצוא בגוגל איך ועם מה מצחצחים שיניים לתינוקות רובוטיים. זה היה הילד הראשון שלהם. סוף העולם היה מגיע לפחות פעם בשבוע. בשאר הימים האושר היה מציף את הזמן כולו.

ֹֹֹֹֹֹֹֹֹ_________________

עוד מיניאטורות || אושוויץ תחילה | ערב רגיל | תפילה | אמנות האי־שינה, כפי שהסביר לי ילד בן חמש | למה לרוץ | מהירות הדמעות | איך לחזור | איך להישאר בחיים כל הלילה | אי הבנות, כפי שהסביר לי ילד בן חמש | למה לעצום עיניים | למה הסיפורים שלי כל כך קצרים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ