ניר והגר, מה בדיוק העולם עשה לכם?

אלון עידן
אלון עידן

חתונה ממבט ראשון. מה  הם מבקשים להשיג?
אלון עידן
אלון עידן

••• מאחר שזו תקופה של "אמת" — לכל אחד יש לפחות אחת כזאת — אז זו גם תקופה של אלימות. הקשר בין אמת לאלימות הוא כמעט סימביוטי: שהרי ל"אמת" יש מעמד מיוחד בקרב כל מי שמחזיק בה — היא משמשת מעין מקבילה ל"אני" הפנימי העמוק ביותר של האדם — ולכן כל מי שמבקש "ללכת עם האמת שלו" לא יכול להתחשב באנשים אחרים שעומדים בדרכו עם "האמת שלהם" וסתם מפריעים.

בכל מקרה, יוצא שהאינפלציה באמיתות מחייבת גם אינפלציה באלימות. רק שיש בעיה: אמת זה טוב ואלימות זה רע. ולכן נוצר דיסוננס שצריך ליישב. אחת הדרכים המעניינות לגשר על התהום זה ליצור, או שמא להמציא, אויב חיצוני ערטילאי שיצדיק את הדריסה הצפויה והמיוחלת.

בפוליטיקה מדובר בעניין שבשגרה. בנימין נתניהו הבין מזמן ש"השמאל" ו"התקשורת" ו"האליטות" הם שמות קוד נהדרים לאויבים ערטילאיים שבעזרתם אפשר לאחד את המחנה. הוא לא המציא את זה כמובן, מקיאוולי הקדים אותו, ואפילו הוא לא היה הראשון. אבל פוליטיקה זה לא חוכמה. יותר מעניין לראות מה קורה בחיים עצמם.

••• בחיים עצמם הגר אומרת: "לא משנה מה, זה אני וניר נגד כל העולם". כן, הם הזוג המדובר מ"חתונה ממבט ראשון" ("אנשים שאומרים חתונמי"), ולמרות שצופים בהם מאות אלפי אנשים, ולמרות שהם מחובקים על ידי רבים, ולמרות שבאופן עקרוני "העולם" בעדם — בכל זאת, זה "היא והוא נגד כל העולם".

צריך לשים לב לביטוי הזה, שמגיע בכל מיני וריאציות מתקתקות ומתעתעות ("באותו רגע הבנו שזה שנינו נגד כל העולם", "אמרתי לה — זה אני ואת נגד כל העולם" וכו'). בעיקר צריך לשים לב לתפקיד של "העולם" במשוואה. מי זה בדיוק העולם הזה? מה בדיוק הוא עשה לניר והגר? איך בדיוק הוא פגע בהם שעכשיו הם מתכננים מסע נקמה נגדו?

טוב, העולם לא בהכרח פגע בהם. באופן כללי הוא אפילו אוהב אותם, שמח בשמחתם, מתרגש איתם. אבל לא במקרה הם מתעקשים להביט בו דרך פריזמה שלילית. הם מבקשים להשיג משהו. מה בדיוק?

••• בעיקרון הם מבקשים להשיג אויב משותף. גם כדי לחזק את הזוגיות, אבל גם כדי להכשיר מימוש עתידי שלה על חשבון אחרים. מאחר שאין אויב ספציפי בנמצא — הם לא באמת מכירים את הסביבה הקרובה של בן/בת זוגם — אז ה"עולם" המסכן נבחר למשימה. ה"עולם" הרי גם מספיק גדול וגם לא מסוגל להגיב בעצמו (אין לו יועץ תקשורת), ולכן הוא עונה על שני קריטריונים קריטיים: הוא חסר חשיבות ובעל משמעות באותה מידה.

לא במקרה קריאת הקרב הזאת מאפיינת זוגות. מדובר במעין הפרטה ל"אמת שלי" ששימשה את האינדיבידואל ובשלב מסוים ביקשה להרחיב את מנעד הלקוחות. כעת גם הזוג מתפקד כיחידת הרס אוטונומית וגם לה יש לגיטימציה לדרוס את העולם בשם "הזוגיות".

אם להיתלות לרגע באילנות גבוהים, היה זה שי חי — עוד פליט ריאליטי ("האח הגדול") — שהסביר בעבר כי מאחר שבת־זוגו "היתה המומה בדיוק כמוני מאנשים בתעשייה הזאת", אז "זה רק חיזק אותנו, זה אני והיא נגד כל העולם".

החרה החזיק לפניו משה פרץ שכתב מילים (ולחן) לשיר שנקרא "מול כל העולם", ובו הוא אומר בפירוש: "אני לא מתייאש, אני קם ונלחם/ להיות מה שבא לך מול כל העולם". ואם מישהו יעז לעמוד בדרכו, אז שיהיה לו ברור ש"אף אחד לא יעצור אותי סתם כך/ גם לי מגיע להיות מאושר/ אני צריך עכשיו לבוא ולקחת את מה שנשאר".

שוב, תמיד זה אויב מדומיין שתפקידו לתת לגיטימציה לאפשרות שפרץ ידרוס מישהו אחר בדרך להגשמת החלום ("גם לי מגיע להיות מאושר") וגם לתת תוקף לאלימות שהזוג עצמו אולי יממש כחלק מאותה רומנטיקה ("להיות מה שבא לך מול כל העולם" — ואם בא לה לרצוח ילדים מנוזלים, זה בסדר?).

בהקשר הזה אין דרך שלא להיזכר שוב ביוצר ובזמר מוקי, שבשירו המונומנטלי "ילד של אבא" ותחת מעטה סכריני של "העצמה אבהית", הורה לבנו "לטרוף את העולם, אל תפחד ליפול/ ילד שלי, הכל מחכה רק לך... ילד שלי, לך רק בדרך שלך".

גם במקרה הזה הילד מקבל הרשאה לעשות ככל העולה על רוחו כדי לממש את עצמו, גם אם משמעותו של ה"הכל" הזה יבוא על חשבון ילדים אחרים (שגם להם יש אבות שהורו להם "לטרוף את העולם" כי "הכל מחכה רק לך").

••• בסופו של דבר מדובר באגואיזם פשוט שמגיע באריזה מנצנצת של רומנטיקה. ישנה האריזה האישית ("האמת שלי"), האריזה הזוגית ("אני ואת נגד כל העולם") והאריזה ההורית ("ילד, הכל מחכה רק לך"). בתוך האריזה מסתתרים אנשים ש"ככה בא להם, מה תעשה?" ומתחתיה רוחשת כל העת אלימות מוסווית. ואם זה לא מתאים לכם, אז "ינעל העולם".

תגובות