בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עתידות

בעתיד אולי בכלל לא נצטרך להרוג חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

11תגובות
אדוארד מונק, "הילדה החולה", 1896
Edvard Munch / Gothenburg Museum

החודש לפני 90 שנה גילה אלכסנדר פלמינג את הגביע הקדוש במלחמת האדם בחיידקים. כדי לנסות לתפוס עד כמה האנטיביוטיקה שינתה את העולם, צריך לדמיין את האנושות ללא שורה ארוכה של טיפולים שנעשו נפוצים בזכותה: רפואת הטיפול הנמרץ, עירוי דם, השתלת איברים, טיפול בפגים, דיאליזות, כימותרפיה ומגוון ניתוחים, מקיסרי ועד פלסטי.

לכן קשה להתעלם מהנבואות האפוקליפטיות בשנים האחרונות, על כך שספינת האנטיביוטיקה פגעה זה מכבר בקרחון, ולמעשה אנחנו כבר שוקעים לעידן שבו חיידקים מסוכנים יפתחו עמידות, ויחזירו את שיעור התמותה ממחלות זיהומיות למאה ה–19. כיום, מתים מדי שנה 700 אלף איש ברחבי העולם כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. סוגי החיידקים האלה מתרבים והולכים, בעוד ארסנל האנטיביוטיקה נמצא במגמת חיסול. התמשכות המגמה עלולה להזניק את מספר הקורבנות.

בשנים האחרונות הוצעו שיטות יצירתיות להפליא להרוג חיידקים. בלוחמה כימית, חומרים יתקפו את עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, ובכך יאריכו את האפקטיביות שלה. בלוחמה ביולוגית, וירוסים וחיידקי פרוביוטיקה ינהלו עבורנו את המלחמה. מובן שגם בשיטות האלה החיידקים יוכלו לעבור תהליך אבולוציוני מזורז שיקנה להם חסינות, כך שהשאיפה היא לפתח שיטה שתהיה יעילה כמה שיותר זמן. היתרון בווירוסים, למשל, הוא שגם הם יכולים לעבור תהליך של למידה ולפתח מוטציות שיתגברו על ההגנות שפיתחו נגדם החיידקים. כיום חוקרים מנסים ללמוד כיצד להטות את מירוץ החימוש הזה לטובתנו. הנדסה גנטית, למשל, תקנה לווירוסים יתרון ותאפשר להם להסתגל לשינויים מהר יותר מהחיידקים. אפשרות נוספת היא לייצר מאגר וירוסים מסוגים שונים, שכל אחד מהם יתקוף את החיידק בהיבט אחר ויקשה עליו לפתח עמידות.

אולם המחשבה המעניינת והמפתיעה ביותר מבין כלל הגישות, היא שייתכן שעדיף דווקא לא להרוג את החיידקים המזיקים.

שיטות ריפוי חדשניות

"גישת הטיפול באנטיביוטיקה מתמקדת בחיוּת החיידקים", מסביר ד"ר אביגדור אלדר, חוקר ומרצה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, "אבל חיסול מסיבי וחסר הבחנה של חיידקים הוא הזרז האולטימטיבי להישרדותם. אנחנו רואים את זה היטב בבתי חולים, שבהם השימוש באנטיביוטיקה הוא הנרחב ביותר, ודווקא שם העמידות שמפתחים החיידקים היא המהירה ביותר. לכן, לצד פיתוח שיטות לחיסול חיידקים שיחליפו את האנטיביוטיקה, אנחנו רואים גם עלייה בפיתוח שיטות להתמודדות עם היבטים אחרים באקולוגיה של החיידקים".

הגישה הזאת היא פריצת דרך תפיסתית. משמעותה היא שחוץ מלנסות להחליף נשק השמדה אולטימטיבי אחד באחר, חוקרים שואלים איך ניתן לנטרל את האלימות של החיידקים. "אנחנו יודעים, לדוגמה, שחיידקים בקהילה מסוימת מתקשרים זה עם זה באמצעות מולקולות ספציפיות שהם מפרישים וקולטים", אומר אלדר. "הם זקוקים לתקשורת הזאת על מנת להבין, בין השאר, מתי הקהילה שלהם גדולה מספיק כדי שיהיה להם משתלם להתחיל לתקוף, כלומר לייצר חומרים לפירוק הסביבה, וכך להתפשט. אם נשדר לחיידקים את המסר שהם לא רבים כפי שהם באמת, נצליח להשהות את התקיפה ולתת למערכת החיסונית שהות ללמוד את האויב ולהתמודד איתו באופן טבעי".

סרטון על מחקר עמידות לאנטיביוטיקה - דלג

וישנה גם מתקפה בכיוון ההפוך, כפי שהראו חוקרים מאוניברסיטת קורנל, שהינדסו חיידקי פרוביוטיקה המייצרים מולקולה ספציפית, שבאמצעותה מתקשר חיידק הכולרה. המניפולציה התקשורתית הזאת הצילה את חייהם של עכברי המעבדה. חיידקי הכולרה קיבלו אות ברור שהקהילה שלהם גדולה וחזקה דיה כדי להתחיל לתקוף, אלא שהאות היה שקרי. כך הם כילו את משאביהם וכשלו במתקפה על גוף העכבר.

השינוי התפיסתי הזה עשוי להועיל גם בזירות שכלל לא צפינו, כמו במדינות עולם שלישי, שמתקשות לממן את עלות האנטיביוטיקה. בפועל, זול יותר לייצר גלולת וירוסים שתדכא את אלימות הכולרה, מאשר לממן את האנטיביוטיקה שתהרוג אותו.

הבעיה באכילת בשר

המירוץ אחר אלטרנטיבות יעילות וזולות לאנטיביוטיקה מבשר מהפכה רפואית של ממש. מה שאנחנו הכי זקוקים לו עכשיו זה זמן. האם נצליח לדחות את קץ עידן האנטיביוטיקה כדי לאפשר למהפכה הזאת להבשיל ולפרוץ?

לכאורה, התשובה אמורה להיות החלטית: כן, צריך פשוט למצוא דרכים להפחית באופן משמעותי את השימוש באנטיביוטיקה. לא חסרות דרכים: צמצום תעשיית הבשר, שבה נעשה השימוש הנרחב ביותר באנטיביוטיקה (רוב האנטיביוטיקה שמיוצרת בארה"ב מיועדת לחיות משק); שכלול האמצעים לגילוי מקור המחלות, כמו במוצר שמפתחת החברה הישראלית MeMed, על מנת להימנע מטיפול כשאין בו צורך; ורגולציה שתגביל את השימוש בתרופות.

אבל איזה קמפיין יצליח לקשור בין פרגיות בארוחת הצהריים לאובדן יעילות האנטיביוטיקה בעוד 20 שנה? איזה רופא יחשוב פעמיים לפני טיפול שאם לא יועיל, לא יזיק (בהווה)? איזו ממשלה תעז להגביל את השימוש בתרופה מבלי ששאר העולם יצטרף אליה (שכן לחיידקים לא אכפת מגבולות בין מדינות)? בדומה לאתגר שינויי האקלים, גם כאן טובת דור העתיד נתפסת כמשנית לעומת התועלת בהווה.

בינתיים, התחרות על משאבים והשאיפה לשגשג הובילו את החיידקים לפתח מנגנוני לחימה והישרדות שעולים על כל דמיון. אולם באופן מעניין, הם למדו גם לפתח מנגנונים אקטיביים שיגבילו שגשוג מוגזם, שעלול להוביל להידלדלות המשאבים וחיסול הקהילה בדורות הבאים. זו גם הסיבה שבעין בלתי מזוינת לעולם לא נראה בטבע ריכוזי חיידקים.

איזה אמצעי עומד לרשות האדם כדי לנסות להעדיף את טובת דורות העתיד במקום רווחה מיידית בהווה? התשובה היא, כמובן, סיפורים. דרוש נראטיב־על חזק דיו שיאפשר התארגנות החורגת מקנה המידה השבטי־לוקאלי. אינספור אתגרים מייצרים נראטיבים שמתחרים על תשומת הלב שלנו. סוף עידן האנטיביוטיקה הוא רק אחד מהם. האם הוא יספיק לצבור תנופה עד מהפכת התרופות הבאה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו