שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אפיגרמות

תירגם מיוונית והעיר אמיר אור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מלאגרוס

מלאגרוס היה משורר הלניסטי ישראלי-לבנוני שכתב סביב 100 לפנה"ס. הוא נולד בחמת גדר שליד הכינרת, רוב חייו התגורר בעיר צור שבה גם כתב את רוב יצירתו, ובסוף ימיו עקר לאי קוס. הוא כתב בעיקר אפיגרמות ארוטיות כדוגמת אלה שמובאות כאן, אבל גם סאטירות ומסות ברוח הפילוסופיה הציניקנית, שכולן אבדו.

מלאגרוס היה הראשון שכינס אסופה ביקורתית רחבה של אפיגרמות - החל בארכילוכוס מהמאה ה-7 לפנה"ס וכלה בבני זמנו שלו. ככינוי לאסופה הוא טבע את המלה "אנתולוגיה" - כלומר, "זר פרחים" - מטאפורה שבה דימה על משורר לפרח המצטרף לזר.

כמאה משיריו שלו כלולים ב"אנתולוגיה היוונית", וכמעט כולם ארוטיים. בשיריו בולט מלאגרוס כאחד היוצרים המיומנים והמקוריים ביותר מבין המשוררים הכלולים באנתולוגיה.

בתקופתו היתה האפיגרמה כבולה בתוך מסורת ספרותית ולא שימשה כלי להבעת רגשות, אבל מלאגרוס עשה בז'אנר כבתוך שלו. הוא חידש, יצר וריאציות מקוריות על נושאים קודמים, והיה מסוגל לעבור בקלות בין משלבי לשון וטונים רגשיים שונים.

מה מתקה

מה מתקה כוס ייני כשספרה לי

איך נגעה בפיה הפוטט

של זינופילה החובבת אהבים.

הו מאשרת!

הלואי על שפתי את שפתיה תניח

ותגמע את נפשי באחת.

את ישנה

את ישנה, זינופילה, פרח עדין.

הלואי והייתי היפנוס

ולו גם חסר כנפים -

להתגנב בחשאי אל מתחת ריסיך,

כי אז לא יוכל לבקרך

אף הוא העוצם את עיניו של זאוס,

אלא תהיי כלך רק שלי לבדי

היפנוס: אל השינה, שגם זאוס אבי האלים סר לכוחו המרדים

במחלפותיה

במחלפותיה של טימו, בסנדלה של הליודורה,

בשערה הבשום של דימו,

בחיוכה הענג של אנטיקליאה אפורת העינים,

בזרים הרעננים על מצחה של דורותיאה -

נשבעתי, ארוס,

לא נותרו באשפתך עוד חצים,

כי בי נעוצים הם כלם.

גל אהבה

הו, גל אהבה מלוח,

רוחות קנאה לא ינומו,

ים חרפי של צחוק ויין!

לאן תשאוני? הנה והנה

נוטים הגאי תבונתי הנטושים

אמרו, הנשוב נחזה עוד

בסקילה שופעת הנעם?

עם שוב

אם שוב ושוב ארוס

תכוה את נפשי,

היא תעוף לה!

הן גם לה, הוי אכזר, יש כנפים

אליך

אליך קשור חוט חיי,

מואיסקוס! בך כל רוח נפשי הנותרת.

כי בעיניך שאפילו אל חרש תדברנה,

ובמצחך הצח אשבע,

יקירי: חרף אראה אם תטיל בי אי פעם

עין קודרת; אך אם יעל מבטך,

מיד ילבלב האביב הענג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ