בדלתיים פתוחות

מי המפסידה העיקרית במשחק השח של אוחנה ומנדלבליט

אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוח שחמט ענק
צילום: Boris Spremo / Toronto Star via
אביגדור פלדמן
אביגדור פלדמן

אני זוכר חורשה קטנה באשדוד ליד בית משפט השלום, מול "סופר זיל הזול". בחורשה כמה שולחנות מתקפלים, רעועים, ועליהם פרושים לוחות למשחק השחמט. במהרה מגיעה חבורת בטלני אשדוד, פנסיונרים של העירייה, דייגים שחלו במחלת ים, גמולי סמים ועבריינים מנדטוריים. הם מתיישבים זה מול זה לצד השולחנות, משתעלים שיעול סיגריות דובק. בשולחן אחד יושב זוג לא אופייני: שר המשפטים אמיר אוחנה, שחקן חדש לא מדורג במד הכושר השחמטאי, ומולו השחקן הוותיק אביחי מנדלבליט, מועמד לרב אמן בינלאומי, שחקן הגנתי ומומחה להגנה הסיציליאנית. סביב השולחן עומדים הקיביצרים הרגילים. ביניהם מתבלטת קבוצת אדומי שיער, אבירי איכות השלטון. הם תומכים בבירור במועמד לרב אמן בינלאומי המייצג את שלטון החוק. הקיביצרים של אוחנה עוד לא קמו מהמיטה.

המשחק מתחיל. אוחנה שחור, מנדלבליט לבן. פתיחה שגרתית — חייל לבן לה4, חייל שחור לה5, עד המהלך ה–17. שחור מבקש להסיע את המלכה לה5 ואין מלכה, לאן היא נעלמה? מחפשים מתחת לשולחן, אין. מישהו לקח מלכה לכיס? לא, המלכה פרשה ובלי מלכה אין משחק.

מנדלבליט מציב על המשבצת הריקה את מומי למברגר כמועמד לממלא מקום פרקליט המדינה. מהלך צפוי, למברגר מקובל מאוד בפרקליטות ובבית המשפט העליון. הוא הארווי קייטל של הפרקליטות, המנקה מ"ספרות זולה". הוא נע מפרקליטות לפרקליטות ומנקה את אורוות הסוסים שעליהם רוכבים הפרקליטים, שלא מבחינים כי סוסיהם מטילים גללים שריחם הולך למרחוק. כאשר הגללים מתרבים ואין לשאת את הריח, נשלח הארווי קייטל לנקות.

ידידי הטוב ישראל שרנצל, כותב מדור השחמט בעיתוננו, משדר להמונים את המשחק בשידור חי ואומר כי ניכר במנדלבליט שהוא עייף, לא ישן בלילה. צועקים מתחת לחלונו. הוא מנסה לחלום על משרדו הרגוע בבית הירוק ביפו, ומתעורר. שרנצל אומר כי היה על מנדלבליט ללכת למלכו ולומר, "במשחק הזה אני לא משתתף". שרנצל אומר כי היה על היועץ להשתמש בהגנת קוני למל, שסייעה לו עד עתה: לגמגם תשובה, וכשהיא נכשלת לומר לא הבנתם אותי בגלל הגמגום.

מנדלבליט ואוחנה בטקס הפרידה מפרקליט המדינה שי ניצן
מנדלבליט ואוחנה בטקס הפרידה מפרקליט המדינה שי ניצן צילום: אוהד צויגנברג

אבל מנדלבליט האמין שאוחנה יסכים למינוי למברגר, וכך יהפוך מקובל יותר על ידי הפרקליטות. מנדלבליט האמין כי אוחנה לא ימצא פרקליט בכיר שיסכים להתמנות לשלושה חודשים. ועוד הוא האמין שגם אם ימנה אוחנה פרקליט מטעמו, יהיה זה פרקליט מהמחנה שלו, עורך דין מומחה לחוזי שכירות מוגנת, והמינוי הזה יהיה כל כך לא סביר עד שיבוטל תוך חמש דקות על ידי בג"ץ.

אבל אוחנה ממנה את אורלי בן ארי גינזברג לממלאת מקום פרקליט המדינה. מהלך מבריק. לדעת שרנצל, לא היה כמוהו מאז המהלך ה–30 בקרב שבו הביס ד"ר בוטביניק את קפבלנקה, בשנת 1938. אורלי בן ארי היא משנה לפרקליטת מחוז המרכז. היא לא שייכת לשום קבוצה פוליטית, אין לה היכרות מוקדמת עם אוחנה, בוודאי שאינה חתומה על עצומות של יש דין או בצלם. היא היתה ראש הפורום הביטחוני של פרקליטות המדינה, תפקיד שלא ממנים אליו "בוגדים". נכון, שלוש פעמים לא צלחה מכרזים לפרקליט מחוז, אך זאת לא משום שלא ידעה שקיימת עבירה פלילית של "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה" ושניתן להרשיע בה את שרה נתניהו. היא לא נבחרה, כנראה, מפני שאינה נמצאת במקום הראשון בסקר המקובלות בין הפרקליטים.

לאוחנה סדר יום ברור ומוצהר — לשנות סדרי עולם בפרקליטות, לשבש את מחזור ההפריה ההדדית שבו תובע משטרתי הופך לפרקליט, שהופך לפרקליט מחוז, שהופך לפרקליט המדינה ונוחת לבסוף על כיסא שופט בבית המשפט העליון. מחזור הפריה שהוליד את רות דוד, שדווקא נבחרה במכרז לפרקליטת מחוז תל אביב ועמדה בראש מצעד הפופולריות בפרקליטות.

מה היו מניעיו של השר כשבחר בן ארי? האם ציפה שתסייע לבנימין נתניהו במשפטו, שתוכיח את קריאת הקרב העילגת של נתניהו "תפרו לי בגד עם כיסים", המחזקת את הפרקליטות ומכתימה כל מבקר של הפרקליטות כחבר בכת "תפרו לי"? אין סיבה שלא להניח כי השר סבר בכנות שראוי לקפוץ מעל ראשה של השורה הראשונה של הפרקליטים הבכירים אל השורה השנייה, שלא זוכה במכרזים ומקבלת ציונים נמוכים בסקרי מקובלות. מהלך מוכר בארגונים חולים שלא זקוקים לעוד מאותו דבר, אלא למישהו שהוא גם מבפנים, אבל לא מקובל. זה שמלכת הכיתה מטילה עליו חרם.

על אביחי היה לחרוק שיניים ולהסכים למינוי ולא להילחם בו. אבל כאן מתערבים הקיביצרים הממהרים לבית המשפט העליון ופוגשים שם את השופט מני מזוז, יוצא חלציה של הפרקליטות. במעמד צד אחד מוציא מזוז צו המונע מאורלי בן ארי להתמנות לממלא מקום פרקליט המדינה. אורלי בן ארי כבר הגיעה לטקס, בכיסה היה מונח הנאום שביקשה לשאת. אבל צו המניעה של השופט מזוז חודר מבעד לקירות האבן של הפרקליטות ומקפיא אותה במקומה.

מה היה דחוף כל כך? איזה נזק היתה גורמת הפרקליטה בן ארי אילו היתה מתחילה למלא את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה? האם היתה לוקחת הביתה את תיק הצוללות או נושכת במסדרון את אחת מן הפרקליטות הבכירות? הרי מינוי ניתן לביטול, אפילו אם התחילה למלא תפקידה. אבל השופט מזוז העדיף להקפיא את אורלי בלב החגיגה כאלזה מלכת הקרח.

במהלך הבא אורלי מוותרת על המינוי. מה יש לה לצפות מבג"ץ, שלא הניח לה לכהן אפילו יום אחד? משבצת המלכה נותרה ריקה, מוכרז תיקו והמשחק מתחיל מחדש. אלא שהפעם מגיע הרב אמן למשחק צולע. הטירון אוחנה הצליח להוכיח במהלכים מזהירים כי ראשי הפרקליטות הם נטורי קרתא של מערכת האכיפה. אז ודאי שלא תופרים לנתניהו בגד עם כיסים, אבל משהו בהחלט רקוב בממלכתו של צלאח א־דין המהולל. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ