נתניהו אולי ילך בסוף, אבל הקומפרסור הזה ירעיש לנצח. אולי כדאי לטפל בו

אם אתם במקרה גרים בישראל, נראה שיהיה לכם קשה לדמיין חיים ללא מזגן. 
אבל מותר ואפשר לדמיין חיים עם פחות רעש של מזגן

דני בר-און
דני בר-און
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מזגן
דני בר-און
דני בר-און

כשנאלמת תרועת הפסטיבלים, אחרי שוך כל הצלילים האחרים, הוא נמצא שם: הרעש של המזגנים. למעשה הוא שם כל הזמן, כמו הבס של יוסי פיין באלבום "בגלגול הזה" של שלום חנוך. זו התשתית המוזיקלית של הכל. רוב האנשים לא שומעים אותו, בטח שלא באוגוסט, כי הם ממזגים בחלונות סגורים. אני שומע, כי אצלי החלונות פתוחים והמזגן כבוי. פינת העבודה שלי צופה לבניין השכן, קצת פחות משישה מטרים ממני. על קירותיו של הקניון הצר בין שני הבניינים, בין חבלי כביסה, תיקוני טיח במשיכות שפכטל ארוכות וכל מיני חורים כעורים שיוצאים מהם חוטי טלפון לשום מקום, תלויות לא פחות מ–21 יחידות עיבוי ("מדחסים") של מזגנים. הנהמה שהן יוצרות יחד היא מנגינת חיי.

למה אני ממעט להפעיל את המיזוג? שילוב אופייני של הרגלי העבר, חרדות ההווה, שיקולים כספיים וסביבתיים. כיליד אוגוסט, תמיד חיבבתי חום; מעבר לסגולותיה הרוחניות, ההזעה גם עוזרת לי להתרכז, כי אני נדבק לכיסא וקשה לי לקום ולעשות הפסקות. משב האוויר הקר של המיזוג נראה לי תמיד מוגזם ומלאכותי, ואני חושש שאצטנן בגללו. חוץ מזה, המזגן הוא מרכיב כבד בחשבון זיהום האוויר וגם בחשבון החשמל. הפרסומות למזגנים חסכוניים מתגאות בכך שאפשר למזג איתם חדר שינה למשך לילה אחד בשקל או שניים. באותו כסף אפשר להפעיל מאוורר תקרה בכל הלילות של חודש שלם. חוץ מזה, מי שמתמזג נעול וחתום בדלת אמותיו, מנותק מכל האירועים האקלימיים בחוץ, לטוב ולרע. נעים לי להיות בקשר עם העולם, עם משבי רוח מזדמנים (פעם בשבוע בערך הם מזדמנים), עם ציוץ הציפורים וכמובן — עם רעש המזגנים שלכם.

תגידו — הסטיות שלך לא מעניינות אותנו. אנחנו רוצים למזג, מיזוג כרוך ברעש, אלה החיים, תעזוב אותנו בשקט. על כך אפשר להשיב — מי צריך לעזוב בשקט את מי? חוץ מזה, לא למזג באוגוסט זה אמנם קיצוני, אבל בעונות המעבר יש בכל זאת קצת הבדלי טמפרמנט בציבור. יש שמקפיאים את הבית עד אובדן חושים ממרץ עד נובמבר, אבל אחרים כן רוצים פה ושם לכבות ולנשום אוויר טרי. אם הקולות הצפים האלה ישמעו רק הממממממ אחד ארוך ומעצבן כשיפתחו את החלון הם ייטו יותר לסגור ולמזג, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא רוצה. יש אינטרס ציבורי שהמיזוג יפחת והאוורור יגבר.

אתר המשרד להגנת הסביבה לא התעלם מעניין רעש המזגנים והקדיש לו עמוד ארוך ומפורט. ההתייחסות רצינית ונרחבת, וזה יפה, אבל התוכן מדכא על גבול הסטירי. "מומלץ להתקין מזגן הרחק מחדרי שינה ומגורים בדירות שכנות", מציין הכותב האלמוני, ואם בכל זאת הוא מפריע אפשר "להעביר את יחידת העיבוי למקום אחר", "להפעיל לפרק זמן מוגבל" או "לעטוף (את המעבה) בבידוד אקוסטי". כמה פשוטים יכולים להיות החיים. כל מה שצריך לעשות הוא לנסח הודעה קצרה בנוסח "היי שכנים יקרים, המזגנים שלנו מרעישים :( בואו נשקיע אלפי שקלים בהזזת יחידות העיבוי שלנו, כך שיהיו רחוקות מחדרי המגורים והשינה בדירות שליד. נוכל לשים אותן קרוב לחדרי עישון הסיגרים או האקווריומים של הכרישים... אם זה לא מתאים, אפשר להשתמש במזגנים רק שעתיים ביום או לעטוף את יחידות העיבוי בבידוד אקוסטי תלת שכבתי מצמר סלעים ופח מגולוון לפי דרישות התקן. סבבה?" כל שנותר הוא להפיץ את ההודעה בקבוצת הווטסאפ של הבניין שלך והבניינים הסמוכים. ההצלחה מובטחת.

זה הרגע להבהיר שהבעיה נחלקת לשניים. לפעמים יש רעש חריג ממעבה מסוים, שנובע מתקלה משמעותית. במקרה כזה צריך למצוא את זה שמרעיש (מסובך) ולגרום לשכן לתקן (עוד יותר מסובך). בשתי הדירות הקודמות שגרתי בהן היו פרשות כאלה, וכל אחת מהן נמשכה חודשים ארוכים. בעיה נוספת היא ההמהום המצטבר של הרבה מזגנים ברמות תחזוקה משתנות, שאף אחד מהם אינו ממש מזוויע, אבל השילוב של כולם מעצבן בהחלט.

התקנות קובעות שרעש מתמשך של יותר מתשע שעות באזור מגורים לא אמור לעלות על 50 דציבל בשעות היום ו–40 דציבל בשעות הלילה. המדידה הקובעת נעשית במרכז החדר בחלונות פתוחים. הבעיה היא, וזה נכון לרעש כמו גם לזיהום אוויר ולקרינה, שלא לכל אחד יש חשק וכסף להזמין מודד מקצועי. אבל דווקא בתחום הזה יש חדשות טובות. המהנדס דורון עין־אלי מהאגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה פירסם מחקר מקיף בעניין בספטמבר האחרון, שתמציתו היא: תשיגו אייפון. "זה משהו מדהים", הוא אומר, "עם האפליקציה של ארגון הבריאות NIOSH, מכשירי אפל מודדים בסטייה של חצי דציבל ממכשירי מדידה שעולים 50 אלף שקל". מכשירי אנדרואיד מוצלחים פחות, אבל גם איתם אפשר למדוד ברמת דיוק טובה עד לרמות של 65–70 דציבל, באמצעות אפליקציה שוודית שנקראת Noise Exposure. בקיצור, תגידו לשכן שלכם שמדדתם בטלפון וקראתם בעיתון שזה אמין. אולי הוא יזיז את המעבה שלו סמוך יותר לכלוב התוכים שלכם או לסאונה היבשה.

צילום: autsawin uttisin / shutterstock

במשרד להגנת הסביבה מזכירים ש"האכיפה נגד גרימת רעש נמצאת בסמכות משטרת ישראל". יש עמותה ישראלית למניעת רעש, מלר"ז, שמבטיחה לעזור (בתשלום) בשיגור מכתבים מעורך דין לשכנים סוררים, אבל בעיניי הסיפור הוא מניעה ולא טיפול. ברפואת מזגנים, כמו ברפואת אנשים, המניעה היא המפתח. דמיינו עולם נפלא שבו רמת הרעש של המזגן מסומנת עליו בהבלטה ובצבע, כמו הדירוג האנרגטי, וכך אפשר לבחור מראש מזגן שקט יותר. בעולם כזה, במקום עוד ריסוס נגד ג'וקים או גיזום מיותר ורועש של הגדר החיה (למה בשכונה שלי הבניינים מתפוררים, המדרכות מנוקדות צואת כלבים ורק את הגדרות החיות גוזמים כל יומיים כמו בגני טווילרי?), ועדי הבתים מזמינים טכנאי מזגנים שיעבור פעם בשנה בכל הדירות ויפנק קצת את יחידות העיבוי האומללות. "כל מכונה צריכה תחזוקה", אומר שועל המזגנים הוותיק קלמן גרונר מ–BTU הנדסת מיזוג אוויר, "אבל אנחנו עובדים רק בתחזוקת שבר" — כלומר, רק כשדברים מתקלקלים.

הדוגמה הכי בנאלית היא הגומיות. כשמתקינים את היחידה אמורים לשים בינה לבין התושבת שלה פיסות גומי, שנועדו לשכך את הרעש והרעידות. הבעיה היא שגם אם הטכנאי טרח להתקין אותן, הן יתבלו בתוך כמה שנים בשמש הישראלית. "אני 30 שנה בעסק", מודה גרונר, "ומעולם לא התקשר אליי מישהו וביקש שאחליף לו גומיות".

בזמן האחרון גבר גל המיחזורים, הריפרורים והפרפרזות על הציטוט הידוע של עמוס עוז. יכול להיות שבנימין נתניהו באמת ילך יום אחד, אבל הקומפרסור מתחת לחלון לא יכבה. זה הקומפרסור של המזגן. אולי כדאי לתת לו קצת תשומת לב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ