בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיניאטורות | סיפור רגיל

תגובות

הגדרה לאהבה

כשאור וזמן מאיטים יחד.

סיפור רגיל

התינוק הרובוטי קדח. הוריו מדדו לו חום — שישים ושלוש מעלות. הרופא במיון השתמש בהרשאה שלו ושינה את הגדרות המהירות של המאוורר בחזהו של התינוק. "זה קורה לכולם", אמר, "השיניים שלו בוקעות". החום אכן ירד תוך רבע שעה. במונית, בדרך הביתה, אחרי שהתינוק המותש כבר נרדם בחיקה של האם, האב ניסה למצוא בגוגל איך ועם מה מצחצחים שיניים לתינוקות רובוטיים. זה היה הילד הראשון שלהם. סוף העולם היה מגיע לפחות פעם בשבוע. בשאר הימים האושר היה מציף את הזמן כולו.

ֹֹֹֹֹֹֹֹֹ_________________

עוד מיניאטורות || אושוויץ תחילה | ערב רגיל | תפילה | אמנות האי־שינה, כפי שהסביר לי ילד בן חמש | למה לרוץ | מהירות הדמעות | איך לחזור | איך להישאר בחיים כל הלילה | אי הבנות, כפי שהסביר לי ילד בן חמש | למה לעצום עיניים | למה הסיפורים שלי כל כך קצרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו