את מרגישה נוח עם היח"צ שעשיתם על גבו של ילד ערבי חולה? "אני לא אענה לך"

על הקו עם דליה בסה

ניר גונטז' - צרובה
ניר גונטז'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דליה בסה
ניר גונטז' - צרובה
ניר גונטז'

שלום. דליה בסה, קצינת המטה לענייני בריאות במיפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים? הלו?

כן! דבר!

אבל אני לא שומע אותך כל כך טוב.

כן. אין קליטה טובה.

מדבר ניר גונטז', עיתונאי מ"הארץ". אני מצלצל בקשר לילד איסלאם. ראיתי את הסרטון שהפיק מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ורואים אותך מקבלת בנתב"ג את פני הילד הערבי החולה מאוד כשהוא חוזר מטיפולים רפואיים בארה"ב, ביחד עם אמו.

כן.

מהסרטון קשה להבין מדוע נדרשה העזרה שלך למשפחה.

האבא הוא עם תעודה ישראלית, והאמא עם תעודה פלסטינית.

אוקיי.

כדי לצאת לחו"ל, קודם כל צריך דרכון, והדרכון צריך להיות במעבר, מעודכן במחשב של מעברי הגבול. זה דבר ראשון. זה לא היה לה.

לא היה לה דרכון?

היא עשתה, אבל אין קשר עם הפלסטינים. היא עשתה דרכון פלסטיני. הדרכון צריך להיות מעודכן במחשב. זה דבר אחד.

אוקיי.

הדבר השני זה שהיא צריכה ויזה כדי לצאת לארה"ב.

אוקיי.

הדבר השלישי זה שהיא צריכה היתר. את כל הדברים האלה לא קל לעשות בשלושה ימים.

כן.

וזהו... סייעתי לה. ברגע שדיברו איתי... הפעלתי את כל ה...

מה הגדרת התפקיד שלך?

קמ"טית בריאות. קצינת מטה.

ואת אחראית על כל תיאומי הבריאות מול הפלסטינים.

כן.

לפלסטינים כמעט אין ברירה אלא לצאת לחו"ל דרכנו.

ברור.

אז בעצם שתי הבעיות העיקריות שמנעו מהאמא והילד החולה לצאת לטיפול הדחוף בארה"ב, הן תוצאה של השליטה של צה"ל בשטחים — הכיבוש. כן?

לא, זה לא קשור לצה"ל בכלל!

אוקיי. אם מדינת ישראל לא היתה שולטת באופן שהיא שולטת על הפלסטינים, ואם לפלסטינים היתה מדינה וחיים נורמליים, ונמל תעופה, אז לא היתה נדרשת עזרה שלך. העזרה שלך כנציגת צה"ל נדרשת רק בגלל הכיבוש. אני מבין נכון?

גם לא. זה לא... לא קשור. גם אם הם היו מדינה.

אבל כל מדינה אחרת לא צריכה עזרה ממדינה שכנה כדי שאזרחיה יצאו חופשי לחו"ל. העזרה שלך היא פיצוי על...

זה לא נכון.

איך זה לא נכון? אם ירדני עם דרכון ירדני רוצה לטוס לארה"ב — אז הוא פשוט מוציא ויזה וטס. הוא לא צריך שאיזו קצינת מטה של מדינה שלישית תסייע לו בזה. הוא גם לא צריך היתר לכל דבר ממדינה שלישית.

לא... אני לא... לא... אני לא מסכימה איתך, ואני לא רוצה לדבר על זה.

מה קרה? אני בסך הכל מציין עובדות.

לא... לא.

טוב. שאלה אחרונה ברשותך, ואשמח לקבל התייחסות שלך לזה: הסרט הזה שמתאם פעולות הממשלה הפיק והעלה ליוטיוב — אני בטוח שיהיו צופים שמאוד יתרגשו ממנו, וכל הכבוד לצה"ל, וכל הכבוד לדליה וכו'. אבל בעיניי הסרט הזה הוא ניצול של הילד החולה, ושל בני המשפחה שהיו תלויים בך ולא באמת יכלו לסרב להצטלם לסרטון שכולו תעמולה ציונית וכיבוס הכיבוש, בליווי מוזיקת מעליות. בין היתר האמא אומרת עלייך: "דליה מאוד אנושית וצנועה. היא עזרה לי מאוד".

אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה.

למה?

עניתי לך מתוך תמימות, אבל אם אתה שואל אותי עכשיו שאלות, אתה צריך לפנות לדובר של המינהל האזרחי.

בסך הכל אני מנסה להבין אם את לא מרגישה לא בנוח עם יחסי הציבור והתעמולה שאתם עושים על הגב של הילד החולה. זה הכל.

אני לא אענה לך על השאלה הזאת.

מדוע?

אני תמיד אעשה מה שאני יכולה לעשות טוב לאנשים.

שנזקקים לך רק בשל תת־התנאים שבהם חיים הפלסטינים, שאחד הגורמים המרכזיים לזה הוא הגוף שאת עובדת עבורו. וחוץ מזה, אפשר לעשות טוב לאנשים, בלי לעשות תעמולה, בלי לנצל בשביל זה ילד ערבי חולה. הרי משפחתו לא באמת...

לא.. לא. אני מציעה שתפנה לדוברות של המינהל האזרחי.

בשביל מה? מה שמעניין אותי — זו את בתוך הסיפור הזה. ענית יפה לשאלות הראשונות, מה הבעיה להשיב גם לשאלות הללו?

אני בדרך כלל לא עונה לעיתונאים.

בסדר. כבר ענית.

שאלת שאלה, עניתי לך בתמימות.

אז תעני בתמימות גם לשאלת היח"צ.

באמת, אני לא...

את לא מרגישה לא בנוח עם הסרט הזה?

אני לא רוצה להגיב. תודה.

תודה לך. להתראות. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ