מכתבים למערכת

הארי פוטר מסוכן? נו באמת

תגובות למאמרו של איתמר בן־עמי (30.8)

תמר שהם, טל חן ורותם אורג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארי פוטר וגביע האש
צילום: REUTERS
תמר שהם, טל חן ורותם אורג

הספר הזה לימד אותי להסתכל אחרת על העולם

קראתי את המאמר על ספרי הארי פוטר, וכבר כשקראתי את הכותרת אמרתי "מי שכתב את זה טועה". אני וכל מי שמעריץ את הסדרה מסתכלים על העולם מזווית אחרת. פתאום הבנתי שאסור לי לשפוט סתם כך אנשים, שאסור לי לבטוח בכל אחד, לדעת לקבל את האמת והכי חשוב: הבנתי יותר על עצמי. על היכולות שלי — שגם ילד, בכל גיל, יכול להשפיע.

בנוגע ל"חלוקה": זה לא נכון. אני יכולה להגיד שהארי פושע, לא צייתן ואיום. והכל יהיה נכון. אנשים לא מזדהים עם וולדמורט כי הם לא מבינים אותו. אם הם היו מבינים מה עובר עליו, גם הם היו מבינים למה הוא נהיה רע. סנייפ, הוא רע? לא. אבל הוא רצח את דמבלדור, השתלט על הוגוורטס ו... עשה את הכל מכוונות טובות. דמבלדור, הוא טוב? הוא הציל את הארי והשמיד הורוקרוקסים של וולדמורט ו... בדרך לגדולה הקריב את אחותו. על פי דבריו של אברפורת', הוא היה רע. וזה נכון, כולם יזדהו עם הארי, אבל לעצמם הם יודעים שאולי הם קצת מאלפוי, לונה ואפילו טום רידל בעצמו! אני למשל מזדהה עם הרמיוני.

תמר שהם, בת תשע וחצי, הוד השרון

להפך. הספרים מעודדים מרדנות וחשיבה ביקורתית

אכן, אחד המוטיבים המרכזיים בספרי הארי פוטר, כמו בספרי נעורים אחרים, הוא המאבק בין הטוב המוחלט לרוע המוחלט. אולם ברצוני לאתגר את הטענה כי ההזדהות עם הטוב המוחלט מולידה אנשים נטולי חשיבה ביקורתית.

בן עמי אורז בכפיפה אחת את המושגים "להיות טוב" ו"להתנהג יפה" — אולם מדובר בשני צירים מובחנים. ציר ה"טוב מול הרע", וציר ה"חוק וסדר" מול "המורד במוסכמות". כספרי חניכה אחרים, סדרת הארי פוטר מציגה את המרד בחוקים ובמוסכמות כאידיאל המאפיין את המתבגר, המפרק את עולמו ומרכיב אותו מחדש. לאורך כל הספר, הארי וגיבורים אחרים מפרים את החוקים — חוקי עולם המבוגרים, חוקי עולם הקוסמים וחוקי בית הספר. רק בזכות העובדה שהוא מפר שוב ושוב חוקים — הוא מצליח לנצח את הרוע.

גם את הניתוח שלפיו לימודי ההיסטוריה מוצגים כדבר שלילי בספר אני רואה אחרת. ישנן דוגמאות רבות בהן הארי מחפש מידע בספרי ההיסטוריה על מנת להבין את האיומים שמולם הוא עומד.

הטענה שהארי פוטר הוא ייצוג של אדם שנולד טוב ונשאר כזה מאותגרת לאורך כל הספר. הארי מפחד לאורך כל הספר שמקומו דווקא בבית סלית'רין וזהו גורל שהוא מנסה לברוח ממנו. ישנו חיבור עמוק בינו לבין וולדמורט ואף סוג של הזדהות. הדטרמיניזם מאותגר לאורך כל הספר — אדם הנולד מוגלג או חצוי דם עשוי לגלות כי הוא קוסם ואף להפך.

כבן לדור ה–Y, אכן גדלתי בצעירותי על ספרי הארי פוטר, ואני שמח לחזור ולקרוא בו כעת עם בני. אני חושב שהזיהוי של הספר כמסוכן, ביחד עם הביקורת האופנתית על דור ה–Y הוא מעניין, אך חד־גוני. כמובן שיש ספרים חשובים יותר, מעניינים יותר וטובים יותר. אבל אני מאמין כי בקריאה נכונה, הארי פוטר עשוי למלא את ייעודו כרומן חניכה, לעודד מרד וחשיבה ביקורתית אשר כה נחוצה וחסרה בעידן הנוכחי.

טל חן, מודיעין

מדובר בספר חינוכי. מקומו בתוכנית הלימודים

הטענה שלפיה העולם של הארי פוטר צבוע בגוונים חדים של טוב ורע, ומחלק את שוכניו לבני אור ובני חושך שגויה מיסודה.

העולם שבוראת ג'יי קיי רולינג עשיר ומורכב והדמויות בו אנושיות, ולכן כל כך אהובות. מחד, יש בו דמויות טובות עם חטאים ופגמים (לרון וויזלי יש הרבה דעות קדומות על היצורים הלא־אנושיים של עולם הקוסמים), ומאידך גם דמויות רעות שמתגלות כבעלות צד אנושי ואף רחום (משפחת מאלפוי משקרת לוולדמורט יותר מפעם אחת, בין היתר כדי להציל את הארי). יש בו גם סתם אנשים, רגילים, כאלה שנכנעים לחולשות שלהם בעודם רודפים אחרי כבוד, כוח וכסף.

גם גיבוריו המובהקים, הארי והרמיוני, ניחנים בפגמים כמו תחושת קורבנות מתמדת או צדקנות טהרנית, שהופכת אותם לדמויות שכל כך קל להזדהות איתן.

גם הקביעה שהספרים לא מעודדים חשיבה ביקורתית אינה נכונה. לאורך הסדרה הארי מתעמת עם חברה שלא מבינה אותו, רודפת סמלים ומיתוסים; עם תקשורת צמאת רייטינג ורודפת "צהוב"; עם פוליטיקאים מתנכלים ודמויות סמכות נערצות שמתגלות כמניפולטיביות, ואף אפלות. אם אלו לא מעודדים הטלת ספק במוקדי כוח, מה כן?

החלוקה שהארי פוטר מבצע ל"טוב" ו"רע" משמשת שיעור מוסרי חשוב: יש גזענים ויש מי שנאבקים בגזענות; יש מדכאי מיעוטים ויש לוחמי חופש; יש מושחתים שנהנים מקשרי הון־שלטון־עיתון ויש מי שנאבקים בשחיתות. דווקא בגלל שעלילת הספר מציבה מוסר אובייקטיבי — לא לגזענות, לא לשחיתות, מתן הזדמנות שנייה ושיפוט של אנשים על בסיס התנהגותם ולא על בסיס מוצאם — הארי פוטר הוא ספר חינוכי מהשורה הראשונה. מי יודע, אולי אפילו כדאי להכניסו לתוכנית הלימודים?

רותם אורג, ירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ