ניר גונטז' - צרובה
ניר גונטז'

שלום לחבר הכנסת אלעזר שטרן מכחול לבן.

ערב טוב.

עכשיו צהריים.

השאלה מתי קמת. רק קצֵר — אני לא יודע עם מי אני ואני לא כל כך אוהב טלפונים מחסום. אני אומר לך את האמת, אני לא יודע למה עניתי.

זה ניר גונטז' מ"הארץ".

אהלן גונטז'. נו, אתה רואה? ידעתי למה אני לא אוהב לענות לחסום.

אבל ענית.

אז עניתי. יאללה. קדימה. מה? הכל מוקלט...?

נו, מה קרה?

אני אגיד לך את האמת?

עדיף.

ההסתה והשנאה — כנראה שזה שיטה יותר טובה מהשיטה שלנו, אבל אנחנו לא נאמץ אותה.

זאת אומרת שלעולם לא תנצחו את נתניהו. כן?

אתה יכול להבין את זה ככה, או שהעם יבין אותנו יותר טוב. אני מדבר איתך עכשיו כאלעזר שטרן, בסדר?

מה האופציות?

תראה, הייתי מפקד בית הספר לקצינים והתעסקתי קצת בחינוך. אני לא מאמין — אפילו לא בפוליטיקה — בסקרי דעת קהל. בסדר?

בסדר.

אני מתכוון מבחינת הערכים. אני לא מעצב את הערכים שלי לפי סקר דעת קהל. בסדר?

בסדר.

אתה בטח יודע שסטיב ג'ובס, בביוגרפיה שלו, מצטט את הנרי פורד שאמר שאם היה שואל אנשים בדור שלו, "מה אתם רוצים שאני אייצר לכם", אז הם היו אומרים לו סוס מהיר יותר. מזל שהנרי פורד לא עשה סקר דעת קהל. זה לא אנשים מפגרים. בסדר?

כן. בסדר. אבל מי הם ה"לא מפגרים"?

האחרים.

איזה אחרים?

מי שהצביע ליכוד, או בית חרד"לי, או כל הבלוק הזה. יש שם גם אנשים חכמים, שאני לא מבין מה קורה להם כבר די הרבה זמן. זה סוג של הנדסת אנוש. תראה, העוזר שלו גילה שהשיטה שעובדת הכי טוב זו ההשנאה, הפילוג וההסתה. גם אם זה עובד הכי טוב, אני לא יודע לאמץ את זה.

ציוץ של כחול לבן, ערב הבחירות

קל להשפיע על דעת ההמון באמצעות הפחדה ושנאה. זה תמיד מנצח קמפיינים. אבל אני מבקש להציע עוד סיבה, ועזוב את הקמפיין הדפוק מהיסוד שניהלתם...

יכול להיות. אני שומע את הקולות האלה, ומבטיח לך שאנחנו נתחקר בשביל ללמוד.

עד כאן האחרים. בשורה התחתונה לא הצעתם שום אלטרנטיבה, שום דרך, שום חזון. כלום. כחול לבן הפכה בזמן קצר מאוד לאחות התאומה והמנומסת של הליכוד.

לא מקבל את זה.

והתפתחה שנאה בין התאומים הפוליטיים, כמו השנאה שקיימת בין התאומים העיתונאיים, ישראל היום וידיעות אחרונות. וזה בשעה שאין הרבה הבדלים בין התאומים. מהבחינה המדינית והחברתית, הליכוד וכחול לבן עומדות בדיוק על אותה המשבצת.

ניר, בוא אני אגיד לך מה הבעיה שלנו.

מי זה "שלנו"?

אני אגיד לך מה הבעיה שלי. בסדר?

בסדר.

אני באתי לפוליטיקה, אני אומר לך את האמת, לא בשביל להוריד את יוקר המחיה ולא בשביל לעשות שלום עם הפלסטינים. אני באתי בשביל ליצור במדינה הזאת יהדות נורמלית ומקרבת. לשמר תקווה. בהקשר הזה אני לא מקבל את מה שאתה אומר. ולמה אני אמרתי לך את זה?

למה?

כי בסוף, עם הפלסטינים כולם עושים אותו דבר. 30 שנה מצביעים פה לפי מי יעשה שלום עם הפלסטינים — אף אחד לא עושה, אבל משלמים את המחיר.

היא הנותנת. לא קמה אלטרנטיבה. בטח לא אתם.

ניר, אני רוצה להגיד לך משהו.

אוקיי.

תראה, המצב הוא כל כך עצוב, שאני חושב שקמה אלטרנטיבה, וזה חלק מהאי־הצלחה שלנו עד עכשיו, להציג מערכת ערכים אחרת. כיבוד של מערכות החוק והמשפט. הבנה שיש מחר, ולא הכל פוליטיקה, גם אם זה לוקח קצת זמן. ובהקשר הזה, אני חושב שאנחנו ממש אלטרנטיבה. אסור בעיניי שהדיון יהיה הבקעה, כי כמו שהבנת, כנראה שסביר להניח שכולם עושים אותו דבר, או לא־עושים אותו דבר. לכן אני חושב שהמחר, הרבה יותר חשוב למחר זה איזו תרבות ערכית... אני רוצה להגיד לך משהו.

אוקיי.

אני פגשתי פרקליטה דתייה שעובדת בפרקליטות תל אביב. היא אומרת שאין לי מושג מה הם סובלים בחודשים האחרונים מהפרקליטים שמופיעים מולם. ובעיניי, אני אומר לך — זה הרבה יותר חמור מהגבולות של הגושים, ולכן בזה אנחנו אלטרנטיבה. לא נגררנו לרמה העלובה של ראש הממשלה שמקמבן רב שיקליט...

תכף נגמר המקום. מלבד איזה 20 דקות לפני איזו שנה, לא התרשמתי שגנץ קורץ מהחומר של ראשי ממשלה. אפילו היועצים שלו פחדנים, להבדיל מהיועצים של נתניהו, וגם לא עומדים במילה שלהם ואפילו מתעלמים בהתנשאות מפניות אליהם. תגיד מה שתגיד על יועצי נתניהו — הם עומדים במילה שלהם. אפילו הצעירים מאוד. חפרתי. לא משנה, יכול להיות שגנץ פשוט לא מתאים לתפקיד?

לא. גנץ עיצב את עצמו הרבה יותר מאשר בנקודת הכניסה שלו לפוליטיקה. ניר, אני רוצה להגיד לך משהו. תשמע משהו.

אוקיי.

במדינת ישראל כל מי שיהיה ראש ממשלה חדש, נשלם על זה כמה חודשים, על זה שיש עליו "ל". זה בכל מערכת ככה. בסדר, אז יש דברים שהוא יותר חלש, ויש דברים שהוא יותר חזק. המסר הערכי הרבה יותר חשוב מאשר כמה הוא חזק מול פוטין.

נסיים בברכה שלך לראש הממשלה?

אני אגיד לך את האמת? לא.

טוב.

בגלל הדרך שלו.

תודה. ביי.

ניר, רגע!

מה קרה?

עכשיו תגיד לי, מה יוצא מזה? אתה — באמת ככה זה עובד אצלך?

באמת ככה זה עובד אצלי.

אולי בסוף טוב שעניתי לך.

סבבה.

יאללה. יום טוב. ביי.

ביי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ