בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למנוע מתלמידה לצאת לטיול בגלל תשלום זה לפגוע בה. "ואם אני עושה את זה בדיסקרטיות, מה הבעיה?"

על הקו עם דוד סוויסה

115תגובות
פטריק בגיל 13

שלום לדוד סוויסה, מנהל בית הספר "נופרים בגליל" שבטבריה. מדבר ניר גונטז', עיתונאי מ"הארץ". מה שלומך?

בסדר...

איך זה להיות בעין הסערה התקשורתית בעקבות הכתבה של עמרי מניב מחדשות 13, אודות התלמידה משכבה י"א שהורדתם מאוטובוס שבו היתה בדרכה לטיול השנתי, בשל העובדה שהוריה לא שילמו עבור הטיול? אתה בטח לא רגיל לזה.

דוד סוויסה
מתוך אתר בית הספר "נופרים בגליל"

לא. אני לא רגיל. אההה... אבל לאט־לאט מתגלה שהכל פרובוקציה של האבא. והכל שקר. אבל בסדר, נו.

תסביר לי בבקשה.

נוח להגיד שהילדה הושפלה וכל זה. הילדה ירדה מהאוטובוס על דעת עצמה, כחלק מהפרובוקציה של האבא. תגיד, אתה שמעת פעם על ילד שמקליט את השיחות עם האמא שלו?

האמת שכן. ישנן אפליקציות פופולריות מאוד שמקליטות את כל השיחות באופן אוטומטי. לאו דווקא את האמא.

נכון. אבל כשאנחנו מחברים אחד לאחד... את ההודעה של האבא ערב קודם: "אני לא משלם, ואני רוצה לראות שמישהו ידבר עם הבת שלי. אתם תשלמו. אני לא משלם..."

אתה אומר בעצם שהילדה כלל לא הורדה מהאוטובוס?

הילדה עמדה מול המורה שספרה את התלמידים — זו רכזת המקצוע — הילדה דיברה בטלפון ועמדה לידה. המורה אמרה לה: או שתשבי, או שתסיימי את השיחה בחוץ. והתלמידה אמרה, "כן. אני רוצה לרדת", ירדה ונעלמה. זהו. הלכה לביתה, דיברה עם הזה... עשתה את ההצגה של מה שהיא עשתה. זה מה שהיה שם. לא שום דבר.

רגע. לא דיברו איתה בכלל על סוגיית התשלום?

המחנכת, לפני שהתלמידים בכלל הגיעו, דיברה עם התלמידה ואמרה לה: "תקשיבי, הודיעו לאבא שלך שאת לא יכולה לצאת אתמול בערב". התלמידה אמרה, "נכון. אבל הנה ה–50 שקל", כאילו אנחנו בשוק. אתה מבין?

השפלה טיול שנתי - דלג

על פי הכללים והחוקים של משרד החינוך, מותר בכלל למנוע מתלמיד לצאת לטיול, משום שהוריו לא שילמו עבור הטיול?

תראה, חוזר מנכ"ל מדבר על משפחות שיש להן בעיה כלכלית.

רגע. נאמר שיש תלמיד שקוראים לו דודי וההורים של דודי הם מיליונרים, ומאיזושהי סיבה הם החליטו לא לשלם עבור טיול. האם אתה רשאי לומר לדודי שהוא לא יכול לצאת לטיול?

כן. תראו. משרד החינוך מאוד דו־משמעי בדברים האלה. מצד אחד הוא אומר — צריך לתת לכולם. מצד שני, הוא לא נותן כסף למנהלי בתי הספר, ואומר "יש לך קופה של כאלה שלא רוצים". ללא־יכולים יש מלגות של משרד החינוך, ואנחנו מטפלים בזה. מצד אחד הוא אומר — חבר'ה אתם מנהלים, תעשו תוכנית חינוך ותוציאו לטיולים. מצד שני...

הבנתי את הסוגיה שלפיה אתה אמור מצד אחד לשאת בעלות של מי שלא משלם, ומצד שני משרד החינוך לא מפצה אותך.

זו בעיה ארצית.

בסדר. הבנתי. אבל האם זה נכון לפגוע בתלמיד בשל בעיות...

לפגוע? לא. לפגוע? לא.

אבל אם המורה אמרה לתלמידה שהיא לא תוכל לצאת לטיול מכיוון שאביה לא שילם — זה לפגוע בתלמידה.

ואם אני לא פוגע בתלמידה, ועושה את זה לפני, בדיסקרטיות, מה? מה הבעיה?

הבעיה שאתה, גם אם בדיסקרטיות, פוגע בה בזה שאתה מונע ממנה לצאת לטיול עם כל חבריה.

חבר'ה, אבל זה לא עובד ככה. משרד החינוך בא ואומר: למי שקשה לשלם — צריך לעשות הכל כדי שיצא לטיול.

משרד החינוך מתיר לך למנוע מתלמיד לצאת לטיול בשל אי־תשלום מצד ההורים?

כן. בהנחה שאני לא פוגע בתלמיד. כן.

אבל אתה כן פוגע. בעצם המניעה.

לא פגעתי! זה כמו שאני אומר לתלמיד: אם נכשלת במתמטיקה — לא תהיה לך תעודת בגרות. זה איום? זה אותו דבר, חבר'ה.

זה לא. מכיוון שבהגדרה, הצלחה בלימודים תלויה בעיקר, בגדול, בתלמיד: אם שקד לאורך השנה, אם שינן ואם היה מרוכז. האחריות להצלחה בלימודים מוטלת ערכית ומוסרית על התלמיד. זה שלו. האחריות על התשלומים, ערכית ומוסרית — זה לא עליו. זה על ההורים. וכאן, אתה פגעת בתלמידה, לטענתך, בגלל אבא שלה. לא בגללה. זו לא אחריות שלה. היא לא אחראית על הכסף בבית.

מה זאת אומרת? אם ההורים...

בחייך, מובן לי ומובן לך שהאחריות הזאת היא על ההורים.

האבא יודע חודש קודם, ושבוע קודם ויום קודם. מי לא בסדר? האבא ששלח אותה... אני לוקח עכשיו ילדה ושולח אותה לסופר בלי כסף...

אתה מנהל בית ספר, לא סופר. מבלי לקבוע מה קרה ומה לא, נאמר שהאבא לא בסדר. נו?

האבא לא שילם. לקחנו את הילדה והסברנו לה שהיא לא יכולה לצאת.

ראשית, אתה אומר כאן, וקשה לי לשמוע את זה, שהילדה יצרה מצג שווא — רימתה, לגבי אופן התרחשות הדברים. מנהל בית ספר צריך להיות יותר זהיר, נדמה לי, כשהוא מאשים ככה תלמידה שלו, מול גורם חיצוני, שנית...

אני אומר את זה אחרי שבדקנו.

דבר שני, בין אם אביה התרשל, ובין אם הוא קמצן, ובין אם אין לו...

זה לא נכון. אין ילד בבית הספר שאין לו, והוא לא יוצא לטיול. אין דבר כזה.

אדוני, לכל הילדים אין. מי שיש לו או אין לו — הם ההורים. נאמר שיש תלמידה, לא זאת, שיש לה הורים מחורבנים וקמצנים. למה להעניש אותה על זה? מה היא יכולה לעשות? לך תתחשבן עם משרד החינוך או עם ההורים בלי לערב את התלמידה. אתה מטיל בסופו של דבר את העונש.

אתה אומר דברים תלושים מהמציאות. אין מנגנון שפונים למשרד החינוך ואומרים תחזירו לי כסף. אין מנגנונים כאלה.

אבל אדוני, אתה מעניש תלמידה שאין לה כלל שליטה על המצב, בגין בעיות שהמבוגרים, אתה, שר החינוך, ההורים, מנכ"ל המשרד, לא פתרתם. עבורי זה מובן מאליו שאם יש כאן גורם במשוואה שלא אשם כלל — זו התלמידה.

אז אני חושב שהאשמה היא באבא ולא בבית הספר.

נגיד. אבל את העונש הטלת על התלמידה. לא על האבא.

האבא הטיל את זה עליה.

טוב אדוני. עזוב, תודה על השיחה.

להתראות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו